לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

קלרה והאסלאם - טיולים לרחבי העולם

קלרה הקדושה מגרשת מוסלמים מאסיזי: גלגוליו של עימות דתי
פרופסור נירית בן אריה דבי

הקדמה:
קלרה הקדושה מאסיזי (1194-1253) היא קדושה פרנציסקאנית שנחשבת למקבילה הנשית של פרנציסקוס מאסיזי ולמייסדת מסדר הקלריסות. החל מראשית העת החדשה המוקדמת מיוצגת קלרה מאסיזי באמנות כאשר היא אוחזת בידיה את האוסטיה- כלי  מתכת מזהב או מכסף שבו מונחים שרידי הלחם והיין מטקס המיסה. הייצוג הזה מתייחס לאפיזודה היסטורית שקרתה ב-  1240, כאשר החילות השכירים המוסלמים של האימפרטור פרדריך ה-II, הקיסר הגרמני ומלך סיציליה תקפו את המנזר הקטן של הקלריסות של סאן דמיאנו שליד אסיזי. באמנות מופיעה קלרה קשישה וחולה נשאת על ידי אחיותיה הנזירות כשהיא מניפה את האוסטיה בידיה כאשר היא עומדת בפתח המנזר. החיילים המוסלמים נופלים מהחומות ונסוגים מפני הזוהר של הכלי הקדוש, והמנזר בסאן דמיאנו ובעקבותיו אסיזי כולה ניצלים מהכובשים.

המטרה של ההרצאה היום היא להבין את המקורות לסיפור זה, את גלגוליו השונים באמנות, את המשמעות שלו ואת השאלות שהוא מעלה. בקצרה- הייצוג המוקדם ביותר מופיע ב- 1260 - בפנל שצייר גווידו דה סיינה וקשור לתפיסה של מות קדושים- מרטיריום לאחר מכן נעלם הסיפור באמנות ואת מקומו יורש דימוי אחר של קלרה- קדושה מיסטית שקטה וסולידית. בתחילת המאה הט"ז מופיע הסיפור מחדש ונפוץ מיידית במדיומים שונים כמו ציורי מזבח, פרסקות, רישומים והדפסים. אני מציעה הסבר משולש להופעה המחודשת של הסיפור: הסבר דתי פרנציסקאני פנימי- גילויה מחדש של קלרה מאסיזי המקורית על ידי המסדר הפרנציסקאני עצמו והפצת פולחנה מחדש; הסבר פוליטי- הערצת דמותה של קלרה מאסיזי כמי שמייצגת גיבורה נוצרית המגנה על הקהילה בפני איום מוסלמי- סכנה מוחשית ורלוונטית לנוכח העימות וההתנגשות עם העולם התורכי; הסבר דתי תיאולוגי-קתולי- הפיכתה של קלרה מאסיזי לקדושה המייצגת את נס האווכרסיטה- נס טקס המיסה ובכך התאמה לתפיסות התיאולוגיות של הכנסייה הקתולית שאחרי טרנט שמעלות על נס את חשיבות טקס המיסה- הסיבות האלה ביחד מצמיחות מחדש את הסיפור.

מעבר לסיפור הספציפי- זהו סיפור שדן בהתנגשות וקונפליקט- עימות לא שגרתי שבין קדושה נוצרית נשית וחלושה מול צבאות של מוסלמים מאיימים עימות שמסתיים בניצחונה המפתיע- על משמעותו וגלגוליו של סיפור זה באמנות ועל השלכותיו לגבי חברה, מגדר ודת- על כך הדיון.

בהרצאה אסקור את התפתחות המסורת הויזואלית- דוגמאות שונות- תוך ניתוח והסבר הסצנות, מדוע ובאלה הקשרים הן מופיעות – במקביל אמקם את הסצנות בקונטקסט ההיסטורי והתרבותי- אסביר את הנסיבות הפוליטיות וההיסטוריות שהביאו לצמיחת הסיפור ולמשמעויות שלו. סיפורנו מתחלק לשלושה שלבים: השלב המוקדם- קלרה הקדושה כמקבילה של פרנציסקוס-   קדושה וקנוניזציה- מאה י"ג / השלב האמצעי- קלרה הקדושה בצילו של פרנציסקוס- קלרה "הסולידית"- מאות י"ג- ט"ו/  השלב המאוחר - קלרה גיבורת אסיזי והעולם הנוצרי – החל מהמאה הט"ז ובחוגים קתולים עד תקופתנו

 

השלב המוקדם- קלרה הקדושה כמקבילה של פרנציסקוס-   קדושה וקנוניזציה- מאה י"ג

יצירה של גווידו מסיינה, לפנינו יצירה של אמן מוקדם עוד לפני דוצ'יו , היצירה היא חלק מרליקווריום- תיבה של שרידי קדושים, מקור הציור ככל הנראה הוא מנזר הקלריסות בסיינה או הקתדרלה של סיינה (בשל הנוכחות של הקדוש  ברתולומאו- הקדוש של הקתדרלה- הצגה הפוכה). הפנל הוא למעשה המכסה של הרליקווריום שכולל 4 סצינות: הסטיגמטה של פרנציסקוס, המרטריום של ברתולומיאו, קלרה והמוסלמים, המרטריום של קתרינה מאלכסנדריה- 2 קדושים קדומים ושני קדושים בני התקופה. לפנינו ייצוג נרטיבי, נאיבי אך מלא פרטים מוחשיים- שימו לב לאכזריות המתבטאת בסצנות השונות- ביתור  הגוף אצל ברתולומאו- פשיטת העור, הגוף המעונה על הגלגל אצל קטרינה מאלכסנדריה, פצעי הסטגימטה של פרנציסקוס. כעת נפנה לבחינה מדוקדקת של הפנל שלנו ואז נראה את קלרה הקדושה מוצגת בפתח המנזר והמוסלמים נופלים כשראשיהם כלפי מטה ולבסוף מתרסקים לרגלי החומות.

פרשנות היסטורית
קלרה הקדושה מתה ב- 1253 וב- 1255 הוכרזה כקדושה של הכנסייה הקתולית. בספרות חיי הקדושים, בפרוטוקולים שנשארו ובעדויות שנאמרו במהלך הכרזתה לקדושה- בולט סיפור גרוש המוסלמים מאסיזי ששימש כעדות מרכזית לעוצמתה הרוחנית של קלרה. הסיפור מופיע אצל הפרנציסקני תומס מצ'לאנו ב-  (1255-1260)  VITA PRIMA   כך: "המוסלמים האכזריים, רבים כדבורים, בפיקודו של פרדריך ה-II החלו לפרוץ למנזר הקלריסות סאן דמיאנו בפתח העיר אסיזי. אז נמלטו מפניהם הנשים המבוהלות וזעקו לעזרה לקלרה מאסיזי , אם המנזר. כשהיא חלושה וחולה היא בקשה מהן לשאת אותה לשער המנזר ובידיה קופסת שנהב מכוסה כסף שבה היו מונחים שרידי האדון. אז קלרה כרעה ברך לפני האדון ובדמעות בעיניה שאלה: "האם תרצה למסור אותי בידי הפגנים הללו" ?  קולו של האדון בקע מהקופסה ואמר: "תמיד אגן עלייך"  קלרה פנתה שוב: "אבל אנא האדון הגן על העיר" ענה האדון: "גם העיר תסבול סכנות רבות אבל תזכה בהגנה" . קלרה שטופה בדמעות פנתה לאחיותיה בהבטחת ההצלה. ואילו כאשר ראו המוסלמים הכלבים האכזריים (שפת המקור)- את קלרה מניפה את שרידי האדון נבהלו וברחו מפני זו הבתולה הקדושה שלא נרתעה בפניהם."

בספרות הפרנציסקנית המוקדמת הזו בולט הניסיון להציג את קלרה כקדושה המקבילה לפרנציסקוס בחשיבותה ובכוחה כפי שעולה מהפנל. כך למשל, גם לפרנציסקוס נגלה האל דרך הצלב בכנסיה ההרוסה של אסיזי, כנסיית סאן דמיאנו (אותה הכנסייה) ודיבר אליה ישירות .
הקשר אחר מרכזי הוא למושג המרטיריות- מות קדושים. בספרות על קלרה מסופר שכאשר היא שמעה על המרטיריום של קבוצת נזירים פרנציסקנים שיצאו להטיף למוסלמים במרוקו ומתו מות קדושים ב- 1221- היא ביקשה ללכת לשם בעצמה. כמו פרנציסקוס ששאף למות קדושים וחצה את הקווים הצלבניים למפגש בלתי נשכח עם הסולטן המצרי גם קלרה שאפה למארטיריום. כמו פרנציסקוס שקיבל מתנות וחזר לצד הנוצרי ללא פגע גם קלרה לא זכתה במרטריום. למעשה הסטיגמטה- פצעי הצליבה של פרנציסקוס, נחשבה על ידי תאולוגים פרנציסקנים כמו בונונטורה מעין סוג של מרטיריום, וכך גם העימות של קלרה עם המוסלמים הוא מעין פיצוי על המרטריום שלא זכתה בו, עימות עם העולם המוסלמי המתרחש כאן בדרך אחרת.  היבט נוסף כאן הוא הפוליטי- החיילים המוסלמים נמנים עם צבאות השכירים של פרדריך ה-2 מלך סיצליה והקיסר הגרמני שבמהלך המאה הי"ג תקף את מרכז איטליה וביקש לכבוש אותה. פרדריך ה- 2 היה יריב של האפיפיורות וידיד של העולם המוסלמי. כך, במקום לצאת למסע צלב, בחר לכרות ברית שלום עם הסולטן המצרי אל קמיל ובכספי שלמונים קיבל את מלכות ירושלים ללא קרב. בשל קרבתו לעולם המוסלמי ובשל רצונו להשתלט על מרכז איטליה, הוכרז פרדריך השני כאויב מושבע של האפיפיורות  ולכן הוחרם (אקסקומונקציה) שוב ושוב. בין היתר, האפיפיורות הכריזה נגדו מסע צלב. בקרב חוגים פרנציסקאנים היה שנוא במיוחד ונודע כאנטי-כרייסט. רקע זה מסביר אף הוא את הופעת הסצנה בפנל שלפנינו.
אך לגבי המסורת הויזואלית מדובר בדוגמא חד פעמית- נפנה כעת להמשך גלגוליו של הסיפור.

 

השלב האמצעי- קלרה הקדושה בצילו של פרנציסקוס- קלרה הסולידית- מאות י"ג- ט"ו

באסיזי יש שתי כנסיות מקבילות בשני חלקי העיר שהוקמו לכבוד שני הקדושים: הבזליקה של סן פרנצסקו (הושלמה ב-  1253 ) וכנסיית סנטה קיארה (שהושלמה ב- 1265 ). שתי הכנסיות נמצאות בשני חלקי העיר והקדושים קבורים בהם בהתאמה- מקומות פולחן לשני הקדושים. מרבית הייצוגים של קלרה באמנות האיטלקית במאות הי"ג-ט"ו מתרכזים בשני מקומות האלה.נפנה קודם כל לסנטה קיארה , מקום קבורתה של קלרה הקדושה:

מסטר של קלרה הקדושה: (1283)- הייצוג המפורסם ביותר- תמונת מזבח  שמציגה את קלרה במרכז וסדרה של 8 סצנות מחייה. הפנל מוקדם מהמאה הי"ג אבל 20 שנה מאוחר יותר- הסצנות מציגות את ילדותה של קלרה, את עזיבתה את בית הוריה והצטרפותה לפרנציסקוס, את מסירותה לפרנציסקוס ואת מותה- 5 סצנות עוסקות בילדותה וחייה המוקדמים, 2 סצנות במותה ובהלוויה שלה וסצנה בודדת מוקדשת לתקופת כהונתה כאם מנזר בסאן דמיאנו- הסצנה העוסקת בעימות עם המוסלמים אינה מופיעה כלל.

פרשנות היסטורית
החוקרים   היסטוריונית האמנות Jeraldyn Wood   שחקרה את היצירה הזו וההיסטוריון  Miles Pattenden  שעסק בתהליכי הקנוניזציה של קלרה, שניהם יחד תיארו את התהליך שבו קלרה מאסיזי נדחקת הצידה ומוגדרת  כבת הלוויה הנאמנה של פרנציסקוס. קלרה כבר אינה מקבילה ושווה לו כמו בפנל המוקדם של גווידו מסיינה אלא משרתת נאמנה ומסורה של הקדוש הגברי. בנרטיב חדש זה – אין מקום לניסים עצמאיים וכוחניים שהקדושה מבצעת. החוקרים מתארים תהליך של דחיקתן של הקלריסות בכלל, ותהליך של השכחת ייחודה של קלרה שהופכת לקדושה סטנדרטית המצטיינת בתכונות המומלצות הנשיות של צייתנות, ענווה ושפלות רוח. למעשה, במסדר הפרנציסקני גם דמותו של פרנציסקוס השתנתה - עוד בחייו הוא נדחק ממעגלי הכוח וההשפעה והפך לסמל ודימוי בלבד. גם קלרה מאסיזי נדחקת עוד בחייה יחד עם מסדר הקלריסות לתפקידים המסורתיים בממסד הדתי.

השינוי בדגשים ובהתייחסות לקלרה מופיע אצל אותו מחבר פרנציסקני שפגשנו קודם, תומאס צ'לאנו ב- VITA SECUNDA  (1280), שם נעלם הסיפור של קלרה והמוסלמים. קלרה מתוארת בצורה הרבה יותר שגרתית כתלמידתו הצייתנית של פרנציסקוס. באמנות, יש לציין, קלרה מאסיזי לא זכתה למעגל של פרסקות משלה אלא מתוארת לעיתים דיי נדירות, בעיקר בכנסיות אסיזי ובחברת קדושים אחרים ובדימויים שהולמים הרבה יותר את המסורת הנוצרית המסורתית.

נעבור לבזליקה של סאן פרנצקו ובו אציג בקצרה שורה של דימויים כאלה: (קיים ויכוח בין חוקרים האם מדובר ביצירות של ג'וטו עצמו או של אסכולה של תלמידיו- ויכוח שאליו לא אכנס במסגרת זו)
ייצוג מפורסם במעגל הידוע מחיי פרנציסקוס בקפלה העליונה, בסצנה נראית קלרה מבכה את מותו של פרנציסקוס בתוך קבוצה של נזירות . בדימוי אחר מופיעה קלרה בקרב תהלוכה של קדושים פרנציסקנים עם לבוש אופייני, לבושה בחום ועל ראשה ברדס בשחור/לבן. כבפעמים רבות אחרות, קלרה מופיעה בסמוך לפרנציסקוס וניצבת לצידו.
ייצוגים אופיניים של קלרה מאסיזי- בתולה המחזיקה לילך בידיה כסמל לצניעות ופשטות.

 

השלב החדש- קלרה גיבורת אסיזי והעולם הנוצרי
שינויי מהותי במעמדה של קלרה בתיאולוגיה הקתולית ובעקבותיו שינוי במסורת הויזואלית מתרחש במחצית המאה הט"ז, במיוחד לאחר וועידת טרנט וכחלק מתהליך היסטורי של הרפורמה הקתולית:  קלרה חוזרת כקדושה אקטיבית והרואית, כמצילת העולם הנוצרי מפני האויבים המוסלמים.

אסקור תחילה את השינוי מסורת הויזואלית: לפנינו הייצוג המפורסם ביותר, תמונתו של צ'זארי הנמצאת היום במוזיאון ההרמיטאז בסט. פטרסבורג. צ'זארי היה צייר בארוק שפעל ברומא בשרות האפיפיורים, גרגוריוס השלוש עשרה וקלמנס השמיני, והיה למעשה מעין צייר חצר בשרות הוטיקן. תמונה זו בוצעה ככל הנראה בשנות התשעים של המאה הט"ז ומבטאת את האידיאולוגיה של הרפורמה הקתולית. קלרה ניצבת בפתח המנזר ובידיה כלי האוסטיה- כלי מזהב המכיל את שרידי האדון. קיים בתמונה דגש על הכלי הליטורגי עצמו שזוכה להתפתחות ולחשיבות רבה בפולחן הנוצרי שאחרי טרנט. את שאר התמונה ממלאים צבאות המוסלמים המתרסקים ונסוגים: חלקם נופלים מהחומות וחלקם מתמוטטים ומביאים את הניצחון המלא.

הסיפור נפוץ גם דרך רישומים. לפנינו רישום הכנה לסדרה על קלרה מאסיזי שתכנן ונטורה סלימבנה ברומא עבור האפיפיורות. קיימים רישומים רבים כמו זה של רובנס – המקורי לא שרד, אבל נותרו ממנו העתקים רבים במוזיאון הקפוצ'ינים ברומא. קיימים רישומים ותדפיסים מהמאות ה-17- עד ה- 19 המציגים את הסצינה של קלרה מאסיזי מגרשת את המוסלמים     - בדרך כלל על פי פורמט קבוע: קלרה אוחזת באוסטיה ונתמכת על ידי אחיותיה הנזירות,  המוסלמים נופלים מהחומות .

הנושא הופך ללגיטימי ומקובל, כך גם במאה הי"ח מתגבש הנושא של קלרה בגלוריה – קלרה והנצחון- נושא הולם לקישוט כיפות של כנסיות כמו הפרסקו  מנפולי שלא שרד אלא בצילומים ישנים בלבד. במאה התשע עשרה זוכה הסיפור לגרסה תיאטרלית המוצגת ברומא על ידי אחוות דתיות וגם על כך יש עדויות רבות במוזיאון הקפוצ'ינים ברומא. בעת החדשה המוקדמת, הסיפור מופץ באמצעות מדיומים שונים כמו: ציורים, הדפסים, רישומים, פרסקות, מופעים תיאטרליים ובאינטנסיביות הולכת וגוברת. מקדושה פרנציסקנית מקומית ואפילו קצת נשכחת מאסיזי הקטנה הופכת קלרה מאסיזי לגיבורת העולם הנוצרי בעיני האפיפיורות ברומא.

 

הסבר רקע היסטורי
אני מציעה הסבר משולש להופעה המחודשת של הסיפור:

הסבר דתי פרנציסקני פנימי
- גילויה מחדש של קלרה מאסיזי המקורית על ידי המסדר הפרנציסקני עצמו והפצת פולחנה מחדש. החל מאמצע המאה הט"ו תנועות התחדשות ה-
OSSERVANZA, ובמאה הט"ז תנועות הקפוצי'נים- מעמידים במרכז את החזרה לאידיאלים המקוריים של המסדר הפרנציסקני- לדמותם של פרנציסקוס ודמותה של קלרה. קיימת פעילות תיאולוגית עניפה: דרשות וכתבים ספרותיים:  דילוג על הדור השני בונוונטורה וחזרה למקורות. אצל מסדר הקלריסות ישנן רפורמות פנימיות, חזרה לרגולה המקומית של קלרה מאסיזי. המקורות עוסקים מחדש בדמותה המקורית של קלרה מאסיזי שזוכה לעדנה. כך, נתפסת סצנת המוסלמים כמהותית לתפיסה הראשונית של הקדושה.

הסבר פוליטי- הערצת דמותה של קלרה מאסיזי כמי שמייצגת גיבורה נוצרית המגנה על הקהילה בפני איום מוסלמי- סכנה מוחשית ורלוונטית לנוכח העימות וההתנגשות עם העולם התורכי.  גם כאן בולטת הרלוונטיות של מטיפים של מסעי צלב- תחיית הז'אנר של ה- CRUSADE SERMONS   . קיים חיפוש אחרי דוגמאות היסטוריות של גיבורים או גיבורות שהצילו את העולם מפני איום מוסלמי והסיפור של קלרה נתפס כאקטואלי.  נטייה זו בולטת כבר אצל המטיף הפרנציסקני החשוב, ג'ובאני דה קפסטראנו עוד בסוף המאה הט"ו שנשא סדרה של דרשות על הכנעת המוסלמים ושחרור קונסטנטינופול   ובין היתר הזכיר את קלרה מאסיזי כמודל לחיקוי. מסורת זו ממשיכה גם במאות המאוחרות יותר כאשר יציאה למלחמת קודש כנגד התורכים הופכת למשאלת לב מרכזית.

הסבר דתי תיאולוגי-קתולי- הפיכתה של קלרה מאסיזי לקדושה המייצגת את נס האווכרסיטה- נס טקס המיסה ובכך התאמה לתפיסות התיאולוגיות של הכנסייה  הקתולית של ועידת טרנט שמדגישות את חשיבות טקס המיסה.  התיאולוגיה הלוחמנית של טרנט יצאה למעשה נגד המוסלמים המזלזלים בטקס וכנגד הפרוטסטנטים המפרשים אותו בצורה סמלית בלבד. קיימת התפתחות בליטורגיה ובפולחן הקתולי שמעמידה במרכז את טקס המיסה מבחינה רוחנית כסקרמנט הראשי של הקתוליות. הדגש על טקס המיסה מתבטא בשינויים בארכיטקטורה הכנסייתית כמו גם בהתפתחות אביזרי הפולחן- האוסטיה הופך לכלי ליטורגי מרכזי עשוי זהב וכסף שמשמש בפולחן  ככלי להצגה פומבית של שרידי האדון. גם כאן קיים חיפוש אחרי קדושים שמזוהים עם האווכריסטה- בעצם עד היום קלרה- היא קדושה של טקס האווכריסטה.

 

הערות סיום
סיפורה של קלרה מאסיזי והמוסלמים מעלה שתי סוגיות מהותיות שברצוני להתעכב עליהם:

עימות מגדרי
הקדושה היא אישה זקנה וחלשה שלא מסוגלת אפילו לקום על רגליה וכנגדה ניצבים חילות אכזריים של גברים מוסלמים. העיר כבר על כך אמיל מלה בספרו הנודע מ- 1932 "האמנות שלאחר קונסיל טרנט"- קלרה מתוארת בתפקיד מוזר וגברי... קלרה מאסיזי חורגת מתפקידן המסורתי של נשים: היא ניצבת בעצמה כנגד צבאות. קלרה מניפה בידיה את כלי המיסה בתנוחה המאפיינת כמרים המראים את האוסטיה לקהל המאמינים- בכך היא מבצעת למעשה טקס דתי שבמציאות אין היא רשאית לעשות. בהיסטוריה קיימים ניסים רבים שבוצעו על ידי נשים והקשורים בטקס המיסה אבל הנשים בדרך כלל חוות חזיונות שבהן הן זוכות להתגלותו של ישו בדמות תינוק או גבר צעיר - לא זכור מקרה דומה שבו אישה הצליחה לעצור צבאות שלמים בצורה דומה. חריגות הסיפור גרמה לו להעלם מהמסורת ולחזור רק בתקופה שבה המשמעויות הנלוות שלו הפוליטיות והדתיות גברו על החריגות המגדרית.
חשוב כמובן לזכור כי קלרה מבצעת את הנס לא בכוחותיה שלה אלא באמצעות כלי האוסטיה. יתכן כי דווקא העובדה כי אישה חלושה מנצחת צבאות מאדירה אף יותר את כוחו של האוסטיה ואת הניסים שהוא מסוגל לחולל.

עימות בין דתי
סיפורה של קלרה מהווה התנגשות בין בני דתות שונות קדושה נוצרית פרנציסקנית מול חילות זרים מוסלמיים. במקור סיפק הסיפור הזדמנות נוספת לנגח אויב מושבע של האפיפיורות,הקיסר פרדריך ה-II והיה קשור אדוקות לאתוס של מסעי הצלב של התקופה- הד למרטריום ולצלבנות. עם הזמן, פרדריך נשכח והעימות הופך להיות מול עולם מוסלמי אחר, מול התורכים. בולטת כאן ההמשכיות  של מסורת מסעי הצלב, החלום לשחרר את איטליה ואת אירופה מהאיום המוסלמי כמו הנס המופלא שאפשר  גם לקדושה חלושה לעצור את המוסלמים המאיימים. בולטת כאן אידיאולוגיה קנאית דתית הקוראת לעימות אלים מול אויב זר.  למרות שבמאות הי"ז-י"ח רעיון מסעי הצלב הופך מאסטרטגיה פוליטית ממשית לפנטזיה ומשאת נפש- ההתרפקות על הגיבורה שהצילה את העולם מפני איום מוסלמי ממשיכה לפרוח ולשגשג.

ומכאן לימינו אנו:

 

השלב המודרני- רלוונטיות הסיפור לקונפליקט בין דתי היום.
עד היום -קלרה מאסיזי- מופיעה כקדושה של טקס האווכריסטה- מועלה על נס ע"י האפיפיורות ונערצת מאוד באיטליה. בתוך הפולחן זה, הסצנה של העימות עם המוסלמים - היא הנפוצה ביותר. ב-  1958  היא הוכתרה על ידי פיוס ה- 12  כקדושה הפטרונית של הטלוויזיה. וזאת מכיוון שבחג המולד האחרון  שלפני מותה, הייתה קלרה כל כך זקנה וחולה שלא יכולה לבוא למיסה בבזיליקת סן פרנצ'סקו. הנס שארע היה  שהטקס התגלה על הקיר שבחדרה כמו בהקרנה טלוויזיונית. כך, הפכה קלרה הקדושה רלוונטית מתמיד.

הפופולריות של קלרה הקדושה בולטת בחוגים קתוליים אמריקאים- כפי שעולה מאתרים להזמנת גלויות באינטרנט:הקונפליקט והעימות הדתי שהחל כסיפור על קדושה במאה הי"ג מופיע מחדש בתוך זרמים דתיים אמריקאים שעושים בו שימושים אידיאולוגיים חדשים ומעלים הרהורים נוגים על קנאות דתית וגלגוליה השונים.

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו