הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שלטון רומאי - טיולים לרחבי העולם

כיצד הרומאים שלטו על אימפריה אדירה

לרומאים היו חשובים תכונות מסוימות שהפכו כמעט לאלים, החשובה שביניהם הייתה תכונת החירות. הרומאים שנאו מלכים, החירות לא הייתה בשבילם מושג אישי כמו אצל היוונים, אלא יותר קשורה למדינה וצורת השלטון, הרומאי היה חיה חברתית בעל מחויבות למדינה ולמסורת האבות, מה שאפיין אותו הייתה המוסריות הנוקשה מצד אחד והמעשיות והגמישות הפרקטיים מהצד השני. הרומאים היו כה עסוקים בינם לבין עצמם, במריבות הפנימיות שלהם, עד שלא היה להם זמן לעצמם ולאחרים. החירות הייתה חירות השלטון והוויכוח, חירות לחוקק חוקים. כל ההוויה של הרומאים כבר מתחילתם, כשעדיין שלטו על שטחים קטנים, הייתה השלטון עצמו, הפוליטיקה השלטונית. החירות אצל הרומאים הייתה קשורה לאזרחות. החירות נתנה זכויות. חופש האזרח והחופש הפנימי של המדינה היוו היבטים שונים של אותו דבר.

 

החל מהמאה החמישית עד המאה השלישית לפני הספירה התרחשה ברומא מהפכה ממוסדת של הפלבאים (פשוטי העם) שגרמה לכך שהם יצברו יותר כוח על חשבון הפטריקים (האצילים). הפלבאים השתמשו בנשק השביתה. בכל פעם שהגיעו מים עד נפש הם פרשו מהעיר והסתגרו במקדש מרס - המרכז שלהם, עד שדרישותיהם התקבלו, הם הקימו מוסדות מקבילים לאלו של הפטריקים שמטרתם להגן עליהם מעריצות הפטריקים ולאחד אותם לכוח משותף עם מדיניות ומטרות משותפות. הם בחרו מנהיגים שנקראו טריבונים שייצגו אותם מול הרשויות.

 

רומא נשלטה על ידי שני קונסולים שנבחרו מדי שנה לתפקיד, זה היה תפקיד ביצועי. הגוף בעל הכוח הממשי היה הסנאט שהיווה מאגר של חכמה וניסיון פוליטי, השומר על ערכי מוסר והתנהגות מסורתיים. חברי הסנאט נבחרו על ידי הקנסורים ולא היו תלויים, לכן בקונסולים. הסנאט ריסן את הקונסולים שבאו משורותיו, כשאמצעי הריסון החשוב ביותר היה הגבלת זמן הכהונה בתפקיד וחסימת האפשרות לבחירה חוזרת.

 

 

מיקומה היוצא מהכלל של רומא

אחד הדברים שעזרו לרומא ושהרומאים היו מודעים אליו היה מיקומה היוצא מן הכלל של רומא במישור הגדול ביותר והפורה באמצע המגף האיטלקי, לא רחוק מהים, על הנהר המוביל לארטוריה. רומא היא באמצע לאטיום שהיא באמצע איטליה. הרומאים השתלטו על כל איטליה, במסגרת הארגון הפוליטי הרומאי היו לערים שנכבשו כמה אפשרויות: הצטרפות כאזרחים, הצטרפות כקולוניה הצטרפות כמונוקיפיום (אזרחות מוגבלת).

 

ברומא היו כמה אסיפות כלליות. לרומאים הייתה את היכולת לעסוק בינם לבין עצמם בסמכויות השונות וההגדרות השונות המובילות לזכויות כאלו ואחרות. הם היו גאונים בפוליטיקה ובממשל ויצרו מערכת שמסוגלת לגדול כמעט עד אין סוף ויש בה איזונים נכונים. קראו לזה אחר כך: הפרד ומשול. אלא שהפירוד היה בו שיטה ואחידות שגרמה לכל האנשים להרגיש שייכים ורוצים את השלטון הרומי. שטחי העיר הרומית השתרעו על פני כל איטליה חלקם אדמות ציבור. בנוסף לזה היו קולוניות של אזרחים רומים. מוניקיפיה היו ערים שאזרחיהם שירתו בצבא הרומי, זכו לזכויות משפטיות רומיות אך לא היו בעלי זכות בחירה, היה להם שלטון עצמי, חלקם אף לא שילמו מיסים. הם היו בעלי אזרחות חלקית. הרומאים המציאו את מוסד המונופיקום, מתן אזרחו בלי זכות הצבעה. מוניה פירושה תפקידים, זכויות וחובות.

 

 

קיקרו כותב על בספרו 'על משטר המדינה' על המשטר הממוזג שהוא סוד גדולתה של רומא. שילוב של מונרכיה – קונסולים, אוליגרכיה – סנאט ודמוקרטיה – אסיפות העם. יש וויכוח בין החוקרים האם הדמוקרטיה ברומא הייתה אמיתית או שאסיפות העם היו רק חותמת גומי לסנאט. הבסיס השני של השלטון ברומא שגם עליו כותב קיקרו בחיבור אחר שנקרא 'החוקים', היה החוק. קיקרו כותב על תוקפה האלוהי של החוקים, מהות הצדק, סמכויות הפקידים ועוד. הרומאים היו טובים בשני דברים, בשלטון ובחוק, ואת זה הם הורישו לעולם. כותב ווירגיליוס (על ההבדל בין היוונים לרומאים):

 

"רוח חיה בארד יפחו אחרים – אאמינה
פסל דומם יחיו – יעצבו את פניהו בגבס.
אף ינאמו במשפט – יחקרו את אותות השמים
אורח הירח, מרוץ כוכבים. אך אתה – זו דרכך.
רש לאומים רומאי! השלטון בידך - זכרהו!
זאת התורה לך, שלום ישכינו חוקיך בארץ.
חסד תטה לנכנע, וחרב נקם למורד בך"  מתוך האיניאס 6 847-853

 

מאמרים נוספים בנושא רומא העתיקה - לחצו לקישור

רומא העתיקה

אוגוסט

כלכלה רומאית

הטריאומווירט

אדריאנוס

האחים הגרקכים

סולה ומאריוס

חוק רומאי

עבדות ברומא

צבא רומאי

שלטון רומאי

פילוסופיה רומאית

 

 

 

מאמרים בנושא היסטוריה רומאית

היסטוריה רומאית 1

היסטוריה רומאית 2

האטרוסקים

האימפריה הרומאית

עמי איטליה בימי הביניים

שושלת בית סבוי

 

מאמרים בנושא דת רומאית

דת רומאית

אלים רומאיים

הסיביליה הרומאית

נבואות הסיבליה (הנביאה בעולם הקלאסי) באיטליה

מקדשי רומא

אסטרולוגיה כדת

 

 


הרשמו לרשימת התפוצה שלנו