לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שייח' נקשבנד

שייח' נקשבנד

נולד בשנת 1317. הייה תלמיד של השייח' סמסי, וקיבל את סוד המסדר מהשייח' אל קולל, שהיה גם מורהו של טימור לנג.
יום אחד, בצעירותו, הוא התפלל אל האל שייתן לו את הכוח לשאת את הקשיים והכאב של אהבתו. למחרת הביט אליו השייח, כאילו קרא את מחשבותיו, ואמר לו: בני, אתה צריך לשנות את אופן תפילתך. אמור במקום זאת: אלוהים תן מתענוגותיך למשרת חלש זה.
אלוהים לא רוצה שמשרתיו יהיו בקשיים ובכאב, לפעמים הוא מנסה אותם בקשיים, אך אל למשרת לבקש להיות בקשיים, זה חוסר כבוד לאל.

נקשבנד נשאל על ידי האל: "מדוע אתה נכנס לדרך הזאת?"
והוא ענה: "בכדי שכל מה שאני אומר וכל מה שאני רוצה יתקיים."
האל אמר: "זה לא יהיה. כל מה שאנחנו נאמר וכל מה שאנחנו נרצה יתקיים."
נקשבנד ענה: "אינני יכול לעשות זאת. אני חייב לקבל את הרשות להגיד ולעשות מה שאני רוצה, או שאנני רוצה את הדרך הזאת."
ואז הוא קיבל תשובה: "לא, זה כל מה שאנחנו נרצה שיאמר, חייב להיאמר ולהיעשות."
נקשבנד אמר שוב: "מה שאני אומר ומה שאני רוצה חייב להיות."
האל עזב ונקשבנד נשאר לבד למשך 15 יום, עד שהכריע אותו דיכאון עצום. ובכל זאת הוא נשאר בשלו. לבסוף נשמעה בת קול: "הו בהודין, כל מה שתרצה נעניק לך."
הוא התמלא בשמחה ואמר: "אני רוצה שתינתן לי דרך שתוביל אל כל מי שהולך בה ישירות לנוכחות השמימית."
אז הוא חווה חזיון מופלא ושמע קול האומר: "קיבלת את מה שבקשת."

מספר נקשבנד: "בתחילת מסעי בדרך, פגשתי אוהב של האל. הוא אמר לי: נראה שאתה משלנו. אמרתי לו: "אני מקווה שאני משלכם ורוצה להיות חבר שלך."
יום אחד הוא שאל אותי: "איך אתה מטפל בעצמך?"
אמרתי לו: "אם אני מוצא משהוא אני מודה לאל ואם לא אני סבלני."
הוא חייך ואמר: "זה קל. הדרך בשבילך היא להעמיס את האגו שלך ולבחון אותו. אתה חייב לשמור אותו מאי ציות, ראה אם הוא מוכן לוותר על אוכל לשבוע?"
שמחתי בתשובה בזו וביקשתי את עזרתו. הוא ציווה עלי לעזור לנצרכים ולשרת את החלשים ולהניע את ליבם של שבורי הלב, לשמור על צניעות, כניעות וסבלנות.
שמרתי על מצוותיו ובילית הרבה ימים מחיי בצורה זו. 
הו אז, הוא ציווה עלי לטפל בחיות, לרפא את מחלותיהם, לנקות את פצעיהם, לעזור להם במציאת צרכיהם. שמרתי את דרך זו עד שהגעתי למצב שבו אם ראיתי חיה ברחוב, עצרתי ופיניתי לה דרך.
הו אז, הוא ציווה עלי לטפל בכלבים בנאמנות ובצניעות ולבקש מהם תמיכה.
הוא אמר לי: "מפני השרות שלך לאחד מהם תגיע לשמחה גדולה."
עשיתי כמצוותו בתקווה שאמצע את הכלב שדרך השרות לו אמצא שמחה. יום אחד הייתי בחברתו של אחד מהם והרגשתי מצב של שמחה משתלט עלי. התחלתי לבכות לפניו עד שהוא נפל על גבו והרים את גפיו לשמים. שמעתי קול עצוב מאד יוצא ממנו, שגרם לי להרים את ידי בתפילה. התחלתי להגיד "אמין" בתמיכה בו עד שהוא השתתק. מה שנפתח לפני היה חזיון שהביא אותי למצב שבו הרגשתי שאני חלק מכל אדם וכל בריאה.

מספר נקשבנד: יום אחד מצב מפתיע השתלט עלי. שמעתי קול שמימי האומר: "שאל כל מה שאתה רוצה מאיתנו."
אז אמרתי, בצניעות: "הו אללה, תן לי טיפה אחת מהאוקיינוס של חסד וברכה שלך".
התשובה הייתה: "אתה מבקש מהנדיבות הגדולה שלנו רק טיפה אחת?"

נקשבנד אמר:
ישנם שלושה דרכים שיודעים מגיעים בהם לידע שלהם:
1. מורקבה – התבוננות, הרהור
2. מושהאדה – חזיון
3. מוחשבה – חשבון

במצב של הרהור המחפש שוכח את הבריאה וזוכר את הבורא
במצב של חזיון השראה מהלא נראה מגיעה אל הלב של המחפש, מלווה על ידי שני מצבים: התכווצות והתרחבות: במצב של התכווצות החזיון הוא של הוד, ובמצב של התרחבות החזיון הוא של יופי.
במצב של חשבון המחפש מעריך כל שעה שעברה: האם היא בנוכחות שלמה עם האל או בנוכחות שלמה עם העולם?


שייח' נקשבנד אכל רק מחיטה שגידל בעצמו, קצר בעצמו, טחן בעצמו, אפה בעצמו. כל מלומדי התקופה עשו את הדרך לביתו לאכול מלחמו.
הוא אמר: אחת הדלתות הטובות ביותר לנוכחות של האל היא לאכול עם מודעות. האוכל נותן לגוף כוח, ולאכול עם מודעות נותן לגוף טוהר.

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו