לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

יוחנן (ג'ון) כריסוטמוס (פה זהב)

 

ממוצא סורי הלני גדל באנטיוכיה על מסורת ההלניזם, החוכמה, והפילוסופיה היוונית, אבל נתפס לנצרות מגיל צעיר ומיוחד לצד המיסטי שלה.הוא בילה בסיגוף שנתיים, משנן את התנ"ך בעל פה ועומד כל הזמן, בקושי ישן. הקיבה שלו והכליות נפגעו עקב כך. לבסוף ביכר את ההשפעה של  הכומר שמטיף לקהילה, מכוון את דרכה ומתערב עם הבריות על פני הבדידות של הנזיר. הוא חזר לאנטיוכיה. במשך שתים עשרה שנה נתן דרשות מבריקות בכנסייה ובהם פרשנות של התנ"ך, ברורה ופשוטה, נוגעת לחיי יום יום, ולא אלגוריה מיסטית. בנוסף לכך הוא הטיף לעזרה לזולת וייסד בתי חולים ומוסדות עזרה אחרים,

 

בשנת 397 מונה כפטריארך קונסטנטינופול ללא ידיעתו וקיבל עליו את המשרה. באותה תקופה היה כאוס שלטוני לאחר מות תיאודוסיוס ב395. הקיסרות חולקה לשניים ובמערב שלט הקיסר החלש ארקדיוס שמאחוריו אשתו אאודקיה. החצר הייתה מלאה תככים ושחיתות ובצע כסף, וזה השפיע גם על הכמורה, יוחנן הטיף כנגד ראוותנות, בזבזנות ובעד התנהגות מוסרית, וקנה לו אויבים רבים, במיוחד לאחר שדרש מהכמרים לעשות את עבודתם ללא שכר.
במסגרת התככים והרדיפה הכללית בחצר הביזנטית נדרש כריזוסטמוס לגנות את אוריגנס – אחד מאבות הכנסייה החשובים במאה ה2 לספירה ומהמשפיעים ביותר על תלמודו. הוא סירב וכתוצאה מכך הגיע לעימות חזיתי עם פטריארך אלכסנדריה - תאופוליס ובעלי משרות חשובים נוספים בממסד הנוצרי. מי שניצל זאת הייתה הקיסרית אאודוקיה שנטרה לו טינה על רקע הטפותיו נגד ראוותנותה. בעזרת הכמרים הצליחה להדיח אותו ממשרתו ובסופו של דבר לגרש אותו לאבחזיה בגאורגיה, שם מת ונקבר.

אלא שמייד לאחר מכן מעמדו שוקם והשרידים שלו הובאו לקונסטנטינופול ואוכסנו בכנסייתה המבשרים הקדושים.

יוחנן כריסוטמוס הוא האחרון מאבות המייסדים, מי שהגן על האמונה והמשיך את מסורת ההתעמקות והרוחניות שמתחילה באוריגנס. מי שעמד בפרץ למול השחיתות השלטונית והכאוס הדתי המתפתח. הוא למעשה מי שהמשיך את הדת הנכונה כפטריארך קונסטנטינופול קצת לאחר העלמותו של גרגורי מנזיאנזן. הוא נודע כנואם בחסד וכותב מבריק, עד היום לומדים את כתביו יותר מכל אדם אחר בכנסייה האורתודוקסית ובמיוחד את הפרשנות המבריקה שלו לתנ"ך והברית החדשה. יוחנן הוא מורה וכותב הhomilies (דרשות על טקסטים תנ"כיים) החשוב ביותר בעולם הנוצרי, רק על בראשית יש לו שמונים וחמש דרשות וכך גם על ספרים נוספים כגון תהילים, מתי, יוחנן, ועוד. בנוסף לכך הוא כתב חלק חשוב מהליטורקיגה הנוצרית, במיוחד בכנסיות המזרח. שמו מוזכר מאתיופיה ועד ארמניה, וכן היה תיאולוג חשוב.

יוחנן נהפך לפטרון של הנאום וההוראה –  האטריבוטים שלו הם מצח גבוה זקן שחור קטן, מרים יד לברכה ומחזיק ספר

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו