לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

טקסי הקאיקה

טקס הקאיקה

מתקיים בכפרים בהימאליה ההודית. ד"ר באוניברסיטת חיפה בשם אריק מורן חוקר את הטקסים

 

הסיפור של הורנג נריאן Hurang Narian

שלושה אחים חצו מעבר הרים לתוך העמק ונדדו במורד הנהר כל אחד התיישב באזור אחר, הורנג נריאן (הופעה של האל וישנו) יושב באזור הכפר הורנג, ומסיבה כזו או אחרת חטף צרעת. ניסו לטהר אותו, אבל לא הצליחו, ואז הגיעו למסקנה שחייבים לפנות לעולם האלים, ומצאו שתי משפחות של מוזיקאים וביקשו מהם (מוזיקאים פרטיים של אינדרה מלך האלים) לבוא ולסייע בטיהור הנגע. הצליחו לטהר את הורנג, אבל אז מיהרו לחזור למעלה, משפחה אחת הספיקה לחזור, תושבי הכפר שחששו שהצרעת תחזור לדבוק באל שלהם, משחו משפחה אחת בשמן, וברגע שהם טומאו (כל גאטי יכולים להרוס אותה אם נפר טאבו), הם נשארו וממנה נוצר שבט גדול ומסועף של נארים שחי על פני 4 עמקים. הורנג יש לו אצבע אחת מצורעת ולכן צריך לבצע את טקסי ההיטהרות.

הסיפור משקף התיישבות בשנת אלף לספירה של מיעוט בשם קשה, בכל אזור ההימאליה.

הקהילה מתכנסת לחגוג בהורנג, מזמינים את הנער ובת הזוג שלו מחוץ להורנג. הם נמצאים במשך כמה ימים, מקימים מאהל, סוכה, ראש הכפר יוצא אל היער המקודש ויש לו זכות לכרות עץ. מקריבים עז או כבש על העץ, חותכים מהעץ 4 ענפים שמשמשים ל4 פינות של הסוכה שקוראים לה קשקה. כל האלים מתקבצים לטקס שבו המטרה המוצהרת היא לנקות את האל מהנגע של הצרעת, חוגגים כל 3-5 שנים. האל הוא מלך. כל כפר נשלט על ידי מלך אל. יש לו ראש ממשלה המדבר דרך מדיום – גויו. צורה של ארגון חברתי, אזור נשלט על ידי אל ראשי בשיתוף חברי הקהילה, מתחת לאל יש ראש הממשלה וממשלה – מועצה.

נארים, גטה שמנהלת את הטקסים, הם מחוץ למערת הקסטות הרגילה, בנוסף לכך יש להם חקלאות. יש נאר זכר ויש נארין נקבה. Obc – other backward castes

הם מומחי טקסים של מוות, אחד הדברים הכי מטמאים שיש.
על פסטיבל הקאיקה יודעים מ4 מקורות – אמרסון, רוסי, והמורה שלנו.

 

סיכום מאמר של אמרסון emerson על הקאיקה

טקסי כפרה באזור קולו kulu והכפרים של מנדי mandi . בקולו משתתפים בחגיגות 5-6 אלים, במועדים לא קבועים. במנדי האל החשוב הוא נריאן של הורנג narian of hurang חי מתחת למעבר בהבו bhabu. אל נחש האחראי למזג האוויר. זוגתו היא אלה המיוצגת על ידי מוט ברזל. משכנו בקתה בתחתית קניון עמוק וצר. לאחריו יער מקודש שבו שוכנת רוח האל, לפני הבקתה מוט ודגל המתחדש כל חמש שנים עם החגיגות. המציג הראשי בחגיגות הוא הנארnar , עמדה המוחזקת על ידי מספר משפחות בקולו ומנדי שממלאות תפקידי האל, הם ממוצא נמוך

הנאר הראשי מגיע למקדש כמה ימים לפני הפסטיבל, צם יום אחד, מטהר ולובש בגדים חדשים, הוא מלווה באשה. בבוקר מוקם אוהל משכן ליד המקדש, ריבוע קדוש מסומן על הרצפה. כיפור חטאים מתחיל בבוקר, הנאר יושב על הרצפה והנארין (האישה) רוקדת ושרה סביבו, היא מחליפה גסויות עם הנוכחים. על ראשה מגש עם מנורות בוערות, לצד הנאר סל עם שעורה ועלי צמח בעל תכונות מאגיות.

האל נריאן חטא פעם והוכה בצרעת, אבל רק באצבע אחת, ולכן הוא מטוהר בכדי למנוע ממנה להתפשט. הלכלוך שלו מובא לפני הנאר המבטא את הבעיות של האל ומטהר אותם בנוסחאות. לאחר מכן מטוהרים משרתי האל ולאחר מכן חברי הקהילה המצטופפים סביבו. הם מתייצבים לפני הנאר אומרים את החטא והמחלה שמהם רוצים להיפטר, נותנים מטבע נחושת וזורקים עליו גרגרי שעורה. הנאר זורק את גרגרי השעורה עם עלי הצמח בחזרה.

הטקס נמשך כמה שעות ובסופו הנאר נלקח למקדש קטן בקצה היער, בעקבותיו נושאי התפקידים הדתיים, מאמינים גברים מהמעמד הגבוה, ולאחריהם נשים ובני המעמדות הנמוכים שלא מורשים להתקרב מעבר לנקודה מסוימת. כשהם מגיעים למקדש כוהן האל, שלא אכל באותו יום עומד בתוך מעגל מאגי המסומן בקמח וסוגד לאל מעביר מקטרת מסביב לדמות האבן, הוא מתיז עלים ומים קדושים על הנאר שנופל כמו מת, מושם באלונקה ונעטף בתכריך קבורה, המוזיקאים מנגנים מוזיקת אבלות.

ארבעה אנשים נושאים את הגופה דרך הקהל שמחכה להופעתה, האנשים זורקים עשב וזרדים על הגוף בכוונה שיכיל את מחלותיהם, הכמרים והנוכחים זורקים חופני קמח באוויר כמנחה לקאלי והרוחות שלה שנמצאות מעל האלונקה מוכנים לאחוז בקורבן. כשמסיימים להקיף הכפר התהלוכה חוזרת למקדש והאלונקה מונחת על האדמה. המנחשים של האל והאלה והמדיומים של כל האלים הנוכחים יושבים מסביב במעגל, תחת השפעת הרוחות. זימונים נעשים ותפילות לאלים להחזיר את הנאר לחיים, לאחר חצי שעה הוא מראה סימנים של התעוררות ולבסוף קם מהמתים. זה סוף הפסטיבל. הוא והנארין עוזבים ולוקחים איתם את רכושם

 

לא רחוק מקולו יש פולחן לפונגני דווי phungni devi שהיא התגשמות של קאלי המזוהה עם האלה הגדולה פרמשרי permeshri. החיה במרומי הפסגות המושלגות. העוזרת שלה נקראת גוגנת jognt . האיכרים עולים לפסגות הגבעות וההרים להקריב לה כבשה, עז. הפונגני  דווי מזוהה כאלת הכפר, כרי הדשא הגבוהים, וזכאית לביכורי הפירות והעדרים. יש לה אגם קדוש. ומקדש בקתה בגובה רב. המאמינים לא מעשנים טבק או לובשים נעלי עור והם מהמעמדות הגבוהים, בחגיגות הקאיקה בקולו הם רואים את ההתרחשות מרחוק.

גם בפולחן שלה יש טקסים של קאיקה, הנאר הוא מאותה משפחה שמשתתפת בטקסים האחרים, הוא מגיע כאורח למקדש ומקבל עליו את הטאבו השונים. שלושה ימים לפני הטקס אחד הקהילה ממשפחה מקודשת הולך ליער וחי שם בבדידות שלושה לילות, יוצר ארבעה פסלים מעץ ארז שכרת בעצמו, שני כבשים ושני עיזים. בבוקר הטקס הוא מביא אותם למקדש האלה, מתקבל על ידי מוזיקאים, ומניח אותם במרכז המשכן במקום מפגש האלכסונים של הריבוע המקודש.

מוטות האוהל נחתכים ומצובים שעה לפני כן. ככר הכפר מתמלאת במנחשים, כוהנים ואנשים, נוצרת תהלוכה בהובלת המחצרצים והמתופפים ובעלי התפקידים הדתיים. ומאחוריהם האנשים הפושטים. הם הולכים ליער הסמוך. קמח שעורה וזרע חרדל נזרקים באוויר נגד הרוחות הרעות. ביער הם בוחרים עץ ומשרת האלה עולה עם מקטר קטורת, ולאחר מכן מועלית כבשה להקרבה בין הענפים. הגופה נופלת לאדמה קורבן לשדים. חותכים מהעץ 4 ענפים ומביאים אותם בזהירות לאדמה, נושאים אותם על כתפיים חזרה לכיכר הכפר. שם יש אקסטזה והילולה. אנשים מואחזים, מנופפים בענפי הצמח הקדוש, חרבות וגרזנים, חיצים נורים ל4 הכיוונים. כולם הולכים למקדש האלה ושם מחכה הנאר, הוא לוקח את 4 הענפים ומציב אותם ב4 פינות האוהל משכן, המכוסה בבד שמסופק על ידי האל, ריבוע קדוש מסומן מתחת לאוהל עם קווים ישרים ואלכסוניים. מושמים בו ערמות גרגרים ו4 דמויות העץ במקום מפגש הקווים האלכסוניים.

הנאר יושב מחוץ למשכן, הנארין רוקדת סביבו, טקסי הטיהור מתקיימים באותו אופן שתואר מקודם. בצהריים מסתיים החלק של הטיהור והנאר מקבל ליקר חזק לשתות, הוא נלקח לתוך המקדש ושם הוא מת באופן סמלי, נלקח על אלונקה לתהלוכה מסביב לכפר ומושם על הריבוע. המדיומים יושבים מסביב לגופה, עז נזרקת מעליה ומוקרבת. הדם שלה נמשח על פה הנאר. הנאין רוקדת ושרה סביבו, המנחשים מנופפים ענפי בקהה bekha – הצמח המקודש. לבסוף הנאר מראה סימני חיים, והמנחש מרים אותו מהאלונקה לתחייה.

 

מקום נוסף במנדי שבה הקאיקה נחגגת זה מקדש adhi purak בכפר tehri. הנאר יושב מתחת לאוהל בטקסי הטיהור ולא בחוץ, הוא בוחר בעצמו את עצי הארז שמושמים לעמודים. טקסי הטיהור לוקחים כמה ימים בגלל הקהל הרב, בזמן הזה הנאר אוכל רק פירות וחלב. לפני הטקסים הוא נכנס למקדש ויוצא כשהוא אחוז לצד ארון האלוהים, המנחש מנגן והנארין רוקדת. קודם האל מטוהר ולאחר מכן האנשים, בסוף מוקרב עז שמעבירים אותה מעל גופו ושמים את דמה על פיו

 

לסיכום:

טקסי הקאיקה הם מסתורין בן שלושה שלבים של טיהור חטאים, מוות ולידה מחדש. אלא שאמרסון טעון שזה רחוק מבחינה מושגית מהעולם הנוצרי. כפרה על חטאים היא שונה. התפישה נקראת צידרה chhidra, ומשמעה שחרור ממגבלות המעמד והטאבו וניקוי הזיהום הטקסי. הטקס הוא שחרור משבועות, בעקבות זאת אנשים מסוכסכים ויריבים אוכלים ביחד ותורמים למקדש. אלא שיש עוד השפעות מגוונות וקשות להשגה למי שלא שייך. הם קשורות לסדר העל טבעי, התגברות על המזל הרע. הקרמה השלילית שנובעת מפעילות טקסית מאגית לא במקומה.

הטקסים מדמים קורבן אדם שהיה קיים בעבר. הנארין לא מתאבלת על הנאר. היא רוקדת ומדברת גסויות, נודעת כsita אשתו של ram Chandra, ההתגשמות של הנריאן, האל ההינדו הגדול. הנאר הוא משרת האל, הוא חייב להתקין שערו בצורה מסוימת ולהשתתף בטקסים

אמרסון מציע שבטקסים המקוריים הקריבו את מנהיגי הקהילה, ורק לאחר מכן התפתחה המסורת של משפחת הנאר.

 

טקסי הביהונדה bihunda

ישנם שני טקסי קורבן אדם מסורתיים בהודו, האחד זה הקאיקה, והשני הוא הbihunda, ובו אדם שנבחר במיוחד טווה חבל במשך חצי שנה, לאחר מכן קושר צד אחד לצוק, וקופץ עם החבל מתרסק מהצד השני. יש פסטיבל סביב זה וקרנבל.  עושים כל כמה שנים לא באופן קבוע.
הבריטים תעדו את הטקסים ויצאו באופן נחרץ נגדם, זאת הייתה אחת האמתלות לשליטה בהודו, הבאת נאורות לברברים
.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו