לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שרידים מגאליתים.

משנת 4000 לפני הספירה בבריטניה יש לנו פולחן של קברים ארוכים, מלבניים או אליפטיים, באדמה. אלו מבנים גדולים, מונוליתיים, כמו גרנגרג באירלנד, והבורו הארוכים באנגליה. מתקופה זו יש לנו גם דמויות ענקיות על הגבעות, כמו בווילטשיר שבאנגליה. מ3000 לפני הספירה מתחילה תקופה של בניית מעגלי אבנים, שהשיא שלהם הוא מעגלי האבנים באווברי וסטונהג.

ב1000 לפני הספירה מעגלי האבנים ננטשים ומתחיל פולחן של מים, נהרות מעיינות ובארות.

מעניין לציין שלפני פולחן הקברים היה גם כן פולחן של מים באנגליה. החוקרים לא יודעים להסביר את השינויים הללו, והטוב ביותר שהם יכולים להפיק הוא הסברים על שינוי מזג האוויר. אך ייתכן גם הסבר אחר: אולי ההסבר קשור להשתנות המזלות, העידנים, האסטרולוגיים. בתחילה היה את עידן שור, ולכן הקברים באדמה, אחר כך עידן טלה הקשור לאש ולשמש, ולכן המעגלים, ואחר כך עידן דגים, ולכן בארות המים.


דת עתיקה ומסתורית:
גון אובריי גילה את מעגל האבנים באווברי בשנת 1648. 70 שנה מאוחר יותר ביקר במקום דוקטור ווילאם סטוקלי שהיה, גם כן, בונה חופשי ואחד מהמלומדים של המסורת העתיקה של היסטוריה מקודשת וקבלה, מסורת שהתחיל דוקטור גון לי די במאה ה16.
סטוקלי גילה שמעגל האבנים באווברי הוא בצורת הסמל העתיק של נחש ועיגול מכונף, סמל שסימל את האיחוד של שני הניגודים, ומופיע, גם, במצריים העתיקה, אלא שבאווברי סמל זה השתרע על פני מספר מילין. הסמל הוא גם סמל של מיזוג אלכימי.
סטוקלי ראה באווברי מונומנט של אמונה עתיקה, דת אוניברסאלית שפעם, בזמנים פרה היסטוריים קדומים ולא ידועים, שלטה בעולם, וממנה נבעו המסורות של הפיתגוראים, הגנוסטים, האלכימאים, הקבליסטים, ואחרים.


דת עולמית קדומה זו הייתה מבוססת על מספר, על גיאומטריה, ועל עקרונות שמאחורי גיאומטריה זו, על סוג מסוים של אנרגיה שהיה יכול להיות מופעל על ידי הפרופורציות והסידורים הנכונים. אנרגיה שאולי המקביל שלה הוא הצ'י במזרח, שמופעל על ידי הסידור הנכון של הפנג שואי.
ידע שלא ניתן להעביר אותו בצורה הרגילה יכול להיקלט במהלך לימוד, הכולל הכנה לרגעים מיוחדים של קליטה, שבהם אספקטים של העולם הנסתר, זה שמעבר למסך, נראים בברור וכפי שהם לעין הפנימית. זה נעשה בעזרת מוזיקה וגיאומטריה, הסינתזה שלהם ביחסים מספריים והאפליקציה שלהם בפרופורציות, שירה והיסטוריה מקודשת. ברגעים אלו של קליטה נדירה המחסום של הזמן יכול להיות מוסר ויכולים להיות תובנות לתוך העבר או העתיד. ידע כזה הועבר על ידי, ובתוך, המקדשים ומעגלי האבנים של העולם העתיק.

 

סטונהנג'
לפי המחקר הארכיאולוגי האתר נבנה בשלבים וכלל מלבד האבנים גם עבודות עפר בקנה מידה עצום שהם היו השלב הראשון, שנעשה בשנים 3200 עד 2700 לפנה"ס. חפיר עגול ענק הכיל בתוכו מבני עץ והיה הרבה יותר גדול מאשר זה שנותר היום.
בין השנים 2700 ל2200 לפנה"ס נחפרו 56 בורות במעגל בתוך החפיר, איש לא יודע מדוע נחפרו בורות אלו, אחת מההשערות אומרת שזה היה מחשב לניבוי ליקוי ירח, מאוחר יותר הם שימשו לאכסון אפר של מתים
בשנת 2200 לפנה"ס הובאו האבנים הראשונות לסטונהנג', כאלף שנה לאחר התחלת השימוש באתר. האבנים היו אבנים כחולות שהובאו מהרי פרסלי הנמצאים כ320 ק"מ מסטונהנג'. הם סודרו בשני עיגולים בתוך החפיר העגול.
בין השנים 2000 ל1600 לפנה"ס הובאו אבנים גדולות עומדות שהם אלו שבולטות כרגע בנוף האתר. האבנים מתנשאות לגובה של 4 מטר והן קבורות כמטר וחצי באדמה, הם הובאו ממרחק 27 ק"מ. לאחר השלמת המעגל הגדול נוספו אבנים עוד יותר גדולות בקבוצות של שלוש במרכז, היוצרות מעין שער, גם האבנים הכחולות הועברו למרכז. זה היה השלב האחרון בבניית האתר.
כיום נותרו רק חצי מן האבנים עומדות, המסתורין של סטונהנג' הוא איך הובאו האבנים לשם? איך הוצבו במקומם? במיוחד אבן הקורה של השערים המשולשים במרכז. ולשם מה?

האבנים מסודרות כך שהם מכוונות אל היום הארוך בשנה. אבן גדולה מחוץ למעגל מצביעה עם הצל שלה לתוכו בזמן הזריחה של היום הארוך בשנה, זה מסמל חיבור של הזכרי עם הנקבי. האבן האחת היא הזכרי והמעגל הוא הנקבי.
בתקופת בניית סטונהנג' אנגליה אוכלסה על ידי עמים נודדים שנקראו אנשי המקור, הם נדדו על פני הארץ ומקום מפגש חלק גדול מהדרכים היה בסטונהנג'

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו