לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

השערות בנוגע לקשר בין תנועת האחווה הלבנה כיום והבוגומילים בימי הביניים

ראשית דבר צריך להבין שהן הבוגומילים והן האחווה הלבנה נשענים על הברית החדשה והתנ"ך, אבל נותנים להם פרשנות מיסטית, בכתבים אלו יש בסיס לתורות הגנוסטיות הנוצריות מכיוון שהם ספוגים במרכיבים של מיסטיקה וגנוסטיקה של המזרח במובן היותר רחב שלה (דואליזם איראני למשל), במיוחד נכון הדבר לגבי החלקים שאליהם מתייחסים שתי התנועות: ספר חנוך, מעשי השליחים, פרקים מלוקס ומתי, ועוד.

בנוסף לכך שתי התנועות נשענות על ספרות חיצונית כגון ספר חנוך ותומא שבוודאי שהיו בידיו של דונוב והוא הכיר אותם.

שתי התנועות מתארות מציאות של עולמות רוחניים וזה הבסיס לתורתם ומחשבתם. ומכאן שבאופן טבעי גם אם אין מסורת של העברה וקשר הם יפתחו מרכיבים דומים

אלא שאני רוצה להציע מספר דרכים עקיפות שבהם ייתכן שעבר ידע בין הבוגומילים לאחווה הלבנה של דונוב:

 

דונוב שואב חלק מתורתו מהמיסטיקה הנוצרית האורתודוקסית, ממסורת התיאוזיס ותרגולת ההיסייכיה שהתפתחה במרכזים בהר אתוס ובבולגריה והייתה פופולארית בבולגריה בסוף המאה ה19 הוא נחשף לכך בזמן ילדותו על ידי אביו, המוסדות שבהם גדל, והסביבה. גם אם הוא לא מודע לזה, אין ספק שהמסורת האורתודוקסית השפיעה עליו, על תורתו והדרך שבה הוא מעביר את הדברים ודגשיו, כפי שמראה טונצבה במחקר שלה.

המיסטיקה האורתודוקסית שהתפתחה במנזרים בהר אתוס ובמרכזים הנוצרים בבלקן בימי הביניים, מסורת התיאוזיס ותרגולת ההיסכייה הושפעו מאד וקיבלו השראה מהתנועות הבוגומיליות והמסליאנית. אפשר להצביע בבירור על העברה לא ישירה של מסורת מהבוגומוליזם אל תנועת התיאוזיס וההיסכייה בבולגריה בזמן האימפריה הבולגרית השנייה ומשם לדונוב והאחווה הלבנה.

השיעור של דונוב על תפילת האדון (carr 2016: 75) מראה שהוא הכיר את טכניקות ההיסכייה של הנזירים הנוצרים. הוא מיישם את הטכניקה בהקשר של תפילה שהייתה חשובה לבוגומילים, ואיננה הפסוקים הרגילים שבהם משתמשים הנזירים[1].

 

מרכיבים שונים מהאמונה הבוגומילית נכנסו לפולקלור הבולגרי, כפי שמראה החוקר מירצה איליאדה, מוטיבים כגון שני האחים מיכאל ושטנאל מופיעים בציור הבולגרי, בסיפור, ובאמונה העממית. דונוב שואב ומחלץ הרבה מהידע שלו מהפולקלור הבלקני, כולל תנועות הריקוד והמוזיקה שאותה הוא מפתח כתרגול האולטימטיבי לאדם הרוחני (תרגולת הפניאוריתמי). גם במקרה זה ניתן לראות מעבר לא ישיר של ידע מהבוגומיליות אל הפולקלור הבולגרי, הסיפור, הציור, ואולי גם המוזיקה והריקוד, ומשם אל דונוב והאחווה הלבנה

 

הבוגומיליות הייתה חלק ממסורת הגנוסטיקה הנוצרית הושפעה על ידי תנועות קודמות כגון המניכאים, המסליאנים והפאוליקאנים והשפיעה על תנועות כגון הקתרים. המסורת הגנוסטית נשמרה בתוך ארגונים סודיים באירופה וארצות הברית כגון זה של ה"רוזיקארים". פטר דונוב נחשף בזמן שהותו בארצות הברית לחוגים של הרוזיקארים, והושפע מהם לפי דבריו. במילים אחרות הרעיונות של הבוגומיליות והגנוסטיות עברו אל הרוזיקארים ומשם אל דונוב והאחווה הלבנה.

 

בנוסף על כך רעיונות הגנוסטיקה שהשפיעו והיו בבסיס הבוגומיליות הגיעו לאחווה מאותם מקורות ראשוניים: פילוסופיה ניאו פלטונית, ספרות חיצונית, ספרות גנוסטית, וגם מקורות משניים: הוגי דעות שהושפעו מספרות ורעיונות גנוסטיים, תורת סוד של הרנסנס, תנועות אזוטריות מערביות.

 

נשאלת השאלה האם דונוב הכיר את הספרות הבוגומילית: ספרים כמו "הים של טבריה" או "חקירת יוחנן"? לאור השכלתו הרחבה של דונוב, חיפושיו אחרי סוגי נצרות שונים (שעודדו על ידי אביו), ההילה שיש והייתה לבוגומילים בבולגריה של סוף המאה ה19. והחשיפה שלו למקורות ואנשים מלומדים. ובמיוחד לאור טענותיו הישירות שהאחווה הלבנה ממשיכה את מסורת הבוגומילים, אני חושב שיש סבירות יותר מגבוהה לכך שהוא הכיר את הספרים שלהם ואת תורתם ואולי גם היו ברשותו מקורות שאין בידינו כיום.

התמונה שדונוב מצייר של הבוגומילים היא חברה אידיאלית של שוויון, תמיכה הדדית ואנשים טהורים וקדושים, וזה שונה מהמקורות שיש בידנו שנכתבו, כאמור על ידי המתנגדים. ייתכן שהיו בידי דונוב מקורות שאפשרו לו לצייר תמונה שכזאת, וייתכן שזאת אידאליזציה של משהו שלא היה קיים

 

דונוב טען שהיה מקור של ידע קדום שממנו למדו הבוגומילים, בית ספר של מסתורין שהתקיים בבלקן תחת השם של אורפאיזם. ואכן אנו ידועים על בית ספר כזה בתקופה הקלאסית שבו היה חבר בין השאר פיתגורס. לפי אמונת דונוב לעם התרקי הקדום שאכלס את בולגריה היה ידע רוחני מתקדם ומסורת של שירה וריקוד מקודשים, וזה עבר אל הבוגומילים, ומשם לאחווה. הקשר בין האחווה לבוגומילים נמצא, אם כן, בהמשך מסורת המסתורין העתיקה של התרקים.

 

מעבר לכך דונוב טוען למעבר של ידע שלא בדרך ישירה ועקיפה, אלא באמצעות הרוח והעולמות הלא נראים. אחד מעיקרי אמונות האחווה זה גלגולים קודמים, ובהזדמנויות שונות שמעתי טענות שהם למעשה גלגול נשמות של הבוגומילים. הנפש מטהרת ומתגלגלת בכדי להגיע לזמן הזה, שבו תהיה חזרתו המחודשת של ישו ותחילתו של עידן חדש.

דונוב לימד כיתות אוקלט מתקדמות וטכניקות של מסעות אסטראליים (יציאה מחוץ לגוף) כולל מסעות בזמן. האם ייתכן שהיו לו מקורות של ידע מחוץ למסגרת המחקר המדעי הקונבנציונאלי? כמובן שאי אפשר במסגרת עבודה מדעית לענות על שאלה כזו, כך שאסתפק בהעלאת הטענה בלבד.

 

סיכום:

ניתן לראות דמיון רב בין הבוגומיליות והאחווה בנושאים של העולמות הרוחניים, מהות ומבנה האדם, הדרך הרוחנית, התפתחות אישית, ותפישת ישו כקרייסט, אנרגיה שיכולה להופיע באדם המושלם. בתיאוריה יש התאמה למרות שהשפה והמונחים באופן טבעי, לאור מרחק הזמן, שונים. ניתן גם לראות דמיון בהתייחסות לנצרות כדרך רוחנית של ידע ולימוד, ובפרשנות מקורית של הברית החדשה.

 

ישנו דמיון מסוים בין אורחות החיים של הבוגומילים ואנשי האחווה ודווקא דמיון זה מצביע על הקשר האפשרי בין שניהם ומקור השראה והעברה ישיר. קשר זה מודגש על ידי דונוב בהתייחסויותיו לבוגומילים, ואין שום סיבה לפקפק בדבריו שהאחווה היא המשך של התנועה הבוגומילית. אנשי האחווה מעודדים פרישות בתנאים מסוימים, נמנעים מיין ובשר, מדגישים טיהור, חיים חיי פשטות, ויש להם ביקורת על החברה ורדיפתה אחר הכסף

 

אלא שיש גם הבדלים בין שתי התנועות: האחווה נבדלת מהבוגומיליות בהדגשה שלה על אהבה של אלוהים, האחר, ובאופן כללי, וקבלה ללא תנאי של הסבל והחיים. האחווה מקבלת את המסורת הלאומית הבולגרית ובכלל זה הכנסייה, לא מתעסקת יותר מדי במיתולוגיה של השטן ולא מתייחסת אל העולם הזה כרע. היא לא עסוקה באופן אובססיבי במלחמה כנגד המוסדות, למרות שיש לה ביקורת עליהם, ורואה את העתיד של העולם כוורוד ואופטימי.

 

בנוסף לכך האחווה מדגישה ריקוד, מוזיקה וסגידת שמש כתרגול רוחני. הצעתי במהלך העבודה שייתכן והיו אלו מרכיבים באמונה הבוגומילית שאנחנו לא יודעים עליהם ולא מופיעים בספרים, אבל מופיעים במצבות בבוסניה, אבל לפחות על פניו נראה שיש כאן שוני.

 

צריך להבין שהזמנים מאז הופעת הבוגומיליות ועד לזמן האחווה הלבנה השתנו. הכנסייה הפכה להיות לבשר מבשרה של החברה הבלקנית, הנצרות התפתחה בכיוון של הדגשת האהבה, ושפע הידע הרוחני הן בנושאים נוצריים והן בהקשר של דתות אחרות תנועות אזוטריות כגון התיאוסופיה, בודהיזם וההינדואיזם, שהיה זמין לדונוב במהלך לימודיו בבלקן ובארצות הברית, לא היה זמין לבוגומילים של ימי הביניים.

אבל אם מקלפים את קליפות הזמן ניתן למצוא דמיון שהוא מעבר לרגיל בין האחווה הלבנה בבולגריה בתחילת המאה ה20 לבין התנועה הבוגומילית של המאות 9-14. הבוגומוליזם הוא סוג הנצרות הקרוב ביותר לזה של האחווה מבין הזרמים ההיסטוריים, יותר מתנועות גנוסטיות אחרות, ויותר מהאורתודוקסיה המיסטית.

 

אני חושב שאפשר להניח, מעבר לספק סביר, שדונוב למד את כתביהם של הבוגומילים, הושפע מרעיונותיהם, וניסה ליישם כמה מהם בפועל. זה לא היה המרכיב היחידי ואולי גם לא העיקרי בתורה שלו, אבל זה נמצא שם.

 

 

ביבליוגרפיה

 אליאדה, מ. (1976) תולדות האמונות והרעיונות הדתיים חלק שלישי )תרגום: ראובני. י.) תל אביב: נמרוד

 

 

Bibliography

Obolensky, D. (1972). The bogomils: A study in balkan neo-manichaeism Cambridge University Press.

Deunov, p. (1991). Prophet for our times: The life and teachings of peter deunov Element Books Limited.

deunov, p. (2014). The grain of wheat (second ed.). sofia: Heliopol publishing house.

Deunov, p. (2016). In Carr h. (Ed.), The teacher volume one – the dawning epoch. london: shining world press.

Fichtenau, H. (2010). Heretics and scholars in the high middle ages, 1000-1200 Penn State Press.

lorimer, d. (2015). Prophet of our time - the life and teaching of peter dunov. london: Hay house.

Vaneigem, R. (1993). The resistance to christianity. the heresies at the origins of the 18 th century., 400-409.

Toncheva, S. (2015). Out of the new spirituality of the twentieth century: The dawn of anthroposophy, the white brotherhood and the unified teaching Frank & Timme GmbH.

 



[1] התפילה החוזרת של הנזירים ההיסיכיים נקראת תפילת ישו והנוסח שלה בתרגום חופשי הוא : "ישו המשיח בן האלוהים רחם עלי החי בחטא".

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו