לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אחווה לבנה white brotherhood

 

מצב המחקר

אין הרבה מחקרים אקדמיים על תלמודו של פטר דונוב והאחווה הלבנה שהוא הקים. המעט שקיים רובו בבולגרית, ויחד עם זאת ישנם כמה פרסומים של חוקרים שחקרו את התנועה של דונוב באופן כללי, ביניהם בולטת דוקטור בשם: Svetoslava Toncheva המלמדת בגרמניה וכתבה ספר חשוב על אנתרופוסופיה והאחווה הלבנה (פורסם 2015) כתופעה המבשרת עידן חדש של רוחניות.
בנוסף לכך ישנם הרבה מחקרים עצמאיים של אנשי האחווה על תורתו של דונוב שהתפרסמו באנגלית וכן הרבה תרגומים של שיעוריו

 

מקורות הראשוניים

הרבה מההרצאות של דונוב שבהם הוא מתייחס לברית החדשה מתורגמים כיום לאנגלית, חלקם בליווי הערות, שני חוקרים עצמאיים בשם Harry Car  מאנגליה וMaria Mitkova מבולגריה, פרסמו (2016) ספר עב כרס ובו כל הרצאותיו של דונוב הנוגעות לברית החדשה עד שנת 1914 בליווי הערות שוליים רבות ומועילות. הרבה מההרצאות מ1914 ועד מותו ב1944 פורסמו בספרים נוספים באנגלית בהוצאות שונות.

לאחרונה גם יצאו שני ספרים הכתובים על ידי אנשים מהאחווה הלבנה המספרים על חייו כנביא העידן החדש. יש לציין שבארץ היו לדונוב כמה תלמידים מובהקים שהושפעו מתורתו. הידוע שביניהם הוא שלמה קאלו, ובנוסף לכך הרב דניאל ציון, הרב הראשי של סופיה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

 

פטר דונוב

דונוב נולד בכפר Nikolaevka באזור וורנה ב11.7.1864. אביו היה פעיל בתנועת התחייה והאחד המורים והכמרים הראשונים בבולגריה העצמאית. בשנת 1885 נרשם בבית ספר המתודיסטי של מדע ותיאולוגיה בעיר Svishtov. הוא סיים ככומר מתודיסטי במקום אורתודוקסי, אביו שהיה מראשוני הכמרים האורתודוקסים בבולגריה העצמאית, התאכזב באותה תקופה מהאורתודוקסיה, ועודד את בנו לחפש סוגים אחרים של נצרות טהורה. 
דונוב למד היסטוריה של דתות, אנגלית וכינור במשך שלוש שנים בבית זפר בסווישטוב. בשנת 1887 הוא סיים והפך להיות מורה בבית ספר יסודי בכפר 
Hotantza.

לאחר מכן קיבל מלגה והמשיך את לימודיו בסמינר המתודיסטי Madison בארצות הברית, שם לימדו פרופסורים לתיאולוגיה חשובים ביותר. ביניהם:
 
James Strong, Samuel F. Upham, Jhon Miley 
הם טענו שתיאולוגיה צריכה להשתנות לפי דרישות הזמן.

דונוב למד נושאים כגון: עברית, היסטוריה של הכנסייה, תיאולוגיה מעשית, פרשנות, שפות קלאסיות, אנתרופולוגיה, ספרות והיסטוריה.

אחר סיום הסמינר הוא המשיך לפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת בוסטון. שם הייתה לו גישה לספריה העשירה. במסגרת הלימודים כתב תזה על הנדודים וההתנצרות של השבטים הגרמניים. בעבודה זו הוא מתייחס לערך הפנימי של הנצרות והרלוונטיות שלה לכל היחסים בחיים. הנצרות התפשטה בשבטים הגרמניים דרך הדוגמא של מטיפים כגון Wulfila שחי חיים נוצריים מושלמים. הגרמנים נהיו נוצרים אריאנים, סוג של כפירה, ישו נחשב כאדם מתפתח, במטרה לפגוש את אלוהים. ולא כאדם היורד שלם משמיים בכדי להציל את האנושית[1].

לאחר השלמת קורס התיאולוגיה, דונוב עבר למחלקה לרפואה באותה אוניברסיטה, כדי לעבור קורס של שנה למיסיונרים, ולאחר מכן חזר לבולגריה. סך הכל הוא שהה בארצות הברית במשך שבע שנים

בזמן שהותו בארצות הברית נוצר קשר בין דונוב ובין תנועות דתיות ואזוטריות של העידן חדש, לפי דברי המאמינים נוצר קשר עם המסדר הרוזקרוסיאני rosicrucians (מסדר הוורד), נושא לפיד הרוחניות הנוצרית המערבית.

 

לאחר שחזר לבולגריה ניסה דונוב את כוחו בהשתלבות במוסדות ה"רגילים" כן המורה והן כאיש דת, במקביל לכך המשיך במחקריו, תרגולותיו, מדיטציות ותקופות התבודדות. בשנת 1900 זכה להארה והחל ללמד. הקבוצה שהתגבשה סביבו נקראה בתחילה ה"שלשלת" וב1913 הפכה להיות האחווה הלבנה. דונוב אסף סביבו אלפי תלמידים והקים ישוב קהילתי בן מאות אנשים בפרברי סופיה. הוא נהיה לאחד האישים המשפיעים על הציבוריות, רוחניות והתרבותיות הבולגרית בחצי הראשון של המאה ה20 ואף היה גורם משפיע בהצלת יהודי בולגריה בשואה[2]. הוא נפטר ב1944, אך התנועה שיצר ממשיכה בפעילות גם כיום.

 

דונוב ביסס את תלמודו על פרשנות של הברית החדשה וקצת התנ"ך (בעיקר תהילים).
הוא מלמד דרך הרצאות המכילות את המרכיבים הבאים:
מתחילות בדרך כלל בתפילה
קריאה של טקסט מהברית החדשה או במקרים נדירים יותר התנ"ך
שלושה רעיונות עיקריים שהוא מוציא מהטקסט, לפעמים ללא הקשר ברור, שסביבם נבנה התוכן
היבטים מעשיים, תרגילים ומשימות לחיי היום יום
סיום בתפילה או לעיתים שיר.

 

הוא הרצה מדי יום ראשון במשך קרוב ל50 שנה, ובנוסף לכך העביר שיעורים בימים נוספים בשבוע שהועלו על כתב. הכתבים שנשארו אחריו רבים, ודרך העברת הדברים נראית לפחות על פניה, חסרת סדר וארגון. את ארגון החומר וסידורו הוא השאיר לתלמידיו או לסטודנטים אומללים למדעי הדתות שצריכים להגיש עבודה סמינריונית...

 

האחווה הלבנה

לפי דונוב האחווה הלבנה במובן העמוק שלה היא מועצה עליונה של ישויות רוחניות, שבראשה עומד ישו, ישנם תשע ישויות, וזאת ההיררכיה העליונה, היא משתקפת במבנה הארגון על פני האדמה. במשך כל ההיסטוריה השפיע האחווה על התרבות והמין האנושי, כל שליחי האמת והתורות הרוחניות נובעים ממנה. מתחתיה יש מדרג של ישויות ואנרגיות, מלאכים וכוחות שמימיים.

האחווה הלבנה גורמת לכך שכל 2000 שנה מגיע מורה לכדור הארץ, ובזמן הזה דונוב, ההגעה של המורה (הוא עצמו, למרות שלא אומר זאת במפורש) קשורה להתחלה של עידן הדלי, שהתחיל באופן רשמי ב1914.

הזמן הזה הוא השלב הבא האבולוציה האנושית, הקשור לשינוי באדם, הגעתה של האהבה בכל הרמות, שינוי המחשבות וההרגשות, חידוש הקשר עם האלוהים. שלב חדש וחשוב במחזור הקוסמי. הופעה מחודשת של ישו שמשמעה התעוררות של אהבה ומודעות של נתינה והקרבה באדם.

 

בכדי לאפשר את הופעת ישו מחדש נוסדה האחווה הלבנה הפיזית שהיא הארגון של התלמידים שבמסגרתו פעלו כמה קבוצות:

היה את הלימוד הכללי, לדוגמא הרצאות יום ראשון הפתוחות לכל,

היה את קבוצות הלימוד הספציפי שעבדו לאורך זמן, לדוגמא נשים שנפגשו בכל יום חמישי, או כיתת לימודי האוקלט שנפגשה כל שבוע,

היה את המעגל הפנימי שבזמנים מסוימים היה פתוח רק לגברים צעירים לא נשואים שעבדו באופן צמוד עם דונוב ונפגשו בימי שישי[3].

חלק חשוב מההיסטוריה של התנועה קשור להקמת הישוב השיתופי איזגרב בפאתי סופיה, בו גרו בשיא כ400 איש.

עד 1913 הקבוצה נקראה ה"שלשלת" מרמזת על שלשלת של מסירה של ידע רוחני עתיק. ב1913 שונה השם לאחווה הלבנה.

 

לפי טונצבה (Toncheva 2015: 180) דונוב מביא לתוך ההוויה הבולגרית רעיונות של הרפורמציה הפרוטסטנטית אותה פגש במסגרת לימודיו בארצות הברית. בארצות הסלאביות לא קרה תהליך של אינדיבידואציה ופנייה אל המדע כפי שהתרחש החל מהרנסנס במערב, ודונוב בא להשלים את החסר, ויחד עם זאת נשאר בתוך תחום ההשפעה של הרוחניות האורתודוקסית מכמה בחינות: הרוח הפטריארכאלית שבה נוהל הארגון, הדגש על מיסטיות וצורות אלטרנטיביות של עבודה דתית.

 

דונוב נוהג לתאר את האחווה כבית ספר רוחני הרלוונטי לכל תחומי החיים כמעט, הוא מציע ומלמד מגוון של שיטות להתמודדות עם חיי היום יום, לפי טונצבה זהו אחד המאפיינים של הלימוד, ההיבטים המעשיים שלו, יישם בפועל של שיטות רוחניות כגון אסטרולוגיה, אלכימיה, צבעים, ריפוי, והתייחסות למגוון פעילויות כגון אוכל, נשימה, סביבת מגורים, ועוד.

 

דונוב מייחס תפקיד מיוחד בעידן החדש לעמים הסלאבים בכלל, ולעם הבולגרי בפרט כעם הנבחר לקבל את שליחותו, שהיא המשך של האורפיזם בתקופה הקלאסית והלימוד של קיריל ומתודיוס והבוגומילים בימי הביניים.
לבולגרים שלוש אפיונים חשובים:
1. המשך של המסורת התרקית, המילה בלגרי משמעה – לעשות טוב
2. המשך של המסורת הסלאבית של נתינה והקרבה
3 המשך אופי השבטים התורכים בולגרי של אומץ ונחישות

הבולגרים הוכנו במשך 5400 שנה להבא אור לעולם. להיות המובילים של הגזע השישי והתרבות החדשה.

מבחינה זו אי אפשר להפריד את האחווה הלבנה מההקשר המקומי לאומי, כפי שטוענת טונצבה. למרות שמבחינה מהותית היא קשורה לכל התנועות הדתיות והרוחניות בעולם, ההיבטים השונים של רוחניות ואור.



[1] לפי רודולף שטיינר wulfila היה המתקדש הנוצרי הראשון באירופה. דבר המציע על היכרות של דונוב עם תורתו של שטיינר

[2] כפי שמופיע בספור של מיכאל בר זוהר, הרכבות יצאו ריקות

[3] כיום הדרגות הללו לא קיימות כי אין מי שיקבע מי מתאים למה.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו