לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתרים במפרץ קוטור

מפרץ קוטור (kotor) הוא מעין פיורד החודר עמוק לאזור ההרים, זהו אחד המפגשים היפים ביותר בעולם בין ים להרים. בסוף המפרץ נמצאת העיירה קוטור שנשתמרה כפי שהייתה בימי הביניים, מסביב למפרץ עיירות ציוריות נוספות. בזמן שהטורקים שלטו באזור, ובהרים היה למונטנגרים עצמאות מקומית (מאות 15-18) הצליחו ערי המפרץ לשמור על עצמאותה בחסות ונציה, כחלק ממחוז וונציה אלבניה, ופיתחו תרבות ואמנות ייחודית משל עצמם, כדוגמת שכנתם הגדולה דוברובניק שבקרואטיה.


קוטור kotor.
הפנינה של מונטנגרו, עיר מוזיאון מימי הביניים. עיר שהצליחה לשמור על עצמאותה במשך מאות שנים אל מול האימפריה העותמאנית. נמצאת בחלק העמוק ביותר של פיורד קוטור. קוטור היא אתר מורשת עולמי של אונסקו. מעל העיר מתנשאת מצודת סאן גובאני, בתוך העיר ניתן לבקר בקתדרלת טריפון מהמאה ה12. ובפיורד ניתן לבקר בשני איים מקסימים שמגיעים אליהם בסירה. לחופי הפיורד של קוטור מספר ערים עתיקות נוספות ואתרי תיירות כגון: פרסט וריסן. באופן כללי ניתן לבלות יום, ואף כמה ימים, בנסיעה וביקורים מסביב לפיורד....
בעיר העתיקה של קוטור יש כניסה להולכי רגל בלבד. בעיר עצמה, שהייתה בשלטון וונציה שנים ארוכות, מספר ארמונות של משפחות וונציאניות ומקומיות עשירות. העיר הייתה פתח למסחר של הסרבים עם המערב והייתה שווה במעמדה לדוברובניק. מה ששמר עליה כל השנים היה החומה האדירה באורך 4.5 קילומטר שמקיפה גם את הצוק ועליו המצודה שמעליה.
מומלץ לבקר בכיכר טריפון הקדוש, שם יש את קתדרלת טריפון הקדוש (שהוקמה כבר במאה 12), הארכיון, בית העיריה וארמון הבישוף.
מומלץ לבקר בכנסיית מריה הקדושה בו שרידיה של ברטה הקדושה, זאן דארק של המונטנגרים, שהצילה את קוטור בזמן הסתערות מכרעת של הטורקים ב1539.

היסטוריה של קוטור.
יוסדה או על ידי האילרים או על ידי הרומאים, נקראה בתחילה אקרוביגום, משנת 476 עד 1185 נשלטת על ידי הביזנטים ונקראת דקדרון. משנת 1185 ועד שנת 1371 היא תחת שליטת הממלכה הסרבית בהנהגת שושלת נמנגק שקוראת לעיר קוטור. דרך קוטור הם שומרים קשר עם המערב. לאחר מכן קוטור נכבשת לזמן קצר על ידי ההונגרים, הבוסנים ואף נהיית רפובליקה עצמאית למשך שלושים שנה. בשנת 1420, לאור הסכנה הטורקית, אנשי קוטור נותנים את השלטון בעירם לרפובליקה הוונציאנית, השולטת בעיר עד 1797. לאחר הוונציאנים שולטים בעיר לתקופה קצרה האוסטרים, הרוסים ואף הצרפתים. לבסוף שולטת אוסטריה עד 1918.


קתדרלת טריפון הקדוש בקוטור 
הבניין המרכזי בקוטור והסמל שלה הוא קתדרלת טריפון הקדוש. הקתדרלה נבנתה לראשונה במאה ה-12, מאז חרבה כמה פעמים ברעידות אדמה ושופצה מחדש, ומשמשת כיום כקתדרלה הקתולית המרכזית של העיר. ניתן למצוא בה עירוב של סגנונות אדריכלות ואמנות. הקומה השנייה מעל היציעים הצדדיים משמשת כעין מוזיאון לאמנות נוצרית במשך הדורות.


כמו דוברובניק, קוטור היא שירה באבן, המגיעה לשיאה בקתדרלה. מעל המזבח יש חופה מתומנת שלה שלושה גגות. החופה היא יצירת מופת פיסולית. המתומן מסמל את שבעת הרקיעים והרקיע האלוהי שמעליהם. שלושת הגגות את שלוש רמות הידע בדרך לאלוהים: ידע אקזוטרי – חיצוני, ידע מזוטרי – תהליכי, וידע איזוטרי – פנימי. השלוש זה גם השילוש הקדוש. השילוש מופיע גם בכניסה לבניין: שני מגדלים משני הצדדים וכניסה ביניהם. הסגנון של האדריכלות הוא רומנסקי בארוקי, ניכרת כאן השפעה חזקה של אירופה. אך גם הנצרות האורתודוקסית הטביעה את חותמה בציורים ובחריתה על לוחות כסף וזהב.

 

סנט טריפון היה נער צעיר שמת על קידוש אמונתו בניקיאה במאה השלישית. ראשו נערף והובא עם השנים לקוטור, שם הוא נמצא עד היום. בגלל גילו הצעיר לא זוהה סנט טריפון עם זרם כזה או אחר בנצרות. אנשי קוטור שהיו סוחרים טובים, ורצו לפשר בין כל הזרמים, בחרו בו לקדוש שלהם.

בגלריה שבקומה השנייה ניתן לראות תמונה של קדוש שניצב מעל שמש, ולידו קדושה שניצבת מעל ירח. אלו הם סנט פרנסיס וסנטה קלרה מאסיזי, הקדושים של המסדר הפרנציסקני ומסדר הקלריסיות מאיטליה. שניהם חיו במאה ה13 והתחילו דרך חדשה בנצרות. המסדר הפרנציסקני ביחד עם הקלריסיות שימר את הנצרות הקתולית בצד זה של הים האדריאטי. הסמלים של שמש וירח מופיעים גם בהתייחסות לישוע כשמש ולמרים כירח. האחד משלים את השני, האחד מאיר ביום והשני מאיר בלילה.

 

פרסט perast

ממוקמת בנקודה המרכזית ביותר של פיורד קוטור, מול הכניסה ובין שני החלקים שלו, ולידה שני איים: גבירתנו של הסלעים והאי של סנט גורג.
פרסט הייתה חלק מהאימפריה הביזנטית במאה ה10, עיר עצמאית במסגרת האימפריה הסרבית מהמאה ה12 עד המאה ה14 (שושלת נמנגק), ותחת שלטון וונציה עד סוף המאה ה18. בממאה ה19 היא נשלטה על ידי האימפריה האוסטרו הונגרית. העיר הגיעה לשיאה בסוף המאה ה18, נבנו בה עשרות טירות בארוק, כנסיות קתוליות ומגדלי הגנה. והיו בה קרוב ל2000 איש וצי של מאה ספינות, כיום זהו כפר מנומנם ובו כ400 תושבים, המשמר את שרידי העבר.

האירוע המשמעותי ביותר בחיי העיר היה ההתקפה של העותומאנים מבוסניה באמצע המאה ה17. הפואמה "קרב פרסט" נכתבה על ידי אחד המשוררים הלאומיים אנדריג'ה זמיביץ. המונומנט הבולט ביותר הוא מגדל הפעמונים הגבוה ביותר במזרח הים האדריאטי (55 מטר).

 

אי במפרץ קוטור - גברתנו של הסלעים
זוהי כנסייה מדהימה על אי מלאכותי במפרץ קוטור. לא רחוק מהעיירה פרסט (preset
). בעבר הייתה פרסט, ששוכנת לרגלי הר אליהו, לא פחות חשובה מקוטור, אך ימים אלו חלפו ללא שוב, וכיום זהו כפר מנומנם. לפי האגדה ספני העיר פרסט מצאו על סלע בפיורד מול עירם איקון מופלא של מרים. האיקון חולל פלאות, ריפא אנשים והביא להכרה שיש לבנות כנסייה לבתולה במקום שבו האיקון התגלה. אלא שבמקום שבו אמורה הייתה הכנסייה לקום היה ים! אך לא אנשים כאנשי פרסט יתייאשו. בסירותיהם הקטנות הם הביאו עוד ועוד סלעים ושיקעו שרידי אוניות וגרוטאות מסביב לסלע, ואט אט נוצר אי מלאכותי גדול שעליו אפשר היה להקים כנסייה. אחת בשנה, ב-22 ביולי, יוצאים כל אנשי פרסט בסירות שלהם לים, להביא עוד סלעים ושיירים להגדיל את האי ולשמרו. קיומה של הכנסייה על האי לפי אמונתם הינו ערובה להגנתם ולאושרם.

הכנסייה נבנתה כבר במאה ה-15, אך המבנה הנוכחי הוא מהמאה ה-17. המיוחד במקום הוא שבתוך הכנסייה, הבנויה בצורת כנסייה קתולית, יש ציורי קיר ותקרה יפהפיים בסגנון הבארוק, הקשורים בחלקם הגדול למרים. הציורים הם פרי עבודתם של צייר בשם טריפו קוקלגה וכומר משכיל בשם זמגוויק. יש סדר פנימי והיגיון בסידור שלהם והם מבטאים תפיסה תיאולוגית שלמה. בנוסף לציורים ישנם לוחיות כסף רבות שהניחו במקום ספנים ועליהם כתוב: "נשבעתי שבועה, וקיבלתי חסד". כשספני פרסט היו יוצאים להפלגות ארוכות בימים, הם נשבעו שאם יחזרו בשלום יתרמו לוחית כסף לכנסייה, ומכאן המילים: "נשבעתי שבועה, וקיבלתי חסד". מריה של הסלעים נתפשה כמגינת הספנים ויורדי הים, וזאת בנוסף לשאר תפקידיה כמלכת השמיים, מורת הדרך, והמתווכת בין אלוהים לבני אדם. במקום יש גם מוזיאון קטן של יורדי הים.


ליד האי יש אי נוסף ובו כנסייה לסנט ג'ורג' ומנזר בנדיקטי שסגור לקהל. ניתן להגיע לכנסיית גבירתנו של הסלעים בסירות היוצאות מהמזח של פרסט.

 

ריסן risan

ריזן נמצאת בצד השני של הפיורד מקוטור, בקצה הענף הצפוני, והיא העיר העתיקה במפרץ בה נמצאו לאחרונה שרידים רומאים מרשימים. מעל העיר יש צוקים אדירים שכיום עובר דרכם כביש המחבר את ריזן עם פנים הארץ. אזור זה מקבל כמויות אדירות של גשם (5000 מ"מ בשנה), המביא לפריצת מעיינות גדולים בתחתית ההר, כך שנוצר מעין גן עדן קטן בין הצוקים למפרץ, אזור פורה שבו יושבת ריזן.

ריזן הייתה עיר ומצודה אילירית כבר במאה ה4 לפני הספירה, מקום מפלטה של המלכה טאוטה בזמן המלחמות האיליריות עם הרומאים.  לאחר מכן היא נהייתה עיר רומאית חשובה בת 10.000 תושבים, שחלקם גרו בווילות מפוארות. שרידים של הווילות ובמיוחד פסיפסים מדהימים נתגלו מתקופה זו.

בימי הביניים איבדה ריסן את חשיבותה ועם הפלישה העותומאנית נכבשה על ידי הטורקים, קו הגבול בין העותומאניים לוונציה עבר בין ריסן והרצג נובי שהיו בשליטה עותומאנית כחלק ממחוז בוסניה, וריסן וקוטור שהיו בשליטת וונציה. בשנת 1688 עוברת ריסן לשליטת וונציה. כיום גרים בה כאלפיים איש העוסקים רובם ככולם בתיירות.

 

פרכני prcanj

עיר קטנה שהגיעה לשיאה במאות ה17-18, כמה קילומטר מקוטור בצד השני של המפרץ. העירה הייתה מרכז ספנות שקיבל את תפקיד אנשי הדואר של מדינת וונציה של האדריאטי, ספני פרכני נודעו במהירות שלהם, ובתמורה לפטור מעבודות שירות ומיסים, לקחו אחריות על הדואר של וונציה שנודע ביעילות שלו. בעיירה נבנו מספר בתי בארוק יפים, אך המונומנט הבולט ביותר הוא הכנסייה האדירה – הלידה של גבירתנו, שנבנתה במשך 120 שנה, בעיקר במאה ה18, ובה יצירות אמנות רבות.

 

טיווט tivat

נמצאת בחלק החיצוני של מפרץ קוטור, והיא כיום אחת הישובים הגדולים במפרץ 18.000 איש, בחלקה שוכנת לחופי המים ובלקחה במישור, בו יש גם שדה תעופה. טיווט נוחה מאד מבחינת נמל, ולכן נבנתה בה מרינה גדולה והיא משמשת לתיירות קלאבים.

טיווט נבנתה במאה המ14, אך יש בה שרידים עתיקים יותר, היא הייתה חלק מהמלכה הוונציאנית, מקושרת עם קוטור מצד אחד ובודווה מהצד השני, יוצרת מעין משולש. יש בה הרבה בניינים עתיקים ויפים וגם חלק מודרני. האתרים המפורסמים שלה הם אי הפרחים ובו מונומנטים קדושים (מנזר המלאך מיכאל – האי היה מקום מושב הארכיבישוף של זטה במאות 13-15), והגן הבוטני.

 

הרצג נובי herceg novi

העיר נקראה נובי החדשה ונמצאת בחלק החיצוני של הפיורד, בשונה לשאר ערי המפרץ היא נבנתה על ידי המלך הבוסני סטפן טוורטקו הראשון בסוף המאה ה14 לספירה, מפני רצונו ליצור נמל ימי שיוכל לבטוח בו. בזמן זה בוסניה הייתה ממלכה עצמאית גדולה וחזרה שהשתלטה על שטחים בחוף האדריאטי כולל מפרץ קוטור, אלא שסטפן לא בטח בערים הוותיקות כגון קוטור ובודווה, ורצה ליצור עיר משלו. השם הרצג נובי משמעו הטירה החדשה, המצודה החדשה.
בניגוד לרוב ערי המפרץ העיר הייתה קשורה לבוסניה ותחת שלטון העותומאנים עד סוף המאה ה17. כיום זו עיר תוססת עם 33.000 תושבים, המתבססת בעיקר על תיירות, לידה יש מרכזי ספא ומים מינרליים. האתרים החשובים בה הוא הטירה שנבנתה על ידי המלך הבוסני. והכנסייה הסרבית של המלאך מיכאל בכיכר המרכזית.

 

המלכה טאוטה.
שלטה בין 231-227 לפני הספירה, מלכה אגדית הידועה ביותר והאחרונה של אילריה, הצליחה לאחד את השבטים תחת הנהגתה למלחמה ברומאים. כבשה את דרום אלבניה והרשתה לתושבים לשדוד ספינות רומאיות המפליגות בים האדריאטי, דבר שהביא להכרזת מלחמה מצד רומא ולכיבוש איליריה, טאוטה הפכה למלכה ווסלית השולטת על טריטוריה קטנה, המרכזים שלה היו בשקודרה ובריזן, בשיא כוחה כבשה את דורס, סרנדה וקורפו.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו