לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

נצרות אתיופית

אתיופיה היא אחת מהמדינות הנוצריות העתיקות בעולם. הלאומיות האתיופית זיהתה עצמה עם הנצרות שתופשת מקום חשוב מאד בחיי האנשים. לפי האגדה האתיופית הסריס האתיופי קנדהר הוטבל על ידי השליח פיליפ והוא הביא את הנצרות לאתיופיה כבר במאה ה-1 לספירה. בנוסף לכך המלך האתיופי – נגוש היה אחד משלושה המלכים החכמים שבאו לבית לחם בזמן הולדת ישו והביאו מתנות. בזמן זה האתיופים היו יהודים וארון הברית נשמר באקסום, כך שהמעבר היה טבעי.

מבחינה היסטורית הנצרות הגיעה לאתיופיה במאה ה-4 על ידי ילד סורי בשם פרומנטיוס שגדל בחצר המלוכה והטביל את המלך, הוא נהיה הפטריארך הראשון של הכנסייה האתיופית ומאז אתיופיה היא ארץ נוצרית. השלב הבא בהתבססות הנצרות באתיופיה היה הופעת 9 קדושים מהמזרח התיכון במאה ה-5. הם התפזרו ברחבי המדינה והקימו מנזרים. המפורסם ביניהם הוא מנזר דברה דאמו בתיגריי. לאחריהם כבר הייתה הנצרות מושרשת עם מסורת נזירית ייחודית משל עצמה.

הכנסייה הנוצרית שמרה על מנהגים יהודיים של כשרות ושמירת השבת, במאה -6 מתחיל יארד הקדוש מסורת של שירה כנסייתית מיוחדת

הקדוש הנוצרי החשוב ביותר בימי הביניים הוא תקל היימנות, נזיר אקסטטי וסגפני שמביא לרפורמה במדינה ובכנסייה. המרכז של הנצרות עובר למנזר שלו בגוגם – דבר ליבנוס, למשך 700 שנה. במאה ה16 נאבקת הנצרות מאבק קשה באיסלאם ולאחר מכן במאות 17-18 בהשפעות הקתוליות. החל מהמאה ה19 מתחילים להיכנס זרמי נצרות פרוטסטנטי לאתיופיה בהשפעת המיסיון וכיום חלק גדול מהדרום הוא נוצרי פרוטסטנ


קראו את המאמרים הבאים  - לחצו לקישור

הגעת הנצרות

נצרות יהודית

תשעה הקדושים

יארד הקדוש

השושלת הסולומונית

שירת הקוואין

מאפיינים ייחודיים

מנזרי אתיופיה

מוסדות הדת

אמנות נוצרית

 

היסטוריה של הנצרות באתיופיה

המלך האתיופי שהתנצר היה אזאנה וזה קרה בשנת 333 לספירה בהשפעת שני נערים סורים שספינתם נטרפה בחוף אקסום – אדסיסו ופרומנטיוס, שנהיה לימים הבישוף האתיופי הראשון. מי שמסמיך אותו לכהונה הוא אתנסיוס מאלכסנדריה. אולם למעשה הארץ עדיין לא נוצרית, השינוי קורה רק במאה החמישית עת מגיעים לאתיופיה 9 נזירים שנקראים ה9 הקדושים וכן חבורה שנקראת הצדיקים. ייתכן וכולם היו פליטים מונופיזיטיים של ועידת כלקדון. הצדיקים הם המרטירים הראשונים והיה בהם הוא האב ליקנוס שנהיה לפטרונם של מלכי אתיופיה עד המאה ה13. ה9 מקימים מנזרים, הידוע ב9 הוא האב זה מיכאל הידוע בכינויו – ארגאווי – הזקן. הוא הקים את ראשון המנזרים והחשוב שביניהם – דברה דאמו. במקום זה סגדו לנחש ענק, הוא השתמש בו לעלות על הסלע המבודד בצוקים מסביבותיו וקידש את המקום, מאז הוא מופיע בתמונות עם הנחש. עם הקמת המנזרים החלו לתרגם ספרי דת לגעז, ובהם גם ספרים חיצוניים כגון חנוך, חיבורים תיאולוגיים כמו קיריליוס – האמונה האורתודוקסית, וטקסטים נזירים כגון חיי אנטוניוס.  

 

קצת אחר כך בתחילת המאה ה6 המלך כלב הופך את הנצרות לחלק ממדיניות המשטר ויוצא למלחמות דת למענה. לבן שלו והשליט אחריו קראו גברה מסקל – עבד הצלב, והוא הראשון שהוכתר בחסות הצלב. הוא נתן חסות ליארד הקדוש – אבי המוזיקה, השירה והריקוד הכנסייתיים - זמה

 

דאווית  - מלך במאה ה14 גמר לתרגם את הספר נסי מרים והביא לאתיופיה את שרידי הצלב האמיתי לאתיופיה ממצרים, בתקופתו התחיל השימוש באיקונין ואומנות של צלב

 

זרעה יעקב - המלך הגדול של המאה ה15 קבע את נוהג שמירת השבת, פולחן הבתולה והצלב. הוא סידר את לוח השנה עם 33 מועדים הקשורים למרים. הוא קבע שלכל נוצרי צריך להיות כומר מסוים שיהיה אב מוודה רוחני. האיקונים המוקדמים ביותר הם מתקופתו, הצייר המפורסם הוא פרה ציון, זרעה יעקב כתב גם ספרות דתית.

 

הקיסר סוסניוס במאה ה16 אימץ את הדוקטרינה התיאולוגית של הקבאת – משיחת הקודש, 3 לידות של ישוע. אלא שזה הביא לעימות עם היוניוניסטים, - תאחדו, והעימותים הללו המשיכו והחלישו את הקיסרות.

 

 

מתפתחות 3 עמדות תיאולוגיות:

1. אונקציוניסטים – קבאת, ישו הוא בנו הטבעי של האלוהים בעקבות משיחה של רוח הקודש

2. יוניוניסטים – תואחו – ישו הוא בנו הטבעי של האלוהים בעקבות האיחוד של האנושי עם האלוהי

3. הגרייסיסטים – צגוץ – ישו הפך לבן אלוהים באמצעות החסד האלוהי שנח עליו בלידה השלישית.

 

דמויות נוצריות חשובות

תיאולוגים וכותבים נוצרים חשובים היו אבונה סלאמה שהיה בימי עמדה ציון. תרגם את לוח מועדי הקדושים, גיאורגיס מסגלה חי בראשית המאה ה15 וכתב ספרים רבים כגון ספר השעות, וכן כתב זרעה יעקב בעצמו ספרים, כגון ספר המולד המספר את סיפור תחיית הרוח האלוהית.

 

מסדרים נזיריים:

הם אורגנו בצורה רופפת, כל נזיר היה יכול להשביע אחר כנזיר, אפילו בלי להיות כומר. מנהיג הנזירים נקרא אצ'גה והיה הדמות הדתית החשובה באתיופיה, פעמים רבות עוזר למלך.

מסדר האווסטטאים - התחיל במאה ה14 בתיגרה ותמך במנהגים מסורתיים כגן השבת.

מסדר הסטפניטים – התרכז בדברה ליבנאת, תמך יותר בעמדות האורתודוקסיות

דבתאר – כומר משכיל שבקיא בספרי הקודש

 

ספרות דתית:

אנדמתה – יש אחד אומר. פרשנות של כתבי הקודש, מימי גונדאר, כתובה ברובה באמהרית

מלכאת – מזמורי הלל לדמויות הקדושים, מתארת את מראם.

משפט המלכים – ספר החוקים הדתי תורגם לגעז רק בימי שלטונו של יוהאנס הראשון.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו