לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הלימודים במדרסות בחיווה:

חיווה הייתה העיר האוניברסיטאית של מרכז אסיה, בלב המדבר התקיימו עשרות מוסדות לימוד - מדרסות, אליהם הגיעו נערים מכל רחבי העולם המוסלמי. בני 15 יכלו להתקבל ללימודים, לפי יכולותיהם ולא לפי שיוכם הסוציאלי. הכיתות היו בימי שני, שלישי, שבת וראשון. ונמשכו לאורך כל השנה. בסוף הלימודים במדרסה על הסטודנטים היה לעמוד בבחינות שלעיתים נוהלו על ידי החאן עצמו. הלימודים לקחו עד עשר שנים וכללו שלוש דרגות: בדרגה הראשונה למדו דקדוק ערבי, לוגיקה, חוקי השריעה, מנהגים דתיים, ספרות ערבית ופרסית. בדרגות השנייה והשלישית למדו גם חוק, לוגיקה ומקצועות נוספים. לעיתים התלמידים, במיוחד אלו שבאו מחוץ לעיר, גרו במדרסה. המדרסות הוקמו כנדבה על ידי אנשים עשירים, שהקדישו להם הקדש שייתן הכנסה קבועה למשך השנה, כמו למשל הכנסות מיסים מכפר מסוים. בחיווה היו יותר מ-65 מדרסות לפני מלחמת העולם הראשונה.

 

עקרונות הלימוד במדרסות המוסלמיות:
המוסלמים היו פתוחים ללימוד אחר מחוץ לקוראן. הלימודים נחלקו לשניים:
לימוד הפיקה – החוק – הדת.
לימוד הקלם – המילה – ההיגיון.
לימודי הקלם כללו: מדעי הטבע, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מטאפיזיקה, ועוד.. במסגרת לימוד הקלם התפתח לימוד המטאפיזיקה ברוחו של אריסטו. המטאפיזיקה התייחסה לבעיית קיומו של האלוהים, העקרונות שמאחורי קיום הדברים, ישויות הקיימות מעבר לפיזי – מלאכים, וכו'.
הקבוצה הראשונה - פיקה הייתה חיזוק הדת ושיטתה, הקבוצה השנייה - קלם הייתה לימוד עולם הטבע. במסגרת לימוד מדעי הדת ניתן תפקיד חשוב ללימוד השפה הערבית.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו