לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

 

הפסלים המדברים של רומא Statue parlanti di Roma - טרוור גלאור

לפעמים אני מרגיש כי העיר רומא עמוסה מדי, חמה מדי וכבר אין לי את שאר הרוח להתחבר למנהרת הזמן ההיסטורית שהיא במהותה איטליה בכלל ורומא בפרט.וזה בדיוק הרגע שאני עושה דרכי ומשוטט לכיוון אחד מהפסלים המדברים להתייחד עימו.

הפסל יודע "לדבר" בדיוק על הדברים שמשכיחים ממך את טרדות היום, הקשיים, העוני או סתם להעביר לך את רגעי ה Sonnellino  ("השינה הקטנה" הפסקת הצהריים האיטלקית). שיחה אמיתית ללא יומרות וללא פוזה, שיחה אודות עשירי העיר, הפוליטיקאים והמחדלים האחרונים שלהם.

שיחה קולחת על המאהבת התורנית של המלך, האפיפיור או אודות הילד הממזר של הנסיכה, פשוט ולעניין! סיפורי לעג, רכילות, סאטירה על האליטות ומקבלי ההחלטות, משהו עסיסי כזה שישכיח ממך את העצבות, קשיי הפרנסה או סתם ישעשע בהומור סרקסטי.

כיצד מדברים? הפסלים היו נקודות מפגש בין מעמדות, מקום בו ניתן היה לכתוב ולהביע דעות ורכילות בעידנים של רודנות שלטונית ודתית, בתקופה שהחלה במאה השש עשרה כאשר היו מוציאים להורג מתנגדי שלטון ומבקריה. מקום בו פשוטי העם יכלו להתגנב בלילה ולתלות או לכתוב כל העולה על רוחם כנגד פרנסי העיר, בעילום שם כמובן, למחרת הבוקר יכלו אזרחי העיר לקרוא על כך בכתובות, שירים קצרים וסיפורים שהוצמדו או נכתבו על הפסלים או בסמוך להם כמעין עיתון "צהוב" מקומי.

 

ברומא קומץ של פסלים מדברים בפינות חמד חלקם בולטים לעין וחלקם מוסתרים בסמטא גלמודה. ניתן לחלוף על פניהם בהיעף אם אין בידך הידיעה על קיומם. הם בעיקר מצביעים על צורך אנושי לבידור, לפורקן וכמובן לרכילות אולם, קיומם דווקא ברומא כל כך טיפוסי לרומאים שנהנים יותר מכל דבר לדבר ללא הפסק ובעיקר על פוליטיקה וספורט, שני הנושאים החביבים על כל רומאי (ואיטלקי) המכבד את מוצאו.

הפסלים עצמם אינם עיקר העניין ואין בהם ערך אומנותי מיוחד, לא ברור התיארוך המדויק ואפילו לא האמן היוצר. חלקם עתיקים מתקופת האימפריה הרומית וחלקם פחות, אולם מה שידוע בוודאות הינו ערכם התרבותי וחברתי לאורך השנים ברומא.

הפסל IL Pasquino שנמצא מאחורי ארמון בראשי (Braschi) בצומת סמטאות הזורמות מפיאצה נבונה, הינו אחד הפסלים היותר מפורסמים, אבי הפסלים המדברים.

מספרים על החייט בשם פסקווינו (Pasquino), שעבד עבור האפיפיור בתחילת המאה השש עשרה והיה תופר לו הרבה יותר מסתם בגדים, היה מרחיק לכת ותופר לו גם "תיקים" כאשר היה מפרסם בעישון לילה ליד הפסל, שלימים ייקרא על שמו, את כל אשר ראו עיניו בחצר האפיפיור ביום עבודתו הקודם.

למחרת היו מתקבצים המוני העיר ליד הפסל לקרוא על החדשות העסיסיות האחרונות של שליטיהם ונציגי ארצות נכר שביקרו במדינה בהומור, לעג, בציניות פוליטית שנונה ובכעס.

לימים יוחסה כל ביקורת על אנשי השלטון והממון לפסקווינו החייט ולאחר מותו המשיכו אחרים כגון משוררים וסאטיריקנים חדי לשון במסורת וקראו לפסל על שמו. כך מקבל הפסל לימים כאמור את שמו של החייט שפרסם אותו.

היו אפיפיורים שחכחו בדעתם לזרוק את הפסל לנהר הטיבר להיפטר מהביקורת אולם חששו כי פעולה שכזו תפעל כחרב פיפיות ותגרור לגלוג וזלזול שכן האפיפיור רום הודו נאלץ להילחם בביקורת ומוציא את זעמו על פסל.

לכן ניסיון נוסף נעשה בהצמדת שמירה לילית קבועה ליד הפסל במטרה לתפוס את החתרנים. פעולה שרק גרמה להופעתם של פסלים מדברים חדשים וחלופיים ברחבי העיר.

 

אולי אחת האמרות הציניות המפורסמות ביותר באיטליה שפורסמו על פסל הינו:
Quod non fecerunt Barbari fecerunt Barberini"" כלומר מה שלא עשו הברברים עשו הברבריני. והכוונה הייתה לאפיפיור  אורבנוס השמיני ממשפחת ברבריני (1623-1644) אשר בזז את הברונזה מהפנתיאון בכדי לבנות את החופה אדירת המימדים בוותיקן.


חדירתו של פסקווינו לתרבות ולתודעה כל כך עמוקה עד כדי כך שהתרגום למילה האנגלית "אימרה סאטירית קצרה" הינה Pasquinade . מעניין לחשוב כי אולי המושג בה החרדים דוברי האידיש משתמשים ל"גילוי דעת" הינו "פאשקוויל", מה גם שהקהילה היהודית הרומאית הינה העתיקה ביותר בהיסטוריה היהודית מאז חורבן הבית בגולה!

פאסקווינו אולי אחד הפסלים המפורסמים ביותר לא רק בשל היותו אבי הפסלים המדברים אלא גם כיוון שמספרים על מיכלאנג'לו בכבודו ובעצמו שנהג להגיע לרומא ולהסתכל על הפסל IL Pasquino שעות ארוכות מתוך ההשתאות אל מול מה שהוא כינה "פלג הגוף העליון המושלם ביותר שראה מימיו".

פסלים נוספים כאלו נמצאים לאורך ולצידי קורסו עמנואל כגון הפסל "מדמה לוקרציה" ליד כיכר ונציה, הפסל של "מרפוריו" (אל הנהר) ליד כיכר הקמפידוליו, הפסל "הכהן לואיג'י" באזור לארגו ארג'נטינה, איל פאקינו "מוכר המים" ברחוב ויה דל קורסו ליד פלאצו דקרוליס נחשב לפסל המדבר היחידי מתקופת הרנסנס.

כל הפסלים מספרים סיפור מעברה התרבותי וחברתי של העיר רומא וממשיכים עד היום בתפקידם בנאמנות בכל יום גשום, ברוח, בשמש, חבוטים ובלויים הם עדיין שם ועדיין מדברים!

אז בביקורכם הבא באיטליה, תקפצו גם לרומא למפגש מרתק עם עברה הפוליטי - תרבותי אשר נמשך עד היום ומהווה מעין חלון ממנו ניתן להביט פנימה אל חלק מאושיות החברה. בעזרת הפסלים המדברים ניתן ללמוד עוד פיסה מבפסיפס שמרכיב את איטליה.

 

טרוור גלאור - הכותב הינו מרצה ומדריך קבוצות לאיטליה מזה עשור, בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת ת"א ודובר איטלקית

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו