לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מאדאם בלבצקי

הלנה בלבצקי

מאדם בלבצקי (1831-1891) נחשבת למבשרת העידן החדש וההתעניינות ברוחניות, היא ייסדה והנהיגה את התנועה התיאוסופית שנתנה השראה לזו של האנתרופוסופיה, גודרייף ואחרים. אבל מעבר לכך היא הייתה התיירת הרוחנית הראשונה בעולם המודרני, והסתובבה מגיל צעיר ברחבי העולם, מרכז אסיה, המזרח, דרום וצפון אמריקה, המזרח התיכון, בחיפוש אחר ידע, אותה סיכמה לאחר מכן בכתביה.

 

קורות חיים

מגיל צעיר היו לה כוחות על חושיים וקשר עם מדריכים רוחניים. מעשי נס היו עניין שבשגרה, היא הרגישה שיש מלאך ששומר עליה ומכוון את צעדיה.

הלנה בלבצקי נולדה למשפחת אצולה רוסית ונחשפה מגיל צעיר לאוצרות התרבות והספרות העולמיים, משפחתה הייתה עשירה מאד ובלבצקי יכלה להקדיש זמנה ללימוד, מגיל 15 החלה לבלות זמן רב במסעות ברחבי העולם, למקומות נידחים כגון מרכז אסיה, הודו, דרום אמריקה ועוד. במסעותיה פגשה ידע נסתר ומורים רוחניים. לפי דבריה יצרה קשר עם המאסטרים הנסתרים של העולם הנמצאים מעבר להרי ההימאליה. חלק מהם פגשה באירופה, היא יצרה קשר עם החוכמה העתיקה שהתקיימה בעולם פעם וקיבלה את שליחותה - לייסד מחדש בתי הספר של המסתורין, הידע העתיק של החוכמה, בזמן הזה.

הלנה התחתנה נישואי נוחות בהיותה בת 20, לרוזן רוסי זקן, וזה אפשר לה להמשיך בצורת חייה הלא מקובלת. היא רצתה להגיע לארצות הברית, משום ששם תתפתח תרבות רוחנית חדשה של המין האנושי. אלא שהמאסטרים כיוונו אותה להודו, שם שהתה כמה שנים, הרבה מפרקי חייה של בלבצקי נשארו עלומים. המאסטרים כיוונו אותה ליצירת קשר מחודש בין דתות המזרח והמערב, הפרית הרגש הדתי והרוחני של המערב בחוכמת המזרח. בלבצקי יצאה למסעות בדרום אמריקה, צפון אמריקה, פגשה מורים אינדיאנים ואחרים.

בשנת 1873 הגיעה בלבצקי לאמריקה והיא בת 42. במטרה למלא את המשימה שהוטלה עליה – חידוש המיסטריות והחוכמה של העולם העתיק. היא נתנה הרצאות, כתבה כתבות, ובדרך פגשה את גנרל אוקולט שנהיה שותפה להקמת, הנהגת ופיתוח הדרך. בשנת 1975 נוסדה החברה התיאוסופית שבה שימשה הלנה כמנהיגה ומורה רוחנית.

בלבצקי כתבה שני ספרים עיקריים: הראשון זה "איזיס נחשפת". המספר על מתקדש במקדש איזיס במצרים שמתגנב אל המקדש בלילה בכדי להסיר את הצעיף מעל פסלה של האלה ולחשוף את המסתורין, להפתעתו הוא מגלה שהפנים בפסל הם פניו שלו.

הספר מסכם את המיסטריות של העולם המערבי, מסורות מצרים, יוון, רומא, אטלנטיס. לפי רודולף שטיינר נכתב בעזרת השראה שמימית, לפי המקורות של התנועה התיאוסופית בלבצקי מצטטת בדרך על חושית מקורות שלא הייתה לא גישה אליהם, זאת אומרת שהיא קיבלה הדרכה ועזרה בכתיבת הספר מהמאסטרים שמופיעים בצורת ישויות נסתרות, לבלבצקי עצמה הייתה תחושה של אדם נוסף איתה, נוכחות שעוברת דרכה, כעין המגיד של החסידים, ואותו אדם ידע גם שפות נוספות כגון גרמנית. הוא זה שעוזר לה לסיים את הספר ב1879, לפני נסיעתה להודו.


נסיעה להודו

בלבצקי נוסעת להודו ב1879 ונשארת שם עד 1885. בתחילה בבומביי, ואחר כך ליד מדרס באדאיר. שם מוקם המרכז העולמי של התיאוסופיה הקיים עד היום. הנסיעה הייתה בכדי ללמוד את מסורות המזרח וליצור גשר בין דתות המזרח למערב, ברוח רצון התיאוסופיה להיות גשר וקשר בין כל הדתות. הסיסמא של התיאוסופיה – "אין דת נעלה יותר מהאמת", מרמזת שבכל הדתות יש אמת, אותה אמת, שאפשר להגיע אליה אם מקלפים את הקליפות החיצוניות.

התיאוסופים מילאו תפקיד מאד חשוב בהודו הקולוניאלית. הם תמכו וטיפחו את הדתות המקומיות, מהווים משקל נגד למיסיונריות. באותה תקופה ההשכלה הייתה בת הלוויה של הנצרות וזה הביא לרגש נחיתות בקרב האליטות של הבודהיסטים וההינדואיסטיים, והנה הופיעו אירופאים שכרעו ברך לפני הבודהא והעריצו את היוגה וההינדואיזם, תרגמו את הכתבים לשפה מובנת לכל, הקימו מערכת חינוך שטיפחה את הגאווה הדתית הלאומית, ועוד. רבים ממובילי תנועת השחרור ההודית התחנכו במוסדות תיאוסופים והושפעו מתורתם, כולל בעקיפין גנדי ונהרו. 

למאמר על הקשר בין התיאוסופיה לבודהיזם - לחצו כאן

 

מדע הנסתר בקוויו העיקריים

בזמן הנסיעה להודו ולאחר מכן נכתב הספר השני החשוב של בלבצקי שבו היא מרחיבה ומבארת נושאים שעלו בספר הראשון. בנוסף לשני ספרים מונומנטאליים אלו היא גם כתבה כמה ספרים קצרים: "מפתח לתיאוסופיה" ו"קול הדממה". הספר השני נועד לחוג סגור של תלמידים שנוצר סביבה בשנות חייה האחרונות בלונדון, והוא מכיל מדיטציות ותפילות לעבודה פנימית, מבוסס על קול דממה דקה ששמע אליהו בהר סיני.
בזמן זה נכתבו גם ספרים נוספים על ידי חברי וידידי התנועה. הבודהיזם האזוטרי – על יד סינט. אוקולט עצמו כתב "קתכיזם בודהיסטי". אנה קינגספורד שפרשה מהתנועה כתבה את הספר
the perfect way המרחיב על הזרם האזוטרי הנוצרי, והקימה את האגודה ההרמטית, היא ממשיכת דרכם של סן מרטין ויעקב במה

 

ממשיכי הדרך ושותפים

שותפה העיקרי של בלבצקי בייסוד החברה התיאוסופית היה הנרי סטיל אולקוט (1832-1907), איש בעל יכולות ארגוניות רבות, בזמן שבלבצקי העבירה את שנותיה האחרונות בלונדון הוא פעל בהודו ושקע בלימודי המזרח, מעודד את ההינדואיזם והבודהיזם המקומי. האדם השלישי שהיה שותף להם הוא ויליאם קוואן ג'דג' (1851-1896) הוא ייסד את כתב העת של האגודה – הדרך וכתב ספרים רבים כגון "ים התיאוסופיה" המהווים מבוא ללימוד החוכמה. הם פעל בארצות הברית ומת בגיל צעיר.

ממשיכת דרכה של הלנה בלבצקי בהנהגת התנועה הייתה אני בזנט (1847-1933) היא הייתה מקורבת לבלבצקי בשנותיה האחרונות. אינטלקטואלית בולטת ואידיאליסטית, תמכה בתנועת השחרור ההודית. ובחרה בקרישנה מורטי להיות האווטר של העידן החדש.

אליס אן ביילי (1880-1949) פיתחה את התנועה בארצות הברית ונחשבת למבשרת העידן החדש, היא פתחה בית ספר אזוטרי.

ניקולאי רריך (1874-1947) והלנה רריך (1879-1955)
ניקולאי היה צייר שביטא את עקרונות התיאוסופיה בציור. הוא הוסיף את עמוד האמנות לזה של החוכמה, בתור שני עמודי יסוד עולם.
הלנה רריך פיתחה את תורת ה
agni yoga להאיר אש פנימית באדם, והשפיעה על אישים בולטים

 

מסורת הנסתר במערב

לפי בלבצבקי הידע הנסתר התקיים במערב והופיע דרך אגודות כגון הרוזיקריאנים. מורים רוחניים – מאסטרים, נמצאים במקומות כמו יוון, מצרים והמערב, והם בקשר עם המאסטרים של מרכז אסיה. כמה מהדמויות הידועות בהיסטוריה היו בקשר עם המסורת הרוחנית, ביניהם:
פיקו דר מירנדולה, ריימונדוס לולוס, הנרי מור, ועוד. החוכמה העתיקה התקיימה בעיקר במצריים, שהיא המקור לרוחניות האנושית.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו