לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתרים נוצריים באלבניה
אלבניה הייתה פעם ארץ נוצרית שניהלה קרב אפי כנגד העותומאנים המוסלמים במאה ה-15 בראשות גיבור בשם סקנדרברג. אולם מאז זרמו הרבה מים בנהר האוסומי וכיום יש באלבניה רק שלושים אחוז נוצרים מתוכם כשליש הם נוצרים קתולים החיים בצפון, במיוחד בהרים הנידחים, ושני שלישים נוצרים אורתודוכסים החיים בעיקר בדרום אלבניה. שאר האלבנים הם מוסלמים שמתחלקים בין מוסלמים סונים שהם קצת יותר משליש מהאוכלוסייה, ומוסלמים בקשטים (סוג של שיעה מתון ומיסטי) שהם כשליש מהאוכלוסייה.
אצל האלבנים, בניגוד לעמים האחרים של הבלקן, הדת לא תופשת מקום מרכזי בחיים, קודמים לדת הלאומיות וערכי אנוש המבוססים על קוד של כבוד הנקרא "בסה". ולכן, משפחות מעורבות הם מחזה נפוץ באלבניה. במשך כל ההיסטוריה לא היו באלבניה מלחמות מסיבות דתיות. זוהי אולי הארץ היחידה באירופה שבה חיים בני ארבע דתות שונות (בקטשים, סונים, קתולים ואורתודוקסים) בשלום. בנוסף לכך אינדוקטרינציה קומוניסטית כבדה במשך חמישים שנה הביאה לכך שרוב אוכלוסיית אלבניה הוא חילוני.
הכנסייה האלבנית האורתודוקסית, שעשרים אחוז מהאוכלוסייה משתייכים אליה, היא כיום כנסייה עצמאית המונה קרוב ל-700.000 איש, אולם היא נמצאת עדיין בחסות הפטריארכיה של ביזנטיון. המייסד של הכנסייה האורתודוקסית האלבנית העצמאית הוא האב נולי, שבשנות העשרים של המאה העשרים היה ראש הממשלה הדמוקרטי הראשון של אלבניה, לאחר שהודח מתפקידו עבר לארצות הברית וכתב בנושאי דת ותרבות במשך עשרות שנים.
המרכזים ההיסטוריים של הנצרות האלבנית אורתודוקסית הם באזור הדרום, בראט, קורצה, ווסקופיה, אזור שהיה בעבר חלק ממחוז אפירוס היווני ובירתו יואנינה שביוון. חבל אפירוס היה מחוז באימפריה העותומאנית. לפני מאתיים שנה שלט שם שליט עצמאי בשם עלי פאשא שתמך רבות בנוצרים. הנצרות וגם הדתות האחרות באלבניה, סבלו מאד בזמן השלטון הקומוניסטי של אנוור הודג'ה, שהפך את אלבניה למדינה המבודדת בעולם, ואף הכריז עליה כמדינה האתיאיסטית הראשונה בעולם. כיום, לאחר השחרור מהקומוניזם, נעשים מאמצים להחיות את הדת בקרב האוכלוסייה ולטפח דור צעיר של אנשי דת ונזירים.

 

מוזיאון האיקונות בבראט
בראט (berat
) היא עיר מרשימה וקדומה מאד, שהייתה פעם הבירה של אזור הדרום, ומשמשת גם כיום כבירה תרבותית. העיר העתיקה שוכנת בתוך מצודה על גבעה בפתח ההרים ובה עשרות כנסיות. זוהי עיר מעורבת, מוסלמית נוצרית, ויש בה גם מרכזים של מיסטיקנים מוסלמים, ובעבר גם יהודים. במסגרת הנצרות של בראט התפתח בה בית ספר ייחודי לציורי איקונות בראשות אדם ששמו אונופרי, שנחשב לצייר הלאומי של אלבניה. במרכז המצודה קתדרלה על שם סנט ניקולס שנבנתה בסוף המאה ה-18, זמנו של עלי פאשה, כקתדרלה המרכזית של העיר. כיום המקום משמש כמוזיאון איקונות המוקדש לציוריו של אונופרי, ולציורים של אנשים נוספים הקשורים לבית ספר לציור איקונות שהוא ייסד, כולל איקונות של בנו וממשיך דרכו. הציורים משתמש במוטיבים אוניברסליים אזוטריים כמו יחס הזהב, וניכרת בהם השפעה של אירופה והרנסנס. סימני ההיכר של בית הספר של אונופרי לציור איקונות הם, פרופורציות משונות של גוף האדם, עוצמת הבעה, ושימוש באדום עז שאת סוד ייצורו לקח אונופרי לקבר.
באיקונות ניתן למצוא שימוש ביחסים כמו יחס הזהב והיחס של שני שלישים ושליש. שימוש בסמלים מיסטיים כגון מזרקה, ורד, ועוד, ואף ציור צריחי מסגדים. האיקונות מצביעות על כך שבבראט במאות ה - 16 - 18 היה בית ספר של ידע נסתר שעסק, בין השאר, גם בקבלה נוצרית שהתפתחה באותה תקופה בפירנצה באיטליה.
בנוסף למוזיאון האיקונות יש בבראט כנסיות רבות ברחובות העתיקים של המצודה, שבחלקם יש ציורים מקוריים של אונופרי, של בנו, ושל אמנים אחרים.

 

ווסקופיה
ווסקופיה (voskopoje) הייתה אחת הערים החשובות ביותר בבלקן במאה ה17. עיר עם אוכלוסייה בת שלושים אלף איש, שהייתה מרכז לציורי איקונות ולנצרות אורתודוקסית. בעיר זו היה גם הדפוס הראשון בבלקן. עשירי ווסקופיה תמכו בהקמת מנזרים בכל רחבי אלבניה, כמו למשל מנזר אדריאניצה ליד פיר. המתחרה שלה הייתה עיירת הרים לידה בשם וויטהוק, שגם בה היו אלפי אנשים. בווסקופיה היו עשרות כנסיות, עם הזמן ירדה ווסקופיה מגדולתה והיום היא כפר נידח עם כמה עשרות אנשים. העיר העתיקה נשארה לרוב בהריסותיה והיער השתלט על האזור, ווסקופיה ממוקמת בגובה 1,150 מטר מעל פני הים, במקום נוח להגנה, מוקפת הרים יפים. כיום יש בה שבע כנסיות עומדות, שרידים לגדולה שהייתה פעם, ומספר בתי אירוח כפריים. חלק מהאיקונות של ווסקופיה ניתן לראות במוזיאון האיקונות בקורצ'ה – העיר הסמוכה. 

 

קורצ'ה
קורצ'ה (korce) היא עיר גדולה במישור פורה במזרח אלבניה, לא רחוק מהאגמים אוכריד ופרספה. הייתה זו העיר הגדולה ביותר באלבניה בסוף המאה ה-19. בזמן מלחמת העולם הראשונה וקצת לאחריה הוחזקה קורצ'ה בידי הצרפתים שהשפיעו על האדריכלות שלה, ולכן היא נקראת פריז של אלבניה. בה נוסדו בתי הספר הראשונים באלבניה. העיר היא מרכז מסחרי וחקלאי חשוב, ובה קהילה נוצרית אורתודוקסית גדולה. כיום מתגוררים בה כשמונים אלף איש. כדאי לראות את מוזיאון אמנות ימי הביניים, שבו אוסף איקונין מרשים שנאסף מהמרכזים הנוצרים שהיו בסביבה כגון ווסקופיה, וויטהוק, וכן כנסייה מודרנית ומעניינת מבחינה אדריכלית הנמצאת במרכז העיר, שהיא הכנסייה הגדולה כיום באלבניה.

 

מנזר אדריאניצה
מנזר אדריאניצה (adrianica) נמצא במישור החוף האלבני באמצע הדרך בין דורס לוולורה, על גבעה הצופה על סביבותיה. זהו אחד המנזרים המרשימים באלבניה שפעיל גם כיום. המנזר מוקדש ללידה של ישו ותחילתו במאה העשירית, הוא הגיע לשיאו בזמן שלטון הממלכה הביזנטית של אפירוס באזור במאה ה-13. הכנסייה המרכזית נבנתה במאה ה-18, על יסודות קדומים, וכך גם שאר הבניינים. בין האיקונות בכנסייה ניתן למצוא את זו של יוחנן וולדמיר, נסיך אלבני מהמאה ה11- שהקים מעין ממלכה עצמאית בצפון אלבניה. לפי האלבנים הגיבור הלאומי שלהם, סקנדרברג, נישא בכנסייה זו, ולכן היא ניצלה מהרס בתקופה הקומוניסטית. מנזר אדריאניצה נחשב סמל להמשכיות של הכנסייה האלבנית האורתודוקסית.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו