לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

חניכה בקשטית

טקס חניכה בקטשי:

במשך שבועות לפני הטקס המועמד מרגיש נמשך להשתייך למסדר. הוא מאושר על ידי החברים כמועמד – אשיק, הוא נבחן בנאמנות ובכנות, המועמד יכול להיות הן גבר והן אישה, ייתכן שבטקס אחד יתקבלו כמה מועמדים.

נקבע ערב, המועמד מביא בתחילת היום איל לטקס לקורבן, האייל מועלה לקורבן ובשרו מוכן לחניכה, אווירה של פעילות וציפייה עוטפות את הטקה. בזמן שנקבע, בערב, החברים מתכנסים, שומרים את הכניסה ומרשים רק למורשים להיכנס. הבבה נכנס ראשון. החדר בחשכה פרט לאור של הקנון קירגי. הבבה משתחווה לעמדה לפני יושבו , ההשתחוות מורכבת מכריעה על הרצפה, שימת 2 הידיים על הרצפה לפנים ונישוק הרצפה. שאר החברים נכנסים אחר כך, כל אדם שנכנס כורע על ברכו השמאלית לפני המפתן, שם את 2 ידיו על המפתן, נושק לכל יד פעם אחת, עובר מעבר למפתן, משתחווה לעמדת חורסן, מתקדם לעבר הבבה, משתחווה אליו, מנשק את ברכו הימנית, את ברכו השמאלית, ומעבר ללבו, אזי קם, משתחווה לעמדת עלי מוחמד, לעלי מורטזה, חוזר למרכז המיידן, משתחווה לעמדת הדר, פונה למקומו, משתחווה לעור הכבש שם ויושב, כך שבסך הכל הוא עושה 7 השתחוויות.

בזמן הזה הטליפ – המחפש, מוכן על ידי זה שמונה להיות המדריך – הרהבר שלו בחדר הסמוך, הטליפ צריך להיות יחף בהיכנסו, אם הוא גבר הוא לובש את התלבושת הרגילה, ואם אישה היא לובשת שמלה רפויה מבד לבן. היא חשופת ראש ושערה מפוזר, מפני שבמיידן אסור להשתמש בתכשיטים או בסיכות ראש. לאחר שהולבש המועמד הוא צריך לעבור טהרה ברחצה. הרהבר שופך מים על ידיו, רגליו, פיו, אפו, פרצופו, אוזניו, מנגב אותו ומברך תוך כדי כך. הטליפ נלקח על ידי הרהבר למיידן , הם משתחווים בדלת, ההשתחוות מסמלת את השבירה של כל תחושה של תהילה עצמית בדלתו של המורשיט, הם עומדים בדלת והרהבר אומר בערבית: הו פותח הדלתות. לזה עונה המורשיט מבפנים: אכן פתחנו לך ניצחון ברור. הרהבר מוביל את הטליפ מעבר למפתן, הם מתקדמים 3 צעדים, משתחווים למורשיט ומתיישבים, בעלי התפקידים עושים קטורת בחדר ומפזרים מי וורדים, תוך כדי ברכות, איש מי הוורדים שופך מי וורדים על ידיהם של הנוכחים בחד. לאחר מכן הרהבר מוביל את הטליפ למורשיט שנותן לו את העצה הבאה:

"הו מחפש, אתה רוצה להיכנס לדרך של מוחמד עלי, הרכבת, קטר, של אדוננו, 12 האימאמים והטקסים, ארקן, של האדון והשליט האגי בקטשי וולי. אך דרך זו היא קשה, היא הדרך של התוכחה, מלמט, היא חדה מחרב, היא הדרך הנקראת סירת קופרוסו – גשר צר מאד. לאחר מכן אויבך יהיו רבים, אפילו אלו הקרובים אלייך יהפכו לאויבך, לאחר מכן לא יהיה ערך בחרטה, מפני שהאחים אמרו: "אל תבוא, אל תבוא, אל תסתובב, אל תסתובב, הרכוש של זה שבא, הנפש של זה שמסתובב", האם אתה תשמור ותעשה את העצות של האחים?"

הטליפ עונה: כן, על ידי האלוהים.

המורשיט פונה למדליקה הנרות – קירגסי ואומר: "אח, קום, בהתאמה עם הטקסים של מוחמד עלי, עורר את הנר של הנפש הזאת".

הקירגסי מתרומם ואומר: "בשם המלך, עזרה מאלוהים וכיבוש מהיר, שמור את הבשורות למאמנים, הו מוחמד, הוא עלי, עזרו! הו פטרון קדוש של הדרך, האגי בקטשי וולי, על ידי היופי של מוחמד, השלמות של אימאם חסן ואימאם חוסיין, לכלי ברכות רמות!".

הקירגסי חוגר סביב מותניו את החגורה של המסע, הולך לדר, משתחווה, ומקבל מהמורשיט נר שנקרא – דליל – מדריך. הקירגסי מתקדים לעמדה לפני הנרות ומדקלם ברכה: "בשם המלך, האור של מוחמד נולד מעלי, השמש והירח, הבה ונקבל גם אנחנו חלק ממנו ברשותך, הו מלך אלוהים".

הקירגסי מדליק את הנר – הדליל שלו מהנר הראשי, ובהלכו למורשיט מדקלם את התפילה הבאה:

"בשם הלך, הפרצוף שלך הוא הנר המואר של עזרה שמימית, הדרכה נכונה, הפרצוף שלך הוא בשורה טובה מפרצופה של המציאות. הפרצוף שלך הוא עליה לרגל, ביקור במקומות הקדושים. הפרצוף שלך הוא הקיבלה של אלו שנשמעים. פרצופך הוא הגרעין של הקוראן. פרצופך הוא בשורה טובה לאנשים של האיחוד."

לאחר מכן הקירגסי הולך לדר, אומר ברכה, מדליק את הנרות של כל הנוכחים בחדר, ולבסוף את נרו של המועמד.

לאחר מכן הקירגסי נעמד משמאל לכיסא של מוחמד, אומר תפילה, הולך לדר, אומר תפילה, האחים מצטרפים אליו בסופה.

לאחר מכן המורשיט אומר תפילה לנר:

"בשם המלך, אלוהים, הנר הבהיר, התהילה של הדרווישים, הנשימה של התהילה המעודנת, הנר של החוק של הקדושים. הלוואי שיהיה לנצר. מי ייתן שהערבים יהיו נעימים, שדברים טובים ינצחו, שדברים רעים יידחו, שהנאמנים ישיגו את רצונותיהם, שהלא מאמינים יובסו, שדוברי הרע יהרסו.

מי ייתן והרגעים יהיו נצחיים, האסיפות קבועות, פעולות האמונה אמיתיות ויציבות, לבבות יהיו שמחים, חברות תגדל, המיידנים ישגשגו, הפגישות יפתחו.

אלוהים, אלוהים, לוואי שאלוהים, מוחמד עלי, יהיה המתווך שלנו, לוואי שההגנה הנדיבה של אדוננו, 12 האימאמים, 40 הטהורים, תהיה עלינו, נוכחות ומשגיחה עלינו. לוואי שהרוחניות והטובה המרוממת שלהם תהיה תמיד חברתנו ועזרתנו, לוואי שלא יפרידו אותנו מפרצופם ורכבתם, כשאנחנו קוראים לעזרה שיגיבו לקריאתנו. לוואי שהפטרון האציל הקדוש האגי בקטשי וולי, אדוננו, יתמוך בנו בכל רגע, לוואי שיעשה אותנו החושים בשמירה של דרכו. שישמור אותנו מעשות רע, שלא נצטרך עזרה מהלא שווי, שישמור אותנו מכל צרה ומצוקה, שייתן לנו מתנת נדיבות של שלווה של המודעות, מדע ולמידה, שלמות במצבים מיסטיים, יכולת קיום. אלוהים, אלוהים, מי ייתן והנרות של בעלי הנרות יהיו בהירים, לוואי שהדברים הטובים של האצילים יתקבלו, הקורבנות של המקריבים יתקבלו, לוואי שאלוהים יקבל ויהיה מרוצה בפולחננו, בהשתחוויותנו, טקסינו. השלוש, החמש, השבע, הארבעים, האור של הנביא, הנדיבות של עלי, הטוב של אדון הבריאה, המסתורין של עלי אל הורטזה, השלטון של הפטרון הקדוש האגי בקטשי וולי, למען השלטון, טוב הלב של האחים האמיתיים. נגיד הו!"

הקירגסי מכבה אזי את הדליל – נר, משתחווה לדר ולמורשיט ונותן את הליל למורשיט וחוזר למקומו.

המורשיט מתפלל לעלי ולהאגי בקטשי ואז פונה לטליפ ואומר:

"הו מחפש בדר, מדריך, רהבר, הוא הכרחי. קום, נשק את ידו של הרהבר".

הטלפי עושה כמצווה ויושב.

לאחר מכן המורשיט פונה לרהבר ואומר לו כך:

"ארנלר, הנפש הזאת מחפשת אותך להדרכה. קום, לפי הטקסים של מוחמד עלי ובצע את ההדרכה של הנפש הזאת."

הרהבר קם ואומר ברכה, לאחר מכן הוא הולך ומשתחווה, לאחר מכן לוקח את הטליפ אל מחוץ לחדר, מוריד את כובעו ממנו, ומביא אותו למורשיט, אומר ברכה, מקבל מהמורשיט את חגורת הטקס, יוצא החוצה, שם את החגורה מסביב לצווארו של הטליפ, אומר ברכה, לוקח בידו הימנית את ידו הימנית של הטליפ, ויחדיו הם אוחזים את קצוות החגורה. הם משתחווים שוב למפתן, נכנסים למיידן עם ידיהם השמאליות מעל לבם, הם מתקדמים, משתחווים לדר ולעמדת חורסם, ואז בעמדם בדר הרהבר אומר ברכה, מתקדם תוך כדי כך כמה צעדים, פנוה למורשיט, מבקש את רשותו לקבל את הטליפ לקהילה. המורשיט פונה לחברים ואומר:

"הו חברים, ארנלר, הנפש הזאת, חשופת ראש, חשופת רגליים, צוואר קשור, בידיו של הרהבר, שנכנסה למיידן ולרצונם של הארן, רוצה להיכנס לדרך של מוחמד עלי... מה אתם אומרים? האם אתם מרוצים ממנה? האם תערבו להמשכיותה בהצהרה שלה?"

החברים משתחווים ואומרים: "אללה, אוולה" – אלוהים, אמת.

הרהבר אומר תפילה ונותן את הטליפ למורשיט, בדורשו מהטליפ שבידו השמאלית יאחז את הצד הימני של שמלתו של המורשיט. הרהבר שם יד אחת על גבו של הטליפ ויד אחת על הרצפה לפניו. המורשיט לוקח את הטליפ בידו הימנית ואומר לו את המילים הבאות:

"הפקודה של רב התהילה, הקורבן של החבר הנבחר אברהם, העדות של הדליל של גבריאל...."

המורשיט לוחש לאוזנו של הטליפ את ההנחיות הבאות:

"בשם הנסיך אני מבקש מחילה מאלוהים, אני מבקש מחילה מאלוהים לכל פשע שביצעתי בכוונה או שלא בכוונה, בגלוי או בסוד, ואני מתחרט על החטא שידוע לי ועל החטא שלא ידוע לי, ואני מעיד שאין אלוהים מבלעדי האלוהים, הוא היחיד ואין לו שותפים, ואני מעיד שמוחמד הוא עבדו ונביאו, ואני מעיד שהמפקד של המאמינים הוא עלי הקדוש של אלוהים, והיורש של נביא האלוהים. ואני מעיד שהאדון של הנשים בעולם היא פטמה המכובדת, והאם של המאמינים היא חדיגה המכובדת, והאני מעיד שהמפקד של המאמינים הוא חסן המכובד, הנבחר במיוחד, הוא האימאם בזכות. ואני מעיד שהמפקד של המאמינים הוא חוסיין, הקדוש שדוכא באזור קרבלה, הוא האימאם שלנו בזכות. אופי טוב ותכונות טובת, אישור, שייכים לשאר האימאמים, רחמי אלוהים על כולם. הו טליפ, פרצופו של אלוהים, דע שאדוננו, אותם 12 אימאמים, הם אור אחד עם אלוהים, שיהיה לך אמונה, דע את הדת שלך, הדת האמיתית, אל תשקר, אל תאכל דברים אסורים, אל תהיה עבד לתשוקה, אל תשנא, את תתגאה, אל תקנא, את תכעס, אל תהיה עוין, אל תתקע סכין בגב. שמור על מה שראית, אל תספר את מה שלא ראית, אל תיקח את הדברים שידך לא השיגה, אל תשלח את ידך לזה שכוחך לא משיג, אל תנסה לדבר היכן שמילתך לא נשמעת, התנהג בזהירות, דבר בצניעות, תן כבוד לנחות, תן כבוד לנעלה. לאן שלא תסתכל ראה את המציאות השמימית. אל תסתכל על שום דבר כנפרד או אחר מהמציאות. הייה כנה בהתוודות שלך, דע כי המציאות נוכחת בך, יידע את המסתורין לאחים, שמור עצמך עקבי בדרך, המורה שלך זה עלי, המדריך שלך זה מוחמד, הקבוצה שלך היא הקבוצה של ההצלה, הקבוצה שלך היא זו של אימאם גפר צדיק, הפטרון הקדוש שלך הוא השליט המכובד האגי בקטשי וולי. ביודעך זאת שתהיה לך אמונה."

המורשיט לוקח אזי את הכובע ואומר ברכה נוספת. הוא שם את הכובע על ראשו של הטליפ, משפשף את החלק האחורי שלו 3 פעמים, וקושר 3 קשרים בחגורה של הטליפ, שם אותה סביב מותניו באומרו תוך כדי כך ברכות. הוא לוקח את ידו של הטליפ, שם אגודל מול אגודל ואומר ברכה. שואל את הטליפ אם הוא מקבל את העצות שניתנו לו.

הטלים עונה 3 פעמים: כן בשם האלוהים.

המורשיט אומר לו: "לך, הייה ברשותו של הרהבר"

הרהבר והטליפ קמים והולכים לדר, משתחווים, הרהבר אומר תפילה, המורשיט עונה לו בברכה. הטליפ והרהבר הולכים שוב למורשיט, משתחווים ומחליפים ברכות.

הטליפ עובר ומשתחווה לכל החברים המוסמכים הנוכחים. אזי הוא מובל לעמדת המורשיט, מצווה להשתחוות, והרהבר לוחש באוזנו:

"הו מחפש של פרצופו של האלוהים, קוראים לזה העמדה של אחמט מוהטר, כל הנשים והגברים המאמינים מגיעים למציאות בהשתוותם לעמדה הזאת."

הם משתחווים ואז הולכים לעמדת הרהבר. הרהבר אומר:

"קוראים לזה העמדה של עלי, זה השער הראשון לשריעה, לטריקה, למעריפה ולחקיקה, מבלי לבוא לתחנה הזו הדרך לא יכולה להימצא, זאת העמדה של המדריך, העמדה שבה מגיעים למציאות השמימית."

הם משתחווים ומגיעים לעמדה של חורסן. הרהבר אומר:

"קוראים לזה העמדה של חורסן, זאת עמדת עור הכבש שהפטרון הקדוש המכובד שלנו הביא מחורסן, העמדה של הפטרון הקדוש היא העמדה בה מגיעים למציאות השמימית."

הם משתחווים וממשיכים לבמה עם הנרות, היכן שהרהבר אומר:

"זה במיידן של החברים נקרא קנון קירגזי – הנר של החוק. כל הנשמות כשהם מוארות על ידי אורו רואות את היופי של המציאות השמימית, זה העמדה היכן שמגיעים למציאות המימית."

הם משתחווים וממשיכים לעמדת הדר, היכן שהרהבר אומר:

"קוראים לזה עמוד התלייה של מנסור, מבלי שמגיעים לכאן לא מגיעים לשום עמדה, זאת העמדה שבה מגיעים לאלוהים.

ואז הרהבר אומר על המיידן:

"קוראים למיידן הזה מקום של מוחמד עלי, כל הנשים והגברים המאמינים אוחזים ידיים בעמדה הזאת, מתוודים, מגיעים למציאות השמימית, זאת העמדה של עבודת אלוהים פורמלית, עלייתו של המאמין."

לאחר שהם משתחווים הם הולכים לדר, הרהבר אומר תפילה, הם משתחווים למורשיט, לנרות, לעמדת חורסן, למיידן, ולאחר מכן הטליפ מושב במקומו, הטליפ והרהבר משתחווים אחד לשני.

הרהבר אזי הולך לדר ואומר תפילה, המורשיט מגיב לו. הרהבר משתחווה למורשיט ויושב במקומו. המורשיט פונה למדליק הנרות ואומר לו לקום. הקירגסי קם, לוקח את גביע הטקס ומעביר אותו בין כל הנוכחים, בהתחילו במורשיט באומרו:

"הוא גרם להם לשתות, הו חוסיין".

הקירגסי אזי הולך לדר ושותה בעצמו ומברך (יש אומרים שהשתייה בשלב זה היא משקה משכר ויש אומרים שלא). המורשיט משיב לו בברכה:

"מי ייתן והאור של האמונה יהיה לאלו ששותים ביישמם את הפסוק: ומשקה מסוג טהור ייתן להם האלוהים. לוואי ולא יהיה עצב וחרטה היכן שילכו."

הקירגסי מחזיר את גביע הטקס למקום, משתחווה, מטאטא את הרצפה, ואומר ברכה.

המורשיט משיב בברכה, הקירגסי מחזיר למקום את המטאטא, משתחווה למיידן ולמורשיט ויושב במקומו.

המורשיט אומר תפילה, בתפילה זו מסתיים הטקס הפורמלי.

 

שאר הערב, לעיתים עמוק לתוך הלילה, מועבר בצורה סוציאלית. אוכל ומשקה מועברים מסביב. המשקה מועבר בצורה פורמלית: נושא המשקה משתחווה השתחוות מלאה, מנשק 2 ברכיו של הבבה, מציע ספל עם בוהנו על דופן הספל. הבבה לוקח את הספל בצורה דומה, נושא הגביע נושק את בוהנו של הבבה. הבבה מחזיק את הגביע קרוב לחזהו לרגע ועוצם את עיניו, בעודו ממלמל תפילה למען אלו שלא נוכחים. לאחר שהוא שותה הוא מחזיר את הגביע. נושא גביע שני מציע אוכל. נושא גביע שלישי מציע מטפחת שבה הבבה מנגב את פיו. בצורה דומה משורתים כל הנוכחים בחדר. הטקס קורה 3 פעמים ולאחריו מועברים מגשים קטנים עם אוכל ושתייה – ראקי. הם מושמים לפני החברים שמתקבצים בקבוצות. המשתתפים אוכלים ושותים בעוד מוסיקאים מנגנים על כלי מיתר – סז ונפסים מושרים. אלו שרוצים לרקוד קמים לרקוד את  ה"סמע" שנרקד בזוגות, גבר ואישה יחדיו. הם הולכים תחילה לבבה, משתחווים אליו, ואז הולכים למרכז החדר ורוקדים את הריקוד במספר ווריאציות.

 

שיר נושא הגביע שכתב סאפי. מוקרא על ידי הרהבר לאחר הטקס ובתחילת השעה החברתית.

 

"בוא, הו נושא הגביע של האחדות, הציע את כוס היין.

האדון שלהם יגרום להם לשתות מים טהורים.

משפתו חיים יבואו לאנשי האקסטזה.

אדונם יגרום להם לשתות מים טהורים.

 

לשתות את חלק מהיין של שפתך.

לשתות עד שתסופק מהגעה לאלוהים של האוהבים.

לבבות בוערים עם כל כך הרבה פרידה.

לשתות עד שתסופק על ידי ההגעה לאלוהים של האוהבים.

 

אלו ששותים גביע מהגביע של עלי, הוא הגביע המרומם.

שותים מהנצח, הם יאמרו כן.

זה הטקס שלנו, היין הזה שהתקבל מהקדוש.

הם שותים מהנצחי, הם יאמרו כן.

 

מהיין שלו (השתייה של הטקס) האנשים של הלב בהיותם שיכורים ומבולבלים.

עולים על גדותיהם כמו 7 הימים

מהנצחיות שתינו את הגביע הזה.

עולים על גדותיהם כמו 7 הימים.

 

לוואי וזה ייקח את המחסומים מאנשי הלב.

לוואי וזה יגלה את אור הירח של הלבבות.

הביאו למיידן את היין הזה של קווסר

לוואי ויגלה את אור הירח של הלבבות.

 

עבדך ספי, מחוץ לעצמי באהבי אותך,

דמעות מלאות דם נוזלות מעניי.

תנו לזה לעבור סביב שוב, אותו גביע בגוון וורד.

אלוהיהם יגרום להם לשתות מים טהורים.

 

כמו שאופייני למסדר הריפאי לייצר מצב של אקסטזה על ידי תנועות הגוף וחזרה קולנית על שמו של אלוהים ותהילות לו, וכמו שהמוולני מייצר את "מצבו" על ידי סיבוב ודרכם המיוחדת לצלילם של הניי ושל התוף. כך הבקטשי טוען, ברוח של הסקרמנט, בזוכרו את ההכרה של האלוהים לפני שהבריאה התחילה. שהטקס האופייני הבקטשי מייצר מצב של שיכרון רוחני על ידי השתייה של יין או ראקי, ייתכן וזה מה שהיה במשך השנים הסוד הבקטשי...

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו