הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

דת זרתוסטרא - טיולים לרחבי העולם

ראו גם מאמר על הדת הפרסית - לחצו כאן

דת זרתוסטרא

הוא חי לפני 3000 שנה והיה אחד הנביאים ומבשרי הדת הגדולים בעולם. בשיא השפעתו האמינו בו עשרות מיליונים של אנשים. דתו הייתה הדת הרשמית של האימפריה הפרסית הססנית ששלטה על שטחים אדירים. הפילוסופיה שלו השפיעה על היהדות, נצרות והאסלאם. זרתוסטרא טען שהעולם נשלט על ידי שתי כוחות – כוח הטוב המיוצג על ידי האור, וכוח הרע המיוצג על ידי החושך. העולם הוא זירה של מאבק ביניהם וכך גם כל אדם. תורתו מופיעה בספרים שנקראים ה"וודות" או "אווסטה", לפי רוב החוקרים הוא נולד באזור דרום אוזבקיסטן, שהיא ארץ המקור של השפה הפרסית הקדומה. כיום חי כאן העם הטג'יקי המדבר דיאלקט של פרסית. בעבר היה זה מרכז התרבות הפרסית הקדומה. רבים מהמשוררים, סופרים, הוגי הדעות והמדענים של תרבות איראן, עד לימי הביניים, באו מאזור זה, ורק הפלישה המונגולית וההרס שבא בעקבותיה הביאו לחורבנו.
הספרים הקדושים של הדת תומכים בגרסה זו וטוענים שזרתוסטרא חי ופעל בחצרו של היסטספס – מלך בקטריה הקדומה. בקטריה הייתה ממלכה עתיקה שהשתרעה בעמקים הגובלים באוקסוס – אמו דריה, ואחד ממרכזיה היה העיר בוכרה.
 
זורואסטריזם היא דת עתיקה מאד שמדגישה את האתיקה של מחשבות, מילים, ומעשים טובים, ואת הביצוע הנכון של מנהגים ותפילות. הם מדגישים את כלי הנשק ש-אהורא מזדה נתן לזרתוסטרא ולתלמידיו כדי להילחם ברוח הרעה
המלה "זורואסטריזם" מגיעה משמו של הנביא והמייסד זרטוסטרא, זורואסטר היה השם עבור היוונים, למרות שהזורואסטרים עצמם קוראים לעצמם – כבר בטקסטים הקדומים –   מזדאים, מילה בפרסית עתיקה mazda-yasna שמשמעותה "זה שמקריב את עצמו לאהורא מזדה.
 
הדת הזורואסטרית היא מונותאיזם לא מושלם, הנשלט על ידי אל-בורא אהורא מזדה (האל החכם), אך מאופיינת בדואליזם אתי של "טוב" ו"רע", "אמת" ו"שקר", שקשורים לשאלות הרצון/בחירה חופשית של בני האדם. בני האדם וכל הבריאה נבראו על ידי אהורא מזדה ככלי חיוני במאבק נגד הרוח הרעה אהרימן. והמשימה של בני האדם בקרב הזה היא להפגין מחשבות טובות, מילים טובות ומעשים טובים – בכדי להתנגד, להחליש ולהרוס את הרוע. כל מי שימלא אחרי שלושת היסודות הבסיסיים האלו יגיע לגן העדן, מי שלא – ייפול לגיהינום. בסוף העולם הרוע ייהרס וייעלם, ולאחר תחיית המתים, העולם ימשיך במצב אידיאלי של טוהר מוחלט. 
 
קשה להצביע על תאריך ההקמה וביסוסה של הדת. יש הרבה ספקולציות לגבי זמן ומקום הולדתו של הנביא זרתוסטרא, שהאטימולוגיה של שמו היא "הרוכב על גמלים".
יש שתי עמדות מחקריות רציניות בנושא. הראשונה מאמינה שזרתוסטרא חי באסיה המרכזית, ככל הנראה באזור בין אפגניסטן והרי פמיר בתקופה בין 1500 ל 1000 לפני הספירה. השנייה מאמינה שהנביא חי בסיסטן האיראנית, כלומר בחלק הדרומי-מזרחי של איראן, ליד הגבול עם אפגניסטן מודרנית במאה השביעית לפני הספירה.
האוזבקים מאמינים שמוצאו מחורזם שבמערב אוזבקיסטן, במורד נהר האמו דריה, ויש להם מוזיאון לכבודו בחיווה.



 
רוב החוקרים מסכימים שזרתוסטרא לא ייסד דת מאפס, אלא היה רפורמיסט משמעותי בכת שבטית איראנית קדומה שבה כנראה היו גם אלים הינדו-איראנים מרכזיים אחרים כמו מיתרה והאלה Anahita. שני האלים האלו נשארו בפנתאון הזורואסטרי כישויות מוערצות שיעזרו לאהורא מזדה במאבקו האסכטולוגי האחרון נגד אהרימן. מיתרה ו- Anahita יישארו מושא להערצה במסגרת אמונות לא קנוניות ולא רשמיות עד הכיבוש של איראן על ידי הערבים במאה השביעית לספירה.
 
אופייה הרוחני ובמובן מסוים אף הפילוסופי של הדת של זרתוסטרא מדהים ממש. הטמעת רוב האלים האריים החשובים לאמשה ספנטה – שש המבורכים שהם בני פמלייתו של אהורה מזדא, והעובדה שלכל אחת מבין הישויות המופשטות הללו מיוחס ערך מופשט – סדר, כוח, אדיקות, וכו, ושליטה על יסוד קוסמי – אש , מתכת, וכו', מעידה על דמיון יצירתי ויכולת של הגות קפדנית.
 

שש הכוחות הטוב "אמשה ספטנה".

 
בדת זרתוסטרא יש שני כוחות הנאבקים ביניהם, אהורה מזדה הוא הכוח הטוב שמזוהה עם האור, ואחירמן הוא הכוח הרע שמזוהה עם החושך.
אהורה מזדה זה המילה, מחשבה, שהייתה קיימת לפני הזמן, קרוב ל"אהיה אשר אהיה", זה חוכמה, הבורא, להיות עם אהורה מזדה זה להיות קרוב לדבר הטבעי. אהורא מזדה נעזר/נשען על שש כוחות תומכים (אמשה ספנטה), שהם מעין תכונות, אלים משניים, שלו, כשהוא הכוח השביעי, המארגן, הכולל כל. שש התכונות האלוהיות הם המהות של הקדושה באלוהים הטהור המואנש. ואלו הם:

1. האמת (האשה). חוק הקוסמי שמדבר על אמת וריתמוס - ריתה, הוא הראשון מבין השמות של אהורא מזדה, שהם כמו פלנטות שמקיפות את המרכז. האשה זה האמת, היא בולטת ביאסנה (חלק מה"אווסטה" – הספרים הקדומים) בעלת שבעת הפרקים. פונים אליה יחד עם הפנייה לאהורא מזדה, ומכריזים כי האיחוד של האל עם האמת יימשך לנצח. אשה מסמלת עתה יותר מאמת, צדק, סדר, היא קשורה לאור, התגלמות בעלת אופי קוסמי ורוחני, היא מכונה: מבשרת הטוב המיטיבה, הנצחית, העשויה אור, כנגד האשה יש את השקר.

2. אהבה טובה, חסד (ווהו מנה). זאת השאיפה ביקום לכל שהוא טוב, נשימה חמה של סימפטיה אקטיבית, חוט דק של מתיקות בהקשרים של התחושות הפנימיות שנותנות לנו תקווה דרך המכשולים של החיים. כל שהוא קדוש ברגשות, הכוח השקט באהבת אדם לאחיו, הכוח באהבה אצילית של גבר לאישה, עמוקה ומשנה, לעיתים גם נוקבת. מעל הכול זה אהבת אם, העצבוב של עדינות שנטוע בכל נפש נשית. זה הרגש והתכונה של אדם עליון מוסרית, זה האהבה העמוקה של האלוהות לכל החיים הנכונים תחת עינו הקדושה, כל היצורים הם ילדיו.

3. משמעת וארגון (קשתרה). כוח תומך זה קשור לאלמנט הבסיסי של חוק וסדר. אדם לא יכול להתקיים בלעדיו, מכיוון שמה שיקרה הוא תוהו, זה המשמעות של ציווי, חוזק, משמעת עצמית, זה העיקרון שצריך לעמוד מאחורי כל ארגון, החוק של אלוהים הריבון עלינו, הסמכות של אלוהים, שממנה בא כוח הציווי. 
 
4. עבודה (ארמאיתי). זאת המחשבה העובדת של אלוהים, התנועה דרך כל הדברים הטובים, של ההתפתחות ותיקון, המשמעות של כוח עזר זה היא האפשרות לקום מחדש בבוקר ולהתחיל מהתחלה. ארמאיתי הופכת את החיים לנסבלים, מחליפה רצח, גניבה, בעבודה מקודשת. זה השם של האדמה המקודשת. כוח החיים של מאמץ כנגד עצלות.
ארמאיתי היא היישום של כל שלושה הקודמים. במובן אחד משמעה פעלתנות, בלעדיה אף בית לא יכול להתמודד עם החיים התרבותיים, מפני שזה האזרח האוגר, המעשי, החכם, המתמיד, שבונה את ארצו. לפי עיקרון הארמאיתי החובה הראשונה של אדם היא להרוויח את לחמו, אם הוא לא עושה זאת הוא צורך לחם חסד, עושה אחרים עניים וגורם רעב. חרישת האדמה הקדושה, היא עצמה ארמאיטי מקודש.




5. הגשמה, הישג וסיפוק (האורוותת). כוח תומך זה הוא השלמות שבהגשמה של אידיאל, המשמעות של זה הייתה שגעגועי האהבה צריכים לעיתים לגעת במטרה היקרה ביותר שלהם, ושכוח צודק צריך להגיע לשליטה, שכל האינסטינקטים הטובים של הטבע צריכים להצליח. במילים אחרות זה "להיות מסופק", השם עצמו משמעו כוליות, זו החומה הגדולה של הישג מושלם הסוגרת על ארבע האחרים, המטרה של כל מה שאנחנו מקווים לו, לבטח יש איזשהו ציפייה שנשארה לנו שיום אחד אנחנו נשיג את מה שאינסטינקטים הטובים יותר שלנו רוצים, זאת הכוליות של אלוהים.
 
6. נצחיות (אמרתתת). נצחיות צריכה להיות קביעות, לאלוהים אין התחלה, ולכן אנחנו פוחדים מהסוף, והמוות הוא האויב של רובנו, אך זו אשליה, האמונה מנפצת אותה. התהילה של האמת, הסיפוק העמוק של האהבה, התחושה של בטחון מהכוח, ההשראה ועשיית פרי לא צריכים להיגמר בחידלון. הכוס לא מושמת בשפתיים רק בכדי לעורר תשוקה ואז להתרחק ממנה. אין התחלה לאלוהים ואין לו סוף, הוא עושה את עבודותיו לנצח, ולכן חייו של האיש הקדוש הם חסרי מוות, נצחיים באופן לא טבעי, וזה עורר את התקווה העמוקה ביותר "מביא חיים ונצחיות לאור". האמונה בנצח הגיעה מהכתבים העתיקים של פרס והודו.
 

הכוח השביעי


המספר שבע מאז ועד היום הוא מספר קדוש במרכז אסיה ובעולם כולו (במדעי הדתות קוראים לזה מספר טיפולוגי), הסיבה הראשונית לכך היא הופעתו בעולם ובאדם, במיוחד בתבניות התפישתיות שלנו. כשמסתכלים על השמיים רואים שבעה כוכבים נעים וכל השאר קבועים, ואלו הם: שמש, ירח, כוכב, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי, את שאר כוכבי הלכת לא רואים בעין בלתי מזוינת, לדבר זה בימי קדם הייתה משמעות אדירה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שהפרסים והמדים עסקו באסטרולוגיה, בנוסף על כך בקשת מופיעים שבעה צבעים וזה קשור למערך התפישתי שלנו, אנו קולטים את העולם דרך פריזמה של שבעה צבעים של הספקטרום ושבעה צלילים של הסולם המוזיקאלי.
מדהימה ומפתיעה העובדה ששני החושים העיקריים שלנו קולטים את העולם דרך מסננת של שבע, וזאת לפי דעתי אחת ההוכחות לקיומו של סדר באדם המשקף את סדר העולם, בבחינת מיקרוקוסמוס ומקרוקוסמוס.
בנוסף על כך התפישה המרחבית שלנו מחלקת את העולם לשש, מעצם זה שחושינו מופנים קדימה: קדימה, אחורה, ימינה, שמאלה, למטה ומלמעלה, אלו שישה הכיוונים הקדושים של דת זרתוסטרא, כשאנו מהווים את המרכז והוא הכוח השביעי, אהורא מזדה, המאחד את כולם, תפישה זו מופיעה גם בקבלה היהודית ובבתי ספר אזוטריים שונים שעסקו בגיאומטריה והיא זו העומדת מאחורי המשמעות העמוקה יותר של מגן הדוד
 
החשיבות של המספרים שש ושבע (שש מוביל לשבע, או מחביא בתוכו את השבע) מופיעה במקומות שונים במרכז אסיה, באדריכלות, אמנות, ובמקומות השונים. על הדגל הטג'יקי, לדוגמא, ישנם שבעה כוכבים, מסמלים את שבע כוחות הטוב של זרתוסטרא, אותם שבעה אלמנטים מופיעים גם באסלאם השיעי של האיסמעילה השואב את השראתו מהנאופלטוניזם. שבעה הכוכבים היו הסמל של האימפריה הסמנידית מהמאה ה10 לספירה שהטג'יקים מחשיבים כממלכתם.
 
לא רחוק מפנג'יקנט, עיר עתיקה בעמק הזרפשטן שבטג'יקיסטן, שהוא אחד העמקים העמוקים בעולם, נמצאים שבעה האגמים, אחד מאתרי הטיול המרהיבים ביותר במרכז אסיה ומקום מקודש בימי קדם. מדובר על שבעה אגמי טורקיז – כחול כהה, בצבעים שונים, הנמצאים באותו העמק, אחד מעל השני, מחוברים בנהר שוצף, המהווים מעין אתר עלייה לרגל, שבמהותו הוא מעבר בין האגמים השונים ועלייה בגובה עד שמגיעים לאגם הראשון הנמצא לא רחוק מאזורי ההרים המושלגים.
האגמים מתחילים באזור הנמוך של העמק, לא רחוק ממקום שם יש מכרות זהב היסטוריים ועכשוויים. מסביב להם כמה כפרים בהם בתי הארחה מקומיים. ומהם יוצאי מסלולי טרק יפהפיים בהרי הפאן הנישאים והדרמטיים.




 

טומאה וטהרה

 
טוהר מהווה אחת מהמשמעויות העמוקות והגבוהות ביותר בזורואסטריזם. במקור, העולם שנברא על ידי אהורא מזדה היה טהור, אך הטומאה פלשה אליו באמצעות אהרימן: כלומר, הציווי הדתי העליון הוא טיהור מחדש של העולם.
בקונטקסט הדתי: טוהר הוא מצב לא נגוע. החלק העתיק ביותר של ה- אווסטה, ה- Gathas, וגם ה- Vendidad מספקים הנחיות לגבי פולחני טיהור ופעילויות אחרות של טיהור הגוף, הנשמות וישויות ומרחבים אחרים במסגרת החיים הדתיים והיומיומיים. הנחיות אלו מאפשרות לאנשים לבחור היטב בין מה שתורם לחיים ולטוּב, ובין מה שעוין אותם. הדרך היחידה לסלק את הטומאה היא על ידי פעולה דתית של היטהרות, באמצעות מילות תפילה (nirang) ובאמצעות מעשים טובים. בקצרה, חוקי הטוהר משמרים את הסדר במספר רמות, מהגוף הפיזי לגוף החברתי, ולכן – כך מאמינים הזורואסטרים – גם לגוף הקוסמי.
 
מרכיב הטוהר והמאבק בטומאה משחקים תפקיד חשוב בקבורת המתים. המוות נתפס כרוע המובא על ידי אהרימן, רוח ההרס. גופת היצור הקדוש, במיוחד אדם, נתפסת כמזוהמת על ידי השד (druj ) Nasa, יצור מרושע הנקרא חומר-גופה או ריקבון. אלא שהאדמה היא קדושה וקבורה של "חומר גופה" (nasā-nigānīh) תזהם אותה ולכן אסורה. גם האש והמים קדושים, ולכן אסור לשרוף את הגופה באש או להטביע במים. ולכן הפתרון היה "מגדלי שתיקה". מעלים את גופות המתים למקומות שבהם הנשרים יוכלו לאכול אותם, ולאחר מכן אוספים את העצמות בתוך קופסאות (גלוסקמאות) של קבורה משנית. בכל רחבי מרכז אסיה ניתן למצוא גלוסקמאות של המאמינים הזורואסטרים, במיוחד מהתקופה הפרסית, עליהם סמלים של שמש, אור, ומלחמת טוב ברע. היהדות של ימי בית שני אימצה דרך קבורה זו, לאחר שבשרו של הנפטר נאכל על ידי התולעים, היו אוספים את העצמות ומכניסים אותם לקופסה קטנה – גלוסקמה בקבורה משנית

 

קראו מאמרים על איראן והתרבות האיראנית - לחצו לקישור

 

מאמרים על היסטוריה בהקשר של מרכז אסיה
מקור האנושות
מקור ההודו אירופאים
באקטריה וסוגדיה
דת זרתוסטרא
היסטוריה מרכז אסיה
יוון במרכז אסיה
אימפריית קושאן
הגעת האסלאם

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו