לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מקדשי רומא - טיולים לרחבי העולם

מקדשי רומא

מקדשים רומאיים היו בעצם אימוץ מסורת אדריכלות המקדשים היוונית והאטרוסקית בהתאמות מסוימות. הרומאים הצטיינו בסדר ובלימוד. תכונות אלו באו לידי ביטוי בכך שלא הייתה להם בעיה עם אימוץ סגנונות אדריכלות של מישהו אחר, ובלבד שהדבר יתאים לצורכיהם ולסדר שהם ניסו ליצור באימפריה.

הרומאים הדגישו את חזית המקדשים, הסימטריה שלהם, ואת המרחב הציבורי הקשור אליהם. המקדש החשוב ביותר היה הפנתאון ברומא, שהיה עגול ועם כיפה, אך בכל עיר היה מתחם מקודש במקום הבולט ביותר. המקדשים הוקדשו לאלים השונים, בחדר המרכזי היה פסל האל, ומאחוריו מקום לאכסון דברים. לעיתים המקדשים כוונו אל זריחת השמש, הדת אלא שעם הזמן, עם הקמת הקיסרות נבנו מקדשים לשליטים והם הפכו להיות אלים, קורבן הוקרב לקיסר. בשלב מאוחר יותר זוהה הקיסר עם השמש והמקדשים קיבלו אוריינטציה זו.


המקדשים היו בנויים לפי תקן, אדריכל החצר של הקיסר אוגוסטוס – וויטרביוס, העלה על הכתב את עקרונות בניית המקדשים בספרו "על האדריכלות". הוא כותב שהמילה
temple מקורה באזור מקודש שנחרש טקסית בזמנים קדומים, survival למסורות הפגאניות.


מהות המקדשים הרומאיים הייתה סדר והיותם חלק מהמארג החברתי מדיני. הם ביטאו את גדולת האימפריה והקיסר, בעוד שמהות המקדשים היוונים הייתה האמנות והיופי שבהם שביטאו את גדולת האדם. מערכת הערכים של התרבות השפיעה לפי המודל של גירץ, על סמלי התרבות החשובים באימפריה הרומאית שהיו בתחום האדריכלות ובמיוחד בתחום בניית המקדשים. האפיק שבו הרומאים הביאו את הגאונות שלהם לידי ביטוי הייתה אדריכלות, כפי שרואים בשרידים של עריהם כיום. הם היו התרבות היחידה שבנה לא רק לצורך שימושי או דתי, אלא בכדי לבטא את הסדר הרומאי והניצחון הרומאי על פני האדמות. דוגמא לכך הם קשתות הניצחון והפורומים בערים השונות.

המסורת המאגית האיטלקית הקדומה כמעט ונעלמה מהעולם, זו שמופיעה בספרו של פרייזר – ענף הזהב. רומא הייתה מרכז העולם, אך המקום החשוב בה היה הסנאט ויותר מאוחר ארמון הקיסר, ולא דווקא הפורום או המקדש. הקדושה עברה לפילוסופיה ולאדם, ולכן המקדשים ביטאו את גוף האדם, אפילו לא את רוחו, כפי שמפרט וויטרוויוס

 

"לפיכך, מאחר שהטבע עיצב את גוף האדם באופן שאיבריו מתאימים בפרופורציה למסגרת הכללית, נראים הדברים כי לקדמונים היו סיבות טובות להחזיק בכלל כי בבניינים מושלמים, על האיברים השונים להימצא ביחסים סימטריים מדויקים ביחס למבנה הכללי. לכן, בשעה שהעבירו לידינו את הנתונים לסידורם הנכון של מבנים לסוגיהם, הקפידו על כך במיוחד ביחס למקדשי האלים. בניינים שבהם בדרך כלל הישגים וטעויות נותרים בעינם לדורות."

) ויטרוויוס "על האדריכלות" - פרק שלישי חלק א').


סיכום מקדשי רומא

אפשר לראות את ההבדל בולט בין המקדש היהודי בירושלים, לבין מקדש אוגוסטוס בקיסריה, למרות ששניהם נבנו (חודשו) באותה תקופה ועל ידי אותו מלך (הורדוס). למעשה תהיה זאת טעות לקרוא לשני המבנים בשם מקדש, מכיוון שכל אחד מהם קשור לתפקיד אחר. ויחד עם זאת שניהם נקראו בשם מקדש, בשניהם הקריבו קרבנות, ובשניהם היה מבנה דומה של מעבר מהקודש לחול, רק שהמקדש בקיסריה התרוקן כבר מנכסיו ואיבד את מסורת ההירופניה של איליאדה ואת המומנטים הנומינזים של רודולף. החברה הרומאית הייתה כבר בחלקה חברה ללא אלוהים מלבד הגורל והניצחון, דבר שבא לידי ביטוי בתפקוד המקדשים ובמהותם, אם כי עדיין לא במבנה שלהם ובצורה החיצונית של הטקסים ועבודת הקורבנות. הטוטם, ניתן לומר, הפך להיות הקיסר. אותו אב קדום. ציר העולם ומרכז החברה. אלוהים חזר להיות אדם כפי שטוען פרויד.
לעומתו המקדש בירושלים עדיין שמר על מומנט הנומינזי והופעת הקדושה והכיל בתוכו את כל המסורות וההסברים האפשריים הקשורים למהותה של דת.  

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו