לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פרשנות נוצרית - טיולים לרחבי העולם

court John m. "reading the new testament", routlrdge, London 1997 pp 115-129

 

לפי גון קורט בנצרות לא הייתה הרבה פרשנות אלגורית מכיוון שהנטייה הרווחת הייתה לטיפולוגיה (עמ 115)

Sir William Drummond בתחילת המאה ה19 הספר odeipus judaicas מנסה להוכיח שחלקים גדולים מהברית הישנה הם אלגוריות שמקורם באסטרולוגיה (עמ 116)

 

אב הכנסייה אוריגן origen (185-253) הוא הסמכות העתיקה בענייני אלגוריה, ממשיך המסורת האלכסנדרונית של פילו האלכסנדרוני (20לפני – 50לספירה)

הוא לוקח את הפסוק מיוחנן ה' 39 "אתם מחפשים את הכתובים בחושבכם שתמצאו בהם חיי נצח, ואלו הם שמעידים בשמי". ומשתמש בו כמפתח למשמעות כל התנ"ך וגם ספר יוחנן, לשנות ולפרש בצורה אלגורית את המשמעות המילולית הגלויה לעין (עמ 120). לפי אוריגן צריך לשנות את הבשורה הידועה לחושים לכזו שתהיה אינטקלטואלית ורוחנית, כל אחד יכול לקרוא את הטקסט ולדעת את העובדות שמצוינות בו, אבל האנרגיה צריכה להיות מכוונת לחדור את עומק המשמעות של הבשורה וחיפוש האמת שבתוכה כשמסירים ממנה את דגמי המשמעות המוקדמים

אוריגן מבחין בשלוש רמות בפרשנות הטקסט: הגלויה, המוסרית והרוחנית מיסטית. זה מקביל לגוף, נפש ורוח באדם. (עמ 121) . הפרשנות הרוחנית לפי אוריגן מתייחסת לישו והאמיתות היקומיות, הפרשנות המוסרית לניסיון בני האדם. בתוך הפרשנות הרוחנית ישנם פרשנויות כריסטולוגיות (הקשורות לישו), אקלסיולוגיות (הקשורות לכנסייה), מיסטיות, ואסקטולוגיות (בקשר לעתיד וסוף הימים). (עמ 122),

לדוגמא: ירושלים במובן הפשוט זה שם של מקום, במובן המוסרי זה התייחסות לנפש המאמין, במובן הרוחני זאת הכנסייה של ישו. ובמובן האסקטולוגי זה ירושלים החשדה, העיר הרוחנית.

האלגוריה אפשרה פתרון בעיות בטקסט, אוריגן היה משוכנע שבטקסט היו אלפי מקרים שנכתבו כאירועים שקרו, אך למעשה לא קרו באופן אמיתי, "הם אבסורדים ובלתי אפשריים" (עמ 123) אבל יש להם משמעות אלגורית. לדוגמא כשהשטן מנסה את ישו ולוקח אותו להר גבוה להראות לו את ממלכות העולם (מתי ד' 8) זה אבסורד ובלתי אפשרי מבחינה פיזית

 

לפי פילו האלכסנדרוני עלייה לרגל לארץ הקודש היא כניסה לתוך עולם הפילוסופיה, ארץ שנותנת פירות, ותומכת בצמחים אלוהיים ותכונות (עמ 116), הנדודים של אלברהם לארץ המבוטחת זה אלגוריה לנפש האנושית שאוהבת מעלות ונודדת בחיפוש אחר האלוהים האמיתי (עמ 116)

 

אלגוריה ממופיע בפרשנים יוונים של שירת הומרוס כבר במאה ה6 לפני הספירה (עמ 116), המיתולוגיה היוונית היא בעצם על פסיכולוגיה אנושית ואמיתות מוסריות.

 

בברית החדשה יש בעצמה אלגוריות מרקוס פרק יב' פסוקים 1-12

 

פאולוס משתמש באלגוריה בהתייחסו להיסטוריה של ישראל (אל הגלטיים ד' 21- ה'1. שני הבנים של אברהם, אחד מאישה חופשייה והשני מאמה, הם שני הבריתות החדשה והישנה (עמ 119)

באל הקורינתיים ט' 9-12, החוק של במדבר כה' 4 נתפש בצורה אלגורית רוחנית. לפי פאולוס הפסוק "לא תחסום שור בדישו" לא מתייחס לשור, אלא לאדם

ישנם גם משלים כגון מרקוס פרק ד' פסוקים 14-20

 

גון קורט מביא כדוגמא את משל השומרוני הטוב (לוקס י' 29-37) כפי שהוא מפורש על ידי סוורוס מאנטיוכיה severus of Antioch (528) עמ 118

סוורוס מתייחס לתחילת המשל: אדם מסוים היה יורד מירושלים ליריחו, ומסביר
האדם זה כל האנושות, ירושלים זה המצב השמימי שלה, הירידה היא מצבו הנוכחי של המין האנושי הנופל לתחתית של יריחו.

סוורוס לוקח את הפרטי בסיפורי ומשלי הברית החדשה והופך אותם למצב הכללי של האנושות, בדיוק כמו דונוב

 

קריאה נוספת

Jon Whitman  http://pluto.huji.ac.il/~msjdw/

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו