הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

יהדות בוכרה - טיולים לרחבי העולם

תולדות יהודי בוכארה במאות ה-19 והעשרים  - ד"ר זאב לוין

היהודים באמירות בוכארה ותחת הכיבוש הרוסי

הכיבוש הרוסי, שהסתיים בשנת 1868, שיפר את תשתית הדרכים ואת הביטחון בהן, דבר אשר איפשר לרבים מיהודי בוכארה לעלות לארץ-ישראל. עלייה זו לוותה בשימור האופי המיוחד לעדה ובהקמת שכונה נפרדת וייחודית בירושלים: שכונת רחובות. במובנים רבים, שכונה זו העתיקה את דפוס החיים הנפרדים של היהודים בסביבתם המוסלמית באסיה התיכונה. מעניין לציין כי בשונה מעולים רבים אחרים באותה תקופה, עלייתם של בני הקהילה הבוכארית לארץ לא שינתה באופן מובהק את המבנה המסורתי של הקהילה והמשפחה.
היהודים אשר נותרו באסיה תחת השלטון הרוסי (לעומת אלו שנותרו תחת שלטונו של האמיר – מצבם המשפטי שופר רק עם המהפכה הבולשביקית), לעומת זאת, זכו בנתינות רוסית, שוויון זכויות וחופש דת. בכך בא הקץ על כל ההגבלות שהטילו החוק המוסלמי והמנהג המקומי על תושבי המקום היהודים. יחסי האמון שהצליחו היהודים ליצור עם הכובשים הרוסים היו טובים מאלה שיצרו איתם בני האוכלוסיות הילידות האחרות, דבר שסיפק ליהודים יתרון בתחומי המסחר והתיווך.

ערב המהפכה הבולשביקית ברוסיה, אם כן, מצבם הכלכלי, החברתי והתרבותי של היהודים הבוכארים באסיה התיכונה היה טוב לאין ערוך מזה של רוב האוכלוסיות הילידות האחרות. רמת האוריינות הגבוהה, לצד הקשרים הטובים עם המשטר הישן, איפשרו להם ליצור קשרים גם עם המשטר החדש, שביקש לגייס פקידים ועובדים השולטים בשפות המקום.
ואולם, בעקבות המהפכה הקומוניסטית (1917) החל גל עלייה שני של יהודי בוכארה, והוא נמשך לאורך שנות העשרים והשלושים. העולים היו אנשים שנמלטו מאימת המשטר, נושלו מנכסיהם ונרדפו כ"קפיטליסטים" או בגלל פעילותם הציבורית והדתית. גל העלייה הזה שילש את מספרם של בני העדה בארץ ישראל מכ-900 לכ-2,500 נפש. שלא כקודמיהם, עולים אלה הגיעו חסרי אמצעים ונזקקו לתמיכה של ועד השכונה, שסייע בקליטתם כמיטב יכולתו.

היהודים הבוכארים מאחורי מסך הברזל, במלחמת העולם השנייה ואחריה

במהלך שנות השלושים, פעל המשטר הסובייטי כדי לפרק את המערכת החברתית-תרבותית הישנה ולצמצם את השפעתה של הדת על הציבור. פעילות זו כללה תעמולה אנטי-דתית ומאמצי חינוך מחדש, סגירה של מוסדות דת ושל בתי תפילה, וכן רדיפה של רבנים, מורים ואנשי הממסד הדתי.
אלה מבין יהודי בוכארה שעברו את תהליך הסוציאליזציה מצאו את מקומם בתוך המכונה האזרחית הסובייטית – אך בתוך שנים מעטות נסחפה ברית המועצות, ואיתה כל הרפובליקות של אסיה התיכונה, אל סערת מלחמת העולם השנייה. חזית המלחמה אמנם לא הגיעה אל אוזבקיסתאן, אך מיטב בניה של הקהילה גויסו לשורות הצבא האדום, ורבים נפלו בעת מילוי תפקידם. אסיה התיכונה, ובעיקר טשקנט, שימשו יעד למאות אלפי פליטים ומפונים יהודיים שהגיעו חסרי כל מאזורי הקרבות.
במהלך 45 השנים מסיומה של מלחמת העולם השנייה ועד התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991 המשיך הציבור היהודי לחוות את תהליכי האינטגרציה והאסימילציה שהחלו בשנות העשרים והשלושים. אז, ולאחר התפרקותה של ברית המועצות, חיים קהילתיים ותרבותיים שבו לפרוח במקומות שנראה היה כי לא יתקיימו בהם עוד. לצד התארגנויות קהילתיות חדשות באוזבקיסתאן ובתאג'יכיסתאן חלה התעוררות מחודשת גם של הפעילות בבתי הכנסת של העדה הבוכארית, אשר נפתחו מחדש ברוב הערים הגדולות וחזרו לתפקד גם כמרכזים קהילתיים.



רבים מבני העדה היגרו אז, מהם לישראל ומהם למדינות אחרות, בייחוד ארצות הברית ואוסטריה, שהוקמו בהן גם מרכזים קהילתיים שפעלו בייחוד לשם שימור ערכיה, מסורותיה, מורשתה ומסגרותיה החברתיות של העדה. בישראל פעלה מאז שנות ה-70, ברית יוצאי בוכארה, שהוקמה לסייע לקליטת העולים החדשים; בניו יורק, לדוגמה, פעל מאז שנות השלושים של המאה העשרים ועד הסיוע ליהודי בוכארה – ובשנת 1996, לנוכח הגידול המשמעותי במספרם של חברי הקהילה היהודית הבוכארית בעיר (עד כדי עשרים אחוז מכלל המהגרים היהודים בה), הוקם שם גם האיגוד העולמי של יהודי בוכארה. בעקבותיו קמו בצפון אמריקה עוד 14 מרכזים קהילתיים בוכאריים, ובראשית מאי 1999 אף ייסדו נציגים של המרכזים הפעילים את קונגרס היהודים הבוכארים של ארצות הברית וקנדה.

זמן לא רב לאחר מכן, בשנת 2000, קם ביוזמתו ובהנהגתו של איש העסקים לב לבייב גוף חשוב נוסף: קונגרס יהודי בוכארה. גוף זה ביקש לאחד תחתיו את כלל הארגונים הבוכאריים ברחבי עולם – ולפנות לא רק אל האוכלוסייה המקומית או אל אוכלוסיות חלשות, אלא אל כל ריכוזי היהודים הבוכארים ברחבי העולם.

מבחנה האמיתי של ההתארגנות הקהילתית הבוכארית חובקת העולם יהיה יכולת השימור העצמי של העדה והתמודדותה הן עם האינטגרציה העדתית והן עם סוגיית ההתבוללות.
קיום של ארגון קהילתי פעיל ויעיל גם לאורך תקופה ארוכה אינו יכול להבטיח לבדו את שרידותה של קהילה "מדומיינת", שחבריה פזורים בארצות שונות ובניה דוברים שפות שונות. האתגר שארגונים אלה ניצבים בפניו הוא לשמור על חיוניות, רלבנטיות ושיח עדכני לא רק עבור אוכלוסיית המהגרים עצמה, אלא גם עבור בני ובנות הדורות הבאים.

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור

היסטוריה של היהודים במרכז אסיה - מאת זאב לוין

יהודי בוכרה במאות 19-20 -  מאת זאב לוין

יהודים בתקופה הקומוניסטית - מאת זאב לוין

 

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור
יהודי בוכרה במאות 19-20 -  ד"ר זאב לוין
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו