לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

נינו הקדושה

נינו היא מייסדת הנצרות הגיאורגית, זה מקרה יחיד בעולם של נצרות שנוסדה על ידי אישה. והיא הקדושה הלאומית של הגיאורגים

 

נולדה בקפדוקיה והייתה ממשפחתו של סנט ג'ורג, אימא הייתה אחותו של יובלנוס פטריארך ירושלים ואביה גנרל בצבא הרומאי. בגיל 12 המשפחה עברה לירושלים, אביה הפך לנזיר, עזב את המשפחה והלך לחיות במדבר הירדן. אמא הוכתרה כדיאקונית וגם היא עזבה, ונינו הקטנה גדלה על ידי אישה זקנה בשם שרה ניאפור שגידלה אותה באווירה נוצרית תוך כדי סיפור סיפורים על ישו. משרה נינו למדה שהגלימה של ישו הגיעה לארץ פגאנית בשם גיאורגיה.

נינו התפללה בדבקות לאם האלוהים (תאודוקיס), מבקשת את ברכתה לנסוע לגאורגיה ולעבוד את הגלימה המקודשת שהיא ארגה לבנה. הבתולה שמעה את התפילות והופיעה לנינו בחלום: היא אמרה לה: "לכי לארץ שלי והפיצי את הבשורה, אני אגן עליך ואברך אותך."
נינו שאלה:  "איך אוכל, אישה חלושה, לבצע משימה כה כבירה, ואיך אדע שהחזון אמיתי?"
הבתולה הציגה לפני נינו צלב עשוי משריגי גפן ואמרה: "קבלי את הצלב הזה כמגן מפני אויבים נראים ולא נראים."
כשנינו התעוררה היא מצאה את הצלב בידיה, דמעות של שמחה זלגו מעיניה והיא קשרה את הצלב עם חבלים משערה לגופה. (יש אומרים שאלו היו שערות של מריה).

נינו סיפרה על החזון לדוד שלה – יובנאלוס, ואת כוונה להפיץ את הבשורה בגיאורגיה. הוא הכניס אותה לחדר פנימי, שם עליה ידיו וברכה. לאחר מכן היא נסעה לרומא ושם טבלה לנצרות נסיכה בשם ריפסימיה, לרוע המזל הקיסר באותה תקופה – דיוקלטינוס היה מאוהב בה, ולכן הנסיכה, נינו וחמישים בתולות נוספות, כולל המטפלת גאינה, ברחו לארמניה. דיוקלטינוס, שגם ככה שנא נוצרים, שלח שליחים לטיגרטס מלך ארמניה. המלך עצר את הבתולות וגם הוא התאהב בריפסימיה, שכנראה הייתה יפה במיוחד, משלא נענתה לחיזוריו, הוא הורה להרוג אותה ביחד עם שאר הנשים. נינו היא היחידה שהצליחה להימלט בהתחבאה בין שיחי וורדים.היא ברחה לגיאורגיה ושם פגשה בקבוצה של רועים ליד אגם פראווני והחלה ללמד אותם נצרות.

נינו הלכה עם החברים החדשים שלה למצחטה והצטרפה לעולים לרגל הפאגאניים שבאים למקדש של האל ארמזי, היא ראתה את האנשים משתחווים לאלילים והתפללה לאל שירחם עליהם. לפתע החלה לנשוב רוח עזה וברד ירד משמיים פוגע בפסלי האלילים, ההמון התפזר בעיר, מפוחד.

נינו השתכנה מתחת לשיח בגן המלך ביחד עם משפחת הגנן המלכותי, לגנן לא היו ילדים אך בעזרת התפילות של נינו אשתו נכנסה להיריון, כתוצאה מכך הם נהפכו לנוצרים. בכל מקום שנינו הייתה אנשים הפכו לנוצרים. היא גם ריפאה את המלכה ננה לאחר שזו הכריזה שישו הוא האל האמיתי. המלך מיריאן לא אהב את השפעתה של נינו ותכנן להרוג אותה ואת חסידיה, כולל אשתו. אלא שבעודו מתכנן את תוכניותיו הזדוניות בזמן ציד, החל להחשיך במהירות, המלך המפוחד התפלל לאלים הפאגאניים אך ללא הועל, וכשזה לא עבד הוא פנה לישו ואמר כך: אלוהים של נינו, האר את הלילה הזה עבורי והדרך את צעדי ואני אכריז על שמך הגדול ואקים צלב ואסגוד לו, ואבנה עבורך מקדש. אני נשבע להישמע לנינו ולאמונה של אנשי רומא!"
למרבה ההפתעה התפילה עזרה והלילה נהפך ליום, השמש זרחה בבהירות והמלך הודה לבורא, חזר לבירה והפך לנוצרי, וכך הממלכה ביחד איתו.
נינו גרה בכפר בודבי במזרח גיאוגריה ליד הגבול האזארי ושם נקברה, המלך מיריאן בנה כנסייה לכבוד סנט ג'ורג מעל קברה. וכיום יש ליד המקום מנזר. ליד המנזר מעיין בעל תכונות מרפא שהחל לנבוע בזכות נינו.

הצלב של נינו הוא זרועות שמוטות של צמות קלועות מגפנים ושערות. הוא הסמל הלאומי של גיאורגיה ונשמר בקתדרלת ציון בטיביליסי, במאה ה-19 הוא ניתן במתנה לצאר הרוסי כסמל של איחוד שתי הכנסיות והוחזר בתהלוכות חגיגיות על ידי הצאר לגיאורגיה.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו