לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

עצמאות מקדוניה - טיולים לרחבי העולם

מקדוניה עצמאית

מילות ההמנון המקדוני (תרגום חופשי)

היום על פני מקדוניה נולדת השמש החדשה של החירות.
מקדונים נלחמים, נלחמים למען זכויותיהם!
מקדונים נלחמים, נלחמים למען זכויותיהם!

הדגל מתנופף שוב, זה של רפובליקת קרוסובו
גוצה דלצב, פיטו גולי, דמה גרויב, סנדנסקי!
גוצה דלצב, פיטו גולי, דמה גרויב, סנדנסקי!

יערות מקדוניה שרים שירים חדשים, עיתונים חדשים
מקדוניה משוחררת וחיה בחירות!
מקדוניה משוחררת וחיה בחירות!

אל תבכי אימא מקדוניה יקרה, הרימי את ראשך בגאווה
מקדוניה חופשיה, חופשיה לחיות!
מקדוניה חופשיה, חופשיה לחיות!

 

יום הרפובליקה

ב2.8 חוגגים המקדונים את יום הרפובליקה, המציין שני מאורעות קריטיים בתהליך ההגדרה שלהם כעם שאירעו במרחק של 41 שנה אחד מהשני. הראשון הוא התקוממות קרוסובו בשנת 1903 והשני הוא הכרזת והקמת מדינת הלאום המקדונית במסגרת הפדרציה של יוגוסלביה בשנת 1944.
תאריך 2.8 נבחר ליום ההתקוממות מפני שזה יום אליהו הנביא בלוח החגים הנוצרי, ולכן ההתקוממות בקרוסובו נקראת גם התקוממות אליהו
illinden uprising.

 

התקוממות קרוסובו 2.8.1903

ב1878 משוחרר הבלקן כולו על ידי כוחות רוסיה הנתמכים על ידי הבולגרים והסרבים, אלא שהמעצמות של התקופה – אנגליה וצרפת מכריחות את הרוסים להחזיר את מחוז מקדוניה, אלבניה וקוסובו לידי העותומאניים. מקדוניה העותומאנית חפפה בגבולותיה את מקדוניה ההיסטורית וכללה את צפון יוון וסלוניקי, דרום מערב בולגריה ואזור מקדוניה של היום. המקדונים נשארים העם האירופאי נוצרי אחרון תחת שלטון עותומאני. ומזמן זה והלאה מתחילה ה"בעיה המקדונית". העם המקדוני בזמן הזה מגדיר עצמו ככסלאבים תחת שלטון עותומאני עם נטייה לכיוון הבולגרים ולאו דווקא כמדינה עצמאית. השפה המקדונית עדיין לא מגובשת וניתן להגדיר אותה כניב של בולגרית.

אלא שעם השתחררות בולגריה משלטון עותומאני מתרחש תהליך התגבשות של עם, השפה מקבלת צביון אחיד (כפי שקרה באיטליה לאחר העצמאות, היו הרבה ניבים והחליטו על שפה סטנדרטית אחת). הבירה נקבעת בסופיה ונוצר נרטיב לאומי, ספרות, אמנות, שיטת ממשל ומלוכה. הבולגרים מתייחסים אל מקדוניה כאל מחוז כבוש ושואפים לשחרר אותה ולצרף לממלכה, כמו גם חלקים מצפון תרקיה הגובלים בים התיכון. אלא שהמקדונים מתחילים לראות את הדברים אחרת.

במקדוניה עצמה מתעוררת תנועה לאומית הדורשת בשלב ראשון אוטונומיה לחבל ההיסטורי. חלק ממנהיגי התנועה חוזים בעיני רוחם שילוב עם בולגריה, מיעוט הוא בעל אוריינטציה סרבית, ומיעוט עוד יותר קטן בעל אוריינטציה יוונית. אבל המגמה השלטת היא התעוררות של תודעה מקדונית עצמאית כעם הקיים בפני עצמו הממשיך את מסורת המדינה והעם המקדוני ההיסטורי לאורך הדורות.

התנועה לשחרור מקדוניה מתגבשת סביב אינטלקטואלים, הדור הצעיר של הסוחרים העשירים, ונתמכה על ידי אידיאליסטים מארצות שכנות והאוכלוסייה הענייה המקומית, היה זה עידן הלאומיות, התפשטות הכתב והעיתונות שהגיעה גם לבלקן. התנועה התפצלה לכמה ארגונים כשחלק מהם מתחילים במסע טרור הכולל פצצות בכדי לעורר את דעת הקהל המערבית לשאלה המקדונית. בשנת 1903 החל המהלך המכריע של התקוממות כללית שהתרכז סביב העיירה הנוצרית קרוסובו במרכז מקדוניה, החבויה בין הרים נישאים וקלה להגנה. המורדים הצליחו להביס את הכוחות הטורקיים המקומיים ולייסד רפובליקה עצמאית שהחזיקה מעמד 10 ימים בלבד, לפני שנכנעה בפני צבא עותומאני גדול של 30.000 איש. התוצאות היו קשות, העותומאניים החריבו בתגובה את העיירה וכפרים רבים סמוכים, הורגים אלפי אנשים ומגרשים כרגע מיליון מבתיהם. אבל המרד נצרב בתודעה המקדונית כאירוע המכונן בדרך לעצמאות ובתהליך גיבוש האומה

 

הקמת מדינת הלאום של מקדוניה במסגרת הפדרציה היוגוסלבית 2.8.1944

ב1912 פתחו מדינות הבלקן במלחמה נגד האימפריה העותומאנית, מלחמה לא ידועה זו נקראת בשם מלחמת הבלקן הראשונה, ההצלחה הייתה מסחררת, כל אזורי הבלקן העותומאניים שוחררו ובכלל זה מקדוניה, המנצחים חילקו את השלל ביניהם, יוון קיבלה קרוב ל50% ממקדוניה העותומאנית, את כל אזור צפון יוון כולל סלוניקי ותרקיה, הסרבים קיבלו כ40% מהשטח שהוא כיום מקדוניה העצמאית והבולגרים קיבלו פחות מ10% שזה אזור דרום מערב בולגריה הכולל את בנסקו והרי פירין.
קצת לאחר מלחמה זו פרצה מלחמת העולם הראשונה ולאחריה מלחמה בין טורקיה ויוון בשנת 1924 שהביאה להגירת פליטים יוונים רבים (יש אומרים כמיליון וחצי) מטורקיה ובמיוחד אזורי החוף המערביים (איזמיר) אל צפון יוון וסלוניקי שנקראו באותה תקופה יוון החדשה. במקביל לכך היוונים החלו בטיהור אתני של האזור ממקדונים סלאבים, הכלל הריסת ישובים וגירוש התושבים לאזורי מקדוניה בשליטת הסרבים והבולגרים, האוכלוסייה שנשארה במקומה עברה תהליכי יוון.

מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה קשה מאד לסרביה ובכלל זה מקדוניה שבשליטתה, קו החזית עבר ליד ביטולה שנהרסה כמעט כליל, דבר שהביא להגירת חלק גדול מהאוכלוסייה היהודית לארץ ישראל ומקומות אחרים. לאחר מלחמת העולם הראשונה החל תהליך התאוששת של מקדוניה במסגרת המדינה היוגוסלבית, אלא שזו נהגה באפליה בין אזורי הדרום הנידחים בעלי אוכלוסייה מקדונית, לבין האזורים המיושבים בסרבים ובראשם בלגרד.

במלחמת העולם השנייה מקדוניה נכבשה על ידי הבולגרים ששיתפו פעולה עם הנאצים. המשטרה הבולגריה והמפלגה הפשיסטית התנגשו עם האוכלוסייה המקומית וזה הביא לקרע סופי בין הבולגרים לבין המקדונים, במסגרת תנועת ההתנגדות הכללית ביוגוסלביה הוקם צבא של פרטיזנים קומוניסטים מקדוני בעיקר בהרים, שאליו גם הצטרפו ניצולים יהודיים. הצבא צבר כוח ואנשים ולקראת סוף המלחמהץ
בשנת 1944, בתאריך התקוממות קרוסובו 2.8, הוקמה האסיפה המקדונית האנטי פשיסטית שכמה חודשים אחר כך הפכה לפרלמנט של מדינת לאום עצמאית במסגרת הפדרציה הקומוניסטית של יוגוסלביה. האסיפה הכריזה על השפה המקדונית כשפה רשמית, ועל המדינה כמדינה עצמאית הממשיכה את מסורת קרוסובו. הנטייה של עמים להגדיר עצמם ולחזק את תרבותם הייתה מקובלת ונחשבה למדיניות רשמית של הקומוניסטים, שהקימו 6 מדינות לאום עצמאיות בתוך המסגרת של יוגוסלביה.

לימים, עם התפוררות יוגוסלביה, שימשה מדינת לאום זו, שנתנה שוויון דת וזכויות לכל תושביה, כבסיס ליצירת מדינת מקדוניה העצמאית של היום

 

מאמרים מקדוניה  - לחצו לקישור:

היסטוריה מקדוניה 

מצב עכשווי מקדוניה 

תרבות ודתות מקדוניה 

סטונהג בבלקן 

אור מיסטי בבלקן

מרכז מקדוניה

מערב מקדוניה

מזרח מקדוניה

אגם אוכריד

 עצמאות מקדוניה

 

הצעות לטיולים במקדוניה - לחצו לקישור

טיול לקבוצות סגורות

מקדוניה וצפון יוון

טיול מוזיקאלי

ג'יפים מקדוניה

קבוצות קטנות 

טיול יין במקדוניה ובולגריה

טראק בשמורת מברובו

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו