לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה מונטנגרו - טיולים לרחבי העולם

היסטוריה מונטנגרו

השם מונטנגרו פירושו ההר השחור. השם הזה מופיע לראשונה במאה ה13 בתקופתו של המלך מילוטין. כנראה זה על שם היערות הצפופים שסביב הר לובצן שנותנים לו מראה שחור.

בימי הביניים הייתה נסיכות בשם דוקלגה שבה היה מלך צדיק בשם וולדמיר. האזור היה סביב אגם שקודרה, וולדמיר מקודש גם על ידי המונטנגרים וגם על ידי האלבנים, שרידי גופו נמצאים בכנסייה בטירנה. הוא נשבה על ידי המלך הבולגרי, אבל כשבת המלך התאהבה בו נתן לו המלך הבולגרי את בתו לאישה ושלח אותו לשלוט בנסיכות דוקלגה. הוא היה מלך צדיק ורודף שלום. זה לא עזר לו כשהתחלף המלך במלך אחר שלא נטה לא חסד והוריד את ראשו, בסופו של דבר.

ב1077 דוקלגה מקבלת עצמאות ונהיית אחת המדינות הראשונות בבלקן עם שפה סלבית, השם של הנסיכות הופך להיות זטה – בסלבית: הקוצרים.

זטה עברה לזמן מה לשליטת הביזנטים ואחר כך לשליטת השושלות הסלאביות ששלטו מקוסובו, בזמני השיא של האימפריה הסרבית, בזמן שושלת נמנגק, מהמאה ה12 עד המאה ה14, נשלטת מונטנגרו מקוסובו והמלכים מקימים בה כנסיות. מונטנגרו היא חלק מהעם והאימפריה הסרבית.

 

מונטנגרו הייתה נסיכות עצמאית בימי הביניים, נסיכות זטה. אלא שאז הגיעו העותומאניים וכבשו את כל הבלקן. אל מול האיום העותומאני קרו שני דברים: האחד הוא שהוונציאנים הקימו ממלכה עצמית – וונציה אלבניה שהשתרעה מדורס ועד דלמטיה, ובסופה, מהמאה ה 16 התרכזה סביב מפרץ קוטור והחזיקה מעמד במשך 400 שנה כנגד העותומאניים, עד 1797 שאז נפוליון כובש את וונציה.

הדבר השני הוא שהשבטים הסלאביים מקימים גם הם ממלכה קטנה, מעבירים את הבירה לקטינגה, ומקימים שם תיאוקרטיה, החל מהמאה ה16. הנסיך דורד החמישי מעביר את השלטון ב1516 לארכיבישוף וויל שיוצר שושלת של בישופים שבה הירושה מועברת מדוד לבן דוד.

 

בזמן שושלת רקנוגוויץ לאור התקפות חזקות של הטורקים השושלת נאלצה לסגת להר לובצן ויצרה את קטינגה כבירה וטירה ומנזר. בעיר זו נוסד בית הדפוס הראשון בבלקן. הטורקים שלטו חלקית במונטנגרו עד 1645. זה היה שלטון לכאורה בלבד, כשיש ערים כמו קוטור שבהם הם לעולם לא שלטו. מ1645 יש במונטנגרו שלטון דתי שנתמך על ידי אסיפת ראשי השבטים, אסיפה כללית. ב1697 האסיפה בוחרת בדנילו הראשון כבישוף שיוצר את שושלת פטרוביץ


 

מבחינה היסטורית השושלת של פטרוביץ נייגוש מיוסדת בסוף המאה ה17 תחילה המאה ה18, זמן המרידות של הסרבים בעותומאנים, הניצחון הזמני של האוסטרים שמסתיים באסון של קוסובו יציאת מצרים של ארסני השלישי, וחתימת חוזה קרלוביץ, כל האירועים האלו הביאו להרבה פליטים סרבים שמוצאים מקלט במונטגרו, התגברות ההשפעה של האוסטרים והנוצרים באזור, והפיכת מונטנגרו לעצמאית למעשה.

מי שהוביל את המהלך לעצמאות היה הבישוף דנילו הראשון, המטרופולין של קנטיז, מהכפר נייגושי. הוא היה עד לאירועי המלחמות, ההגירה של הסרבים וחבר של ארסני השלישי, שהאציל עליו מסמכותו וברכתו. בשנת 171 הוביל דנילו מרד מוצלח בעותומאניים, קשר קשרים עם רוסיה, מוביל את האוריינטציה הסלאבית החדשה, למול הכוח העולה של הרוסים בעולם. דנילו הצליח לאחד את השבטים, וראה עצמו ממשיך של הנסיף לאזאר ומילוס אובלביץ. בשנת 1715 הוא מבקר בסנט פטרסבורג, ולאחר מכן כל היורשים שלו ממשיכים במסורת. ב1718 וונציה מכירה בו כסמכות הרוחנית של האורתודוקסים.

דנילו בונה את המנזר בקנטיז, במקום מנזר ישם במקום מהמאה ה15. זה מקום מושב המטרופולין עד היום. במנזר זה יש חלקים של הצלב האמיתי, יד ימין של יוחנן המטביל, שרידים של פטר מקנטיז ופטר השני נייגוש, הכתב של המלך הסרבי משושלת נמנגק סטפן אורוס השלישי דקנסקי.

יש לציין ששושלת פטרוביץ הגיעה מאזור מנזר דקאני בקוסובו.  

 

פטר 1 פטרוביץ מנצח את הטורקים בתחילת המאה ה19. הוא מקרב את החוף שבאותו זמן בשליטת אוסטרו הונגריה עם ההרים. לאחריו יש את פטר פטרוביץ השני (נייגוש), המשורר הלאומי של מונטנגרו, פילוסוף, כותב, מדינאי בחסד.

האחרון בשושלת והגדול מכולם הוא המשורר הלאומי פטר השני פטרוביץ נג'גוס - הידוע בכינויו "נייגוש". הוא הופך את מונטנגרו מתיאוקרטיה לממלכה חילונית, (רק משורר יכול להיות דתי ולהפוך את הדת למשהו חי). הוא מהמשוררים הגדולים בשפה הסרבית, ולכבודו הוקם מאוזוליאום בהר מעל קטינגה. נייגוש יוצר את מוסדות המדינה, קושר קשרים עם רוסיה וכותב פואמות כמו עטרת ההר או האור של המיקרוקוסמוס

נייגוש מקבל חינוך אוניברסאלי מהמשורר, החוקר והמדען הבוסני סרבי - סימה מילוטנוביץ, הוא יודע כמה שפות ובקיא בשירת וספרות העולם. עולה לשלטון בגיל צעיר ומבסס את הקשר עם רוסיה, נוסע לשם לקבל הסמכה כבישוף, ואת עזרת והכרת הרוסים. מתחיל במונטנגרו מערכת חינוך ומנסה להפוך אותה מאוסף של שבטים נחשלים לסוג של מדינה זעירה מודרנית, עם סנאט, צבא קבע, ומערכת מס ומשפט תקנית.

לקריאת מאמר על עטרת ההר של נייגוש - לחצו כאן.

 

לאחריו יש את דנילו שמפריד דת ממדינה, הוא מחליט להתחתן בשנת 1852 ומפסיק להיות כומר, מנצח את הטורקים ב1858 בקרב גרהווק. הריבונות של מונטנגרו מוכרת בעולם. מונטנגרו מספחת שטחים בדרום: אולצין, פודגוריצה, ועוד.. וזוכה להכרה בינלאומית בקונגרס ברלין. מונטנגרו נהיית ממלכה ב1910.


ניקולה הראשון מולך מ1860 ועד 1910 בזמנו הרוסים מנצחים את העותומאנים במלחמת 1878 ומוטנגרו מקבלת שטחים רבים נוספים, כולל העיר בר. הברית עם הסרבים מתחזקת, הוא מציע חוקה ראשונה ב1905.

ב1912 בזמן מלחמות הבלקן, מונטנגרו היא כוח עולה, המדינה הקטנה מצליחה להחזיק צבא מאורגן ויעיל של 30.000 איש ומהווה גורם משמעותי בניצחון על העותומאנים, שבזכותו היא מקבלת שטחים בדרום המיושבים באלבנים.


במלחמת העולם הראשונה מונטנגרו לצד סרביה מפסידה במלחמה והמלך ניקולה יוצא לגלות, סרביה מספחת את מונטנגרו ב1918. אלא שהמלך של סרביה הוא דוד של מלך מונטנגרו, וקשרי המשפחה והרעות נשמרים.

 

במלחמת העולם השנייה מנסה מוסוליני להקים במונטנגרו מדינה עצמאית, אשתו מקנטיז ונקראת הנסיכה ממונטנגרו, אלא המונטנגרים מצטרפים לסרבים במלחמתם בנאצים, הן למחתרת הקומוניסטית בראשות טיטו והן לצטניקים התומכים במלך.

 

לאחר התפרקות יוגוסלביה נשארת מונטנגרו הארץ היחידה שבברית עם סרביה, עם עוזרים לסרבים במלחמותיהם, מפציצים את דוברובניק, במלחמת בוסניה ואת נמל התעופה בטירנה במלחמת קוסובו. ומן הצד השני מופצצים על ידי כוחות נאטו. ב2006 מחליטים תושבי מונטנגרו לצאת לדרך עצמאית ונפרדים מסרביה לאחר משאל עם שנוי במחלוקת. 

 

דוון וולדימיר.

קדוש אלבני אורתודקסי, וגם מונטנגרי. שרידיו נמצאים בכניסה האורתודוכסית בטירנה. נחשב למלך צדק של האלבנים, שלט במאות תשיעית עשירית בנסיכות שנקראה דוקלייה, תחת הצאר הבולגרי סמואל. הצאר כבש את דוקליה ואסר את וולדימיר, אבל בתו התאהבה בו, והוא חיתן אותה והחזיר אותו בתור ווסל, נחשב לשליט של שלום וצדיק, רחום ורחמן.

שנתיים לאחר שהצאר סמואל נכנע לביזנטים, נערף ראשו בכנסייה בפרספה, הוא נחשב לקדוש אלבני ומונטנגרי, יש לו מנזר ליד אלבסן, ומ1995 השרידים מוחזקים בטירנה. הצלב שבו החזיק בעת שנערף ראשו נחשב קדוש ומוחזק בכפר במונטנגרו, הוא הקדוש הסרבי הראשון והפטרון של העיר בר במונטנגרו. וולדימיר נערץ גם במקדוניה, יש כנסיות על שמו ואגדות מספרות שהוא מגיע בליל סערה עם אור וראשו בידו.

וולדמיר שלט על נסיכות בשם דוקליה שהיא פחות או יותר היכן שהיום מונטנגרו, הנסיכות סופחה לאימפריה הסרבית ואחר כך הפכה להיות נסיכות זטה. השם דוקליה מזכיר את דיוקליטיאנוס קיסר שהגיע מהאזור הזה

 

ראו מאמרים - לחצו לקישור:

היסטוריה מונטנגרו

מצב עכשווי מונטנגרו

תרבויות ודתות מונטנגרו

מידע מעשי מונטנגרו

אתרים מונטנגרו

מפרץ קוטור

הרי מונטנגרו

 

טיולים - לחצו לקישור

למונטנגרו אבל אחרת

טיול ג'יפים מונטנגרו

טיול לקבוצות מונטנגרו

טיול עצמאי מונטנגרו

מונטנגרו ואלבניה

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו