לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מדעי הדתות - טיולים לרחבי העולם

מדעי הדתות סקירה כללית

 

הוגי דעות גדולים בתחום מדעי הדתות ומשנתם - לחצו לקישור (מאמרים נפרדים)

מקס מילר

אדוארד טיילור

ג'יימס פרייזר

אמיל דורקהיים

ויליאם ג'יימס

ויליאם סמית

יוליוס ולהאוזן

אוטו רודולף

זיגמונד פרויד

מירצ'ה איליאדה

קליפורד גירץ

ויקטור טרנר

 

מאמרים נוספים בתחום מדעי הדתות - לחצו לקישור

מקדשים במדעי הדתות

קומיניטס ולימינאליות

עלייה לרגל

דאיזם

מבוא לקדושה

יש אלוהים - הוכחות פילוסופיות לקיום האל

 

 

רשימות מקורס מדע הדתות באוניברסיטת חיפה - אריה קופסקי 2015. 

זהו מדע חדש של דת, סוציולוגיה של דת, פסיכולוגיה של דת. אנתרופולוגים, היסטוריונים, כלכלנים, פסיכיאטרים ועוד,

שדה מחקר אקדמי מוגדר על ידי שורה של שאלות ושיטות ללימוד אותם שאלות. אלו יוצרים שדה ייחודי. המחקר של דת מנסה להבין סיבות ולהביא הסברים, לעשות הכללות, פרשנות והסבר של דת ודתיות.

נקודת ההתבוננות היא סיווג התנהגויות אנושיות לשתי קטגוריות: דתי ולא דתי. אלא שהחוקרים נתקלו בקושי בהגדרת מה זה דתי? מה המשותף לכל הדתות?
הם טוענות לאקסלוסיביות, ייחודיות ומקוריות, אך הדימיון הוא ברור ולעיתים נמצא גם בטקסטים. עשרות אלפי דתות מבטאות אותם רעיונות. דת מוגדרת על ידי תוכן ולא על ידי תהליך, על ידי המה ולא על ידי האיך.

ספירות אחרות של קיום מחוץ לעולם שלנו. ישויות בקשר עם אנשים, זה הגרעין המשותף, המסד הלא טבעי שמאחד את כל עשרות אלפי הדתות. על טבעי ודתי הולכים יד ביד. זה לא בהכרח אלוהיות אלא יכול להיות ישויות, אבות, שדים, שיש להם כוח על בני אדם ויכולים להשפיע על חייהם.
טקסים הם תקשורת עם אותם יישויות, וכך גם תפילות

לפי טיילור ההגדרה המינימאלית של דת היא האמונה בהויות רוחניות, ישויות אלו יש להם השפעה בעולם החומרי ועל חיי אדם כאן ובעולם הבא, והם הם ביחסים עם בני אדם, מקבלים הנאה או חוסר הנאה מפעולות בני אדם, האמונה בקיומם מוביל באופן טבעי, ואפשר לומר גם בלתי נמנע, במוקדם או מאוחר להפעלת סגידה ועבודה. (טיילור 1871)

עשרים וחמש שנה יותר מאוחר וויליאם גיימס: מעבר לעולם הנראה יש עולם לא נראה, שביחס אליו נמצאת המשמעות של קיומנו הארצי. (ג'יימס 1897)

ג'יימס פרייזר (1922) אומר שאנחנו חייבים להאמין ראשית בקיום האלוהי לפני שננסה לרצות אותו.

שפירוSpiro  (1966) טוען שגרעין כל שיטה דתית הוא הכרה בקיום ישויות על אנושיות ובכוח שלהם לעזור או להזיק לאדם.

סוציולוג של הדת בשם
rodney stark טוען הגרעין של כל מערכת דוקטרינה דתית הוא הכרה כללית בקיום שתלוי בתיאור העל טבעי.

ההדגשה על המסד העל טבעי בהגדרת דת נותן לנו הפרדה ראשונה בין פעולות דתיות וחילוניות.

הדת היא ייחודית במונחי תוכן, אבל התוצאות שלה דומות לאידיאולוגיות אחרות. היא מערבת את היחיד במחויבויות ורשת יחסים דמיונית וארצית.
מנה
 manaזה הקרינה היוצאת מחפצים מיוחדים, עליות לרגל מחברות אנשים עם האנרגיה היוצאת מחפצים, מקומות קדושים, קברים.

ישנם מעברים בין שמיים לארץ, עולם האלים לבני אדם, טבעי ועל טבעי, ויש גם היררכיה של אלים, ישויות כשזה הרבה פעמים מרמז להיררכיה ארצית. העם שלי הוא נבחר. בחברות עם כמה מעמדות יש לעיתים רבות אלוהים עליון.

במדעי הדת המודרניים יש נטייה לא להבדיל בין דתות רשמיות לכתות, משהו רשמי ללא רשמי, אותם נטיות קיימות בכולם באופן שווה. יש סיבתיות שהאדם במרכזה.

שפה של ניסים. הניסים מציעים שהדת מתגברת על הגבלות החיים והטבע.

התכחשות והתגברות על המוות. המצב לאחר המוות טוב יותר מאשר בזמן החיים, אין הגבלות פיזיות והמצב הפיזי כביכול מושלם. קישור המוות עם הקדושה, William james אמר שדת, למעשה, לרוב הגזע שלנו, משמעה נצחיות ותו לא.

לחיים אין סוף, עוברים למקום אחר

הגדרת הפסיכולוגיה של דת ודתיות מכוונת להתייחסות למחשבה אינדבידואלית דתית ומשמעויותיה. מיישמת היפותזות פסיכולוגיות, הסברים ומושגים לרעיונות ופעולות דתיות.
כשאדם פנוה אל האל, מה הם התהליכים הקשורים, ברגשות וההנעות? מה הם הדימויים?

שאלה נוספת היא מה דתיות גורמת לאנשים. האם הם מתנהגים אחרת? חושבים אחרת? מה התוצאות של להפוך לדתי? לצורך כך מודדים קודם את מידת הדתיות.

 

הערכה של ממדי הדתיות

Glock 1962 הציע חמישה ממדים למדידת הדתיות בחברה מודרנית: אידיאולוגי, אינטלקטואלי, טקסי, ניסויי, ומשתמע

מימד 1 אידיאולוגי

תמיכה באמונה דתית זאת המידה העיקרית של דתיות, וזה מתייחס לאמונות אחרות ולאינדיקטורים התנהגותיים ופסיכולוגיים.

הצהרה של אמונה מספיקה לחברות בהרבה קבוצות דתיות, וזה הגיוני מנקודת מבט סוציאלית פסיכולוגית. הצהרה פומבית מספקת את הקבוצה.

המימד השני: אינלקטואלי, ידע דתי

לא תמיד זה מדד טוב של דתיות. הרבה מאד מהמאמינים הם בורים לחלוטין, כפי שמחקרים הוכיחו. יותר מ80% מהנוצרים האמריקאיים לא ידעו לנקוב בשמו של נביא אחד מהתנ"ך, יותר מ50% מהפרוטסטנטים לא ידעו על הקשר של מרטין לותר לפרוטסטנטיות, ועוד

מימד שלישי: טקסיות והשתתפות בטקסים דתיים

התכיפות של השתתפות במחוייבות ציבורית. אנשים לא תמיד מדווחים אמת, וזה קשור לתפישה מורלית כללית של איך צריך להתנהג

מימד רביעי: ניסווי, חווייה דתית אינטנסיבית

חוויה משמעותית כגון חזרה בתשובה, מיסטיקה, דיבור בלשונות..

מימד חמישי: משתמע
ההשפעה של דתיות בפעולות חילוניות. כיום לא מודדים אותו עם האחרים, אלא בנפרד. זה נמדד במדרג של דתיות. מקשרים דתיות גם למבחני אישיות, אך זה לא מקובל על כל החוקרים

 

יוצא דופן או טבעי – השורשים הפסיכולוגיים של הדת

האמונה העממית היא שמאורעות דרמטיים ויוצאי דופן הביאו ליצירת הדת. זה קשור לתהליכים פסיכולוגיים לא רגילים, מצבים של מודעות. זה יוצא מנקודת הנחה שתופעת הדת התחילה עם מייסדים אינדבידואליים. אבל זה לא יכול להסביר את התפוצה והשפעה של דת על ההמונים.

James טוען שאין דבר כזה רגשות דתיים אלא השלכה של רגשות רגילים, כגון אהבה, על הדת.

frankenbery 2002  אומר שמה שמסביר איך שפה ומחשבה פועלים מסביר איך שפה ומחשבה דתית פועלים. מוח ההומו ספיאן מוביל באופן טבעי לדת

תהליכים קוגנטיביים רגילים יוצרים יכולת לפיתוח רעיונות על טבעיים – זאת התיאוריה הטבעית של התפתחות הדת, כנשענת על תהליכים טבעיים

 

שני מצבי מודעות

לבני אדם שני מצבי עיבוד מידע ושיפוט, אינטואטיבי ומשקף, אוטומטי ומכוון.

המערכת המודעת, איטית, אנליטית, מילוולית, ולא מושפעת יחסית, יש לה היסטוריה אבולוציונית קצרה.
המערכת לפני המודעות, מהירה, אוטומטית, הוליסטית, בעיקרה לא מילולית, קשורה להשפעות, יש לה הרבה היסטוריה אבולוציונית" 
panici an Epstein 1999

מחשבה אוטומטית אינטואיטיבית שולטת על רוב התנהגויות אנוש. המוח מאמין למה שהוא שומע ולא מעורר ספקות. רק לאחר מכן בא תהליך הבדיקה.

Jean piaget 1967 מראה שהילד בניסיונו להבין את העולם מראה נטייה אוניברסלית אל סיבתיות כוזבת, אגוצנטריות, אנתרופורמיזם ואנימיזם.
שלושה מצבים של קליטת הסיבתיות, הראשון אנימיזים – לכל החפצים מודעות, לאחר מכן מלאכותיות – כל האירועים והחפצים נשלטים על ידי מודעות אנושית או כמו אנושית. ילדים מאמינים שאגמים, עננים, סלעים ושאר חפצים טבעיים נוצרים על ידי בני אדם. השלב השלישי הוא נאטורליזם, כוחות טבעיים לא אישיים מסבירים אירועים.

הטיות: סיבתיות, תכנית, סיבה, כוונה

המוח מארגן ומפרש את העולם, משתמש בכלים היוצרים רעיונות דתיים. Tremlin
אנו מפרשים אירועים דרך כוונתיות ותבנית
המוח האנושי מסתכל על הסביב ונראה כאילו כל שהם רואים זה שלוחים, כוונות ומודעויות, בין אם קיימים או לא. מכניזם רבי כוח מובילים לייחוס מודעות ורצון לאין ספור אובייקטים לא אנושיים, אמיתיים או דמיוניים.
היכולת להכיר בסכנות והזדמנויות ולזהות כוונות היא קריטית וזה מוביל לנטיית יתר למצוא סיבתיות ושלוחתיות בכל.
Tremlin 2006

הנטייה לחיפוש סיבתיות יתר, מובילה לקיצורי דרך קוגניטיביים המובילים לאידאות על טבעיות: אנימיזם מובנה, אנתרופורמיזם, תיאוריה של מחשבה, דואליזם, מובילים לראיית עצמנו כמוקפים על ידי מחשבות וכוונות, אמיתיות וממוצאות (במקרה של רוחות וחפצים)

 

אנימיזם

יחוס אמונות, תשוקות או כוונות ליישויות לא אנושיות כגון חיות, מכונות ומחשבים, אירועים בטבע כתוצאה של שאיפה או כוונה מודעת. הכללה של ניסיון מודעות

ילדים שקיבלו מכה משולחן יכו אותו חזרה, מכיוון שהם מייחסים לו רצון, זה אנימיזם מולד.

רוברט מארט r.marret לפני האנימיזם יש מצב בסיסי של יראה, משהו שמניע אותנו לפני שאנחנו מספיקים לחשוב. כתב מאמר שנקרא דת פרה אנימיסטית

התחושה הבסיסית שיש משהו מעבר, זה הבסיס המשותף לכל הדתות בכל הזמנים. הוא קורא לזה אנימטיזם

משהו אישי שלא קשור לחברה

 

אנתרופורמיזם

חוויות אנושיות מבוטאות דרך אוצר מילים אנושי, וכך אנחנו מאנשים חפצים ודברים.

דויד הום 1771
david hum כתב על הנטייה האוניברסלית במין האנושי לתפוש את כל החיים כמוהם ולהעביר לכל הדברים את התוכונות שאותם הם מכירים ואליהם הם מודעים.

חכמת אמא טבע, זעמו של מזג האוויר


תיאוריה של מחשבה

TOM  תיאוריה של מיינד. מצבים מנטליים, היכולת לצפות מצבים מנטליים של אחרים, מאפשר קומוניקציה ושיתוף פעולה.
מחקרים מדעיים הראו שכשחושבין על אמונות דתיות האנשים נשענים אל אזורי מוח המוקדשים לפעולות תיאוריה של מחשבה, והמסגרת של הקשר עם אלוהים שאולה מהקשר עם אנשים ארחים.
כאשר מדברים עם אלוהים בתפילה אישית, רואים שהמשתתפים משתמשים באזורים במוח הכוללם צורות אחרות של הכרה חברתית.

כמו כן חשיבה דתית קשורה באגוצנטריות, או לפחות הקשרים של העצמי. נמצא שמחשבות חיוביות כלפי העצמי הם ביחס ישר למחשבות חיוביות ביחס לדמות אלוהים. יש חקורים שטוענים (macnamara) שחוויה דתית מערבת את אותם מבנים במוח כמו אלו המעורבים בתפישה העצמית. הנחקרים נהיו יותר אגוצנטריים כשחשבו על "אמונות אלוהים", הגישה הסוציאלית שלהם הקבילה יותר עם הערכותיהם של "אמונות אלוהים" בהשאווה להערכותיהם של אמונות אנשים אחרים.

 harris 2009 הרחיק לכת והציע שכל השיפוטיות של אמת ושקר קשורה לאזורים במוח המעורבים בהצגת העצמי.

התיאוריה של המיינד מציעה שאזורים ספציפיים במוח temporoparietal junction פעילים בהבנה של תוכן מחשבות אחרים, בשונה מההצגה הפיזית שלהם. המוח מעבד אינפורמציה על גוף בנפרד מאינפורמציה על מחשבות, וזה מוביל להנחה המוטעית שיש שני קטגוריות שונות של הויות

 

דואליזם

התיאוריה של המיינד מובילה לאמונה בנשמות שחיות לאחר המוות, קיום ישויות וקשר איתם, העולם סביבנו מלא במודעויות. המנטליות מובילה לאמונה בדואליזם של גוף ונפש הקיים בכל התרבויות.
bloom 2007 מתאר את הדואליזם כתוצר טבעי של שני מערכות קוגנטיביות, האחת לטיפול בחפצים פיזיים, והשנייה לישויות חברתיות, לשתי המערכות האלו תוצרים שלא ניתנים להשוואה

אספקט חשוב של דואליזם זה החוויה של מודעות סובייקטיבית. שהיא מקום מושב העצמי, חווים את המודעות כנפרדת מהגוף, חלומות, זרם דימויים. החלומות והדימויים הם פרטים, בעוד שהגופים גלויים לכל, וזה מוביל לתפישה דואלית

למודעות יש גם את החוויה או האשלייה של רצון חופשי.
קשה לדמיין את העצמי הפרטי נעלם, וזה מוביל למחשבה של נפש נצחית

 

תורת התכלית

מחשבה תלאולוגית (תורת התכלית) מערבת פרשנות של אירועים וחפצים במונחים של מטרה, כוונה, פעולה ותכנית, מאחוריה יש את האמונה שכל אירוע מכוון על ידי מודעות. ניתן לראות זאת אצל ילדים המייחסים כוונה לדברים נראים וגם למבוגרים נטייה כזו.

אפילו חלק גדול מהמדענים מקבלים את ההנחה שיש כוונה ביקום

המכניזם – המסר המדריך
אנימיזים – מודעות שוכנת בכל החפצים והאורגניזמים
אנתרופורמיזים – כווה והערכה שוכנים בכל החפצים והאורגניזמים
תיאוריה של המיינד – כל המיינדס חולקים תשוקות, הרגשות וכוונות
דואליזם – מודעות קיימות בתוך ומחוץ לגופים וחפצים
טלאולוגיה – העולם מסביב לנו הוא תוצר של תוכנית וכוונות

החשיבות של קיצורי דרך קוגנטיביים במאמינים צריכה להיות מודגמת. אם המכניזם הם אבני הבניין של אמונות דתיות, אזי צריך להיות יחס חיובי בין דתיות האדם לבין הדרך שבה הוא משתמש בהם, חוקרים מצאו קשר ברור. Willar and norenzayan 2013 טענו שדואליזם הוא המרכיב המרכזי ביצירת אמונות על טבעיות. ככל שאנשים רואים מיינד וגופים כנפרדים, כך תהיה להם נטייה גדולה יותר לחשוב ולהאמין בדברים על טבעיים

 

לעורר את דפוס המחשבה הדתי

אנחנו מדמיינים מודעות וכוונות במיינד אחרים, זה היה חיוני לקיום שלנו בימים עברו, בהם הייתה סכנה מבני אדם אחרים, וזה הוביל לאמונה בנפש הנצחית. אנשים מייחסים כוח חיצוני לאירועים, בין אם לטובתם או לרעתם

 

האם הדת קשורה להתאמה

מה היחס בין אבולוציה לדת? האם הדת היא תוצר לוואי של תהליכי אבולוציה של המחשבה האנושית, או שהיא השתמרה מפני שהיא מתאימה את עצמה?
אם הדת נותנת יתרון לאנשים, אז יש לה ערך אדפטיבי
gould and lewonti 1979 סווגו את דת יחד עם מוזיקה, חוק ושפה, כדוגמא ראשונית לחלל קישוטי שאינו מוסיף להתאמה.


pinker 1997 אומנות, הומור, ספרות, וגם דת, אינם קשורים להתאמה אמיתית, אלא תוצרי לוואי ביולוגיים של יכולות מתפתחים אחרים

ברור שדת עוזרת לקיום קבוצתי והצלחה הולדתית, ויש טענה שההצלחה של הדת מראה על תרומה אמיתית לתאימות. דת עוזרת לפתח שליטה עצמית.

היפותזה אחרת טוענת שדת עוזרת לשיתוף פעולה אנושי. קיום נורמות. אמונה בחיים לאחר המוות ובאלוהים והשתתפות תכופה בטקסים דתיים, מנבאים מוסר הדוק יותר.
לפי חלק מהחוקרים קהילות דתיות יותר מצליחות מחילוניות, אך אחרים מטילים בכך ספק
הדת מקדמת אמון דרך השתתפות משותפת בטקסים,

הכוחות המכוונים בני אדם לשיתוף פעולה התקיימו עוד לפני ההומו ספיאן, וקיימים בכל המערכות הביולוגיות. עזרה לאחר היא תכונה של יונקים. נטיות קוגניטיביות הביאו לאינטואציות שתמכו באמונות דתיות, וזה עזר למין האנושי לשתף פעולה

 

הערך ההתאמתי של אמונות, נרטיבים ותרגולות

אם זה אוניברסאלי צריך שיהיה לזה ערך התאמתי – זאת החשיבה המתבקשת, אך לא בהכרח הנכונה. לעיתים יש לזה ערך פסיכולוגי

סיפורים עירוניים הם מעין מיתוס מודרני, עם מוסר השכל, וכך גם הסבר של מאורעות רעים. מתערבב בזה מנטליזציה. המחלות הוכפות לצדק קוסמי.
ישנו מודל של סיבתיות כפולה, מחלה היא גם תוצר של חיידקים, וגם ביטוי של כוח לא נראה וגורל. והאנשים מקבלים את שניהם

 

רגשנות דתית ואמנות

אהבה דתית היא הפנייה של אהבה אחרת, אבל יש לה כוח הנובע מהמחוייבות הדתית. לאמנות כוח כמו דתי, אפשר לראות דת כסוג של אמנות, המבוטאת בהקשר סוציאלי
firth 1981 כמו כל אמנות דת היא תוצר של מתח... בין הדחף לסיפוק והחיים, וההכרה באי אפשרות ההימנעות מסבל ומוות... הביטויים האפקטיביים ביותר שלה נוצרים, כמו בכל האומנויות" על ידי מאמצי אינדווידואל יצירתיים, אך יותר מאמנויות אחרות הם תלויים במסורת וחברות בקהילה".

אומנות מציעה לא רק מתח, אלא גם פורקן ממנו, כמו הדת.
דת ואומנות שייכים לאזור ביניים, היכן שאשליות נוצרות
winnicott1971



הגבלות ושאלות

הגישה הקוגנטיבית לדת מתעלמת מהבדלים והגיוון בין הדתות. וגם מההתפתחות לאורך ההסטוריה.
התבניות המחשבתיות יצרו דת כבר לפני 100.000 שנה, כפי שהיא מופיעה גם כיום בחברות פרימיטיביות. , מודל אנימיסטי אינטואיטיבי. אלא שיש מספר שאלות

1. איך להסביר את ההבדלים האישיים בדתיות?
2. איך להסביר את המנבא העיקרי של דתיות, כלומר להיות אישה?
3. איך להסביר את התוכן של האמונות טקסים ומיתוסים?

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו