הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

נפאל פולחן ומלוכה - טיולים לרחבי העולם

מלוכה בנפאל

נפאל אוחדה רק במאה ה18 מהמאה ה13 ישבה שושלת בעמק קטמנדו, שושלת ליצאבי באלף הראשון לספירה, אחר כך שושלת מלה עד סוף המאה ה15 ואחר כך שושלת מלה שי עד סוף המאה 18 ואחר כך שושלת שהא, שתחתיה אוחד כל המרחב, שלפני כן היה ממלכות קטנות.

האלה תלטי דווי מגיעה מהמישורים בזמן שושלת מלה שיי, כתוצאה מנישואים והופכת לאלה המרכזית של השושלת ונפאל. הבית של האלה הוא הגדול ביותר בכל הממלכה, הממדים שלו הם קנה המידה למדידת אדמות בכל הממלכה. קשר אדוק בין האלוהות המקומית והמלוכה, דבר דומה קורה בדרום הודו

ברגע המוות המלך הגוסס לוחש ליורש שלו את המנטרה הסודית של האלה
יש לנו כרוניקות של המלכים. טקס ההכתרה הוא טקס פרטי, וטקס המוות הוא טקס ציבורי עם כל הקבוצות.

שושלת שהא בנפאל שונה במקצת, אין להם קשר כל כך חזק לאלה, הם מתחתנים בין בני דודים דבר שאסור על כת הקשטריה, טקס ההכתרה שלהם כולל 3 שלבים:

1 שנה shana -רחצה
2 גישקה aghisheka  - משיחה
3 אסנהרובנה
asanarovna עלייה לכס המלכות

בשלב הראשון של הרחצה רוחצים את המלך עם 12 נוזלים שונים – מים ממקומות שונים בממלכה, בעלי אופן שונה. זיהוי של גוף המלך עם גוף הממלכה, מכניסים בתוך האדם את האדמה.

בשלב השני מגיע המלך ומגיעים אליו נציגים מארבע הכתות – הוורנות, מהברהמינים מגיע עם מיכל מזהב מושח את המלך, לאחריו מגיע הקשטריה עם מיכל מכסף ומושח אותו, לאחריו מגיע נציג ווסטיה עם כלי של נחושת ומושך אותו, לאחריו מעמד המשרתים עם כלי מעץ ועוזר במשיחה, לאחר מכן מתיזים ושמים עליו פרחים וחומרים טובים
 


טקסי מוות

מביאים ברהמין שנקרא קטו ברהמין, katto brahamin, שהוא מעין שעיר לעזאזל, משכנים אותו בארמון המלך, מרעיפים עליו מתנות, לאחר מכן נותנים לו לאכול כדורי אורז מעורבבים עם חלקים מגופו של המת, מתוך כף ידו של המת, ולאחר מכן מושיבים אותו על פיל ומגרשים אותו מהממלכה.
 

פולחן ומלוכה בהודו - סיכום מאמר של קוויגלי

הפולחן נועד להגדיר, לשמר ולבסס את מוסד המלוכה, הוא נולד ממנו וקשור אליו.
הסדר החברתי משתקף לפי הוקארט בטקסים, כל הקדרים צריכים לבצע סוג מסוים של טקס. כי הם חלק מהסדר החברתי הקיים ולא להפך. הטקסים נועדו לשמור על הסדר ולא ליצר אותו, ההפרדה בין הקבוצות נובעת מרצון להפריד את המלך מהנתינים. אחרת אין מלך. תפקידו לספק סדר ביחד עם האלים, זה נעשה דרך הקורבן, הוא שולט על כוחות הטבע. המקדש וארמון המלכות לא נפרדים. המלך מייצג את האלים
ההפרדה בין מלכים לכוהנים, היא כדי לשמור על המלכים טהורים, ולא בכדי לשמור על הכוהנים טהורים, כפי שטוען דומנט. הכוהן הוא כלי לימינאלי. המקור של ההבדלה בין מלך לכוהן לא הובן נכון על ידי דומנט, מבחינה היסטורית זה קרה במעבר לחברה חקלאית ובניית ממלכות
והתיאוריה של הקורבן של הוקארט קשורה לסדר החברתי ומוצאת את שביל הזהב בין האידיאליזם של דומנט והמטריאליזם. הקרבת הקורבנות מחדשת את סמכותו של המלך והסדר החברתי, ומערכת הקסטות קשורה אליה. הקאסטות הם אמצעי ליצירת סדר המחבר בין משפחתיות למלכות.


הקשר למוסד הקאסטות

מערכת הקאסטות היא ארגון טקסי קורבן, ישנם משרות תורשתיות של האדונים הפאודליים, רק הם מורשים לעשות את הטקסים. הטקסים נועדו להבטיח נצחיות למלך, שהם הקסטה הראשונה לפי הוקארט, ולא השתנו במשך אלפי שנה, נובעים מהוודות. המלך מייצג את המדינה, התפקיד של קסטת הקשטריה היא לשלוט ולאו דווקא להילחם. השלטון מחדש עצמו דרך קורבנות הנמצאים במהות החלוקה לקסטות. כל פעולה היא טקס דתי, כל מקצוע, הטקסים נועדו לקיים את החברה והשולטים בה. השולטים נועדו להקריב קורבנות, אבל לא בעצמם, אלא דרך אחרים שהם מצווים עליהם. זה מקדש את הארמון, והופך אותם לאלים, הכהן הוא משרת המלך. קסטה שנייה, לאחר מכן יש איכרים וכל היצרנים והחיילים, ומתחת להם ולבסוף האריסים, שנמנע מהם הקורבן, הם מטפלים במוות sudra caste


התזה של הוקראט

הוקראט משתמש בהשוואות, בעיקר עם איי דרום הפסיפיק שבהם היה מומחה ובמיוחד פיגי, אבל גם עם פרס, מצרים, רומא ויוון העתיקות. הוא כותב על ציילון ועל הודו, היה מוצב בציילון. כוח בהשוואותיו, הטענה שלו היא שמערכת הקסטות נובעת לא רק מחוקי טהרה ופולחן אלא בעיקר היא מוסד פוליטי המתייחס לחלוקה של כוח. ולא נמצא רק בהודו.
הוא כתב שני ספרים על מלוכה, הטענות שלו לגבי הקשר בין מלוכה וארגון המדינה נמצאות גם בספר של fustel de coulanges – the ancient city
הוא ביקר את התפישות של האירופאים לגבי קסטות, לדוגמא שכולם עובדים באותו מקצוע, וטען שצריך לחקור אותם מנקודת מבטם שלהם. כמו Dumont הוא מציג את אידיאולוגית הקסטות כהסבר מספק לבעיה, וזה מכניס אותו לקשיים. התיאוריה שלו על הקסטות היא תיאוריה על מלוכה, הוא מביא גורמים היסטוריים שעיצבו את המערכת והאמונה (קוויגלי טוען שזה יכול להוביל לרלטיביזם relativism)

 

קוויגלי ואחרים על כוח

כוח דורש טקס, כשם שטקס דורש כוח, הם משלימים זה את זה.
הביקורת של קוונסיל על הוקארט שהי שקודם צריך כוח, ורק זה מביא לייסוד הטקס, הוקארט מנסה לרתום את הסוסים לפני המרכבה, בהציגו מערכת שנועדה לתת כוח למלכים, מבלי להתייחס לנביעה שלה מכוח קיים.
דומנט ופוקוק Dumont and pocock מבקרים את הוקארט על שבחר גישה משווה לתרבויות אחרות, שמונעת ממנו לראות את הייחוד של הודו והבנה אמיתית של המערכת. הוקראט מסתמך על חשיבות הכתבים הוודים הדתיים, אך מגיע למסקנה הפוכה ממה שכתוב בהם. קווינסל נוטה להסכים אתם בנושא זה, אבל לא להסכים בנושא ההשוואה.
קווינסל אומר שהוקארט מבסס את טיעוניו מצד אחד על אידיאולוגיה דתית הודית ומצד שני על הסברים סוציולוגיים, ושני הדברים סותרים זה את זה. החוזק שלו הוא בצד ההשוואתי, לא משנה מה האידאולוגיה, היא לא תמיד מסבירה את המבנה החברתי, ותפקיד הסוציולוג, או האנתרופולוג לבחון את היחס בין התנאים לבין האמונות. החוזק של טיעון הוקארט הוא בהתייחסות למשפחות ומלכות. כל אחת מהם לבד לא מובילה למערכת קסטות, אבל השילוב והאיזון ביניהם יכול להוביל לכך.
קווניסל טוען שהטיעונים ההיסטוריים של הוקארט (פעם היה אחרת – יותר גמיש) הם חלשים. המחשבה שלו שפעם הייתה חלוקה ברורה ל4 מעמדות לא מוכחת. ובלבול בין הvarna תורת המעמד והjati  הגילדות המקצועיות. יש נאיביות בהצגה של המלכות, וחוסר עקביות ביחס לכהונה – ברהמינים, שבסוף ספרו הוא טוען שהם גבוהים יותר ממלכים, בעוד שכל הטיעון שלו הוא שהם מתחת להם.
הוקארט צודק בכך שמייחס קשטריה למלך או אציל יותר מאשר לוחם. אך מרחיק לכת בביטול הקשר בין לחימה לקשטריה.


 

מאמרים על הודו - לחצו לקישור

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו