לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מניכאיזם - טיולים לרחבי העולם

 

הגנוסטיקה היא תנועה מיסטית נוצרית שהתפתחה במאות 2-3 לספירה ברחבי העולם, ובמיוחד במצרים, מושפעת מתנועות מיסטיות עולמיות ובעיקרה חלוקה דואלית של העולם לחומר ורוח, טוב ורע, שתי ישויות עצמאיות

מאז ומתמיד אחת הבעיות של המחשבה הדתית הייתה מקור הרוע, אם אלוהים נמצא בכל, כיצד אפשר להסביר את הרוע, הגונסטים פירשו זאת כשתי ישויות נפרדות בעולם, בעוד שהדתות המונותאיסטיות פירשו את הרוע כנובע ממתנת יכולת הבחירה של האדם.

במאה ה3 לספירה קם בעיראק של היום מורה בשם מאני שהתחיל דת חדשה – מניכאיזם, המדגישה התכחשות לעולם הזה, חיי פרישות וטוהר, מתוך כוונה לזכך את המרכיב הרוחני באדם מהעולם הטמא הפיזי. מאני שילב בדתו מרכיבים מהבודהיזם, נצרות ויהדות, יוצר סינתזה חדשה שהתקבלה באהדה על ידי המלך הססני בזמנו שאפור ה1.

 

המניכאיזם. Manichaeism זה תורה איראנית גנוסטית שנוסדה על ידי מני (מת ב-276) ופרחה בין המאות 3 עד 7 לספירה, כנסיות שלה התקיימו מסין ועד רומא. (המניכאיזם נעלם מדרום סין רק במאה ה-16)

תורתם מדברת על מאבק בין טוב לרע אור וחושך, התהליך ההיסטורי הוא שהאור מגיע לעולם החומר, עובר תהליך וחוזר לעולם האור שממנו בא. מניכאיזם זה תורת האמת המשלבת בודהיזם, זרתוסטרא, ונצרות. האלוהות הגבוה ביותר של האור נקראת "אב הגדולה" הדמות הראשונית נקראת "האדם המקורי". יש קריאה מעולם האור לאלו המחפשים ישועה בעולם החושך. 

 

מני זכה להתגלות בצעירותו מרוח שקרא לה "התאום" או ה"עצמי האמיתי" והיא הביאה אותו להארה. הוא טען להיות הפרקליט שעליו כתוב בברית החדשה וחותם הנבואה. מני מסתמך גם על ספר שנעלם והוא "ספר הענקים" המשך של חנוך. מלך התהילה יושב כשומר לעולם האור בספירה השביעית או העשירית, ונקרא בארמית "מלכה רבה דעיקרא".

מאבק המתקיים בכל אדם בין כוח האור, טוב, שזה הנפש, לבין כוח חושך רע, שזה הגוף, שני הכוחות שווים. רק ידע אמתי של העצמי ודבקות בנפש מביאים לניצחון על הרוע. הקהילה המניכאית התחלקה למעולים שיכלו להיות נשים או גברים נזירים לאנשים פשוטים.

 

בשנת 330 וועידה בגנגרה gangra בצפון אסיה הקטנה, גינתה את התלמוד של אאוסטטיוס מספסטה eustathius of sebaste, שהתחיל את הנזירות המתבודדת בארמניה ואסיה הקטנה. הוא היה תלמיד של אריוס מאלכסנדריה והדגיש סגפנות קיצונית. חבר ולאחר מכן מתנגד של בזיל הגדול. מכתב נשלח לבישופים של ארמניה המגנה אותו ואת תלמידיו על צדקנות יתר, טענות שאנשים נשואים לא יכולים להיוושע, איסור על אכילת בשר, והעדפת המפגשים הסגורים שלהם על פני הליתורגיקה של הכנסייה. האירוע הזה מראה על קשר בין תנועת הנזירות הארמנית בתחילתה ובין המניכאיזם

 

עם עליית הנצרות החלו המניכאים להירדף, ונעלמו מעל במת ההיסטוריה המערבית, המתנגדים לכפירה מכנים בטעות קבוצות כופרות אחרות בשם מניכאים, ביטוי שהפך לשם כללי המתאר קבוצות כופרות.

 

היו להם שישה ספרים קדושים בארמית סורית. המניכאיזם נרדף על ידי נוצרים, מוסלמים, בודהיסטים וזרתוסתרא. היה גם ספר שביעי שנכתב בפרסית והוצג על ידי מני לשליט הססנידי שפור ה-1 בבירה קטיספון, הספר השביעי נקרא סבוהרגן ובו יש את הציטוט הבא המובא על ידי הערבי בירוני: "מעידן לעידן שליחי האלוהים לא הפסיקו להביא לכאן את החוכמה ואת העבודה. וכך בזמן אחד הם באו לארצות של הודו דרך הנביא שהוא בודהא. בזמן אחר הם באו לארץ של פרס דרך זרתוסטרא, ובזמן אחר לארצות המערב דרך ישו. לאחר מכן, בזמן האחרון הזה, ההתגלויות הגיעו והנבואה הגיעה דרכי, מני, הנביא של אלוהים האמיתי, בארץ בבל."

 

מני יצא במשלחות לכל רחבי העולם, אך עם התחלפות השלטון בפרס נכלא ומת על ידי הקיסר בהרם ה-1. אך הדת המשיכה להתפשט, מקומות מרכזיים היו אזור פיום במצרים, דרום צרפת, רומא, סין ועוד. עם עליית הנצרות החלו המניכאים להירדף. אוגוסטינוס מהיפו היה מניכאי שהפך נוצרי. מניכאיזם היה דת האימפריה האוגרית במזרח סין במאות 8 ו9.

 

מניכאיזם
סיכומים הספר Gnosticism, stuart holroyd

זאת הייתה אחת מהדתות הגדולות של העולם שבשיאה מנתה חמישים מיליון איש, מסין ועד אירופה. המייסד שלה היה מני מבבל שנולד ב216. והיה לו חזיונות כבר בגיל 12. בגיל 24 זכה לבשורה שנייה והחל להפיץ את הדת שנגלתה לו, למזלו התחבר עם משפחת המלוכה הפרסית ססנית שנהייתה מתלמידיו והפיצה את התורה בכל רחבי הממלכה, הדת התחרתה בזרתוסתרא והיוותה איום על הכהונה שלהם, וכתוצאה מכן המלך הפרסי הבא אסר את מני בשנת 275, כלא אותו, עינה אותו בשלשלות כבדות ופוצעות על צווארו וגופו (כמו הבהא אוללה), עד שמת לאחר עשרים ושש יום. המניכאים רואים בזה תקופת מבחן וקורבן קדושים.

 

מני טען לשילוב של זוראסטר, בודהה וישו, הוא ההתגלות האחרונה (כמו הבהא אוללה), לכולם הייתה אמת חלקית, הם היו שליחי האור בזמנן, ולו אמת שלמה. זאת הייתה בעצם דת גנוסטית ממוסדת המוצלחת מסוגה. השליחים הגיעו לכל רחבי האימפריה הרומית, אוגוסטינוס היה מנכיאי במשך עשר שנים, אך הדת דוכאה עם הפיכת הנצרות לדת רשמית של האימפריה. ובמאה השישית לא נשאר ממנה זכר במערב, ואז באה תקופת המזרח. במאה השביעית התורה הגיעה לסין והתקבלה כהמשך של לאו צה והבודהה, מלך מונגוליה הפך אותה לדת מדינה, והקיסרים הסינים הכירו בה. אלא שבמאה ה10 הגאות הפכה לשפל והיא החלה להירדף ולהיעלם, עד שבמאה ה14 לא נותר לה זכר.

 

מני מספר על החיזיון שהיה לו בשנתו ה24: הפרקליט הגיע למטה ודיבר איתי. גילה לי את המסתורין של החבוי מהעולמות והדורות, המסתורין של העומק והגובה... המסתורין של האור והחושך, המסתורין של העימות והמלחמה הגדולה שהחושך גורם.. ואיך האור מתגבר על החושך על ידי ערבובם, ואיך כתוצאה מכך נוצר העולם".

מניכאיזם הוא דואלי מאד באופיו ופשוט, ולכן דיבר אל ההמונים, ולא רק אל העילית. אור וחושך התקיימו ביחד בשלום, אבל הטבע של החושך רצה לכבוש את האור. הרוע שהונע על ידי קנאה, שנאה, חמדנות ושאפתנות, הכריז מלחמה על האור. אלא שלזה לא היה במה להגן על עצמו, כי כל כלי הנשק היו שייכים לתחום החושך, אז הוא יצר לוחם שיתמודד עם כוחות הרוע, קרא לאם החיים להוליד את האדם הראשוני.

האדם הראשוני, הבריאה הראשונית או אצילות של אל האור, הביא חמישה בנים, האלים של הרוח הקלה, הרוח, האור, המים והאש. ואיתם ירד מגן עדן עד לגבול שדה קרב להתמודד אם השטן הגדול, שנעזר בעשן, אש מכלה, חושך ורוח שורפת וערפל. אלו נצחו אל האדם הראשוני וחמשת בניו בקרב. האדם הפסיד במערכה. הרעים אכלו את המנוצחים וכך נהיה ערבוב של אור וחושך.

 

בעוד שבמיתוס הוולנטיני חלק מהדרמה הוא ירידה של האלוהות לעולם התחתון וכליאתה שם, שכחתה את מקורה, אצל המניכאים ניצחון הרע הוא ניצחון החומר על הרוח, והצורך להפריד ביניהם. זה עדיין לפני בריאת העולם. אלוהים חייב לברוא את העולם כדי ליצור מכניזם שיפריד בין אור לחושך, האדם הראשוני מתפלל להיוושע מתחומי החושך וזה צריך להיענות, כדי לעזור בכך נוצרת בריאה שנייה שהיא הרוח החיה והיא מושיטה ידה לאדם הראשון לשלוף אותו מהשאול, הוא נחלץ אך הנפש נשארת מאחור. זה המקור ללחיצת יד ימין בהיסטוריה?

כמניכאים כשנפגשו לחצו יד ימין. היקום נברא כדי לסגור על כוחות הרוע ולהכיל אותם, בתוכו צריך לקרות תהליך של טיהור הנפש כדי שתוכל להיחלץ גם היא. היקום בנוי מגופם של הארכונים המובסים, בתוכו יש את השמש והירח שהם כלים להעברת האור חזרה למקורו, ספינת הירח וספינת השמש (כמו אצל העלווים). כדי לעזור בעבודת הטיהור אלוהים ביחד עם האם האלוהית, האדם הקדמון והרוח החיה בורא אלוהים נוסף שנודע בשם השליח. המעשה הראשון שלו הוא להתגשם בנשים וגברים שפיתו את הארכונים, ואלו מתחילים לשחרר את האור של חמישה בני האור שהם אכלו. זה קורה דרך ההזדווגות של בני האלוהים ובנות האדם. אלא שהארכונים משיבים מלחמה שערה ומשחררים חומר אפל שנקרא חטא, ואותו צריך להפריד מהאור לפני שיעמיסו אותו על כלי התחבורה (שמש וירח) למעלה. הטומאה המעורבבת יורדת לאדמה וממנה נוצרים הצמחים והחיות. שהם גם תוצר של תשוקת בנות החושך לשליח.

 

שליט החושך אוסף את כל האור שנשאר אצלו ויוצר שתי צורות בצלם השמימי ואלו אדם וחווה, שבהם כל האור השבוי, בגלל הריבוי שלהם קשה לאסוף אותו. אלא שהשליח לא יוותר עד שיושיע את אחרון נושאי האור והיקום ייוושע. הצלת היקום תלויה באדם, שהוא יצור של הרוע. ובו מתנהלת הדרמה הקוסמית. ישו הוא השליח שמעיר את השליחים. הוא מעיר את אדם בכדי שיאכל מעץ הידע ויבין את טבעו. השליט הרע גורם לאדם להשתוקק לאשתו וכך מתחיל התהליך של ההולדה והמשימה של השליח נהיית קשה יותר ולאורך כל ההיסטוריה. ישו מזוהה עם הנחש בגן העדן. משימתו אדם והוא לא ישו ההיסטורי אלא הגואל הממשיך להופיע דרך אחרים כגון מני. ישו הוא פסיבי ונמצא בכל הבריאה כולל צמחים וחיות. הוא מראה לאדם את קיומו בכל הדברים. הכל מעורבב אור וחושך, נפש וגוף, צריך להפריד האור מהחושך.

ישנו תהליך היסטורי של זיכוך וטיהור הוא לא רק אישי. הירח הוא ספינת מוות מעביר נשמות לשמש היכן שהאור האלוהי מעדן אותם ומעביר אותם לגלגל המזלות, לעולם האור העל קוסמי. בסופו של דבר יישאר בעולם רק קמצוץ אור שקשה להפריד אותו מהחושך, זה ידרוש אפוקליפסה עולמית. לשחרר את האור באמצעות אש גדולה. והרוע יושלך לשאול ויכלא שם.

 

מניכאיזם
סיכומים מהספר
gnosis, kurt rudolph

מהמזרח הגנוסטי הגיע מזמור הפנינה, הפסוקים של שלמה, הספרות התומאית, וגם פילוסוף ארמי בשם ברדאיסן bardaisan שהיה באדסה, מקום התפתחות הנצרות הסורית המיסטית. זה קשור גם לארמניה. הוא חיבר 150 שירים בסורית, ואלו השפיעו על אפרים הסורי, שהתנגד להם. היה לו בית ספר עם השפעה רבה והוא מופיע בכתבי המתנגדים, ולו גם בטעות.

ישנו דואליזם של טוב ורע, אור וחושך וזה מוליד את העולם, רק כוחה של המילה יכול לעצור את הרס העולם. רק דרך ישו אפשר לטפס חזרה לחדר הכלולות. בין האור והחושך נמצאים ארבע המרכיבים: אור, רוח, אש ומים. ישנה בחירה, מבנה העולם הוא האצלות שלא בהכרח רעות, אלא מעורבבות

 

מני נולד ב14.4.216. אביו היה חבר בכת גנוסטית של טבילה, אולי המנדעים. בגיל 12 הופיע לפניו התאום הרוחני שלו, זה שחי בשמש. הוא החל ללמד עצמאית, גורש מהקהילה כשרק אביו ושני חסידים נוספים הולכים אתו. בגיל 12 נגלה לו הפרקליט וגילה לו את המסתורין (רוח הקודש).
בגיל 24 בתאריך 19.4. 240 נגלה לו המלווה – החבר, שליח אלוהים שגילה לו את ייעודו להיות שליח האור. נביא האור, מעורר בני האדם.
מני נסע להודו וקיבל את ברכת שליט טוראן, הגיע לחצר המלוכה של שפור הראשון ב243 וזכה לברכתו גם כן. הדת נפוצה לכל עבר, הממשיך של שפור אומוזד ה1 האמין במני, ורק הבא אחריו ברהם הראשון יצא כנגדו. מת בכלא לאחר עינויים ב276 וגופתו הושחתה, אבל המאמינים חושבים שעלה לשמיים כאור.

באימפריה האוגורית במאה ה8 זאת הייתה דת מדינה. ההשפעה הורגשה גם בטיבט. הוא כתב הרבה בעצמו כדי שהתורה תהיה נגישה לכל, אך רוב הכתבים אבדו, ביניהם: השאפוריה – למלך שאפור, הבשורה החיה – הוא עצמו, אוצר החיים, ספר המסתורין, ספר הענקים, ועוד.

הוא נחשב בודהא של העתיד – מאיטריה, בן של זרתוסטרא, הפרקליט של הנוצרים. ההיסטוריה היא מחזורית. ואם זאת בכיוון אחד, שחרור היסוד האלוהי בעולם שמושג על ידי מאמצי האדם. תחושת אחריות קוסמית.

 

השיטה המניכאית

האל נמצא בעולם שולט דרך מציאויות, חמש עולמות, איונים, כגון: הגיון, מחשבה, תובנה, השערה ושיקוף. הוא מוקף הרבה עולמות אור. הטוב - אור בצפון, חושך בדרום (מזכיר את המנדעים). לחושך חמש עולמות גם כן: עשן, אש, מים, חושך ורוח שורפת.
הרע תוקף את הטוב, וזה בכדי להילחם בו  יוצר את הרוח הגדולה, החוכמה שממנה נבראת האם של כל החי, והיא זאת שבוראת את האדם הקדום הנקרא אוהמזד (מזכיר את אאורמזדה הפרסי), שלו חמישה מרכיבים שנקראים בנים, והם נקראים נפש חיה - אורמנש: אש, רוח, מים, אור ואתר.

האוהמזד מנוצח ומשאיר את הנפש החיה שלו, המחומשת, לכוח הרע, זה בעצם פיתיון לתפוש אותו

אל האור יוצר את הרוח החיה – מיתרה, לחלץ את האורמנש על ידי קריאת השכמה, הוא נותן לו חמישה בנים ביניהם אור אדאמאס. הקריאה והתשובה מרכיבים את מחשבת החיים.
הרוח החיה מצילה את אורמנש וזה המודל להצלת אדם וכל המין האנושי. הם יוצרים את העולם כדי שבו יקרה תהליך הגאולה. היקום הוא ערבוב של אור וחושך. כדי לגרום לפעולת ההפרדה והחילוץ אלוהי האור צריך לגרום ליקום לנוע. הוא בורא כוח נוסף והוא האלוהים של תחומי האור שגר בשמש, הבנות שלו הם 12 בתולות אור שהם גלגל המזלות. הוא מפעיל את המכניזם של תנועת הגלגל, דרך שלושה גלגלים של אש, מים ורוח, כדי לקבל את החלקים המטוהרים הוא יוצר עמוד תהילה שנקרא האדם השלם, הקמה מחדש שלהאומנש, וזה שביל החלב. דרכו חלקי אור משוחררים עולים לירח שאוסף אותם במילואו ומעביר אותם לשמש בהתרוקנו. ומכאן הם עוברים לאיון חדש שנבנה על ידי הארכיטקט הגדול. במשחק בין האלוהים של עולם האור והארכונים נוצרי חומרי פסולת כמו זרע שגורם לצמחים לצמוח.

האלוהים הרע יוצר את אדם חווה כמודל של אלוהי האור, והם מיכלי אור ועתה הכל תלוי באם האור מתוכם ישוחרר או לא. עולם האור קורא לתהילת ישו שנשלחת לאדם להאיר אותו וללמד אותו את הידע. הוא מזמן את אור המחשבה, נאוס, שהוא אב כל השליחים, והמסר שלו מגיע לאדם שנושע דרך חמש האורות של הנאוס. הנפש נהיית מודעת לעצמה. המרכיב המושיע הוא הרוח – נאוס, המרכיב שצריך להיוושע הוא הנפש, הגוף הוא רע שנעלם במוות. הגאולה היא התעוררות הנשמה בעזרת ידע.

היו הרבה שליחים של אור, אך מני הוא האחרון, הגואל, מאיר, מרפא, אלוהים. ישו מתחלק לאור ישו שזה ארכיטיפ ואנרגיית גאולה שמופיעה גם במני, וישו ההיסטורי. ישנו ישו הסובל שזה הסבל של חלקיקי האור.  תפקיד הקהילה הוא לדאוג לאור.

מבנה הקהילה הורכב מנבחרים, ראש הקהילה, 12 שליחים, 72 בישופים או דיאקונטים, 360 זקנים, ונבחרים, היו להם מנזרים תחת השפעה בודהיסטית של הנבחרים, נשים יכלו להיות נבחרים, אך לא בתפקידים.

 

הנבחרים צריכים לחתום את פיהם, ידיהם ואיברי המין שלהם, (אלינה, דלינה, בלינה, של הבקטשים). המובחרים אכלו רק ארוחה צמחונית ביום, נמנעו מלפגוע בחיות, בצמחים, הלכו עם מבט מושפל, נמנעו ממין, עבודה מזיקה, יוון ובשר, שקר וצביעות, זיהום מים, כל מה שמענה את האור שבכל הדברים. הם הקדישו חייהם ללימוד, העתקה ותרגום של כתבי הקודש. היו שבע תפילות ביום. הם צמו מאה ימים בשנה ומתוכם שלושים ברציפות. מכאן אולי הרמדאן

הפשוטים היו מחויבים לדאוג לנבחרים ולעמוד ב10 הדברות של המניכאים: מונוגמיה, לא תנאף, תשקר, תהיה צבוע, תעבוד אלילים, מאגיה, הרג חיות, גניבה וספקנות בדת. לשומעים היו ארבע תפילות ביום. הטקס המרכזי של הקהילה היה ארוחה משותפת של הנבחרים שטיהרה את האור, היא הכילה צמחים עם מרכיב גבוה של אור כמו מלונים, מלפפונים, לחם חיטה ומיץ פירות. בתמורה להכנת הארוחה השומעים קיבלו סליחה על חטאים. האור באוכל העשיר את הנבחרים.

פסטיבל הבמה נחגג לזכרו של מני בפברואר מרץ, לכבוד מותו, לפניו צום שלושים יום ווידוי, תמונתו נתלתה על עמוד – במה וקראו לו בתפילות והודיות. ווידוי בנוסח הבודהיסטי, לחושך יש כוח שניתן להתמודד אתו רק בעזרת הגנה מתאימה וצריך לטהר את הנפש מפעם לפעם.  

 

 

מאמרים על הגנוסטיות - לחצו לקריאה

ספרות גנוסטית

מיתולוגיה גנוסטית

היסטוריה גנוסטית וסקירה כללית

בתי ספר גנוסטיים

המאמצים

המניכאים

הפאוליקנים

המסיליאנים

הקתרים בצרפת

הבוגומילים 

 


הרשמו לרשימת התפוצה שלנו