לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

 מאמרים נוספים בנושא רומא העתיקה - לחצו לקישור

רומא העתיקה

אוגוסט

כלכלה רומאית

הטריאומווירט

אדריאנוס

האחים הגרקכים

סולה ומאריוס

חוק רומאי

עבדות ברומא

צבא רומאי

שלטון רומאי

פילוסופיה רומאית

 

להלן כמה היבטים של החיים ברומא העתיקה. התרבות הרומאית הייתה ציוויליזאציה מפותחת שמזכירה במידה רבה את התרבות של ימינו. שוק חופשי גדול בעולם עד היום, של 70 מליון איש, כלכלת כסף ותרבות אחידה בכל מקום, תרבות עירונית על גבול המהפכה התעשייתית.

 

הפרובינציות
עם כניסת מושל פרובינציה לתפקיד הוא פרסם אדיקט של כללים לפיהם הוא מושל, את המדיניות שלו. אדיקט זה פורסם ברבים ועם הזמן קיבל מעמד של מסורת וחוק. באדיקט נקבע שיעור הריבית, כללים לניהול משפטים, ועוד. הוא נקרא עם הזמן חוק הפרובינציה.

העיקרון שהנחה את המנהל של הרומאים, כמו ברומא עצמה, היה להימנע מהקמת צוות מנהלי גדול. יחס מספר הפקידים לגבי גודל האוכלוסייה באימפריה הרומית הוא החלק העשרים מיחס זה באימפריה הסינית המקבילה. דבר זה התאפשר עקב הניהול העצמי של המוסדות המקומיים. לצד זה התפתח הרצון והמגמה להגדיל את ההכנסות מהפרובינציות. הצוות שעמד לרשותו של הנציב היה עוזר בכיר בתפקיד קוואיסטור שדאג לכספים והיה לעיתים גם שופט ו/או מפקד הצבא. כמה לגאטים סנאטורים שביצעו תפקידים שונים, פראיפקטים - מפקחים לביצוע תפקידים מיוחדים, בני לוויה שהיו בדרך כלל אנשי שלומו ועזרו לו. פקידים שונים כגון שליחים, מזכירים ויכלו להיות גם לא רומאים. לרשות הנציב עמדו כוחות צבא שתפקידם היה להבטיח את הסדר וכן הוא נהג לערוך משפט. רואים שהצוות שלו היה מורכב משלושה סוגי אנשים: אנשי שלומו. חברים, בני משפחה ועוזרים. סנאטורים ואנשי מנהל בתפקידים רשמיים. ועוזרים מהאוכלוסייה המקומית ועבדים משוחררים בתפקידי מנהל.

השירות בפרובינקיות היה הזדמנות להתעשר, ולכן פופולארי מאד. רומאי ששאף להתקדם בילה כמה שנים מחייו בפרובינציות כמין אדם עליון, כמו הבריטים בהודו. חלקם יצאו לעשות עסקים, היו כאלו שהתיישבו בבפרובינקיות דרך קבע, והיו גם קולוניות של חיילים משוחררים. באמצע המאה הראשונה מדברים על כ150.000 גברים איטלקיים ועוד 125.000 מתיישבים בפרובינציות. חלק גדול באו הפשוטי העם ובזה נפתרה בעיית הקיום שלהם שהופיעה בתקופת הגראקכים. עם הזמן מה שקרה בפרובינציות היה שאנשי המסחר והעסקים הרומאים השתלטו על הכלכלה המקומית בעזרת הנציבים. ומי מבין המקומיים שרצה להצליח כלכלית היה צריך לשתף פעולה איתם. במיוחד הם השתלטו על ענף הבנקאות וההלוואות, באנגליה, למשל, לא היו עסקאות כספיות שלא עברו דרך הרומאים.

מצבם של הפרובינציות הי הגרוע מאד בזמן מלחמת האזרחים הרומית. בנסיבות אלו היריבים הרשו לעצמם להחרים רכוש, להפקיע תוצרת, מן הפרובינציות נלקחו אנשים – עבדים, מתכות וחומרי גלם ואף הופקעה אדמה לצורכי הרומאים. הפרובינציות מאסו בשחיתות הרומית וקיבלו בברכה את קץ הרפובליקה וכינון שלטון יחיד. למעש הכינון של הקיסרות היה במידה רבה תוצאה של התרחבות רומא וייסוד הפרובינציות.

 

תושבי הפרובינציות חולקו לשלוש קטגוריות: קהילות בעלות ברית. קהילות חופשיות ופטורות מחובות, קהילות מעלות מס. בארץ ישראל היו הדקאפוליס כנראה קהילות חופשיות, בעוד שהיהודים היו קהילות מעלות מס, בעוד שבימי הורדוס הם היו קהילות בעלות ברית. לקהילות בעלות הברית והחופשיות היו מוסדות מנהל עצמי והן היו מחוץ תחום הסמכות של הנציב מבחינה פורמאלית, למרות שזה לא היה המצב בפועל.  קהילות חופשיות נקבעו על ידי המצביא בעת כינון הפרובינציה, בעלי ברית היו צריכים לקבל אישור של הסנאט ואסיפת העם. גם לקהילות מעלות מס ניתן סוג כלשהו של שלטון עצמי שהוגדר בחוק הפרובינציה.

הנציבים פעמים רבות מעלו בתפקידם ופעלו למען אינטרס אישי, צבירת הון, עושקים את הפרובינציות תוך כדי כך וגורמים נזק לרומא. לצורך זה נקבעו חוקים ברומא המגדירים את סמכויותיהם ונקבע גם בית משפט מיוחד שבו אפשר היה להגיש תביעות נגד נציבים שמעלו בתפקידם, בעיקר בעניינים של שוחד וגזל. הנציב חייב היה להגיש דין וחשבון כספי בסוף כהונתו ואסור היה עליו ליזום מלחמה. למעשה היה לנציבים כוח בלתי מוגבל וניתן היה לתבוע אותו רק עם שובו לרומא.

לתושבי הפרובינקיות הייתה חובת "אנגריה" אחריות על הדואר הציבורי, אספקת, אנשים, בהמות, אספקה. וזה הכביד מאד, מהירות השירות הייתה כמה עשרות קילומטר ביום. המערכת שומשה להעברת אספקה. על הערים הוטל חובת הדואר, חובת אחזקת הדרכים, גיוס חיילים לצבא. ב212 העניק קרקלה את האזרחות הרומית לכל האזרחיים החופשיים באימפריה. בימי הסוורים האימפריה נהייתה יותר ויותר מדינה צבאית וגם יותר טוטליטארית, הצבא מנה קרוב לחצי מליון איש. על הערים הוטל גם תפקיד הקנסוס. חלק גדול מתקציבי העיר בא מתרומות עשירים. עד המאה השלישית נטל המיסים לא היה מעיק מדי ושימש כזרז להתפתחות כלכלית.

 

מאמרים בנושא היסטוריה רומאית

היסטוריה רומאית 1

היסטוריה רומאית 2

האטרוסקים

האימפריה הרומאית

עמי איטליה בימי הביניים

שושלת בית סבוי

 

מאמרים בנושא דת רומאית

דת רומאית

אלים רומאיים

הסיביליה הרומאית

נבואות הסיבליה (הנביאה בעולם הקלאסי) באיטליה

מקדשי רומא

אסטרולוגיה כדת

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו