הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

צ'וטה צ'אר דהאם - טיולים לרחבי העולם

"צוטה צאר דאם" chota vhar dham – ארבע משכנות האלים
מסלול עולי הרגל ההינדים בהימאליה

יש להבדיל בין מסלול "צאר דאם" הגדול, שמכסה את כל שטחה של הודו, ובין מסלול ה"צאר דאם" הקטן, שנקרא לכן "צוטה צאר דאם" המתייחס לארבע אתרי קדושה במדינת אוטרקאש בהימליה ההודית. מאמר זה מתייחס למסלול הקטן בלבד
הצוטה צאר דאם נוגע במקור, שורשי ומהות האמונה ההינדואיסטית והתרבות ההודית. כל הודי מאמין מצווה פעם במהלך חייו לעשות את המסלול הזה, הכולל כמה מהמקומות היפים ביותר בהימליה, מקור הנהרות המזינים ומביאים חיים למישורים הנרחבים של צפון הודו, מקום התפתחות התרבות והדתות.
אצל ההודים הנהר גנגס נחשב קדוש ולמעשה ישות חי, אל, או יותר נכון אלה - גנגה. היא נובעת משערותיו של שיווה ומגיעה לארץ בכמה מקומות בהימליה. המים הקדושים של הגנגס הם למעשה אל חי, דהרמה חיה, המחבר בין ההר לאוקיינוס, החלקים השונים של הודו. במקביל לנביעת השפע הרוחני לעולם, כך נובעים מי הגנגס, ובמקביל לזרימה הקדושה של האנרגיות בין מקור הבריאה לביטויה בעולם הפיזי, כך זורמים מי הגנגס מההרים לים.
הנהר נוצר בכוונה לטהר את אפר המתים במלחמות העבר האגדתיות, והוא מטהר את אפר המתים עד היום, המים שלו משמשים בפולחן ורחצה בהם מביאה אושר ובריאות, ואף שחרור מקרמה ואפשרות לגלגול טוב יותר בחיים הבאים. קשה להגזים בחשיבות הנהר להודים וניתן להגיד שהודו היא במידה רבה תרבות ודת נהר, הדוגמא הקרובה לכך ביותר היא מצרים והנילוס.
הנהר עצמו יוצא מההרים ליד הרדיוואר, שהיא אחת משבע ערי הקודש של ההינדים, אחרי שהוא עובר ברישיקיש, בירת היוגה העולמית. לפני כן הוא מתחיל מכמה נהרות נפרדים, שלושה מהם נחשבים קדושים. נהר האלקנדה המתחיל בקדרינת, נהר הבגירטי המתחיל בגנגנטורי, ונהר המנדקיטינ המתחיל בקדרנט. שלוש מקורות אלו הם שלושה מארבעה אתרי העלייה לרגל של מסלול הצוטה צאר דאם. האתר הרביעי יאמונוטרי, הוא מקור הנהר היאמונה, שמתחבר לגנגס בשפלה ההודית לאחר שהוא עובר בדלהי, זהו הנהר החשוב ביותר במישור הניקוז של הגנגס שמנקז 40%  משטחו ונפח מימיו שווה לזה של הגנגס עצמו.
שניים מאתר הצוטה צאר דאם קשורים לאלוהיות נשיות: יאמונה וגנגה, אחד לאל שיווה, ואחד לאל ווישנו, ויחדיו הם מכסים את עיקרי דרכי הפולחן והדבקות ההינדואיסטיים.
 

ארבע משכנות האלים


יאמונוטרי yamunotri


זהו האתר הראשון שמבקרים בו במסגרת הצוטה צאר דאם, והמבוקר פחות מבניהם. לעמק המוביל ליאמונוטרי ולאתר עצמו יש אופי נשי משהו, המתחזק על ידי בריכות הטבילה של המעיינות החמים. מהותו של המקדש שהוא בנוי מעל מעיינות חמים, ויש בו נביעה כה חמה שניתן לשים בה שקיות עם אורז המתבשל לכדי ארוחת מנחה.
העמק סגור מכל צדדיו על ידי מדרונות תלולים וצוקים, ולא רואים את הקרחונים המזינים אותו, לא רחוק משם, הוא מעין רחם, נקיק הרים, מהצדדים נופלים מפלי מים רבים, אנשים מטפסים במדרגות ובשביל האבן. הדרך אליו היא ברגל מרחק 5 קילומטר של טיפוס קשה אבל אפשרי.
מעל המקדש מגדל קונוס צבוע כתום.
יאמונה הייתה אשתו של אל השמש, אלה עתיקה הקשורה ליאמה אל המוות, אבל היא חיים. היא גם בת זוגו, יותר מאוחר, של קרישנה. היא עומדת על צב ובידה כד מים, אולי קשר לברהמה בורא העולם, לעיתים היא בתו של ברהמה ואשת אל השמש, לעיתים בתו של אל השמש ביחד עם אחיה יאמה. כך או כך יש כאן מחזור של אגדות עתיקות, שאולי קשורות לוודות ולאופנישדות.


גנגוטרי gangotri

נחשב באופן פופולארי כמקור הגנגס, למרות שלנהר הרבה מקורות, בליבו מקדש מרשים שמדי ערב ובוקר נערכים בו טקסים מרגשים. קשור לאלה גנגה.
במקום זה נמצאת הבריכה שממנה נברא העולם, נהר הגנגורטי נופל במפלים מרהיבים לתוך בריכה שבתוכה יש מערבולת של מים עולים, והסיבה היא סלע שנמצא למטה, ניחשתם נכון – לינגה של שיווה. בחורף בזמן שקפוא מסביב והזרימה כמעט ולא קיימת ניתן לראות אותו, אלא שאף אחד לא בא למקום הזה בעונה זו והוא סגור מאוקטובר ועד אפריל, כל ארבע אתרי העלייה לרגל בהרים של הצוטה צאר דאר סגורים בעונת החורף, הם נפתחים בפסטיבלים שונים באפריל, ונסגרים בפסטיבלים לא פחות מרשימים באוקטובר.
ובכן בריאת העולם על ידי ברהמה התחילה מכאן. ובאופן כללי גנגוטרי הוא מקום של ברהמה, האלה גנגה, אך גם מסתרי הבריאה, זהו מרכז של מיסטיקנים ובבות, מתבודדים ואנשים הרים, שחלקם חיים במערות שמסביב ומתרגלים את מסורות המדיטציה העמוקה, סמדי, מסוגלים לעמוד בתנאים שבני אדם רגילים לא יעמדו בהם.
 


קדרנת kedarnath

זהו הנידח ביותר מבין ארבע מקומות העלייה לרגל, הגבוה והקר, שהדרך אליו היא או בהליקופטר או בשביל קשה יחסית שבו עולים ביחד 1600 מטר! המקום קשור לאל שיווה ויש בו מקדש עם אדריכלות מיוחדת הקשורה לאל זה. כמותו מופיע גם במקומות אחרים באזור כגון גופטקשי, ומקדשי שיווה שקשורים לחמישה האיברים בגופו. נמצא על נהר המנדקיני mandakini
המקדש בקדרנת נבנה על ידי האחים הפנדבים והוא אחד מ12 המקומות הקדושים ביותר לשיווה, מקום הופעת הלינגה של שיווה, (מקום נוסף זה באוטרקאשי)
לפי האגדה האחים הפנדווים רדפו אחר שיווה בתקווה שהוא יוכל למחול להם על חטאיהם, וההרג שהם עסקו בו בזמן המלחמות הגדולות. זה התחמק מהם מחופש לשור הננדו, האחים תפשו אותו בקדרנת, ואז הוא נעלם באדמה והחטוטרת שלו מופיע שם, כשאיברים אחרים: ידיים, פנים, שיער ובטן, מופיעים במקומות אחרים בהרים, אלו הם הפנץ קדר panch kedar אתרי עלייה לרגל הקשורים לשיווה בהרים, דרכם הארץ מקבלת צורה של אדם. כמו במקדש מצרים. ניתן להגיע לארבע האתרים האחרים רק בהליכה ברגל
שיווה קשור להרס, אלא שזה הרס של הדברים הרעים, הדר של התקדמות בחיים היא היפטרות מהתכונות השליליות ורכישת תכונות טובות, ובשני המקרים הללו שיווה עוזר. צריך לדעת להתכחש לגוף, לתאוות, לאגו, וכל זה פעולה של שיווה, אולי מסיבה זו ואולי מסיבה אחרת בקדרנת יש הרבה מאד סאדו, אנשים שפנו עורף לעולם הזה והם מסתובבים בעולם יחפים, עם שמיכה ומעט ציוד עליהם, ישנים ברחובות ומקבצים נדבות


קצת יותר על האחים הפנדווים

(הסיפורים עליהם מופיעים במהברטה, האפוס הלאומי של הודו המספר על מלחמת הטוב ברע).
האחים הפנדווים נועדו לשלוט על הארץ ולהביא תור זהב לאנשים, אבל לפני כן הם היו צריכים לשלם על הקרמה שלהם, ליודהישיטרה, שלימים יהפוך למלך המושלם, הייתה חולשה אחת והיא להימורים, אולי עקב חיים קודמים, ובמשחק מכור הוא הפסיד את הממלכה וכל נכסיו, כך שכולם נאלצו לצאת ל12 שנה בהרים, בהתבודדות, בכדי לקיים את ההתערבות מבחינה חיצונית, ולשרוף את הקרמה הרעה מבחינה פנימית, לפי שיוכלו לחזור ולטעון לממלכתם, את הזמן הם בילו בהרי ההימליה באזורים של קדרנת, פוגשים את הרישים הקדומים, כל מיני אנשי פלאות, מתקדשים ומתכוננים לתפקידם, ארגונה למד להפעיל נשק רב עוצמה שניתן לו על ידי אינדירה, מזכיר אולי את הנשקים של הקיקלופים באגדות היווניות, ומרמז על קיומם של ציוויליזציות מפותחות ולהן טכנולוגיה שאין בידינו כיום שהם המקור של הדת הגבוה של ההודו אירופאים והסיפורים המיתולוגים על אנשים עם יכולות על אנושיות ומכשירי פלאים, כולל כלי נשק הרסניים, כגון אלו שהיו בוודאי באטלנטיס.
לאחר 12 שנה הם חזרו לארץ ולאחר שנה נוספת של התבססות נאלצו להילחם את מלחמת הצדק של הטוב כנגד הרע, כדי לכונן מחדש את ממלכתם שנגזלה מהם. אלא שבסוף ימיו רצו האחים לוותר על מנעמי השלטון, הבלי העולם הזה, וכך פנו הם בהנהגת יודהישיטרה בחזרה אל ההרים, הם עלו במעלה נהר הלקנדה, והפסגות המשוננות לכיוון בדרינת. יודהישטרה הוביל בראש כמו נמצא בחלום, והאחים מנסים ללכת בעקבותיו, בקלות הוא עבר על פני מצוקים ודרדרות, במקומות בלתי אפשריים, והנה אחד האחים נפל לתהום, אלא שיודהישטרה כבר היה בשלב זה מעבר לטוב ולרע, מעבר לסיבתיות של החיים, ואפילו לא שם לב לקריאתו של בהימה, עוד ועוד אחים ומלווים נפלו ונעלמו להם בדרך, כל אחד מסיבות הקרמה שלו, ורק יודהישטרה המשיך בדרכו הבודדת אל גורלו, למרומי הפסגות הגבוהות ביותר, מהם הוא נלקח לשמיים.

האסון והנס
בשנת 2013 בזמן המונסונים של יולי, הגיעו ענני סערה מפותחים ו"נתקעו" בפסגות של קדרנת, לא זזים קדימה או אחורה, ומרוקנים את תכולתם האין סופית במפלי מים אדירים אל הערוצים היורדים מההר, מתחת להר היה אגם ששם ביקש גנדי לפזר את אפרו, מתחבא מאחורי דרדרת סלעים קרחונית שמעל הכפר קדרנת, בו המקדש לשיווה שהוא אתר עלייה לרגל ואחד החשובים בעולם. למטה יותר בערוץ הנחל היו כפרים נוספים בדרך עולי הרגל מהמעיינות החמים של הכפר גוריקונד ועד לאתר קדרנת, מרחק 15 ק"מ הליכה אבל עלייה של 1600 מטר באוויר הדליל, בכפרים היו בקתות ובהם בתי תה, חנויות מזכרות, ומגורי התושבים. הענן שנתקע על ההר הוריד גשמים בקנה מידה תנ"כי במשך שעות רבות, עד שהאגם שמתחת עלה על גדותיו ופרץ את הדרדרת שיצרה אותו, גורם ביחד עם המים שירדו מעל הערוצים שמסביב לשיטפון אדיר בערוץ הנחל. השיטפון סחף והרס את כל מה שבדרכו, כמה כפרים על תושביהם ותכולתם נעלמו ונסחפו במים העולים, וכך גם מרכז הכפר קדרנת, האזור העמוס ביותר של חנויות המזכרות והמאכל, נדמה כאילו האלים עצמם זועמים על חילול הקודש של דוכני הכספים והתענוגות בפתח מקדשו של שיווה המכובד והעתיק, שהתקיים במרכז הכפר עוד מזמן האחים הפנדווים. 
הזרם שירד מההרים ניקה ומחק את כל התוספות המלאכותיות של תרבות המאה ה21, מראה את עוצמתם של האלים והטבע. האמונה ההודית הקדומה היא שמקורות הגנגס בהרים הם נביעה משערותיו של שיווה בו נכלאה האלה גנגה שרצתה להציף את האדמה, נדמה היה כאילו שיווה מנער את שערותיו ומשחרר מעט את הרסן על גנגה, מתיז טיפות שהופכות לזרם אדיר של מים. אבל מה על המקדש העתיק והיקר? מקדש שהוא אב הטיפוס לכל מקדשי שיווה באזור, בתוכו נמצאת החטוטרת של שיווה עצמו, גבו הבולט מן האדמה, ועליו נחש מכסף, בתוך חדר מצופה כסף מאבנים שחורות ועליהם פסלונים עתיקים.
הזרם האדיר הביא אתו מההר, אלוהים יודע איך, סלע ענק בגובה יותר משני מטרים וברוחב המקדש המדויק – כעשרים מטרים, סלע ששוקל מאות טונות, וסלע זה נעצר בדיוק לפני המקדש בזווית מקבילה אליו, חוצה את הזרם האדיר לשניים, מעשה ים סוף, נדמה היה כאילו האל עצמו התערב כדי להציל את מקדשו ולמחוק את כל מה שנבנה סביבו והפריע לתחושת הקדושה. ואכן המקדש העתיק שרד, אך כל מה שמסביב נהרס, ובמקומו נבנתה רחבה גדולה ושדרה רחבה ופתוחה המובילה את המקדש מתחתית הכפר, במקום שבו זרם השיטפון.
כיום הסלע צבוע אדום והפך להיות בעצמו מקודש, אם זה לא נס משמיים, אז מה כן?
אתר קדרינת סגור בחורף, אלא שמעליו יש מקדש אדום לא אחר, שהוא נשאר פתוח, אולי יש שם סאדו אחד או שניים שמתבודדים להם במקום שאליו אין איש מגיע למשך חצי שנה, ומקדש זה שומר על מקדש שיווה מרחוק


בדרינת badrinath

הפופולארי מבין אתרי העלייה לרגל של הצוטה צאר דאם, והיחיד שהוא חלק מה"צאר דאם" הגדול, מסלול עולי הרגל שמתייחס לכל תת היבשת ההודית. נמצא לגדות נהר האלקננדה.
העמק של בדרינת כלוא בין שתי פסגות הרים גבוהות, הנאר, והנאראיאן, הנקראים על שם שני רישים עתיקים nara and Narayana שקיימו את הטהרה שלהם במקום. הוא כמו עולם בפני עצמו. נהר האלקננדה עובר בו ובכפר ישנם כמה מעיינות חמים מקודשים שעולי הרגל נוהגים לרחוץ בהם לפני הכניסה למקדש. בדרינת הוא הופעה של האל וישנו, בורא ומקיים העולם. בחורף פסלון האל יורד למקום שנקרא josimath שזה בירת המחוז.
ההימאליה זה ארץ הידע האמיתי jnana  בעוד שהשפלה היא ארץ המעשה karma
את המקדש הקים סרי שנקרה המפורסם במאה ה8 לספירה, מחזיר אותו להינדואיזם מהבודהיזם, הוא התקין משפחת ברהמינים מקרלה בדרום הודו, המשמשת את המקום עד היום.
כמה ק"מ מבדרינת נמצא הכפר מנה, שהוא הצפוני ביותר והאחרון בהודו, בואכה טיבט. הכפר בנוי בצורה יפה ומסורתית, במקום מפגש נהרות, על צלע ההרים, ולידו כמה אתרים קדושים, מערה שבה חיבר ווד ויאס את המהאברטה, אבן ששם על הנהר בהם, אחד מהאחים הפנדווים. המקום כולו קשור אליהם.
 

אתרים לאורך מסלול ה"צוטה צאר דאם"
אוטראקאשי וגופטקאשי
המילה קאשי היא שם אחר לווראנסי, העיר הקדושה ביותר להודים על גדות הגנגס, קשורה להופעתו של שיווה, שריפת המתים, וההשתחררות מהקרמה וקללת הגלגולים, שחלק מזה מושג על ידי טבילה בגנגס. ומכאן שהמילה גופטקאשי משמעה קאשי הנסתרת, ואילו אוטרקאשי זה קאשי הצפונית.


אוטרקאשי uttarkashi

אם ווראנסי – קאשי היא מרכז לפולחן ההודי, הרי שאוטראקשי הייתה פתח לקדושי ההימליה ומקום של מורים מוארים, תורת הסוד, המרכז הרוחני ההינדואיסטי. בלב העיר שנמצאת על גדות הגנגוטרי, אחד משלושה מקורות הגנגס (כמו אצלנו 3 מקורות הירדן), נמצא מקדש עתיק מאד של שיווה ובתוכו אבן לינגה, שעליה מזרזיפים כל הזמן מים מהגנגס כדי לקרר את תשוקתו של שיווה, שמא תהרוס את העולם. מול המקדש ישנו מקדש קדום נוסף לאלה שקטי, זוגתו של שיווה ובתוכו מוט עץ ענק ועתיק תקוע באדמה ומתחלק לקלשון משולש בראשו. ישנם מקדשים נוספים בגבעות שמסביב, אבל המקום החשוב ביותר הוא הר בצורת פירמידה בשם וורונה המתנשא מעל העיירה ובו לפי האגדות 330.000.000 מלאכים, אלים וישויות מוארות, בדיוק אותו מספר אלוהיות כמו אלו הנמצאים בגופה של כל פרה מזת רעב המשוטטת חסרת מעש ברחובות העיירה, מרוקנת את תכולתה על מה שניתן לקרוא לו במקרה דחק "רחובות" ומפריעה לתנועה. כל זה לפי האמונה ההודית, אלא שבהר וורונה הירוק והיפה בהחלט יש הרבה יותר מקום, למדרונותיו נמצאים כמה אשרמים חשובים בהם לומדים את פילוסופיית הוונדטה של הקדושה סרי סנקרי שחידש את ההינדוהיזם במאה ה8 לספירה, וכן את הכתבים העתיקים של הוודות בסנקסקריט, שפת הקודש העתיקה. כמה מהמרכזים הללו מודרניים וקשורים לתנועות התחדשות ועידן חדש הינדואיסטי הודי כגון זו של סוומי ציננדנה, סוומי שיווננדה, ועוד. במקום נערכים סדנאות יוגה וודנטה אליהם מגיעים משתתפים מכל העולם, התלמידים שפגשנו החיים באשרם נשבעו לנו על קדושתו של ההר והאנרגיה המיוחדת שלו, אותה ניתן להרגיש רק שמטפסים ברגל, שזאת הדרך היחידה להגיע למעלה.


גופטקאשי guptkashi

גופטקאשי משמע ווראנאסי – קאשי הנסתרת, עיירה לא גדולה החבויה בעמק נפלא שממנו נשקפים ההרים היפים ביותר בהימליה ההודית, ובראשם קדרנת והפסגה המרובעת דמות כס של הר שנמצא מזרחה משם. כאן החביא את עצמו שיווה מפני האחווים הפנדווים, אך הם גילו אותו והוא ברח לקדרנת, שם נתפש. בלב העיירה מקדש שיווה עם צורה טיפוסית של קונוס טרפזי פחוס, ובתוכה, איך לא? לינגה של שיווה, שעליה מזרזיפים מים.
בחצר המקדש בריכה מרובעת ואליה נשפכים שני סילוני מים משני הצדדים היוצאים מראש ברונזה של פיל ומראש ברונזה של פרה, לפי האמונה המקומית אלו הם מים משני מקורות שונים, האחד, זה מים של נהר הגנגס, והשני, זה מים של נהר היאמונה. איך הגיעו לכאן מים מנהר היאמונה המרוחק כמאה ק"מ? רק אלוהים יודע, ובכל מקרה שני הנהרות הקדושים הללו נפגשים בבריכה שלפני המקדש.
גופטקאשי נמצאת על גדות נהר הלאקאנדה, אחד משלוש מקורות הגנגס היוצא מקדרנת. היא שער היציאה לקדרנת, אחד המקדשים המרשימים בהימליה. ממנה יש שירות הליקופטרים, שהוא כמו מוניות, ומעליה כמה בתי הארחה יפים ומוריקים.
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו