לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

חוקים טבעיים בתרבויות עתיקות

 

"החוקים מבוססים על ידי הפלנטה אך מקורם ממקום הרבה יותר גבוה בקרן הבריאה, הם ליבה של הפלנטה וביטויה, כך הפלנטה מדברת, שרה, ואם אנחנו עולים על התדר של החוקים הרי שאנו מכוונים לפלנטה, ואז הכוח הגבוה שבא מבחוץ יכול להתחבר אלינו ולבנות את הנשמות הגבוהות שלנו שימשיכו את הדרך לאחר מותנו. הרבה מהדת בעולם היא המצאה, הטבע הוא לא, ולכן הדרך לאלוהים היא דרך האם הגדולה. דרך הדיבור, תרגול ורעיונות הקשורים לחוקים אנחנו מסונכרנים אליהם בצורה מודעת." ר. ארמין

 

החוקים הטבעיים הם אמיתות שלפיהם היקום, העולם וגוף האדם עובדים. תרבויות עתיקות בחיפוש שלהם אחר האמת הגיעו לנוסחאות שמבטאות חוקים אלו, הדוגמא הבולטת ביותר היא עיקרון הדואליות, וגם ביהדות – הקבלה מתייחסת לחוקים אוניברסליים הבאים לידי ביטוי במספרים, ומכאן השם "ספירות".

לפניכם דוגמאות במספר תרבויות של שימוש בחוקים הטבעיים במישורים שונים של החיים.

 

יוון:

חוק 3:

- באתונה היו 3 מוסדות שלטון: הפקידות ונושאי התפקידים – הארכונטים (בתחילה היו 3 ארכונטים), מועצת הזקנים – ראשי בתי האב, ואספת העם – אספה של כל בעלי זכות הבחירה.

- בספרטה הייתה חלוקת שלטון של מלכים, מועצת זקנים, ואספת עם.

3 צורות שלטון היו רווחות ביוון: מלוכה - טירניה, אוליגרכיה – אריסטוקרטיה, דמוקרטיה.

- אריסטו בספרו המדינה אומר שצורת השלטון האידיאלית משלבת בתוכה את 3 צורות השלטון, באופן שכל אחד מאזן את השני, ואף אחד מהם לא צובר יתר כוח על רעהו.

- אריסטו טוען שיש 3 שכבות בנפש האדם: הנפש הצומחת (משותפת גם לצמחים). הנפש המרגשת (משותפת גם לבעלי חיים), והנפש המשכלת (ייחודית לאדם).

חוק ה4:

- אריסטו מדבר על 4 מסגרות אנושיות חברתיות: משפחה, כפר, פוליס, שותפות אנושית עליונה.

- אריסטו טוען שהדברים מתפתחים לקראת השלמת צורם שהיא גם תכליתם, באמצעות 4 סיבות: חמרית, צורנית, פועלת, תכליתית. צורה נותנת לחומר תוכן. תכלית נותנת לפעולה תוכן.

- סוקרטס, כשמדבר על תכלית האדם, מזכיר 4 מושגים: אושר, המושג על ידי מידות טובות, הנובעות מהבנה, המושתת על ידיעה נכונה.

- 4 המידות הטובות לפי היוונים הם: זהירות/תבונה, מתינות/איפוק, אומץ/גבורה, צדק

אושר ומידות טובות קשורות לצד המוסרי- רגשי של האדם, הבנה וידיעה נכונה קשורים לצד השכלי – מנטלי של האדם, והם נובעים אחד מהשני.

 

סין:

חוק ה2:

2 תורות עיקריות:

קונפוציוס – תורת מוסר, מעשיות, סדר חברתי, פתרון בעיית יחסי אנוש.

טאואיזם – דגש מיסטי דתי, השגת אלמוות, איחוד עם היקום, שחרור האנושות מסבל ויצירת עולם חדש.

הסינים לא תפשו את שני הזרמים הללו כמנוגדים אלא כמשלימים. כעוסקים בשני אספקטים משלימים באדם.

 

טאואיזם:
שתי כוחות ביקום – יין ויאנג. מהמשחק ביניהם נוצר הכל.

יאנג:  אש, חם, יבש, מאיר, מתפשט, שואף למעלה והחוצה, טהור, בהיר, חיובי, שמימי, טוב, יפה, נעים, בתנועה.

יין: מים, קר, לח, אפל, מתכווץ, שואף למטה ופנימה, מלוכלך, עכור, שלילי, ארצי, רע, מכוער, לא נעים, במנוחה.

העולם הוא שינוי וזרימה מתמשכים בין היין והיאנג, זה התהליך הקוסמי שהוא ה"טאו".
סוס – חיית יאנג – מזדקף על רגליו הקדומניות.

גמל- חיית יין – נזקף על רגליים אחוריות.

יאנג – פירושו המילולי: שיקוי אור השמש. יין – פירושו המילולי: מוצל.

היין מגיע לשיאו בעולם באמצע החורף, ביום הקצר ביותר. אז מעלה בן המרום את הגדול שבכל הקורבנות, הקרבן לשמי מרום, בפרוור הדרומי של הבירה, ומחזיר את הכוח השמימי החם של יאנג, למען יוציא את היבול החדש מן הקרקע הלחה.

הכוח של יאנג מגיע לשיא כוחו באמצע הקיץ, ואחר כך מתחיל לשקוע, תוך שהוא נכנע לכוחו של יין.

חוגלה עפה תמיד דרומה – יאנג.

 

לטאואיסטים היו 2 חוקים בסיסיים להתנהגות:

אם ברצונך להשיג משהו, התחל בהיפוכו: בכדי לצמצם צריך להרחיב תחילה. בכדי להחליש, צריך לחזק תחילה.

פעולות צריכות להיעשות מתוך האי פעולה הספונטני, "אי פעולה אין פרושה שלא לעשות כלום, להישאר שקט, הרשה לכל לעשות את שטבעי לו כדי שטבעו יסופק".

 

לי וצ'י:

2 מושגי יסוד בפילוסופיה הניאו קונפוציוניסטית שהתפתחה במאות השתיים עשרה והשלוש עשרה:

לי - מתורגם כעקרון, תבנית, מרקם. הוראתו הבסיסית היא סדר. לכל דברי יש לי בעולם. לי הוא גם המוסר הטבוע באדם.

צ'י - מתורגם לזה שממנו כל הדברים עשויים, והוא גם טבעו של האדם.

 

עקרון הקולן:

נקודת המוצא של הסולם המוזיקלי הסיני הייתה הצליל פה דיאז. זה היה הצליל היסודי , והמלך היה מכוון אותו בעלותו לשלטון, ובזה היו תלויים הצלחת המדינה ושגשוגה. הצליל היסודי נתפש כקשור למידה העליונה. העיקרון שעליו עבד אירוע זה הוא עקרון הקולן: אם יש במלך תכונות מלכותיות, זה יבוא לידי ביטוי בכל מעשה שיעשה, כולל כיוונון הסולם המוזיקלי.

עיקרון הקולן מופיע גם בספר התמורות, ביסוד שיקוף מצבו של האדם על ידי זריקת מקלות במבוק, בכדי להגיע לקריאה הנכונה.

 

ספר התמורות – אי צ'ינג:

כל שבשמים ובארץ הינו תוצאה של 2 כוחות בראשית, מצירופם התהווה העולם והם ממלאים כל דבר. כל אחד מהם ניתן לריבוי או להמעטה, וכנגדו מתרבה או מתמעט היסוד האחר. 2 כוחות אלו נמצאים ביסוד התופעות ובטבע וביסוד מצבים של בני אדם. הם דינמיים באופיים והדינמיקה ביניהם מתבטאת בתהליכים בטבע ובתהליכים אנושיים. (קונפוציוס אמר: הכל זורם כמו נהר יומם ולילה ללא הפסקה)

התמורות הם בין קו שלם, סגור, חיובי, יאנג. לבין קו מקוטע, פתוח, שלילי, יין. הקווים מופיעים בשלישיות, אחד מעל השני, הנקראות טרגרמים. נוצרים 8 טרגרמים שהרכב הקווים קובע את אופי הטרגרם. הטרגרמים מופיעים בזוגות, אחד מעל השני, כך שנוצרים שישים וארבע מצבים בסיסיים, הן בחיי אנוש , והן בטבע, הנקראים: הקסגרמים.

הקסגרמים מורכבים משני טריגרמים שיחדיו יוצרים משהוא שלישי. ההקסגרמים בתנועה מתמדת. לדוגמא, ההקסגרם השלישי נקרא "התחלות קשות" והוא נוצר משילוב של התעוררות ושל מסתורין, ובמקביל של מים ושל רעם.

הנחתו הבסיסית של ספר התמורות היא : שיש מצבים בחיי אדם שהם מעין תיאטרון החוזר על עצמו, ובמקביל: מצבים ביקום (בטבע). מצבים אלו נמצאים בשינוי מתמיד, כששינוי זה משפיע על כל התחומים במקביל: השינוי הסביבתי משפיע על האדם באופן אוטומטי, אלא אם כן הוא אדם חכם ולומד להגיב או לא להגיב לסביבה בהתאם ליכולת ולצורך.

ספר התמורות הוא ספר שהגיע מימיה הקדומים והלוטים בערפל של סין. הוא ספר חוכמה, ספר הכוונה, ספר ניבוי עתיד.

 

חוק ה3:

השלוש זה הטאו

אצל קונפוציוס מדובר הרבה על המידה הטובה, שביל הזהב, האיש החכם, דרך האמצע.

 

חוק ה4 וה5

- בעיר הקיסר היו 4 רובעים וחלק חמישי במרכז, שבו ארמון הקיסר.

- הסינים האמינו בקיומם של 5 יסודות: אדמה, אש, מים, מתכת ועץ.

- כל יסוד קשור לצבע ויחד יש 5 צבעים: אדום, כחול, צהוב, ירוק ולבן
- החלוקה של 5 יסודות וצבעים מופיעה בפנג שואי

- במוזיקה הסינית יש סולם פנטטוני בין 5 צלילים, המבוסס על קווינטות.

- היממה חולקה ל5 חלקים: בוקר, יום, צהריים, ערב, לילה.

- כוכבי הלכת חולקו ל5 לפי 5 הצבעים היסודיים.

- מצבי רוח חולקו ל5: חשיבה, דאגה, כעס, שמחה, פחד.

- עיתות החיים חולקו ל5: ילדות, עלומים, בהרות, בגרות, זקנה.

- 5 טעמים: חריף, חמוץ, מר, מלוח, מתוק.

 

4 העונות קשורים ל4 עשיות, והעשייה החמישית – עפר משותפת לכולם. עשייה אחת מושלת בכיפה בפרק זמן נתון, השפעות הגומלין בין החמישה יש בהן משום הסבר לכל.

צפון: מים, שחור, חורף, צב מים.

דרום: אש, אדום, ציפור, קיץ.

מערב:  מתכת, לבן, נמר, סתיו.

מזרח: עץ, כחול, דרקון, אביב.

מרכז: עץ, כחול- ירוק, דרקון, אביב.

 

יפן:

 

חוק ה2:

2 צלילים:

"קה" משולש ישר, יאנג, זכרי.

"תה" משולש הפוך, יין, נקבי.

2 סוגי אוכל:

אוכל פיזי הבא מהאדמה – יאנג.

אוכל שמימי הבא מהשמיים – יין.

- חייו של היפני הינם מאבק מתמיד בין ה"נינגו" – רגשות אנושיים, לבין ה"גירי" תחושת החובה למוסר ולחוק.

- לוחם יפני יכל להיות או סמוראי – קשור לשליט, או "רונין" – שודד דרכים.

- לסמוראי היו 2 חרבות: אחת ארוכה – להלחם באויביו, אחת קצרה – להרוג את עצמו.

- ישנם ימי מזל וימים חסרי מזל.

- חומר ואנרגיה: הקאמי: כל מקום מאוכלס ב"קאמי", משמעותו המילולית היא: עליונים. ישויות אלו, לסוגיהם השונים, קשורים לכל הגורמים בטבע. לכל נחל ולכל עץ קאמי משלו. אדם במותו נהייה לקאמי. הקאמי עשויים להופיע כתכונות (פוריות וגידול) כתופעות טבע (שמים וארץ), כבעלי חיים, כנשמות של האבות, של הגיבורים, של אנשי המופת, כרוחות של בעלי המקצועות השונים. הקאמי זה הרוח ובמקביל לה יש את הגוף הפיזי, ואין האחד עליון על השני, אלא שניהם קיימים יחדיו, "מיטמה שירו" הוא המושג ששימש לתאר זאת.

הקאמי חולקו, בדרך כלל, ל2 סוגים: קאמי של אדמה וקאמי השוכנים במרומים.

 

חוק ה3:

- "ווה" פירושו הרמוניה טבעית. מגיל צעיר לומדים היפנים לכבד את ה"ווה" של עצמם, של ביתם, של סביבתם הקרובה, וכל החברה באופן כללי.

3 החפצים המקודשים:

ניניגינו מיקוטו, נכדה של אלת השמש אמרסטו, עמד לרדת ולהופיע בצורה גשמית בארץ האלים, היא יפן, בכדי להיות הקיסר הראשון בשושלת הקיסרות הקדושה. בטרם ניתן לו התפקיד הופקדו בידיו 3 אוצרות, אשר הם נותנים תוקף לשלטונו ולשלטון כל הבאים אחריו. השלישיה מהווה ערובה לשלמותה של יפן ואחד מעמודי היסוד של תרבותה. השלושה נקראים: המראה, החרב, והתכשיט.

- המראה: קשורה לשמש, בעזרתה השליט יאיר את העולם, מעלות האופי הקשורות בה הם : נאמנות מוחלטת למקור הדברים, כנות. המראה הוכנה אישית על ידי אלת השמש והיא הקדושה ביותר מבין ה3. בכל מקדש שינטואיסטי מוצבת מראה, זה הוא האביזר הקדוש הכמעט יחידי הקיים במקדשים. המראה מסמלת את האלוהות.

- התכשיט: קשור בירח, בעזרתו ינוע ויתפשט השליט, התכונות הקשורות בו הם עדינות, חמלה, וויתור.

- החרב: קשורה בכוכבים. השליט יכניע את המסרבים לציית לו בעזרתה. התכונות המיוחסות לחרב הם: חוזק, החלטיות, חוכמה, הכרעה. החרב אבדה בים ומאוחר יותר הושגה שוב. החרב קשורה בנשמה, במצפון, בנשיות.

 

שירת ההיקו:

מסגרת צורנית קבועה של שלוש שורות, ובכל אחת מספר הברות קבוע: 5,7,5. נוגעת ביסוד השלישי המקשר בין הקצוות, היסוד שהוא חמקמק ומופשט, סמוי מן העין ומצוי בתחום ההרגשה ופחות בתחום השכלי. בשו, גדול משוררי ההייקו היה נוהג לומר שהייקו החושף 70-80 אחוז מעצמו הוא טוב, אך זה החושף רק 50-60 אחוזים, אין אנו עייפים ממנו לעולם. שיר ההייקו מתאר תמיד תמונה שלמה אחת, חוויה אחת, המורכבת מ3 גורמים, לכן שיר ההייקו לעולם אינו סגור ותמיד מותיר אפשרות להמשך המתעמקות, להלן דוגמאות:

"בריכה עתיקה" – הנצחי

"צפרדע קופצת" – הרגעי

"צליל מים" – הקשר

 

"על עץ חשוף. ניצב עורב. ליל סתיו"

"אגם פורח. עלמה קוראת מכתב. לאור ירח."

"דממה, קולו של העורב, נספג בסלע".

 

חוק ה4:
- "גו" היא טכניקה להשגת שיפוט עליון (שם אחר זה "מיסוגי הבהי" שפירושו ניקוי והטהרות של הגוף-שכל). העיקרון הוא שבשביל לקבל וויברציות גבוהות מהשמיים צריך לקטב את הגוף לכך. תדירויות גבוהות הם יין, ולכן הגוף צריך להיות יאנג. יש 4 טכניקות עיקריות ב"גו" וכולם נועדו להשגת דיאלקטיקה זו: 4 הדרכים הם:

- רחצה במים קרים: קור – יין גורם לגוף להיות יאנג, אדם נהייה יאנג כשהוא נמצא בסביבה של יין.

- דיאטה: ירקות הם יין, אכילה של ירקות גורמת לגוף להפוך ליאנג.

- מלח: כל טקסי הטיהור בשינטו משתמשים במלח הנחשב למטהר הגדול. המלח גורם לרמת בסיסיות גבוהה בדם, דבר ההופך את הדם ליאנג. דמו של אדם צריך להיות יאנג.

- מדיטציה: במישור הפיזי החלק התחתון של הגוף הוא יין (מתרחב) והעליון יאנג (מתכווץ) במישור האנרגטי בדיוק להפך. בתנוחה אינדיבידואלית מרכזים את אנרגיות הגוף באזור שמתחת לטבור, אזור היאנג.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו