לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

כנסיות לליבלה

מדוע נבנו כנסיות לליבלה?

כתב: בר קריבוס

אי-שם במעמקי מחוז לסטה שברמה ההררית של צפון אתיופיה נמצא אחד המקומות המופלאים ביותר באתיופיה ואולי באפריקה כולה: מתחם הכנסיות החצובות בעיר לליבלה. במקום זה נחצבו בימי הביניים כנסיות רבות ומדהימות באבן טוף אדומה. הגודל והפאר של הכנסיות, והמראה הקסום של נזירים ועולי רגל עטופים גלימת לבנות מתפללים בחללים התת-קרקעיים העתיקים ושרים מזמורים בשפת-תפילה עתיקה הדומה לעברית (געז), הופכים את הביקור בלליבלה לחוויה יוצאת דופן.

כשאנו חושבים על אפריקה, אנחנו בדרך כלל מדמיינים בקתות קש קטנות, לא כנסיות עצומות חצובות בסלע. נשאלת השאלה- איך ומדוע נבנו כנסיות כל כך מפוארות אי שם במעמקי אפריקה לפני כל כך הרבה שנים? כדי לנסות ולפתור את התעלומה, צריך לספר את תולדות שושלת המלכים שבימיה נבנו הכנסיות, שושלת הזאגווה.

מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד סביב המאה השמינית לספירה, במשך תקופה ארוכה שהטביעה את חותמה על התרבות האתיופית עד ימינו, התקיימה באתיופיה ממלכה אדירה בשם ממלכת אקסום. לפי המסורת האתיופית, ממלכה זו היתה ממלכתה של מלכת שבא המקראית, שילדה בן לשלמה המלך. בן זה ייסד את שושלת המלכים של אקסום. המסורת האתיופית טוענת גם שרוב תושבי אתיופיה התגיירו בימי מלכת שבא, ושיחד עם בנם של שלמה המלך ומלכת שבא, הגיעו לאתיופיה יהודים רבים מממלכת ישראל, שהתערבבו באוכלוסייה המקומית. מכאן, האתיופים הנוצרים (ממשיכי מורשת ממלכת אקסום) רואים את עצמם כבני ישראל, ואת מלכיהם העתיקים כנצר לבית דוד.

החל מהמאה השמינית הלכה ודעכה ממלכת אקסום. לפי המסורת האתיופית, במאה העשירית הגיעה מלכה יהודיה בשם יהודית (או מלכה פגאנית בשם גודית) עם צבא לעיר אקסום, בירת ממלכת אקסום, והחריבה אותה. לאחר מכן פשטה המלכה על המרחב סביב והרסה כנסיות ומנזרים. אתיופיה נכנסה לתקופה עלומה בה לא היה שלטון מרכזי חזק שאיחד תחת סמכותו את שטחי ממלכת אקסום לשעבר.

מתוך החורבן של ממלכת אקסום קמה ועלתה שושלת חדשה. לא ברור מתי בדיוק החלה שושלת זו למשול, אך המאה השתים עשרה והשלוש עשרה היו תקופות הזוהר שלה. שושלת זאת, שושלת הזאגווה, שלטה לא מאזור בירתה העתיקה של ממלכת אקסום, אלא ממחוז לסטה, הרחק דרומה משם. לשושלת זו היתה בעייה תדמיתית שצריך היה להתגבר עליה:

האוכלוסייה שייסדה את ממלכת אקסום ושהיתה אוכלוסיית הליבה של הממלכה במשך כמעט אלף שנות קיומה היתה אוכלוסייה דוברת שפות שמיות (האמהרית, השפה הרשמית של אתיופיה, והטיגריניה, השפה בה מדברים באזור אקסום, התפתחו משפות אלו). שושלת הזאגווה דיברה במקורה שפה ממקור אפריקאי ולא שמי, והיתה שייכת לעם אחר (עם האגאו) מאשר העמים אליהם השתייכה אוכלוסיית ליבת ממלכת אקסום. לכן, היו רבים שאמרו ששושלת הזאגווה היא לא שושלת המלוכה הלגיטימית של אתיופיה, אלא שושלת שגזלה את השלטון, ואסור שתמלוך.

בשנים שלאחר נפילת שושלת הזאגווה בסוף המאה השלוש עשרה יצא לראשונה תרגום לשפת הגעז (שפת הקודש האתיופית) של ספר שנקרא הכברה נגסט ("תפארת המלכים"). הספר מספר על המפגש בין מלכת שבא לשלמה המלך, ועל הבן שלהם, מייסד השושלת של מלכי אקסום. בספר מודגש שעל מלכי אתיופיה להיות מבית דוד. בהערה המופיעה בתחילת הספר נאמר שהספר היה קיים בימי הזאגווה בערבית, אך תורגם לגעז רק אחרי שהם הודחו, כי נאמר בו ש"אלו המולכים ואינם מבני ישראל עוברים על החוק". אם כך ראו ההמונים את מלכי הזאגווה, אך הצליחו מלכים אלו ליצור לגיטימיות לשלטונם? התשובה נמצאת במתחם הכנסיות המפואר של לליבלה.

לפי המסורת האתיופית, לבירתם העתיקה של הזאגווה קראו רוהא. גדול המלכים של שושלת זאת, שמלך מרוהא, חלם חלום. בחלומו, באו מלאכים ונשאו אותו אל ירושלים. הם הטיסו אותו מעל האתרים המקודשים בעיר, והוא נצטווה לבנות אתרים כדמותם בבירתו. לאחר שהתעורר, ציווה לבנות כנסיות אדירות, ותכנן אותן כך שהן ייצגו את האתרים הקדושים בירושלים. ביום עבדו בבניית הכנסיות פועליו של המלך, ובלילה, בזמן שכולם ישנו, ירדו מלאכים מן השמים ובנו גם הם. חלק מהכנסיות שנבנו נקראו על שם אתרים בירושלים, וכך מדגישות את הקשר עם עיר הקודש. לבסוף, הופיע ישו בפני לליבלה ואמר לו שהוא האציל על מתחם הכנסיות מקדושתה של ירושלים. מעכשיו, כנסיות לליבלה יהיו קדושות ממש כמו ירושלים עצמה. לכן, רוהא נקראת עד היום "ציון", ונחשבת לירושלים שנייה. רוהא נקראת גם לליבלה, על שם המלך המפורסם שלפי המסורת עשה כל כך הרבה לתפארת ירושלים שבאתיופיה.

זאת המסורת, אך לאורך השנים חיפשו חוקרים מניעים נוספים לבניית מתחם הכנסיות. מעניין שחוץ מלליבלה, יש עיר אחרת באתיופיה שנחשבת לירושלים השנייה ונקראת גם "ציון". עיר זו היא אקסום, אליה עבר, לפי המסורת האתיופית, ארון הברית, ושם הוא שמור עד היום בקפלה לצד הכנסייה המרכזית, הנקראת על שמו. באקסום, לפני חורבנה, נבנו כנסיות רבות ומפוארות, ומעניין שכנסיות לליבלה מחקות בסגנונן את הכנסיות של אקסום. יותר מזה- הכנסייה הגדולה והחשובה ביותר בלליבלה, מדהאנה עאלם ("מושיע העולם"), ככל הנראה בנוייה כהעתק, או לפחות כהעתק חלקי, של כנסיית ארון הברית העתיקה באקסום. מהי משמעות הדבר?

יכול להיות שמלכי הזאגווה, כדי להוכיח לתושבי ממלכתם שהם לא זרים שתפסו את השלטון, אלא ממשיכי מורשת ממלכת אקסום, החליטו לעשות מעשה. בגלל שדת הממלכה בממלכת אקסום היתה הנצרות, הוכיחו שליטי הזאגווה את נאמנותם לדת זו על ידי בניית כנסיות רבות ומפוארות. בגלל שאקסום ככל הנראה סימלה את שושלת בית דוד וזכותם למלוך, בנו מלכי הזאגווה בבירתם חיקוי של העיר אקסום על כנסיותיה וזיקתה לירושלים, ודאגו למסורת שתקדש את בירתם ותביא אותה לרמת חשיבות דתית דומה לזו של אקסום. כך, במקום שעולי הרגל הנוצרים יעלו לאקסום ויושפעו מהתושבים המקומיים שהטיפו למורשת בית דוד, עולי הרגל יעלו ללליבלה ויהנו מחסות ישירה של שושלת המלוכה החדשה.

ומה היה סופה של שושלת הזאגווה? בשנת 1270 קם אדם בשם יאקונו אמלאכ, מהאוכלוסייה דוברת השפות השמיות, וטען שהוא נצר לבית דוד ולשושלת המקורית של ממלכת אקסום, והוא בא להחזיר עטרה ליושנה ולהדיח את גוזלי השלטון. הוא נלחם בזאגווה, הביא לסופה של השושלת והקים שושלת משלו. שושלתו החדשה נקראת השושלת הסולומונית, על שם שלמה המלך, שאליה מתייחסים בניה. שושלת זו מלכה באתיופיה מימי יאקונו אמלאכ ועד מותו של היילה סלאסי המפורסם ב-1974.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו