לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פוטיוס הגדול - טיולים לרחבי העולם

פוטיוס הגדול


הוא נולד בשנת 810 למשפחה מכובדת, דודו היה פטריארך קונסטנטנופול ודמות נערצת, אולם הודח מתקפידו ונרדף בגלל המחלוקת האיקונוקלסטית שקרעה את האימפריה הביזנטית. המחלוקת הייתה סביב תקפות קדושתם והערצתם של תמנות האיקונות. הקיסרים וחלק מהכנסייה התנגדו להערצת האיקונות בעוד שרוב הכנסייה והנזירם תמכו בפולחן. רק ב842 הסתיים המאבק בנצחונם של תומכי האיקונות ומשפחות של פוטיוס חזרה למעגלי ההשפעה בחצר הקיסרית.
פוטיוס קיבל חינוך מעולה בילדותו, הייתה בחזקתו ספרייה שאין שני לה בעולם. הוא אסף את הכתבים העתיקים בעיקר בתחומים של היסטוריה, נוצרים ראשונים, רטוריקה, וחיבר ספר בשם ביבליותקה המכיל מאתיים ושמונים כתבי יד עתיקים, חלקם מופיעים רק שם. בספר אחר – הלקסיקון, ישנו אוסף של סופרים קלאסים ונוצריים קדומים שנאסף על ידי תלמידיו.

בגיל שלושים הוא התחיל בקריירה ציבורית ופוליטית בקונסטנטינופול. אחיו סרגיוס נישא לאירנה – אחותה של הקיסרית תיאודרה  שעלתה לשלטון ב842, וכפי שאומרים: כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה. פוטיוס נהיה ראש המשמר הקיסרי ולאחר מכן המזכיר הקיסרי הראשי, במילים אחרות הוא היה מצוי בלב העשיה הציבורית ומקורב מאד לקיסרים. באיזה שהוא שלב של הקריירה שלו הוא נשלח לבגדד, המטרופולין האקדמי של התקופה בשליחות דיפלומטית. או שמא היה זה סוג של גלות, והרחקה ממוקדי הכוח, כך או כך פוטיוס בילה שנים מספר בבגדד ואז אסף את הספרות החשובה של דורו כולל כתבים של יוונים והביא אותם לאיסטנבול.
באותה תקופה הוקם באיסטנבול מוסד אקדמי חדש שייתכן וחיקה את בית המדעים בבגדד – בשם מגנאורה, הוא נהפך לאוניברסיטה אגדתית ומשפיעה ביותר. יש מחלוקת בין החוקרים האם פוטיוס לימד שם או לא? בכל מקרה הוא היה מורה מוכר וחשוב בעל ידע עצום ויכולת אינטלקטואלית כבירה.

 

בשנת 856 עולה לשלטון קיסר חדש בשם ברדס שמקורב לפוטיוס גם בקרבת דם. הקיסר החדש מסתכסך עם הפטריארך ומדיח אותו, ממנה את פוטיוס למשרה הכנסייתית הרמה,  למרות שהוא אפילו לא כומר. תוך ארבע ימים פוטיוס ממונה ללקטור, דיאקון משנה, דיאקון וכומר. ולבסוף מוכתר כפרטריארך בכריסטמס 858. מעולם לא נסק מישהו כל כך מהר בקריירה של הכנסייה. ההדחה של הפטריאך הקודם והקידום השערורייתי הפכו לסקנדל גדול בכנסיה. האפיפיור ברומא יצא בשצף קצף נגד זה. הוא קרא לוועידה, שלח שליחים, איים, ובסופו של דבר קרא להדחת פוטיוס והחזרת אינטיוס. פוטיוס הגיב בהחרמת האפיפיור והכרזה עליו ככופר. המתח בין החלק המזרחי של הכנסייה, שעדיין הייתה מאוחדת, והחלק המערבי הלך וגבר. האירוע כולו לקח מספר שנים ונקרא הסכיזם של פוטיוס, הוא מסמל שלב נוסף בהתרחקות של מזרח ממערב.

 

בשנת 867 עלה קיסר חדש לשלטון – בזיל הראשון, וייסד את השושלת המקדונית, בתחילת דרכו הוא רצה להשלים עם רומא ולכן הדיח את פוטיוס מתפקידו והחזיר את אגנטיוס למשרת הפטריארך, אלא שזה התקרב בינתיים לפוטיוס ונקט מדיניות דומה. פוטיוס קיבל את ההדחה ברוח טובה, השלים עם בזיל והפך להיות המחנך של ילדיו. בזיל הסתמך על הידע והסמכות האידיאולוגית רוחנית של פוטיוס לבסס את שלטונו. פוטיוס המשיך להיות האיש החזק באימפריה הביזנטית וכשמת איגנטיוס ב877, הוא חזר לתפקידו בתור פטריארך.
בכהונתו השנייה כפטריארך היה פוטיוס כמעט כל יכול. האפיפיור ברומא קיבל את מינויו כמעט ללא תנאים, המלך שמע לעצתו, עד כדי כך שנמנע מלפגוע בבנו – לאו שמרד בו, לפי בקשתו של פוטיוס.
בשנת 886 מת בזיל ומוחלף על ידי ליאו ה6 שהיה תלמידו של פוטיוס, למרות זאת לאו מדיח אותו מתפקידו והוא נאלץ לפרוש למנזר, למרות ריחוקו השפעתו נשמרת דרך מכתבים וספרים שהוא כותב. פוטיוס מת ב893 וגופתו מובאת לאחר כבוד לקונסטנטינופול. הוא מוכרז לקדוש החשוב ביותר בכנסייה. דמות גדולה ראשונה לאחר חמש מאות שנה מזמנם של האבות הראשונים   


חשיבותו של פוטיוס היא בכך שהוא הכניס הומאניזם למסורת הנצרות המזרחית, ייצב אותה ושמר על עצמאותה למול הדומיננטיות הגוברת של רומא. הוא התחיל רנסנס תרבותי ואינטלקטואלי חשוב בקונסטנטינופול במאה ה9, מחזיר למעגל הידע את הספרות הקלאסית אותה הביא מבגדד. בנוסף לכך הוא היה איש של העולם הזה, מעשי, יעיל, בעל קשרים טובים, ויכולת פעולה וניהול אדירה.

 

פוטיוס אסף סביבו אנשי כנסייה מלומדים רבים והגה את הרעיון לשלוח אותם אל הסלאבים, שאכלסו באותה תקופה את כל מזרח אירופה. הרעיון היה לנצר אותם לנצרות האורתודוקסית, וכתמורה להביא לארצותיהם השכלה. פוטיוס היה האב הרוחני של אנשים כמו קיריל ומתודיוס, סנט קלמנט וסנט נחום, ועוד רבים וטובים שעסקו במלאכה הקדושה.
השליחות אל הסלאבים הצליחה מעל ומעבר למשוער. הראשונים שהתנצרו היו הבולגרים, ועם הזמן גם רוב העמים האחרים ובראשם הרוסים.
פוטיוס היה בחליפת מכתבים עם בוריס מלך בולגריה והשפיע עליו מאד בכיוון של קבלת הנצרות האורתודוקסית ולא הקתולית. הוא הגן על מעמדה העצמאי של בולגריה מול רומא והשפיע על בוריס לקבל לחצרו את סנט קלמנט וסנט נחום, תלמידיהם של קיריל ומתודיוס. במילים אחרות: בזכות פוטיוס הפכה בולגריה לאורתודוקסית ולא קתולית, ובעקבותיה גם רוסיה, סרביה, ועמים סלאבים אחרים.  

 

 

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו