לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

חופש ועריצות סרביים - טיולים לרחבי העולם

חופש ועריצות סרביים.
"חופש שמדכא חופש אחר הוא עריצות" סנקה (פילוסוף רומי).
כל האמת מאחורי המאבק האלבני סרבי בקוסובו, בפרספקטיבה של שירתו של נייגוש!

נייגוש הוא המשורר הלאומי של מונטנגרו. שמו האמיתי: פטרוביץ השני. ומדוע השני? מכיוון שהיה גם המלך של מונטנגרו ולפניו היה את פטרוביץ הראשון. הוא שלט במונטנגרו באמצע המאה ה19 ולמעשה חונך באופן מיוחד כך שיהיה השליט הפילוסוף האפלטוני. במונטנגרו באותה תקופה הייתה שושלת של שליטים פילוסופים שהיו גם נזירים ואנשי דת ועמדו בראש הכנסייה המונטנגרית, כל שליט בחר מבין קרובי משפחתו, אחייניו, את השליט המתאים הבא, ונייגוש כמועמד לשלטון, קיבל כבר מגיל צעיר חינוך מטובי המורים במונטנגרו ואף נשלח לקבל השכלה באירופה וברוסיה. הוא היה בקיא הן בספרות החולין ובמדע והן בספרות הדת, אינטלקטואל של תקופתו.
במשך קרוב ל200 שנה נשלטה מונטנגרו על ידי מלכים כוהנים, כשהראשון שביניהם היה הבישוף דנילו. הנסיכות  הקטנה והאמיצה הרימה את נס המרד באימפריה הטורקית והצליחה לשמור למעשה על עצמאותה במשך כל אותם שנים. העצמאות פירושה היה גם חירות דתית ואישית, כבוד לאומי, שאיפה לחופש ולחיים נאורים. המאבק בתורכים נתפש כמאבק של כוחות הטוב נגד הרע, מאבק למען חירותו וכבודו של האדם באשר הוא אדם, מאבק למען הגעה לשלמות אנושית. בעקבות מאבק זה התפרסמו המונטנגרים כגזע של אנשים אמיצים וחזקים, גזע של אנשי על שיכולים להכל. בתקופתו של נייגוש היו למונטנגרים הצלחות רבות במלחמות עם הטורקים והם הרחיבו את גבולותיהם והיה להם קשרים טובים עם רוסיה ועם אירופה.
נייגוש כתב ספרים ושירים רבים, חלקם ספרי פילוסופיה, חלקם ספרות יפה, חלקם ספרי דת, אולם הספר המפורסם ביותר שלו הוא הפואמה "עטרת ההר", המספרת את סיפור המאבק של המונטנגרים לעצמאות, מאבק זה הוא גם מאבקו של האדם לחירות אישית ורוחנית. דרך סיפור המאבק של המונטנגרים לעצמאות מספר נייגוש את סיפורו של האדם באשר הוא אדם ונוגע במוטיבים אוניברסלים של מלחמת הטוב ברע, ועוד....
אלא שעלייה וקוץ בה.... מאבקם של המונטנגרים לעצמאות היו לו גם נקודות אפלות. כשהתחיל הבישוף דנילו את השושלת של נייגוש והניף את נס המרד. הדבר הראשון שהוא עשה זה טיהור אתני של מונטנגרו מכל האנשים שהתאסלמו, טיהור זה כלל גם רציחות. היצירה של נייגוש שמאירה באור רוחני טהור את מאבקם של המונטנגרים לחירות הכשירה את הלבבות למעשי העוולה שנעשו 150 שנה אחר כך על ידי הסרבים בבואם לעשות טיהור אתני במוסלמים של בוסניה וקוסובו.
המונטנגרים ראו את עצמם בתקופתו של נייגוש כחלק מהאומה הסרבית הגדולה, אומה שכבודה נרמס ולאומיותה הושפלה, חירותה נשללה והיא שועבדה לכוחות רוע זרים, המונטנגרים הם היחידים ששומרים על האור והגחלת של אומה זו, המשך ישיר למאבק הסרבי מול העותמאנים בשדות הקרב של קוסובו בסוף המאה ה14. האומה הסרבית הייתה אור גדול, אור שכבה, ורק מונטנגרו נשארה גחלת לוחשת שממנה ניתן להדליק את האש הגדולה שבערה ותבער בלבבות מחדש!
גיבורי מונטנגרו ראו את עצמם במשך כל הדורות מהמאה ה14 עד זמנו של נייגוש, כממשיכים של קרב קוסובו, שלא נגמר עדיין, עד לניצחון או למוות, עד לשחרור ולחירות.

בדפים שלפניכם אקח מספר קטעים מתוך "עטרת ההר" של נייגוש, בתרגום חופשי מאנגלית, ואנסה להראות בהם את המוטיב של חיפוש אישי לחופש המביא לדמוניזציה של האחר, דבר המביא לתוצאות טראגיות והרסניות:

עטרת ההר מתחילה במילים הבאות:
"ראה את השטן עם 7 מחלצות שני
עם 2 חרבות ועם 2 כתרים על ראשו.
הנכד הגדול של הטורקי, עם קוראן!
מאחוריו המונים של הפסולת המקוללת הזאת
צועדים להביא הרס לכל כדור הארץ
כשם שארבה הורס את השדות הירוקים.
אם הסוללה הצרפתית לא הייתה עומדת בדרכו,
הים הערבי היה מציף את הכול!"
אלו הם מילותיו של הבישוף דנילו הנמצא לבדו על הר לובצן, ההר הגבוה במונטנגרו, מחכה לראשי השבטים שיגיעו לפגישת הוועידה שתכריע לגבי המאבק לעצמאות. השטן עם 7 המחלצות הוא כמובן הסולטאן הטורקי. גם הקוראן הופך להיות כאן שטני, בישוף דנילו נמצא במצב של מצוקה שבו העולם נצבע בצבעים קודרים, ובכדי להיחלץ ממצב זה הוא חייב לצבוע את האחר בצבעים קודרים, זאת השלכה של הקדרות של ליבו, שמשתקפת גם בשמיים שמתעננים להם לפתע. בישוף דנילו מכין בתוך עצמו את ההכשר להחלטה שתבוא, ושהוא רוצה להעביר, החלטה להרוג אנשים חפים מפשע.

 

במהלך המפגש על ההר קורים כל מיני דברים חיצוניים בטבע שמשקפים את ההלך הפנימי של האנשים, באחד הפעמים חבורה של ציפורים דומות לחוגלות מתעופפת לה היישר לזרועות החבורה. חלק מהאנשים רוצים להרוג אותם ולהשתמש בבשרם, אולם הרוב נזעקים עם המילים הבאות:
"תנו להם ללכת, יהיה חסד אלוהים אתכם
מפני שצרות דחפו אותם לידינו
לא הייתם תופשים אף אחד מכם אלמלא זאת
הם ברחו אלינו כדי למצוא מחסה
ולא כדי שנטבח בהם."
מילים אלו עומדות בניגוד משווע למה שאותם אנשים מתכוונים לעשות: לטבוח בחפים מפשע. והסתירה זועקת לשמיים.....

 

במהלך האפוס נזעקת זעקה מרה על גורלם של הסרבים, והמיתוס של האומה הסרבית, אותו מיתוס שהניע אותם לעשות מה שעשו בקוסובו ובוסניה במלחמות יוגוסלוויה, ובמונטנגרו בתקופת דנילו, נחשף: מה שנחשף קודם כל זה קומפלקס אשמה אמיתי, קומפלקס שעומד בקנה אחד עם תחושת האשמה הבסיסית הכללית העומדת ביסוד הדת הנוצרית, אשמה שבכוחה גם שולטים על המוני העם כוהני הדת. קומפלקס אשמה זה שמופנה כלפי העצמי בתחילה, הופך אחר כך להיות מופנה כלפי חוץ והופך להיות כעס, זעם, שיוביל בעתיד למעשים רצחניים, כעס על הבוגדים שבתוכנו, על אלו שהפכו להיות מוסלמים! ... אם יש רע אז יש גם טוב: בניגוד לרעים, שהם אשמים, יש גם טובים שמייצגים את הערכים של חופש, כבוד, אומץ, יושר. ואלו הם המונטנגרים הנלחמים על חירותם

אלוהים כועס על האנשים הסרבים"
מפני חטאי הבשר הרבים שלהם
המלכים והצארים שלנו דרכו ברגל גסה על החוק
הם החלו לריב אחד עם השני בעוצמה
ולנקר זה את עיניו של זה.
הם זנחו את הממשלה ואת הארץ
ובחרו בכסל שיהיה האור המנחה שלהם.
המשרתים שלהם הפסיקו לשמוע לאדוניהם
ורחצו עצמם בדם של הצארים שלהם
המנהיגים שלנו, תהיה קללת אלוהים על נשמותיהם,
קרעו את האימפריה לגזרים קטנים
ומצצו את הכוח של הסרבים בתאווה.
המנהיגים שלנו, לוואי ויעלם זכרם,
זרעו את הזרע המר של חוסר הרמוניה
וכך הרעילו את השבט הסרבי כולו

המנהיגים שלנו, ממזרים פחדנים,
נהיו בוגדי האומה.
גורל מקולל של קוסובו!
השם הסרבי נמחק בכל מקום.
אריות עוצמתיים הפכו לאיכרים כנועים
החמדנים והנמהרים שינו דתם לאיסלאם -
לוואי והחלב הסרבי שלהם יגרום להם להיות חולים במגפה!
אלו שנמלטו מהחרב הטורקית
אלו שלא חיללו את האמונה האמיתית
אלו שסרבו להיות מוגבלים בכבלים
מצאו מפלט בהרים הנישאים הללו
לשפוך דמם יחד ולמות בגבורה
לשמור את השבועה הקדושה
את שמם האהוב, את חירותם הקדושה.
ראשינו עמדו במבחן הקשה של קרבות!
הנערים האמיצים שלנו זרחו כמו כוכבים זוהרים.
אלו שנולדו בהרים נישאים אלו
נפלו יום אחר יום במלחמות העבר העקובות מדם.
נתנו את חיים בעבור כבוד, שם וחופש."

 

ולבסוף באה הקריאה לפעולה, עדיין לא במילים מפורשות אלא בהלך רוח, סיסמא, החלטה:

"הכה את השטן ואל תשאיר לו זכר
או עזוב את העולם וזה וגם את העולם הבא!"

לאחר הקריאה לפעולה הכללית בא הפירוט של האוייבים הספציפיים והמסקנה הבלתי נמנעת מקיומם, שיש להשמיד אותם. כך הופכת להיות יצירת מופת שהיא מפסגות הספרות הסלאבית והאנושית, יצירה שמכוונת לכבוד האדם וחירותו, להיות הכשר לרצח!

"אתה צודק, וואיווד מיליגה!
לוואי ואלוהים ימחוק כל זכר לגזע שלנו
אם נחיה בפחדנות ובבושה!
מדוע בשם השטן במדינות נוצריות אלו שלנו?
מדוע אנחנו מזינים נחש בחיקינו?
בשם אלוהים, איזה אחים הם אלו
שמביישים את הפנים המונטנגרים
ויורקים באופן גלוי על הצלב?

איך יכול בוגד להיות יותר טוב מאביר?
מה זה הדיבור הזה על "חרב" ו"קוסובו"?
האם לא היינו שנינו בשדה הקרב של קוסובו?
נלחמתי אז ועדיין אני נלחם היום"
אתה היית בוגד אז ועדיין אתה בוגד היום.
איבדת את כבודך לפני העולם,
ביישת את האמונה של אבותיך
הפכת עצמך עבד לזרים!"

והסליחה עם נייגוש.....

 

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור

היסטוריה סרביה

חופש ועריצות סרבים

הסלאבים

סרביה המוקדמת

סרביה הרומאית

אתרים במזרח סרביה

אתרים במערב סרביה

אתרים במרכז סרביה

בלגרד

מנזרי סרביה

סאבא הקדוש - האבא של הסרבים

 

הצעות לטיולים - לחצו לפרטים

טיול מוזיקאלי לפסטיבל חצוצרות הגדול בעולם

טיול המגלה את מסתרי הדנובה

 טיול לקבוצות סגורות סרביה

טרק סרביה

טיול ג'יפים סרביה

סוף שבוע בהרים

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו