לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

צפון אתיופיה - טיולים לרחבי העולם

אתרים בצפון אתיופיה

אוורה אמבה

הקהילה נמצאת ממזרח לאגם טאנה באזור גבעות פורה. היא נוסדה על ידי מורה בשם זומרה ומציעה דרך חיים אלטרנטיבית ופתרון לבעיות היבשת השחורה. זומרה יצר מעין קהילה רוחנית המבוססת על עקרונות השיתוף, חמלה ועבודה. אין להם דת, אבל הם מדגישים את שוויון בני האדם, כוח עליון נמצא מעל הכול. שוויון לנשים, חינוך לילדים, עזרה לחלשים ועבודה

זומרה הקים קואופרטיב שבו מוסדרים חיי הפרט על ידי 13 וועדות. כל אחד תורם לקואופרטיב ומקבל את שכרו המתאים בסוף השנה, חלקו ברווחים, איתם הוא עושה מה שהוא רוצה. יש להם מוסדות של עזרה הדדית – לזקנים, גם מחוץ לקהילה. מוסדות של חינוך – ספריה לילדים. ומפעלים משותפים שהם יצרו יחדיו כמו טוויה. בנוסף לכך הבתים והחיים מאורגנים כך שיהיו יעילים במיוחד. זומרה המציא תנור עצים המחמם גם את הבית ובנה סוג של בקתה סטנדרטית.

ניתן לבקר במקום לשמוע על ההיסטוריה שלהם ולסייר עם מדריך מקומי תמורת תשלום דמי ביקור לקהילה. במסגרת הביקור רואים את סדנאות המלאכה, את הבתים, מוסדות העזרה ההדדית, בית הזקנים, ואף את בית ההארחה.


דברה ליבאנוס

אחד המנזרים החשובים באתיופיה, במקום זה התבודד הקדוש תכלה היימנות במאה ה-13. הוא היה דמות שעשתה מהפכה בהיסטוריה של אתיופיה, בזכות כוחו והשפעתו הצליח להעביר את השלטון לשושלת הסלומונית ולמסד אותה כשליטי אתיופיה במקום אלו שבלליבלה – הזאגווית. פותח בכך פתח לעידן הזהב של אתיופיה. מרכז הכובד עבר מאזור לליבלה ותיגריי אל אזור שואה- מקום מושבו, אמהרה והרמות שמסביב אגם טאנה

לפי האגדה הוא התבודד במערה ליד המנזר במשך 21 שנה. כשהגיע לשם תקע באדמה שמונה כידונים, שניים מכל כיוון, המכוונים אליו, כך שאם יירדם או יזוז ממקומו יידקר על ידם. הוא כיוון פניו כלפי תיבה שבנה והתקין בצד מזרח וכך נשאר עומד ומתפלל במשך 21 שנה. יתרה מזאת, כל הזמן הזה הוא עמד על רגל אחת, עד שבסופו של דבר רגלו השנייה התייבשה ונשרה ממנו. ומאז סמלו הוא קדוש העומד על רגל אחת והרגל השנייה לידו – עצמאית. במשך הזמן של הסיגוף הוא לא אכל ולא שתה, מדי שנה היה עורב מביא לו גרגר אחד, בזמן זה הוא גם בכה על מר גורלם של אנשי אתיופיה והדמעות הפכו למעיין קדוש הנובע במערה עד היום.

מנזר דברה ליבנוס היה האתר הנוצרי החשוב ביותר באתיופיה במשך קרוב ל700 שנה, עד שהוחרב על ידי האיטלקים במלחמת העולם השנייה. מאז הוקם מחדש אך לא חזר למעמדו הקודם, בנוסף למערה בה התבודד תכלה היינמות יש במקום כנסייה מרשימה שבנה היילה סלסי ובה חלונות זכוכית יפים. הכנסייה צופה על קניון הכלב הענק והיפה וסביב אווירה של קדושה ומסתוריות המתחזקת על ידי מאות ואלפי עולי הרגל והנזירים הפוקדים את המקום.


גיש אביי מקורות הנילוס

זהו מקור המעיינות המזינים את היובל הגדול ביותר של הנילוס הכחול, מקום מקודש שנחשב למקור הנילוס הכחול. בעבר היה קדוש לפאגאניים וכיום לנוצרים. לפי האגדה הנוצרית המקום קשור לקדוש אבא אברייק. הוא הגיע למקום במאה ה16 מטיף לתושבי האזור על הנצרות בזמן שאתיופיה הייתה תחת כיבוש מוסלמי של אחמד גרן, משהגיע הידיעה לידי השליט הוא ציווה לאסור את אבא אברייק

לאבא אברייק היו 7 ספרים קדושים שאותם כתב ומהם נהג ללמוד. לאחר מעצרו הוא נכלא בגונדר, אבל כשאחמד גרן ראה אור על טבעי בוקע מחדר מעצרו של אבא אברייק הוא ציווה לשחרר אותו. כשהגיע חזרה לאזור המעיינות ניסה להיפטר מספריו ולקבור אותם באדמה, אלא שאלה יצאו בדרך פלא מהמעיין, שמאז יש לו תכונות מבורכות. אבא אברייק קידש את המעיין ומאז המים שלו משמשים למרפא וכל יום נישאים במקום דרשות. הספרים הקדושים נשמרים בכנסייה הקרובה.

גיש אביי נמצא בלב אזור פורה וירוק מאד כשעתיים נסיעה מבהר דר. ליד המעיין יש בריכה גדולה בה טובלים. צריך להגיע למקום בשעות הבוקר ובלי שאכלתם דבר, אחרת לא יכניסו אתכם פנימה כי אינכם טהורים. תוכלו לראות אנשים טובלים במים הקדושים ושומעים דרשות במדרון הסמוך, ואפילו לבקר בכנסייה העתיקה הסמוכה. בעצים שמסביב קופים וציפורים.

 

הרי סמיאן

ההרים הגבוהים ביותר באתיופיה שמגיעים לגובה 4620 מטר ולעיתים יש בפסגתם קרח ושלג. נמצאים מצפון לגונדר. למעשה זאת רמה שמתרוממת לגבהים אדירים ונגמרת במצוקים אדירים כלפי צפון ומזרח. ככל שעולים משתנה הצמחייה לכדי סוגים מיוחדים של יוקות ואלוורה. הרמה שורצת בלהקות של בבונים אנדמיים שלא מפחדים להתקרב לבני אדם, ציפורים מיוחדות כמו בכל אתיופיה ובמקומות מסוימים ניתן לראות את סוג של אייל מיוחד. הדבר היפה ביותר הוא ללכת על קו המצוקים מהם נשקף הנוף עד אריתריאה. במקום מפלים, יערות, דשאים ירוקים.

יש אפשרות לעשות טרק של כמה ימים בהרים בהליכה מבקתה לבקתה בהם יש אוכל מקומי ומיטות בסיסיות, בתחילת הפארק בית הארחה ברמה טובה אך מחירים בשמיים – סמיאן לודג'.

ההרים הם שמורת טבע, ולמרות זאת יש בהם עדרים של מקומיים וכמה כפרים.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו