לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פרפרזה של שם - טיולים לרחבי העולם

הפרפרזה של שם The gnostic discoveries, m. y. meyer

שם מספר על התגלויות שהיו לו בזמן עלייה מיסטית על ידי דרדקאס על מקור וטבע העולם, בתחילה היה שילוש של אור שבתוכו מחשבה מלאה במילה ומאוחדת, חושב ותופש את המיינד באש תמידית וביניהם רוח שקטה. דרדקאס גילה לשם את הסוד. הספר שונה מהפרפרזה של שת או הפרפראזה של הארכונים.

 

האור של הרוח מתגלה בחושך והמיינד רוצה לעלות אליו ולקבל מתכונותיו. החושך מנסה להיות אור. נוצר רחם קוסמי, יחסי מין בין טבע לחושך. המיינד נמצא בטבע, ובסוף מיינד ואור משתחררים מהחושך.


דרדקאס יורד בצורת משיח ועושה סקס עם טבע שמשחררת את מיינד בצורת דג. לטבע יש אורגזמה. העולם שלה הוא סקס. הטבע תופש אדם בשם סולדס והורג אותו, המפרשים מזהים זאת עם ישו הארצי, יש הפרדה בין גנוסיס לידע רגיל.

 

the secret books of the gnostics, jean doresse

ספר זה ייתכן שהוא מבוסס על מקור גנוסטי קדום ואולי ממקור איראני, כפי שטוען doresse . מדובר בו על שלושה סוגים של אנשים, כאלו עם רוח, כאלו עם נפש – הנוצרים, וכאלו הקשורים לחומר בלבד.

זה הספר הראשון מהקודקס השביעי. אפוקליפטי, ובו מתוארת העלייה של שם למרום הבריאה והחזרה שלו לאדמה, במסגרתה מתגלה על ידי דרדקאס – הבן של האור הנצחי. קוסמוגניה ואנתרופולוגיה של הבריאה, ההיסטוריה של הישועה המתרכזת במבול, הרס סדום, הטבילה של המשיח, והעליה בזמן הצליבה.

לשם מתגלה המשימה שלו על פני האדמה.

 

ליקום יש שלוש עקרונות:
למעלה האור הנצחי הקרוי הוד, שזה מלא מחשבה עם האזנה ומילה.
למטה חושך, עיקרון זכרי רוח על המים, שברשותו המיינד – נאוס עטוף באש חסרת מנוחה?
ובין שניהם הרוח, אור שקט וצנוע.

ההוד רוצה לשחרר את המיינד וזה מביא להפרת האיזון ביקום. האור גורם למים להיפרד והחושך עולה עם עינו – המיינד.
הרוח מגלה עצמה לחושך ומאבדת חלק מאורה למיינד.
האור מגלה עצמו דרך דרדקיאס בצורת רוח ומתחיל את תהליך הגאולה של המיינד והעליה של אור הרוח.
המושיע גורם ליצירת יקום ממים, ורחם ענק שנקרא טבע.
האש ללא מנוחה הולכת לרחם, החושך מזדווג עם הרחם והמיינד יוצא ממנה.
הטבע מתחלק לארבעה עננים הנקראים המנון, קוריאון, כוח ומים.
המיינד מתחבר עם הרוח ברחם ומשאו גורם להשתאות ברוח. כוח ההשתאות משנה את משא המיינד כך שלבוש באור הרוח הוא עולה לענן הכוח שנקרא האמצע, ההשתאות עצמה נצמדת לענן ההמנון.

 

הרוח מבקשת מהאור הנצחי לרחם על אורה, המושיע מופיע במערבולת לפזר את העננים, הם מתחלקים והמיינד לובש צורה. דרדקיאס לובש לבוש אוניברסלי של אור ומקדם את עליית האור מענן המים, כשהרוח מודה לאור הנצחי ההשתאות שלו יוצרת מחשבה, את העיקרון של גזע שם, הפנאומטיקס. )רוחניים).

המושיע מביא את שלמות האור לשלושת העננים של המנון, שקט – קוריון והאמצע.
האור שנשאר באמצע מתאחד עם המיינד לאחר המבול ונקרא אמונה.
המושיע יורד לענן האמצע בלבוש אש וזונה עם הטבע, הרחם באורגזמה שלה שולחת את המיינד בצורת דג ומולידה כל סוגי החיות, דרדקיאס לובש צורת חיה ומעודד את הרחם ליצר את השמים והאדמה והזרעים, ישות נקבית, זכרית, שדים, רוחות.
השדים מזדווגים עם הרוחות ושולחים את כוחם, שהוא מיינד.
ברצון המושיע המיינד שולט עליהם, הוא נהיה כמו אש, אור, הקשבה וחלק של הלוגוס. בסוף הוא יגיע לענן ההמנון ביחד עם אמונה.
השדים והרוחות יולדים כל סוגי חסרי טוהר, הנשמות החומריות, דרך אוננות נשים וגברים עקרים נולדים, אלו הפסייכים, שיש להם רק נפש חומרית ונועדו לחיות בחושך, ולסוף נולדים הפנאומטיקס, אלו שיש להם חלק מהמיינד ומחשבה מהאור של ההשתאות.

 

בכדי להרוס את גזע הפנאומטיקס, טבע מתכנן מבול, המושיע מכריז על בניית מגדל, שם (האדם) שורד בכדי שיהיה לו סבלנות עם אמונה, שם וגזעו חיים בין אנשים שעושים את רצון הטבע דרך שמירת החוק. הטבע משתמש באור האמונה תחת צורת החוק לשמור על זרע הנאוטיק.
יש שני סוגי אנשים, נאוטיק ופנאוטיק, לנאוטיקים גוף, נפש וחלק מהמיינד ששורשו אמונה, לפנאוטיק יש חלק מהמיינד וגם מחשבה שמגיעה מהשתאות ושורשה הרוח שמעבר ללידה.


הרס סדום זה ניסיון הטבע להיפטר מזרע הפנאומטיק. המושיע מופיע פעם אחרונה בזמן שהשד הידוע בכינוי "יוחנן המטביל", פעל.
פעולת הטבילה היא רעה מפני השימוש במים שהם חומר נמוך ונועדה לשעבד את האדם. אבל על ידי ההליכה על המים המושיע מחלץ את אור האמונה ומגלה לפנאוטיקים ולנאוטיקים את מילות המעבר שיאשרו להם לעבור דרך הספרות הפלנטריות.
הפנאוטיקים עולים למקום הרוח שמעבר ללידה והנאוטיקים מעידים את עדות האמונה ועולים לענן ההמנון, מקום האמונה. המושיע מכריז על העלייה שלו, הטבע המקנא רוצה לתפוש אותו, אך הם צולבים רק את ישו הארצי, המשמעות של הצליבה מוסברת בטקסט, על הנאוטיקים לבדל עצמם מהכנסייה הגדולה של הטובלים ולהיכנס לקהילה של הגנוסיס.

 

הספר קשור לפרפרזה של סת, לפי doresse .
פרפרזה של שם הוא הטקסט הארוך ביותר בספריית נאג חמאדי (דורסה, עמ 146) מראה את המחשבה של השתיים, שת זוהה עם שם, וזה עם מלכיצדק. וזה מופיע אפילו אצל האיסמעילים, הבלבול ביניהם. (דורסה, עמ 155) שת היה מלידה אחרת מאשר קין והבל ונלקח לשמיים.

 

מאמרים על הרמטיציזם והרמס טרימגיסטוס - לחצו לקישור

הרמטיציזם

אפלטון ופלוטינוס

קורפוס הרמטיקה

סיכומי ספרים מנאג חמאדי בעלי אוריינטציה הרמטית - לחצו לקישור

ספרות הרמטית בנאג חמאדי

על השמונה והתשע

אסקלפיוס

הודיה

הדיון השלם

רעם מחשבה מושלמת

הבשורה לפי יהודה

הבשורה לפי מרים

פראפראזה של שם

 

 

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו