לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מיתולוגיה יוונית - טיולים לרחבי העולם

מאמרים הקשורים לנושא זה

התיאטרון היווני - לחצו כאן

האיליאדה והאודיסאה - לחצו כאן

דמות הגיבור - לחצו כאן

פרומתיאוס - לחצו כאן

המיסטריות - לחצו כאן

 

המיתולוגיה היוונית

"אבל כיצד התהווה כל אחד מן האלים, האם כולם היו קיימים תמיד, מה היה מראם, לא ידעו היוונים עד תמול שלשום (אם אפשר לומר ). כי לדעתי, הסיודוס והומרוס חיו רק כ400 שנה לפני זמני. הם היו אלה שכתבו ליוונים את תולדות האלים, נתנו לאלים את שמותיהם, הקצו להם כיבודים ואומנויות ותיארו את מראם."   הרודטוס, היסטוריה 2.53

מה היוונים חשבו על המיתוסים שלהם?

התזה של הרודוטוס הוא שהפרקטיקות הדתיות הגיעו ממצרים.

 

המילה מיתוס באה מהמילה "דיבור" ביוונית.

 

"האגדות הגדולות. שסיפרו אותן הסיודוס והומרוס, ושאר המשוררים, הרי שהללו חיברו אגדות שקר וסיפרו ומספרים אותן לבני האדם."  אפלטון, פוליטיאה 2.378

"וכי נשרה, אפוא, סתם כך, שהילדים ישמעו אגדות כפי שתזדמנה.. ויקלטו בנשמותיהם דעות שעל פי רוב תהיינה מנוגדות לאותן דעות, שלפי אמונתנו, צריכות להיות דעותיהם לכשיתבגרו."  מתוך הפוליטאה של אפלטון.

 

עד המאה ה8 אין כתב ביוון, היה כתב קדום שנעלם, הומרס והסיודוס מחברים את היצירות הראשונות ומייסדים את מה שאנחנו מכירים על הדת והמיתולוגיה, הסיודוס כותב את התיאוגוניה ובו סיפור הבריאה, חיבור נוסף נקרא מעשים וימים ובו הרבה סיפורי מיתולוגיה כגון תיבת פנדורה. הומרוס כותב את האיליאדה והאודיסיה, על מלחמת טרויה ומסעות אודיסוס. טוענים שהומרוס קדם להסיודוס בכמה עשרות שנים. בנוסף לכך בסוף התקופה הארכאית מתחברים ההמנונים ההומרים, 33 המנונים לאלים השונים שמיוחסים להומרוס אך לא נכתבו על ידו, כל הדברים הללו יחד יוצרים את הקורפוס המיתי ומקור המידע הדתי הראשון שיש לנו. היוונים היו אנשים דתיים, היה הבדל בין המיתולוגיה לבין הפולחן, למשל הרה נראית רע מאד במיתולוגיה, וטוב מאד בפולחן.

 

הומרוס, כותב חיבור ארוך שנקרא ההיסטוריה הקדושה, בו יומן מסע אל האי אוטופיה. פירוש המילה הוא המקום הטוב ביותר וגם מקום שלא קיים, למילה אוטופיה 2 משמעויות. במסע זה לומד הומרוס שאורנוס, אל השמיים היווני, היה המלך הראשון בשושלת של מלכים היסטוריים. מקור הדת והמיתוס במלכים ולוחמים קדומים.

 

מיתוס מפורסם שמופיע אצל הסיודוס נקרא מיתוס הדורות, בהתחלה היה דור זהב שהיה חזק ומוצלח אבל חשבו שהם טובים יותר ואז זאוס הוריד אותם והתחיל את דור הכסף. כיום אנחנו דור הברזל שחי חיים קצרים מלאי סבל וזה אנחנו, באמצע היה את דור הגיבורים. שהוא נורא חשוב, אי אפשר לדבר על מיתולוגית ביוון בלי הגיבורים.

 

הפילוסופים היוונים מוסיפים למיתוס מימד אלגורי:

"לא הרה, לא אתנה ולא זאוס הינם הדברים, אשר אלה המקדישים להם מקדשים וקירות, מחשיבים אותם להיות. אלא הם גילום של הטבע ושל האלמנטים. אגממנון הוא אוויר, אכילס הוא השמש, הלנה האדמה, פראיס האוויר, והקטור הוא הירח. בקרב האלים דמנט היא הכבד, דיוניסוס הטחול ואפולו כיס המרה."  מטרודורוס למפדקוס, מאה 5 לפנה"ס.

 

תפישת המיתוס בתנועת ההשכלה
מיתוסים נוצרו על מנת לעזור לאדם להתמודד עם העולם. יש לנטוש את דפוסי המחשבה המיתית לטובת הרציונאליות והמדע.  דויד הום 1711-1776 וכריסטאן גוטלוב היינה 1729-1812

 

תפישת המיתוס בתנועה הרומנטית
תנועת נגד להשכלה. מיתוסים מבטאים אמת עמוקה. המיתולוגיה היא התיאור הכנה ביותר למצבו של האדם.

במאה ה19 השאלות התמקדו יותר בעולם הפיסי, המיתוס כתיאור סמלי של העולם, מקבילה פרימיטיבית למדע. במאה ה20 מתמקדים במיתוס כניתוח חברתי פסיכולוגי, מגדרי.

 

תפישת המיתוס בתיאוריות מודרניות

1. שאלות על המקור origin
2. שאלות על התפקודם –
function
3
שאלות על נושא המיתוס – subject

איך המיתוס מתפקד בחברה? מתי מספרים אותו? לדוגמא יש כאלו שמספרים אותם במשתה, מה היה התפקיד החברתי שלהם? מיתוס המדבר על נערה הופכת לעץ, מה זה אומר לנערות צעירות בגילה ששומעות את הסיפור הזה?

בחינה של מיתוסים על פי התמות שלהם: בריאה, נישואין וכו.

תיאוריית המקורות: חיפוש אחר מקור המיתוס. ניתוח פילולוגי. השפעות בין תרבויות, נרטיבים משותפים, השפעות בין תרבויות.

 



המיתוס אף פעם לא מגיע לידינו בצורתו ה"טהורה" תמיד יש מישהו שמספר אותו וסיבה שהוא מספר.

Homo necans בספרו) walter burkert  "האדם ההורג".) מייחס את החשיבות הדתית העליונה לציד. פעולת ההרג והאלימות הגדולה שכרוכה בו יצר קונפליקט רגשי מאד גדול אצל האדם וצורך לעבור תהליך עידון מול ההרג. זו תקופה שבה בני אדם מתחילים לחיות בקהילות שיתופיות וניזונים על ההרג של החיה והאלימות הכרוכה בכך.
לטענתו כל הפולחן ובמיוחד הקרבת הקורבנות, נועד לפתור את הקושי הגדול שכרוך בציד. החשיבות של הטקסים הכרוכים בציד ירדה עם התחלת החקלאות, אבל הטקסים נשארו. כשמקריבים חיות זו סעודה, זו גם מתנה, סעודה קדושה. ההריגה של חיה זה פשע, הטקס הדתי הופך את זה לפשע קדוש. 

 

גישת הסטרקטורליזם למיתוס

מקורה מהאנתרופולוגיה.
יש להבין את המרכיבים השונים בתרבות האנושית באמצעות היחסים שלהם למבנה – על. לחשוף את המבנים הסביבתיים הנמצאים בתשתית התרבות האנושית. את המבנים שבתוך השפה, את המבנים בתוך החברה, את המבנים שבתוך המיתוס. למצוא את המבנים השונים ואת מבנה העל. מבקש יחסים ומבנים בין המרכיבים השונים של המיתוס. למשל – דגם של האח הטוב והאח הרע. מופיע בהמון מיתולוגיות ויצירות ספרותיות מאוחרות.

האמונה כי לא ניתן להבין את התופעות האנושיות אלא דרך היחסים המתקיימים ביניהן, יחסים אשר יוצרים מבנה. מאחורי התופעות המקומיות המגוונות נמצאים חוקים קבועים של תרבות מופשטת. – הגדרה של בלקבורן ממילון אוקפורד לפילוסופיה

לדוגמא: אופן הסיווג הכי נפוץ אצל בני אדם הוא הניגודים, והם משליכים את זה על עולם התופעות. בטבע אין טוב ורע, אך בני אדם יתפשו את התופעות בתור כאלו. המיתולוגיה היא המקום הראשוני בו מופיע הפרשנות הדואלית של אדם את העולם.
בבסיס של כל מיתוס יש מבנה המסביר לנו משהו על האדם, תפקיד חוקר המיתוסים היא לבסס את הסטרוקטורה הזו ולהבין על החברה ספציפית וגם על בני האדם. המבנים בבסיס המיתוס נמצאים בקורלציה למבנה החברתי.
חוקרים בולטים בתחום הם קלוד לוי שטראוס וזאן פייר וורנן

 

מיתוס ופסיכולוגיה

לפי ניתוחים פסיכו אנליטיים. המיתולוגיות הם ספר עזר להבנת הרבדים שלא מודעים בנפש האדם. האמיתות הגדולות של המבנה הנפשי כתובות בתוך המיתולוגיות. אפשר להשתמש בגורמים פסיכולוגים על מנת לבאר את נפש האדם

אדוניס על פי הקריאה של יונג הוא ארכיטיפ הילד הנצחי, לעולם לא מצליח להתבגר, כרוך כל הזמן בדברים של לידה ומוות. מעין פיטר פן, הוא כל הזמן חוזר את הרחם, הוויה כמו רחמית. אין בה אוטונומיה של הפרט, תמיד תחת חסותה של אם גדולה, אימא שלו, אפרודיטה, פרספונה. תשוקתו הגדולה לחזור ולהיבלע באימו. הוא לא מצליח להשתחרר מהנשים הגדולות של חייו, התשוקה שלו היא להיות עובר, סיפור חייו הוא לידה השתחררות ונסיגה. דגם פסיכולוגי של הילד הנצחי שרוצה להיבלע באם הגדולה. מיתוס של השתוקקות, לחזור אל האם. מקום ללא סכנה שבו מישהו אחר אחראי עליך בכל המובנים.

 

מיתוסים ומיסטיקה

לפי רודולף שטיינר (Andrew welburn - mysteries) הרי שהמיתוסים הם תוצר לוואי של טקסי המיסטריות בעולם העתיק, והם מתארים עולם דימויים בנוצר אצל מי שמשתתף בתהליכים רוחניים אלו.
החיפוש אחר גיזת הזהב, הוא חיפוש הרוחני באדם, שניתן להשיג אותו רק בעזרת פעולות קסם (מדיאה)

הסיפור על פרספונה מגלה את הקשר בין האדמה לאדם, דמטר היא המקור של מודעות אנושית והיא מנסה להפוך בני אדם לאלים, להעניק להם חיי נצח, אך ללא הועיל. בסיפור על דמטר ופרספונה היא מחופשת למטפלת זקנה המשגיחה על בנו של המלך, משקה אותו באמברוזיה ושמה אותו מדי לילה באש הקדושה, אלא שאמו מגלה זאת ונחרדת, דמטר נאלצת להפסיק את מעשיה, לגלות את עצמה לבני האדם, המלך מקים מקדש לכבודה באלאוסיס
(mylonas, g. Eleusis and the Eleusinian mysteries)

הסיפור על פרומתיאוס מייצג את כוח הרצון של האדם, הכבול לסלע ונשר אוכל את כבדו, התקווה שלו היא שהרקולס, תוצר של מיזוג בין כוח אלוהי - מודעות זאוס, וגוף אנושי פיזי, יבו אלהציל אותו, החוכמה האנושית תשחרר את הענק שבתוכנו

האודיסאה היא מסע בעולם של דימויים, שבו הגיבור צריך להתבגר ולגדול תחילה, לפני שיוכל לחזור הבייתה. אודיסוס מחפש את המודעות העמוקה של הכוחות האלוהיים בנפשו, הקיקלופ, לדוגמא, מייצג כוח פיזי שצריך להתגבר עליו, הסירנות תשוקות, וכו'.

 

מאמרים נוספים על יוון

היסטוריה עתיקה של יוון

מיתולוגיה יוונית

הדרך היוונית

אלי יוון

מקדשי יוון

דת יוון

מיתולוגיה יוונית

תיאטרון יווני

המיסטריות

אורפיזם ודיוניסיה

הפיתייה בדלפי

 

מידע על מקומות/אזורים ביוון - לחצו לקישור

תרקיה היוונית

מקדוניה היוונית

אפירוס

מרכז יוון

פלפונס

סלוניקי

 

 



 

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו