הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

יוון במרכז אסיה - טיולים לרחבי העולם

אלכסנדריה על האוקסוס

ממלכה יוונית בלב אסיה

בשנים האחרונות המחקר הארכיאולוגי מגלה עקבות מפתיעות של ממלכה יוונית אדירה בליבה של אסיה. ממלכה שבה השפה היוונית שלטה, עריה היו מתוכננות בקפידה וגרו בהם יותר ממיליון איש! ותרבותה החומרית והרוחנית הייתה מפותחת, ומלכיה נקראו בשמות יוונים. התגליות הוצגו לאחרונה בסדרה של סרטים בנשיונל גיאוגרפיק שנקראו "ממלכתו האבודה של אלכסנדר".
 
במסעו של אלכסנדר מוקדון לכיבוש המזרח הוא התעכב כשנתיים במרכז אסיה ויצר בריתות חזקות עם שתי ממלכות עתיקות שהתקיימו במרחב, האחת היא סוגדיה – שבירתה הייתה סמרקנד של היום, והשנייה היא בקטריה שהשתרעה באזורים פוריים גדולים של עמק נהר האמו דריה, שבימי קדם נקרא "אוקסוס". הבריתות של אלכסנדר עם אנשי האזור התבטאו גם בכך שהוא נשא לאישה את רוקסנה – נסיכה בקטרית, שהייתה לאשתו הקרובה ביותר. גם חיילים אחרים מצבאו נשאו נשים מקומיות, וכך כשהמשיך המחנה הגדול בדרכו דרומה, אל הודו, נשארו אלפי אנשים מאחור, בערים וביישובים שבהם שהו אלכסנדר וצבאו וביחד עם האצולה המקומית שהעריצה את התרבות היוונית יצרו אליטה שלטת בעלת אוריינטציה הלנית, עם מותו של אלכסנדר ולאחר התפוררות האימפריה, נוסדה במרכז אסיה ממלכה יוונית עצמאית בשלטון צאצאי החיילים היוונים
 
אלא שעוד קודם לכן, כנראה שהפרסים, ששלטו באזור, הגלו לבאקטריה אוכלוסיות יווניות, וזה מה שמסביר את ההתעקשות של אלכסנדר על כיבוש הארץ, הוא מקים את אחת הערים הבודדות הנושאות את שמו "אלכסנדריה על האוקסוס". משאיר מאחוריו מושבות נוספות של חיילים יוונים שהתערו, לימים. האליטות המקומיות מתערבבות עם המתיישבים היוונים, ומאמצות את תרבותם, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם ובהם ארץ ישראל.

 

 

לא רחוק מתרמז שבאוזבקיסטן נמצא אתר ארכיאולוגי גדול, שיש כאלו הטוענים שהוא העיר "אלכסנדריה על האוקסוס" שהקים אלכסנדר הגדול, האתר מרשים ביותר על רקע שדות האורז שנמשכים עד הנהר, יש בו ממצאים רבים, אולם רוב החוקרים טוענים שזו עיר עתיקה אחרת שגם היא יוונית במקורה. היוונים הקימו אותה בנקודת החציה הנוחה ביותר של נהר האוקסוס, ואכן זה נהר עצום שרוחבו מגיע לקילומטר וחצי! בתחילה זאת הייתה מצודה ולאחר מכן עיר של האימפריה הקושנית. בחפירות נמצאו כתבים ביוונית שהם העתיקים ביותר במרכז אסיה, וכן ממצאים וכתבים מהתקופה הקושנית בשפה הבאקטרית, בשפת הברהמה ההודית ואף בשפה לא ידועה נוספת. שם המקום: מצודת kampir-tepa

ליוונים הייתה תכנית אב לבניית ערים שנקראה "תכנון היפודמי". עיר שהיא רשת של רחובות מצטלבים עם מבני ציבור. מרתק לגלות ערים המורכבות משתי וערב של רחובות ובהם אמפורות וכלי בית (כדים לנשיאת נוזלים כגון שמן או יין) כגון אלו ששימשו את העולם הקלאסי. היופי של הערים היווניות במרכז אסיה הוא שהעתיקות – כגון הכדים, המטבעות וכלי בית, גלויים לעין כל בשטחים החפורים הפתוחים
 
לאחר מותו של אלכסנדר נשלטה באקטריה על ידי הגנרלים שלו והאימפריה הסלווקית, אלא שהשליטה על המרחבים הרחוקים של מרכז אסיה קשה ומתרופפת עם השנים, במיוחד לאור עלייתה של הממלכה הפרתית המפרידה בין שתי האוכלוסיות הדומות.
אלכסנדר נשא לאישה את רוקסנה, בעוד שניקנור סלווקוס נשא לאישה את בת המלך הסקיתי ספיטמנס שהולידה את אנטיוכוס הראשון. זה עודד הגירת יוונים ומקדונים, תרקים ואנטולים למזרח, בקטריה נמלאה במתנחלים מארצות המערב. אנטיוכוס (הבקטירי) נהיה שליט המזרח. והוא מייסד ממלכה בקטירית המתקיימת קרוב ל200 שנה את ומגיעה לסופה ב130 לפנה"ס בגלל פלישות נודדים.
 
בשנת 225 לפני הספירה מכריזה באקטריה על עצמאותה ומתחילה להתפשט לכיוונה של הודו וחלקים גדולים של אסיה, הממלכה היוונית באקטרית מונהגת על ידי האליטות שמתייוונות ושפתה יוונית, שרידים שלה מוצאים בחלקים גדולים של טג'יקיסטן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן. ההיסטוריון הסיני סימה קיאן sima qian שחי במאה ה-1 לפני הספירה מתאר ציוויליזציה עירונית בת יותר ממיליון איש! אימפריה זו התפוררה בגלל ריבים פנימיים, חלק מהשליטים ההודים הפכו לבודהיסטים. במאה ה1 לספירה קמה אימפריה חדשה במקומה – הלא היא האימפריה הקושנית,

אנו יודעים ממקורות היסטוריים שאל באקטריה הוגלו כוהנים יוונים, ביחד עם אלכסנדר הגיעו פילוסופים ומדענים. עם קריסת האימפריה הסלווקית ועליית הפרתים, היוונים במרכז אסיה מצאו את עצמם מבודדים מהעולם ההלני. בשנים הרבות שהם היו עצמאים בוודאי שנוצרו קשרים בינם לבין הפילוסופיות והמדעים המקומיים. בתי ספר של המסתורין היווניים מצאו את המקביל להם במיסטיקה ההודית והפילוסופיה בבודהיזם. האם לא ייתכן שהסינקרטיזם תרם ליצירת בי ספר של ידע בהרים או במקומות נידחים ששמרו על הידע במהלך הדורות, זה מסביר את פריחת המדעים בבקטריה (בלח') במאה ה-9 וה10. מה מתחבא בעתיקות הערים היווניות? האם ייתכן שבתי ספר כמו זה של פיתגורס מצאו כאן בית?
 
בסרט מפגשים עם אנשים מיוחדים נראים חבריו של גורדייף חופרים בעתיקות ערים נטושות במרכז אסיה, וכך היא התחושה כשאתה מבקר ב kampir-tepa שמתנשאת על גבעה מעל שפלת האוקסוס. כדים, קירות חדרים, כלי בית, נראים בבירור מפוזרים בין חפירות האתר. כל מה שמתחשק הוא לקחת את את החפירה ולחפור. ובנוסף לכך נמצאו כתבים

 


מאמרים על היסטוריה בהקשר של מרכז אסיה
מקור האנושות
מקור ההודו אירופאים
באקטריה וסוגדיה
דת זרתוסטרא
היסטוריה מרכז אסיה
יוון במרכז אסיה
אימפריית קושאן
הגעת האסלאם

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו