לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פטרה המקודשת - טיולים לרחבי העולם

גיאוגרפיה מקודשת של פטרה

 

הסידור של העיר

פטרה נבנתה בעיקר במשך 200 שנה, מימיו של ארתס השלישי בשנת 83 לפנה"ס ועד לימיו של רבאל השני שנת 106 לספירה, עת העיר עברה לשליטת הרומאים. המבנה הארכיטקטוני של העיר משקף את סדר המלכים, לפחות לפי השערותיו של עורך אתר nabatea שהוא המקור הטוב ביותר ללימוד תולדותיהם של הנבטים

כשנכנסים לפטרה נפגשים עם המבנה המרשים והמסתורי ביותר, הלא הוא ה"חזנה". אחת ההשערות היא שהמבנה נבנה על ידי ארתס השלישי בונה פטרה הגדול הראשון, הוא הגיע בכיבושיו לדמשק ואזורים מאוכלסים ביוונים הלנים ולמד את סודות האדריכלות הקלאסית. הוא זה שהחליט להתחיל ולבנות בקנה מידה גדול, ולכן באופן טבעי האתר הראשון שנתקלים בו קשור אליו.

המבנה הרחוק ביותר בפטרה בקצה האתרים של העיר, בקצה הכי מערבי הוא מבנה ה"מנזר" שלפי עורך נבטיה הוא קברו או מקום מקדשו של רבאל השני. מבנה זה דומה בצורת לחזנה, יוצא מכך הוא שבצד המזרחי ביותר והצד המערבי ביותר של העיר ישנם מבנים דומים המוקדשים באופן יחסי למלך הבנאי הגדול הראשון והמלך הבנאי הגדול האחרון, שניהם מעוצבים בצורה דומה.

המרחק בין מבנה למבנה הוא כשישה קילומטר. בין שני המונומנטים נמצאת העיר של פטרה כשבצד המזרחי שלה, על צלעי ההרים השולטים על נופה נמצאים קברי המלכים, מבנים מונומנטאליים ענקיים שייתכן והיו קשורים למלכים השונים של פטרה, בסך הכל 11 מזמן ארתס השלישי ועד לרבאל השני, אם נתייחס לארבע קברי מלכים שנוהגים לזהות אותם בשם ביחד עם החזנה והמנזר הרי שיש לנו שישה מבנים מונומנטאליים שכל אחד מהם ייתכן וקשור לאחד המלכים האגדיים, מה שמשאיר חמישה מלכים ללא מבנה הקשור אליהם.

ייתכן ומה שקרוי קבר בית המשפט, שהוא היפה והמרשים ביותר מבין קברי המלכים, בעל רחבה גדולה לפניו הפונה אל ג'בל חביס – ההר הקדוש ונשענת על קשתות, היה קשור באופן הגיוני למלך הנבטי הגדול ביותר והבנאי הגדול ביותר הלא הוא ארתס הרביעי, המבנה הזה פונה אל הרחוב הראשי של פטרה ושולט על הנוף של העיר, כמו שהמלך תכנן ושלט על הבנייה של הקריה הנאמנה, אלא הוא פעל, כנראה, על סמך תכנית אב גדולה יותר אליה היו שותפים כל שאר המלכים שבאו לפניו ואחריו.

 

שיקוף של ההרים והעמקים

בפטרה רב הסמוי על הגלוי, בקברים, כביכול, השונים לא התגלו כתובות, שלדים, ארונות קבורה וייתכן שלא היו קברים כלל אלא מקומות הנצחה, מקדשים. התעלומות לא מסתיימות בכך.

כשנכנסים מבעד לנקיק הצר הנקרא סיק, אל פטרה, ישנו מחזה מופלא של התגלות בניין החזנה מבעד לפתח הצר, מה שמתגלה הוא שני העמודים הצפוניים של הבניין ומעליהם שני העמודים של הקומה השנייה, ומעליהם תחילתו של הגג הכרכובי ועליו פסל של נשר, המעבר בנקיק הוא כמו מעבר ברחם, תהליך של לידה, והבניין המתגלה מואר בקצהו משקף את הפתח הצר שדרכו הוא מתגלה, שני העמודים מתאימים במדויק לנקיק שנראה כמו ווגינה נשית בחלקו התחתון, בחלק העליון של הנקיק, היכן שהנשר, ישנה התרחבות של הפתח כלפי שמאל, המשקפת את פרישת כנפי הנשר, ולאחר מכן הצרה של הנקיק עד סגירה.
לפי דעתי הצנועה הבניין משקף את הנקיק בצורה הבאה: החלק הדרומי שלו משקף את שני העמודים שמתגלים בצפון, כשבאמצע יש עוד שני עמודים ופתח אל הפנים וביחד שישה. במילים אחרות הבניין הוא התפתחות והשתקפות של החלק הצפוני שלו, כמיטב המסורת הקלאסית שבה בניין מתייחס לחלקיו.

גם מבנה "קבר בית המשפט" משקף את הסביבה. כשעולים דרך המדרגות מתגלה חזית מפוארת הנמצאת בקצה רחבה גדולה ומרובעת שמשני צדדיה קירות ובתחתיתם סתווים עם שישה עמודים. הרחבה וחזית קבר בית המשפט פונים במדויק כלפי ההר המרובע הקדוש של פטרה, שנקרא כיום אום ביארה ובעבר ייתכן והיה "סלע" של האדומים. זהו הר בסגנון מצדה בעל מבנה מרובע ופסגה שטוחה בצורת שולחן. הריבוע של ההר משתקף במדויק בריבוע של הרחבה וחזית המונומנט פונה אליו. על ראש חזית המבנה גילוף של כד מסגנון האורנה, כד אפר למתים ולכן המקום גם נקרא קבר האורנה urn.

 

גברי ונשי

הרחוב הראשי של פטרה עובר בעמק באזור הנמוך ביותר של העיר, בקצהו נמצא הר קטן בשם ג'בל חביס, כשמעליו מתנשא הר אום ביארה המרשים, בסוף הרחוב רחבה גדולה ובה נמצא המקדש הנבטי החשוב ביותר המוקדש לדושרא – אלוהי ההרים המזוהה גם עם השמש. לפני הרחבה שערים. למקום זה הורשו להיכנס נבטים בלבד. מלפני השערים ומשני הצדדים של העמק ישנם שני מקדשים גדולים:
בצד הדרומי המקדש הגדול של פטרה המוקדש לאלוהות הזכרית. מקדש זה הוקדש ליופיטר, דיוניסוס, כל האלים שהעולם הקלאסי הכיר, והיה גם כנראה מקום מושב מועצת העיר.
בצד הצפוני של העמק יש מקדש לאלה עוזאת, אלת השחר, כוכב וונוס, ואחת האלוהיות הנשיות הראשיות של הנבטים.
הגיאוגרפיה המקודשת במקומות שונים בעולם מדגישה את נושא הגברי והנשי, אם יש מקדש לגברים בצד אחד של עמק, באופן טבעי מקדש לנשים יהיה בצד השני. כך היה בירושלים, וכך גם במקומות אחרים.
ליד המקדש לעוזאת, ישנם מספר כנסיות שנבנו כנראה על בסיס מקדשים לאלוהיות הנשיות האחרות. אנחנו ידועים זאת כיום מכיוון שבפסיפסים שלהם מוקדש נושא האלוהות הנשית ומצוירות דמויות כגון סופיה.

 

 

ראו מאמרים:

אתרים פטרה

תעלומות בפטרה

פטרה המקודשת

היסטוריה נבטית

מדיינים וסוד המדבר

אדום

הדת הנבטית

חיי יום יום אצל הנבטים

סוציולוגיה נבטית

מאמרים נוספים על הנבטים באתר - "תרבויות עולמי ישראל"  לחצו לקישור

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו