לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פוליטיקה בטג'יקיסטן - נובמבר 2013
ד"ר זאב לוין

נשיא טג'יקיסטאן נבחר לכהונה נוספת, מדוע זה צריך לעניין אותנו?
בשבוע שעבר (ה-6 בנובמבר) התקיימו בטג'יקיסטאן בחירות לנשיאות בהן זכה הנשיא המכהן, אימומעלי רחמון
Imomali Rakhmon, המחזיק בתפקיד מאז 1992, מזה עשרים שנה. מערכת הבחירות עברה בעצלתיים ותוצאתן היתה צפויה מראש, הן משם שגופי משקיפים ופרשנים בין-לאומיים קבעו כי מהלכן לא היה חופשי ושוויוני, והן כיוון שנציגת מפלגת האופוזיציה המרכזית, אויניחול בובנאזורוב (Oiunkhul Bobnazarov
), שהוצעה לתפקיד על-ידי מפלגת התחייה האסלאמית ואיחוד תנועות האופוזיציה, לא יכלה להתמודד בבחירות אלו עכב פסילת מועמדותה.
אימומעלי רחמון עלה לשלטון זמן קצר לאחר התפרקות ברית-המועצות ומאז הוא מחזיק ברסן השלטון ביד רמה. הוא הצליח לשרוד את מלחמת האזרחים שהתרחשה במדינה בין השנים: 1997-1992 וגבתה מעל למאה אלף קורבנות (כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה). מאז, הוא פעל לבסס את שליטתו במדינה ולהרחיב את סמכויותיו, שאפשרו לו לשוב ולהיבחר מחדש פעם אחר פעם. הבחירות האחרונות קיבעו את מנהיגותו לקדנציה בת שבע שנים נוספות שתמשך עד 2020.
טג'יקיסטאן היא הרפובליקה היחידה מבין הרפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות בה קיימת מפלגה פוליטית אסלאמית. עם זאת, נראה שהקיום הרשמי, שנקבע במסגרת הבנות הפיוס שנחתמו בתום ממלחמת האזרחים, אינו מאפשר לה להגיע לידי השפעה של ממש וזאת למרות שרוב המוחלט של אוכלוסיית טג'קיסטאן (מעל ל-90%) מגדיר את עצמו כמוסלמי.  
טג'יקיסטאן היא אחת המדינות העניות ביותר: בניגוד לשכנותיה, היא חסרה משאבי טבע ורוב שטחה הררי עם פסגות המתנשאות לגובה רב (מעל ל-7,000 מטר). התל"ג הלאומי שלה נשען בחלק משמעותי (מעל ל-30%) על העברות כספים שמבצעים אזרחיה העובדים בעבודות דחק במדינות השכנות ובמיוחד ברוסיה. גבולה הארוך עם אפגניסטאן, הנמצא בפיקוח משותף עם יחידות הצבא הרוסי, הופך אותה לאחת מארצות המסדרון דרכן מתבצעת הברחת הסמים למערב. המציאות החברתית והגיאופוליטית הופכת אותה לאזור מועדף להשפעה ולפעילות של תנועות אסלאם רדיקאלי, בינהן כאלו הממומנות על-ידי איראן. יציאתו של הצבא האמריקאי מאפגניסטאן, המתוכננת לשנה הבאה, בוודאי רק תעצים את המגמות הקיימות ממילא באזור.
הסביבה ה"בעייתית" ופעילות ארגונים אסלאמיים רדיקאליים הם אלו שגורמים למעצמות המערב לא להתערב בפועל לטובת ארגוני אופוזיציה וזכויות אזרח הקיימים מי בגלוי, ומי בהסתר ברפובליקות המוסלמיות. בעצם מעשה זה תומכות למעשה המעצמות במשטרים האוטוריטאריים. הן מעדיפות לרוב את הברירה של שקט יחסי ויציבות על פני אפשרות של מהפכה אסלאמית נוספת באזור ובכך תומכות למעשה בדיכוי צמיחה של גורמי אופוזיציה לגיטימית לשלטון, כזו שתצמצם את השחיטות וההפקרות השלטונית הקיימת. במצב זה הפעילות היחידה שנותרת לארגונים האזרחיים היא לפעול מחוץ לחוק ובסתר, כאשר המוצא המעשי היחיד להחלפת השלטון שנותר הוא מהפכה אלימה, וכאלו כבר אירעו בקירגיזסטאן השכנה.
כשהחלה מלחמת האזרחים בסוריה היו שמיהרו להספיד את מנהיגה ואת משטרו. מקץ יותר משנתיים נראה שמשטרו של אסד לא נפגע בצורה אנושה ובחודשים האחרונים הוא אף זכה לחזק את מעמדו הן בזירה הפנימית והן בזירה הבין-לאומית. בחינת ניסיון העבר של טג'יקיסטאן והתנהלות הנהגתה מעלים מספר תובנות לגבי התפתחויות אפשריות של הסכסוך בסוריה: ראשית, המספר הרב של קורבנות בנפש שנגרם עקב המלחמה לא יחייב בהכריח את הנשיא המכהן לפרוש מתפקידו. באופן יחסי, מספר הקורבנות בטג'יקיסטאן היה גדול מספר מונים. בנוסף, יתכן וההבנות שיושגו בסיום הלחימה ינציחו את מעמדו של אסד כנשיא לגיטימי שיתקבל בכבוד בבירות המערב. יתכן ותהליך ההשלמה יאלץ אותו להכניס שותפים רשמיים אל המערכת הפוליטית ואולי אף אל ממשלתו, כאלו שיוחזקו קרובים ומפוקחים על ידי רשויות השלטון. הגירה המונית וקיומם של גולים ופליטים מחוץ לגבולות המדינה תוכל דווקא לתרום בצורה משמעותית להתאוששות הכלכלית של המדינה, כאשר אלו העובדים בחוץ, ישלחו כסף כדי לתמוך בבני משפחותיהם. אם יצליח אסד למצב את עצמו ככזה שנלחם ב"טרור האסלאמי הרדיקאלי" מבית ומחוץ הוא יוכל לסמוך שמדינות המערב ימשיכו לתמוך, גם אם בשתיקה, בנשיאותו. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שהפדרציה הרוסית רואה במשטר זה בן ברית אסטרטגי ותהיה מוכנה לפעול בנחישות כדי לשמר מעמד זה ואילו משטרו של אובמה, לאור ניסיונו,  לא צפוי לחזור ולהציב לו "גבולות אדומים."     

 

הכותב: ד"ר זאב לוין, מומחה למדינות אסיה המרכזית ודרום הקווקז, עמית מחקר במכון טרומן, האוניברסיטה העברית בירושלים

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו