לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתרים לאורך השבר הסורי אפריקאי

אגם לוגאנו

אגם לוגאנו הוא אחד משישה אגמי השבר הסורי אפריקאי. והיחיד מביניהם ובאתיופיה שבו אפשר לשחות בלי סכנה של מחלת הבילהרציה, לחופיו מספר לודג'ים מלונות ואתרים נעימים שמזכירים קצת את אילת וסיני.

ממזרח לאגם שני אגמים נוספים שהם חלק משמורת טבע. אלו הם אגם שאלה ואגם אביאטה, ביניהם יש תצפית יפה והם מפורסמים באוכלוסיית הציפורים שלהם ולכן הוכרזו כשמורת טבע. מסביב לאגם שאלה כמה אזורים עם מעיינות חמים, זהו אגם עמוק מאד – 266 מטר, בניגוד לחברו הצפוני הרדוד.

ניתן לשוט על אגם לוגאנו בחיפוש אחר היפופוטמים, ציפורים, ויש בו אפילו איים.

  

ארבה מינץ

עיירה גדולה הנמצאת בין שני האגמים הדרומיים בעמק הסורי אפריקאי באתיופיה. מן הצד האחד שלה אגם צאמה ומן הצד השני אגם אבייה, הגדול באגמי העמק. העיירה מחולקת לשני חלקים. התחתון למקומיים והעליון למלונות, אוניברסיטה ועשירים. מהחלק העליון נשקפים נופים נפלאים. בארבה מינץ שדה תעופה, לידה ומולה הרים גבוהים, יש בה חוות תנינים והיא שער לשמורת טבע. אין צורך להזכיר את רוב הציפורים והקופים, היפופוטמים ותנינים.

 

אגם זיאווי

אחד מ6- אגמי השבר הסורי אפריקאי. האגם הטבעי הראשון בדרך מאדיס אבבה דרומה. כשמגיעים לאגם זיוואי הדבר הבולט הראשון הוא עושר הציפורים המופלא. המשוטטות בין הדייגים המקומיים בכל מקום בחופים. ניתן לשוט על האגם ולהגיע לאחד האיים במרכזו הנקרא "הר ציון". האי הוא הר שבראשו כנסיית מרים ציון. לפי המסורת האמהרית, לאחר חורבן אקסום על ידי המלכה יהודית הגיעו לכאן פליטים שהביאו איתם את ארון הברית ששהה באי כשבעים שנה. רק לאחר שיהודית הובסה ואקסום הייתה בטוחה שוב, הארון חזור למקומו הטבעי.

בכנסייה שבראש ההר שרידים מהמאה ה-12. המקום נהיה חשוב במאה ה-16 בזמן כיבושי אחמד גרן, הנוצרים האמהרים מצאו באי מקלט והוא למעשה היה מבודד מסביבתו לאחר הפלישה של האורמו במשך מאות שנים, מעין אי של תרבות נוצרית אמהרית בסביבה זרה. באי יש דיאלקט מיוחד, אנשים קצת שונים מסביבתם. רק במאה ה-19 התאחדו תושבי האי עם אחיהם מהצפון.

ניתן לשוט לאי בסירה ולבקר גם במושבות ההיפופוטמים באגם.

 

ששמין

בצפון העיר ששמין, הנמצאת במרכז אזור האגמים של השבר הסורי אפריקאי, נמצאת שכונה ובה כמה אלפי מאמיני רסטה שחלקם באו לכאן מג'מאייקה וחלקם מקומיים. הרסטה מאמינים באלוהותו של היילה סלסי – שליט אתיופיה עד לשנות ה-70 וצאצא אחרון לשושלת הסולומונית. הם מונים כמיליון איש, בעיקר בגמאייקה, ונודעו בעולם בזכות מוזיקת הרגאיי שלהם ונציגה המובהק – בוב מארלי. היילה סלסי הוא זה שנתן להם אדמות במקום זה והם באו כדי להיות קרובים אליו ולאפריקה.

בכפר יש שני אתרים של מאמיני הרסטה, וזאת בעקבות פילוג ביניהם, האחד הוא הכנסייה הרשמית של הראסטה, בה נפגשים בימי שבת, במקום יש מעין חדר מוזיאון ובו תמונות מחייו של היילה סלסי וסמלים של האמונה החדשה. המקום השני הוא 12 שבטי ישראל, חצר גדולה וגם בה חדר עם תמונות, על הקירות סמלים של מגני דוד וצבעים של 12 השבטים, במקום זה יש הופעות מוזיקה. בנוסף לכך יש בכפר גם בית הארחה וגם גלריה מעניינת במיוחד.

אדם שהגיע לכאן מגמאייקה התמחה ביצירת תמונות מעלי בננה והוא מציג בגלריה את אמנותו ותמונותיו שזכו להכרה עולמית. זה נקרא מוזיאון אומנות עלי הבננה, ויש בששמין מוזיאון נוסף שנקרא מוזיאון האריה – לכבודו של היילה סלסי, ליד חצר 12 שבטי ישראל.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו