הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שקיעת יוון - טיולים לרחבי העולם

הנפילה של יוון

לאחר תור הזהב של יוון במאה ה6 ותחילת המאה ה5 לפנה"ס, באה הנפילה שהתבטאה בשורה של מלחמות פנימיות שהביאו להרס פיזי והשחתה מוסרית
המלחמות הפלופונסיות והסיבות להתרחשותם מתוארות בצורה הטובה ביותר על ידי תוקידס שנחשב לאבי ההיסטוריה המדעית. יש לו השקפת עולם מגובשת באשר לסיבות לגרימתם. המלחמה פרצה בגלל דברים פעוטים, אך מתחת לזה הייתה חמדנות, הדחף לכוח ורכוש ששום דבר לא מספק אותו. לפי תוקידס כוח שווה ערך לעושר, וזה יוצר רצון לעוד כוח, עוד עושר. האתונאים והספרטנים לחמו רק מפני שהם היו בעלי כוח, ולכן הוכרחו לחפש עוד כוח. הם לחמו לא בגלל השוני ביניהם, אלא בגלל שהיו דומים. כוח הוא המשחית בני אדם. הוא מביא לשחיתות, לחוסר כבוד לחוק, ועוד..
 
המלחמה הפלופונסית הראשונה הייתה ב460-445 לפנה"ס ובסופה הושג שלום בין ספרטה לאתונה. המלחמה הפלופונסית השנייה הייתה ב 431-404 לפנה"ס, אחד מקרבות המפתח היה באמפיפולי שבצפון, שם הצליח המפקד הספרטני ברדס להנחיל מפלה קשה ואבדות לאתונאים, כולל מותו של קליאון ראש הסיעה הלוחמנית. הוא השתלט על מכרות הכסף העשירים שלה, כמוצא מהמצב קשה שבו ספרטה הייתה בפלופונס. האתונאים שלטו בתאסוס וניסו לכבוש את המקום חזרה אך ללא הואיל.
המלחמות הפלופנסיות נמשכו עד 404 לפנה"ס והסתיימו בתבוסת אתונה. אבל לאחר מכן התחילה תקופת זוהר חדשה, בה הופיעו אנשים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו, הפיסול המשיך לפרוח ואמנות הנאום השתכללה. אלא שרוח הדברים לא חזרה להיות כשהייתה, והאיזון העדין בנפש האדם בין אמנות להגיון, טובת הכלל והפרט, הופר.
 
על רקע המלחמה אפשר להבין את עליית הפילוסופיה. סוקרטס העביר את הדגש ממחויבות אל הציבור ובניית החברה, שבמרכזה פעולה חברתית בונה, אל שמיעה למצפון האישי, חיים מוסריים ודגש על חקירה וחיפוש האמת בכל דבר. הוא האמין שטוב ואמת הם הבסיס של המציאות, ואפשר להגיע אליהם. כל אדם ישמח לעשות את המאמץ אם יראו לו איך. אף אחד לא נהיה רע במודע, אלא מפני בורות. ברגע שיינתן לו לראות מה הוא רוע אזי ירחק ממנו. משימתו שלו, סוקרטס האמין, היא לפתוח עייני אנשים לבורותם ולהוביל אותם למקום שבו יוכלו לקבל הצצה של האמת הנצחית והטוב שמעבר לבלבול וחוסר תוחלת, שאז הם "באופן בלתי נמנע, שאין לעמוד בפניו, יחפשו מבט מלא ומלא יותר של האמת."
הוא נהג לומר שאמנותו דומה לאמנותו של מי שעוזר ליולדת להביא את ילדה לעולם, תפקידו לעזור לבני אדם ללדת את ההבנה הנכונה מתוכם, משום שהכרה – ידיעה אמיתית חייבת לבוא מבפנים. אי אפשר לכפות אותה מבחוץ, רק הכרה שבאה מבפנים יכולה להוביל לתובנה אמיתית.
 
אתונה של פריקלס חיפשה את הנוסחה החברתית המתאימה ופועלותיו של היחיד נועדו לטובת החברה. אצל סוקרטס הדגש היה על הישמעות לקול המוסרי הפנימי, עד כדי כך שהוא היווה איום על הסדר הישן והוצא להורג בעוון השחתת הנוער. כתוצאה מהזעזוע, תלמידו הטוב אפלטון, שהיה נוכח בשיחה האחרונה, החליט שבמקום לרדוף אחר קריירה ציבורית הוא מקדיש את חייו ללימוד האמת וחקירה, ולהנציח את מורשתו של מורהו המת.
אפלטון היה בן 29 במות סוקרטס, מוות זה סימל עבורו את הפער בין החברה כפי שהיא לבין החברה האמיתית או האידיאלית. פרסומו הראשון הוא האפולוגיה של סוקרטס – נאום ההגנה שלו בפני בית הדין הגדול באתונה.
הוא יצא למסע ברחבי העולם משנת 399 לפנה"ס עד שנת 385 בחיפוש אחר החוכמה, במסגרתו היה כנראה במצרים ועבר שם חניכה. כשחזר הקים את האקדמיה באתונה שם לימדו פילוסופיה, מתמטיקה והתעמלות.


 
מפלט בפילוסופיה

אפלטון לימד שכל מה שאנחנו תופסים בחושינו עשוי מחומר מתכלה, אלא שבמקביל לכך קיימות תבניות נצחיות ובלתי משתנות שהן מופשטות או רוחניות מטבען, ושכל הדברים נוצרים לפיהן. קיים רק מספר מוגבל של צורות מאחורי כל מה שאנחנו רואים מסביב והם נקראים אידיאות. זה עולם שהוא ממשות אותה אפשר לדעת באמצעות התבונה.
הגוף שלנו קשור לעולם החושים. אך יש לנו גם נפש שהיא בת אלמוות ומשכן התבונה והיא יכולה לזרוק מבט בעולם האידיאות. הנפש קיימת לפני שהיא מתיישבת בגוף, אבל ברגע שהיא מתעוררת לחיים בתוך גופו של אדם כלשהו נשכחות ממנה כל האידיאות המושלמות שהכירה לפני הלידה (עת חייתה בעולם האידיאות), ואז קורה משהו, מתחיל תהליך מופלא: כאשר האדם מגלה את הצורות הפגומות השונות בעולם הטבעי, מתחיל איזה זיכרון קלוש להתעורר בנפשו. הוא רואה סוס, סוס לא מושלם, סוס כמו בחיים. מראה הסוס הזה מעורר בנפשו זיכרון קלוש של הסוס המושלם, האידיאלי, שהנפש ראתה פעם בעולם האידיאות, והזיכרון הקלוש הזה מעורר בנפש כיסופים לחזור לביתה הישן, רצון לשוב אל מקום משכנה. לגעגוע הזה קורא אפלטון ארוס – מילה יוונית שפירושה אהבה.
הנפש חשה אפוא את "כיסופי האהבה" אל מקורה האמיתי. מעתה והלאה הגוף ועולם החושים כולו נחווים כבלתי מושלמים, לא מהותיים. הנפש משתוקקת לעוף הביתה על כנפי האהבה, חזרה לעולם האידיאות.

כל תופעות הטבע הם צללים של עולם האידיאות. רוב בני האדם שבעי רצון מהחיים בין הצללים, רק הפילוסוף מחפש את הדבר האמיתי. הפילוסופיה של אפלטון היא דרך חיים.
המשל המפורסם ביותר שלו הוא, לכן, משל המערה הנמצא בדיאלוג המדינה – פוליטיאה.
 
התורות של סוקרטס, אפלטון ופילוסופים אחרים שיקפו את התדרדרות מעמדה של המדינה ועליית חשיבותו של הפרט, מסע הגיבור לא היה קשור יותר לייסוד ערים או הבאת ישועה לאנשים, אלא להתגברות על המוות, הגעה להארה וגילוי היסוד הרוחני באדם.
במקביל לעליית הפילוסופיה התרחשה גם מהפכה דתית שעליה כתבנו בפרקים הקודמים. האלים האולימפיים נתפשו כעקרונות מופשטים, ואלים חדשים, הקרובים יותר לחיי אדם ולאדמה, תפשו את מקומם כאלו שפונים אליהם בזמן צרה (דיוניסוס וכתות המסתורין).
 
מבחינה פוליטית ימי הזוהר של אתונה חלפו עברו להם, ספרטה הייתה כבולה מדי במסורות העבר, כוחות חדשים כגון תבאי וקורינתוס הפכו להיות מובילים של העולם היווני. אלא שהם לא יכלו לאחד אותו ולחדשו, היה צריך כוח מבחוץ, הקרקע הייתה בשלה להתערבות חיצונית. ואז הגיעו המקדונים. 
לאחר תור הזהב של יוון במאה ה6 ותחילת המאה ה5 לפנה"ס, באה הנפילה שהתבטאה בשורה של מלחמות פנימיות שהביאו להרס פיזי והשחתה מוסרית
המלחמות הפלופונסיות והסיבות להתרחשותם מתוארות בצורה הטובה ביותר על ידי תוקידס שנחשב לאבי ההיסטוריה המדעית. יש לו השקפת עולם מגובשת באשר לסיבות לגרימתם. המלחמה פרצה בגלל דברים פעוטים, אך מתחת לזה הייתה חמדנות, הדחף לכוח ורכוש ששום דבר לא מספק אותו. לפי תוקידס כוח שווה ערך לעושר, וזה יוצר רצון לעוד כוח, עוד עושר. האתונאים והספרטנים לחמו רק מפני שהם היו בעלי כוח, ולכן הוכרחו לחפש עוד כוח. הם לחמו לא בגלל השוני ביניהם, אלא בגלל שהיו דומים. כוח הוא המשחית בני אדם. הוא מביא לשחיתות, לחוסר כבוד לחוק, ועוד..
 
המלחמה הפלופונסית הראשונה הייתה ב460-445 לפנה"ס ובסופה הושג שלום בין ספרטה לאתונה. המלחמה הפלופונסית השנייה הייתה ב 431-404 לפנה"ס, אחד מקרבות המפתח היה באמפיפולי שבצפון, שם הצליח המפקד הספרטני ברדס להנחיל מפלה קשה ואבדות לאתונאים, כולל מותו של קליאון ראש הסיעה הלוחמנית. הוא השתלט על מכרות הכסף העשירים שלה, כמוצא מהמצב קשה שבו ספרטה הייתה בפלופונס. האתונאים שלטו בתאסוס וניסו לכבוש את המקום חזרה אך ללא הואיל.
המלחמות הפלופנסיות נמשכו עד 404 לפנה"ס והסתיימו בתבוסת אתונה. אבל לאחר מכן התחילה תקופת זוהר חדשה, בה הופיעו אנשים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו, הפיסול המשיך לפרוח ואמנות הנאום השתכללה. אלא שרוח הדברים לא חזרה להיות כשהייתה, והאיזון העדין בנפש האדם בין אמנות להגיון, טובת הכלל והפרט, הופר.



 

השקפתו של תוקידס:

נחשב לאבי ההיסטוריה המדעית, פעל בחלק השני של המאה ה5 לפני הספירה. תפקידו העיקרי הוא בתיעוד המלחמות הפלפונסיות. יש לו השקפת עולם מגובשת באשר לסיבות לגרימתם, השקפה זו היא שהשאיפה לכוח היא זו שמקלקלת בני אדם, כוח מביא לשאיפה לעוד כוח, וזה מה שהביא לחורבנה של יוון.
המלחמה פרצה בגלל דברים פעוטים. אך מתחת לזה הייתה חמדנות, הדחף לכוח ורכוש ששום דבר לא מספק אותו. לפי תוקידס כוח שווה ערך לעושר, וזה יוצר רצון לעוד כוח, עוד עושר. האתונאים והספרטנים לחמו רק מפני שהם היו בעלי כוח, ולכן הוכרחו לחפש עוד כוח. הם לחמו לא בגלל השוני ביניהם, אלא בגלל שהיו דומים. כוח הוא המשחית בני אדם. הוא מביא לשחיתות, לחוסר כבוד לחוק, ועוד..

החמדנות ושאיפה לכוח הביאו למלחמות בין אתונה ובנות בריתה לספרטה ואלו שהתנגדו לה. באמצע המלחמות הפלפונסיות התדרדרה אתונה למקום נמוך מאד מבחינה מוסרית. כשאנשי העיר מלוס ביקשו לעזוב את הברית האתונאית ולהישאר ניטרליים במאבק עם ספרטה, איימו עליהם האתונאים בחורבן. אנשי מלוס טענו שאין זה צודק ושהם לא עשו דבר נגד אתונה, לטענה זו ענו האתונאים שהצדק קיים רק כששני הצדדים שווים בכוחם. מלוס נכבשה ונהרסה.

אתונה הייתה דמוקרטיה, ספרטה הייתה תיאוקרטיה ששמרה את מבנה הדו מלכי של יוון העתיקה. כותב פלוטרך: "בספרטה חיי האזרחים היו קבועים. באופן כללי, לא היה להם רצון או יכולת לנהל חיים פרטיים. הם היו כמו קהילת דבורים, צמודים למנהיג ובאקסטאזה של התלהבות של אמביציה לא אישית ששייכת כולה לארצם." בסופו של דבר אתונה הפכה לדמוקרטיה מושחתת שנוצחה על ידי המכונה הצבאית הספרטנית, יוון מעולם לא התאוששה לחלוטין ממלחמת האזרחים

 

ראו מאמרים - לחצו לקישור

כרונולוגיה היסטורית

התקופה המיקינית

הפלנקה היוונית

הפוליס היווני

ממלכות באסיה הקטנה

כרתים והממלכה המינואית

שקיעת יוון

היסטוריה ביזנטית

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו