לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מנזר רילה rila

זהו המנזר העתיק והחשוב ביותר בבולגריה, אתר היסטורי, תרבותי ודתי מחשיבות ראשונה. במקום זה נשמרה הדת והלאומיות הבולגרית בזמן השלטון העותומאני, מכיוון שהוא היה מעין טריטוריה עצמאית בולגרית בלב ההרים, אנשים מכל בולגריה עלו לכאן לרגל בכדי ללמוד על ההיסטוריה הבולגרית, את הדת והשפה. המנזר קיבל כתב זכויות מהסולטאן מוראד השני (1421-1521) שהיה נשוי לאישה בולגריה ונתמך על ידי מנזר פנטליאון הרוסי בהר אתוס, החל מהמאה ה15.

מנזר רילה הוא המקום שבו התחילה הנזירות הבולגרית על ידי הנזיר רילה שחי במערה, כמה קילומטר מהמנזר במצוקי ההרים, הוא היה יורד לעמק כל יום ראשון ללמד את התורה, ובמקום שבו לימד הוקם לימים מנזר ובו נקבר. לימים נקברו לידו רבים מגדולי האומה, כולל המלך בוריס, המלך הבולגרי האחרון

המנזר נבנה בתחילה במאה ה10, אך הרבה לא נשאר מאז, הוא נבנה שוב במאה ה14 על ידי שליט מקומי, ומה שנשאר מתקופה זו הוא המגדל. המנזר נהרס כמה פעמים בשריפות יער ונבנה מחדש בפעם האחרונה במאה ה19 כמבנה מרובע שבתוכו חצר ענקית, במבנה 200 חדרים, חלקם גדולים מאד, והוא מסוגל לאחר כ1000 איש, מטבחים גדולים, מחסנים, בחצר מגדל וכנסייה מפוארת שנבנתה מחדש במאה ה19, מקושטת ומעוטרת על ידי טובי האמנים הבולגרים

המנזר יושב על מעיינות המזינים את נהר הרילה, מסביב לו בתי הארחה של עולים לרגל ותיירים, מאפיה ובית קברות עתיק. הוא נמצא בתוך עמק בלב הרי הרילה, ליד נחל, ובגובה 1100 מטר, מסביבו פסגות אדירות המכוסות שלג חודשים רבים בשנה, הבולטת ביניהם היא פסגת הצאר מדרום מערב, מהמנזר יוצאים שבילי הליכה לשבע האגמים (מרחק יום אחד) ואתרים נוספים בהרים. כמה קילומטר במעלה הנחל, מסתיים הכביש בכר דשא גדול ויפה הנקרא – כר הדשא של קיריל.

כיום יש במנזר כ40 נזירים המתחזקים אותו. באחת הפינות נמצא המוזיאון ובו אוצרות הכנסייה לדורותיה.

 

משמעות הציורים בקיר החיצוני של מבנה הכנסייה במנזר ריילי

הקירות החיצוניים והפנימיים של הכנסייה במנזר ריילי מכוסים בציורים צבעוניים מרשימים שצוירו בסוף המאה ה-19, כחלק ממגמת התחייה של הלאומיות והדתיות הבולגרית. לפניכם הסבר על חלק מציורים אלו המאפשר להתוודע לייחודה של הכנסייה האורתודוקסית בולגרית והתפישה הלאומית - היסטורית שלה.

נתחיל בצד הדרומי מזרחי. אנו רואים תמונות של אנשים שעל כתפיהם שדים הלוחשים להם דברים ולמעשה דוברים מפיהם. משמעות התמונה היא שאנשים חושבים שהם פועלים בכוח עצמם מכוח החלטותיהם שלהם, אך למעשה כולנו מריונטות על חוטים הפועלים מכוח שד זה או אחר הלוחש באוזננו. הנצרות הבולגרית בפרט והבלקנית בכלל אובססיבית בכל הקשור למאבק בין טוב לרע. העולם מלא ביצורים מפלצתיים כמו קנאה, תאווה, כעס, שמשתלטים על אנשים ופועלים דרכם. תפקידה של הנצרות הוא להוציא את השד מהאדם בלי להרוג אותו, כמו שישוע הוציא את השדים מהאדם המשוגע בכורסי.

ישוע נקרא לכורסי שליד הכנרת בכדי לגרש שדים מאדם שנשלט על ידם, הוא הוציא את השדים מהאדם והכניסם לעדר חזירים שדהר לכנרת וטבע בה. החזירים מסמלים את התכונות של החזירות שבתוכנו, ישוע הצליח להוציא מאותו אדם את תכונות החזירות, וכך גם הקדושים, מוציאים מתוך עצמנו ומעצמם את חיות הפרא שבתוכם ובתוכנו, ושולטים על כן בחיות הטרף שבטבע.

ממערב לתמונת האנשים עם השדים יש ריבועים המזכירים קומיקס ובכל אחד מהם שד או שניים מנופפים בשם כתוב על קלף, למולם הילד ישוע המלווה במלאך מנופף בשם אחר על קלף. נראה כאילו השדים מנסים להפיל את הילד ישוע בפח ובכל פעם הם מתפלאים ומתפלצים מחדש מתשובותיו החכמות, שלא מאפשרות להם לבצע את זממם. השדים כותבים על הקלפים תכונות שליליות וחטאים, ואילו הילד ישוע מביא להם מרפא, מביא את התכונה הטובה שמבטלת אותן תכונות שליליות וחטאים. השדים כותבים שנאה, וישוע כותב אהבה, השדים כותבים כעס וישוע כותב סובלנות. ישוע הוא התרופה למין האנושי, ובאירועי חייו נמצאת התרופה לחטאי האנושות. ישוע מביא את הרכיבים השונים של הטוב כנגד התכונות השונות של הרע ומבטל את השפעתן. 

בפינה הדרום מערבית של המרפסת החיצונית של הכנסייה מתנשאת כיפה מעוטרת באפיזודות מחיי משה. משה התמלא באור האלוהי בהר סיני, ובדוגמתו הלכו הנזירים ההסטיכיים. על הקיר רואים את אליהו עולה בסערה לשמיים. אליהו למד את סוד השתיקה – ההסטיכייה בהר סיני וזכה, כמו משה, לראות את אלוהים. משה ואליהו הופיעו בהשתנות של ישוע על הר תבור, יש להם תפקיד חשוב בנצרות.

משמאל לדלת הכניסה לכנסייה מופיעה חומה רבועה ובה יושבים שלושה אנשים ולידם ישוע. מחוץ לחומה קדושים רבים צובאים על השערים. התמונה מתארת את מה שנקרא בנצרות "עיר האלוהים". שלושת האנשים הם שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, שאותם משרת ישוע. עיר האלוהים היא ירושלים השמיימית. מקום מושב הצדיקים בגן העדן.

מעל התמונה של עיר האלוהים רואים עיר נשרפת על ידי התורכים, זוהי ביזנטיון, בירת הנצרות האורתודוקסית במשך יותר מאלף שנים, העיר המעטירה שאיש לא יכול היה לדמיין את מפלתה, נפילתה באה להראות שאין מקום שהוא בטוח, אלא עלינו לסמוך רק על אבינו שבשמים. ירושלים האמיתית היא רק ירושלים השמיימית, עיר האלוהים, ולא עיר ארצית. כפי שלימד אוגוסטינוס.

בכיפה הבאה אנחנו רואים את הסולטאן התורכי מושל על איסטנבול, המוסלמים מדכאים את הנוצרים, אלוהים ממקום מושבו בשמיים מזהיר אותו מפני הבאות. בתמונות נחשפת ההתייחסות הבולגרית לחמש מאות שנות שלטון ודיכוי טורקיים. ושנאתם כלפיהם. ואכן, בתמונות הבאות אנו רואים צבא מלאכים נלחם בטורקים ויכול להם. המלאכים מבחינת הבולגרים, היו הצבא הרוסי שלחם באימפריה העותומאנית ב-1877 ושחרר את בולגריה. 

המלחמה בין טוב לרע מתבטאת בצורה הטובה ביותר בציור שבפינה הצפונית - מערבית של הכנסייה, רואים בו את המלאך מיכאל דורך על איש רע שמן הסתם הוא שטנאל הדומה לטורקי. לפי התפישה המיסטית הבולגרית לאלוהים היו שני בנים: שטנאל ומיכאל, שטנאל מרד באל והיה לשטן. מיכאל, הבן הצעיר, נתפס כמלאך האור, נלחם בשטנאל וניצח אותו. בעולם יש מלחמה מתמדת בין טוב לרע, בין אור לחושך, אך בסופו של דבר הטוב, מיכאל, מנצח.

 


 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו