לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

צבא רומאי - טיולים לרחבי העולם

בתחילה לחם הצבא הרומי בצורה של פלאנקס והחיילים לא קיבלו תמורה עבור השירות בצבא ונאלצו לשלם עבור הציוד שלהם בעצמם, בצבא שירתו רק האנשים בעלי האמצעים. הקונסולים היו בוחרים אותו מבין המתאימים לגיוס שהתאספו כל שנה ברומא.
במהלך המלחמות עם הסאמיניטים והברית הלאטינית עברו הרומאים ללחימה במבנה של מאניפולים בכמה קווים, מבנה גמיש יותר, החיילים קיבלו כסף עבור ההוצאות שלהם.
צבא הקבע היו 2 או 4 לגיונות שגויסו כל שנה על ידי הקונסולים. במידת הצורך היו מגייסים לגיונות נוספים. הרומאים הכריחו את הערים שכבשו באיטליה ואת בעלות הברית לגייס אנשים לצבא ולספק יחידות צבאיות. שינויים אלו הביאו להתחזקות המדינה רומית ולהגדלת מצבת כוח האדם הכשיר לגיוס שלה, אולם במקביל לטענות בקרב בעלות הברית על קורבנות במלחמות ואי שוויון בזכויות.

במסגרת המלחמות הפוניות גייסו הרומאים לגיונות רבים, הרבה יותר מהצבא הרגיל, מבין אנשי רומא ובעלי הברית. לצורך זה היה צריך להגמיש את הקריטריונים לגיוס, גם מבחינת הגיל וגם מבחינת הרכוש, ולעזור בכסף למגויסים. השירות הממושך פגע באזרחים ובמיוחד בחקלאים. אבידותיהם של הרומאים ובעלות הברית במלחמות היו רבות. מעמד שלם של איכרים זעירים ירד מנכסיו, ולעומתו העשירים ביותר והאצילים, אנשי הסנאט, התחזקו.

 

אל מול התבוסות הרומאיות לשבטים הגרמניים, האבדות בקרבות קודמים והתדלדלות שכבת בעלי האמצעים, והאיום הגרמני, שינה מריוס את הצבא הרומי בכך שאפשר גם לאנשים בלי רכוש להתגייס לצבא, המוני העם, וגם לקבל משכורת, בנוסף לכך הוא זה שכנראה שינה את מערך הקרב של הלגיון ממערך של מניפולים שהם יחידות קטנות יותר לקוהרטות, וזאת בנוסף לחידושים כמו שכל חייל יסחב את ציודו על גבו ושהחניתות יישברו לאחר שימוש ראשוני בהם, בכדי שלא יוכלו להיות בשימוש האויב.
הארגון החדש של הצבא גרם לכך שנוצר מצב שבו צבא גדול תלוי לפרנסתו במנהיג שאותו הוא מעריץ וזה יכול להוביל לשימוש ברעה בצבא זה לצורך השתלטות על המדינה, כפי שקרה בימיו של סולה, ולאחר מכן על ידי יוליוס קיסר ואחרים.
ארגון צבאי חדש זה היטיב עם המוני העם שיכלו דרך השירות בצבא להתקדם בסולם החברתי ולהרוויח את פרנסתם, הוא הוביל למאבק בין המוני החיילים המשוחררים לבין בעלי הזכויות של הסנאט, הפחית בכוחו של הסנאט ונתן את הכוח בידי מנהיגים צבאיים פופולאריים.

 

עם הזמן הצבא הפך להיות צבע קבע של החיילים המקבלים משכורת, ולא עוד אנשים בעלי אמצעים בלבד המתגייסים להגנת המדינה לחלק מהשנה בלבד ולשנים קצובות, מבלי לקבל תמורה מתאימה. השלטון הרומאי על אזורים רחוקים כמו ספרד ואסיה הקטנה ואינטרסים של בעלי כוח שונים בסנאט ומושלים הביאו לכך שנוצרו לגיונות של קבע באזורים אלו, בניגוד לצבאות שגויסו ופוזרו לפי צורך לפני כן, ומהמאה הראשונה מחזיקה רומא 15 לגיונות בפרובינציות באופן קבע גם אם אין מלחמה.  בנוסף ללגיונות המגויסים קבע החל הצבא לכלול גם יחידות עזר שונות מבני עמים אחרים מחוץ לאיטליה שהיו בעיקר חיילי הנשק הקל והפרשים.

 

החזקת צבא של קבע היוותה מעמסה על אוצר המדינה והחלה תהליך שבסופו של דבר, לאחר שנים רבות, מוקד הכוח של המדינה עבר לידי מפקדי הצבא. כמו כן עם השנים הלך ועלה תפקידים ומעמדם של חיילים מקצועיים מעמי האימפריה. אפשר להגיד שהצבא היה מעין כור היתוך לאזרחי האימפריה והאמצעי שבאמצעותו היא שלטה, בנוסף לכך הצבא הועסק במפעלים ציבוריים בזמן שלא לחם, בניית כבישים, חפירת תעלות, בקצרה המעבר לצבא של קבע הפך את המדינה הרומאית ליותר ריכוזית.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו