הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ממקדשים לכנסיות - טיולים לרחבי העולם

כנסיות כמקדש

המקדשים של אירופה היו הכנסיות. מסורת האדריכלות המקודשת של הרומאים אומצה על ידי הכנסייה שהשתמשה באותם תבניות אך עם פרשנות משל עצמה. במאה ה-4 לספירה הופכים הרומאים להיות נוצרים ומתחילים לבנות כנסיות, עד אז הנצרות הייתה דת נרדפת ולא היו לה מבנים ציבוריים. הכנסיות הראשונות מאמצות דגמים של בניינים ומקדשים רומאים. ישנם ארבע צורות בסיסיות שאומצו: הראשונה והחשובה ביותר היא הצורה של הבזיליקה, השנייה היא צורת תיבה - מלבן, השלישית צורת מתומן והרביעית צורת עיגול – רוטנדה.

 

הבזיליקה הייתה מבנה הציבור הרומאי. המילה 'בזיליקה' נובעת מהמילה "בזיל" – מלך. זה היה המבנה הציבורי החשוב בפוליס - עיר הרומית, במקום זה היו התכנסויות האזרחים, פעילות מסחרית ומקום בית המשפט. צורת הבזיליקה הקלאסית הייתה אולם אורך גדול וגבוה ומשני צדדיו אולמות אורך קטנים ונמוכים יותר. אולם האורך הראשי נשען על עמודים בצדדים ומעליהם גג מוגבה. צורה זו אפשרה כניסת אור ואוויר פנימה והגבהה של החלל. הבזיליקה שמרה על פרופורציות מסוימות: היחס בין גובה ורוחב האולם הראשי לאולמות הצד היה אחד לשניים. יחס זה מופיע בכל הבניינים של העולם העתיק והוא מבטא הרמוניה. זהו יחס נעים לעין שנתפש מבחינה קוגניטיבית כיפה. מבחינה תיאולוגית הוא ביטא את שלישיית האלים של רומא – יופיטר, יונו ומינרווה, ומבחינה קוסמולוגית את השילוש שביסוד כל הדברים. הפרופורציה של אחד לשניים, או שני שליש ושליש, נחשבה למקודשת על ידי הרומאים והייתה בבסיס מבנה הבזיליקה, היא אומצה בהתלהבות על ידי הנוצרים כמסמלת את השילוש הקדוש שעומד בבסיס כל הדברים. 

באדריכלות הקלאסית היו בצדי הרוחב של הבזיליקה שני אפסיסים (שקערוריות מעוגלות גדולות בקיר) שבהם ישבו שופטים. פתח הכניסה היה בצד האורך. אצל הנוצרים נותר רק אפסיס אחד ובו הוצב המזבח שעליו עושים את טקסי האוכריסטיה (התגשמות בשרו ודמו של ישוע דרך היין והלחם)..

הנוצרים, אם כן, מאמצים את מבנה הבזיליקה כאחת הצורות הנפוצות של כנסיות, במיוחד כנסיות עירוניות גדולות. צורה זו מאפשרת הן יצירת חלל גדול, מואר ולא מופרע, לצורך כינוס אנשים, והן ביטוי של האמונה הנוצרית בשילוש על ידי היחסים שבתוכה. בנוסף לכך היא מרכזת את המאמינים כלפי האפסיס שבצד המזרחי, בו נערך טקס התגשמות האל. האפסיס – הקודש מבטא את הזיהוי של ישוע עם עיקרון האור, דמות השמש. מכיוון שכך, נקבע מדרג של היררכיה במבנה הכנסייה, ככל שמתקרבים אל האפסיס כך הקדושה הולכת וגוברת. זה מביא לידי העברת פתח הכניסה לבזיליקה מצד האורך, כפי שהיה אצל הרומאים, אל צד הרוחב שממערב, כך שצריך לעבור את כל אורך האולם במסע מן הכניסה אל הקדושה. האפסיס שהיה במערב הבזיליקה הרומאית מתבטל ובמקומו יש פתח או שלושה פתחים, בצורה המחקה שער ניצחון.

 

 

מקדשים בעיר הרומית

העיר הרומאית התייחסה לכיווני השמיים. האוריינטציה של הרחובות והבניינים הראשים הייתה, במידת האפשר, לפי כיווני הרוחות, וזאת בהתאם לתכנון העירוני שנשען על מסורת תכנון ערים יוונית שנקראה "תכנון היפודמי". עיר רומאית נבנתה בצורת מרובע שאותו חוצים רשת של רחובות בכיווני צפון דרום ומזרח מערב, הרחוב המרכזי צפון – דרום נקרא ה"קארדו", והרחוב המרכזי מזרח – מערב נקרא "דקומנס".

בכל עיר רומית היו מקדשים הן לאלים והן לאלות: מקדשים לאלים נבנו על הציר צפון – דרום, ומקדשים לאלות על הציר מזרח – מערב. הציר צפון – דרום סימל את הנצח, את הר האלים – האולימפוס שבירכתי צפון. הציר מזרח – מערב סימל את העיקרון הנשי של לידה והתחדשות, את מעשה הבריאה שמתחדש כל יום על ידי זריחת השמש.

במאה ה-3 לספירה מתפשטת ברומא דת פולחן השמש. חלק מהקיסרים, כמו אורליאן – 271 לספירה ואף דיוקלטיאנוס, תופשים עצמם כהתגלמות של אל השמש הלא מנוצח – סול אינוויסטיקוס. כתוצאה מכך מתחזקת הנטייה לבנות מבני ציבור ומקדשים באוריינטציה מזרח מערב. כשהנוצרים משתלטים על האימפריה הם מאמצים אוריינטציה זו בהתלהבות כמסמלת את ההתכוונות לישוע שמת וקם לתחייה, הוא אור העולם, ולכן מזוהה עם המזרח. עד היום בנויות כל הכנסיות בעולם כך שיפנו מזרחה, למקום זריחת השמש.

 

שני מבנים רומאיים נוספים שהנוצרים מאמצים כמודל לכנסיות הם המתומן – אוקטגון, והעיגול – רוטנדה. באדריכלות הקלאסית נבנו מקדשים לאלוהיות הנשיות בצורת עיגול ולאלוהויות הגבריות בצורת מצולעים בעלי זוויות ישרות. במקרים רבים המצולע שנבחר היה מתומן. אחד הדוגמאות למקדש עגול קלאסי הוא הפנתיאון ברומא, דוגמא למקדש מתומן הוא בעל בק בלבנון. צורת העיגול אומצה על ידי הנוצרים בצורת כנסיות מיוחדות שנקראו רוטנדות, ששימשו לרוב להנצחה. דוגמא לכנסייה כזו מהמאה ה-4, ראשית הנצרות, היא כנסיית הקבר בירושלים. העיגול סימל את השלמות מן הצד האחד - האלוהות והנצח, ואת מחזוריות החיים מהצד השני - הלידה והמוות.

המתומן הוא צורתם של רבות מהכנסיות הקדומות. מקור השימוש בו הוא במקדשים הקשורים לדת פולחן השמש האסטראלית שהתפתחה ברומא במאה ה-3 לספירה וההבנות שלה לגבי האדם והעולם.

דת זו ראתה את הסדר של הטבע כקשור למספר שבע ואת המספר שמונה כמייצג כוח אלוהי שמעל הטבע. כשמתבוננים בשמי הלילה בעין לא מזוינת נראים שבעה כוכבים זזים על רקע הכוכבים הקבועים: ואלו הם: שמש - אפולו, ירח - דיאנה, כוכב - מרקורי, נוגה - וונוס, מאדים - מרס, צדק - יופיטר, שבתאי - סאטורן. במאה ה-3 לספירה נתפשו כוכבים אלו כביטוי של שבע אידיאות, ספירות, אנרגיות, כוחות אלוהיים, ששולטים על מגוון הופעות הדברים בעולם. מערכת האלים המסועפת של ימי קדם הסתדרה והסתכמה בשבעה אלים עיקריים שלפיהם מתנהל הכול. אלא שהיה גורם נוסף מעל הטבע שהניע את המערכת ונקשר למספר שמונה. קראו לו "יופיטר שמאחורי השמש", אנרגיה של אור על טבעי שמופיעה בעולם הזה דרך אורה של השמש, שהיא זו שגורמת לכל המערכת של שבעה כוכבי הלכת לנוע. הטבע נתפש כהופעה של שבעה חוקים אלוהים, המונעים על ידי כוח שמעבר לטבע הקשור, לכן, למספר שמונה. מסיבה זו נבנו מקדשים ליופיטר בצורת מתומנים, צורה המבטאת התערבות מעל הטבע, הופעה של הלוגוס האלוהי בעולם.

הנוצרים אימצו את צורת המתומן בהתלהבות. מבחינת הנצרות המתומן מסמל את התחייה של ישוע ביום השמיני של השבוע הקדוש, את שמונה ברכות אשרי שהוא אומר בהר האושר, ובאופן כללי את המימד העל טבעי, נסי, של הופעתו. הרבה מהכנסיות הקדומות, במיוחד בארץ ישראל, נבנו בצורת מתומן. הכנסייה המתומנת החשובה והידועה ביותר באיטליה מהתקופה שלאחר התנצרות האימפריה היא כנסיית סן וויטלי בוורנה שנבנתה במאה ה-6 לספירה.

 

 

גיאומטריה מקודשת במקדשים וכנסיות

סוג מבנה נוסף המשותף הן למקדשים העולם העתיק והן לכנסיות הוא המלבן; מקדשים בעולם היווני היו, פעמים רבות, מלבן מוקף בעמודים ובתוכו פסל של האל. היחס בין אורך ורוחב המלבן היה אחד לשניים, וזה גם היה הצורה והיחס בבית המקדש בירושלים. מבחינת הנצרות המלבן הוא תיבת נוח, הספינה שהיא הכנסייה, בה ניצלים המאמינים מפני שיטפון העולם הזה. הכנסיות שמרו על יחס אחד לשניים כמבטא את השילוש, אבל העמודים שסביב הבניין נעלמו, למרות שלא נדיר למצוא באיטליה כנסיות מלבניות ששימרו את החזית הקלאסית.

 

לסיכום: עם הפיכתה של האימפריה הרומאית לנוצרית החלו להיבנות כנסיות, אלו אימצו מבחינה אדריכלית את תבניות מקדשי העולם הקלאסי: בזיליקה, רוטנדה, מתומן ומלבן, אלא שהנוצרים נתנו לתבניות אלו משמעות חדשה.

 

מאמרים בנושאי אמנות ואדריכלות באתר

רנסנס

ליאונרדו דה ווינצי

אדריכלות הרנסנס

אמנות רומנסקית

אמנות גותית

ממקדש לכנסייה

על מקדש אדם בדנמהור

מקדשים בראי מדעי הדתות

 

טיולים לקבוצות  - לחצו לקישור

דרום איטליה נביאה ומלאך מיכאל

חשיפה לדמנהור

פסטיבלים באיטליה

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו