הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

תרבות אלה בבלקן - טיולים לרחבי העולם

תרבות אלה בבלקן

תרבות ווינצה vince

לא רחוק מבלגרד על חוף הדנובה, התגלה יישוב נאוליתי גדול בן יותר מ7500 שנה שעל שמו נקראת תרבות שלמה שהשתרעה על פני חלקים גדולים מהבלקן בזמנים שלפני ההיסטוריה הידועה – הנקראים פרהיסטוריים.
מדובר על גבעה לחופי הנהר בה גרו כ2500 איש. הממצאים הארכיאולוגים מראים על עיר שבה רחובות ישרים ומצטלבים, בתים גדולים עשויים ממסגרות עץ ובוץ, גגות קש, ובהם מרחבים למגורים, בישול וציבורי. לתושבים היו תנורים מחמר כך שהעשן לא נכנס לבית וזה היווה מעין מערכת חימום מודרנית.
התרבות החומרית הייתה מתקדמת ומפותחת, אבני אוניקס onyx הובאו לכאן מהרי הקרפטים, מרחק מאות קילומטר, ומכאן הופצו לכל הבלקן, תכונתה של אבן זו שהיא מאד חדה ומשמשת עד היום בניתוחים. הנוכחות של אבני אוניקס בווינצ'ה מראה על מסחר מפותח בתקופה הניאוליתית. בנוסף לכך הם ידעו לקדוח חורים עגולים באבנים בעזרת מקדחה פרימיטיבית של קנה סוף מסתובב וחול. ליצור קרמיקה מתקדמת ומזוגגת על ידי שריפה חוזרת , לייצר כלי אבן עדינים ומתוחכמים, ואפילו נחושת.
אנחנו קוראים להם תרבות מפני ששרידים של אותה קדרות ואורח חיים נמצאו ביישובים רבים בבלקן, מיוון ועד רומניה, ואנו מניחים שכולם היו חלק מרשת מסחר וחילופין, והיו בקשר אחד עם השני

התרבות הייתה שלווה ולא ידעה מלחמות, מעין זמן של אוטופיה שהתקיים במשך אלפי שנים. החוקרת מריה גימבוטס Marija Gimbutas  שחקרה את המקום כתבה ספר בשם "תרבות האלה" The Civilization of the Goddess, ובו היא טוענת שבימי קדם היו חברות אוטופיות מטריארכליות שהיו הרבה יותר מתקדמות ומתוחכמות ממה שאנו יודעים וחושבים כיום, ואלו נהרסו על ידי שבטים פולשים שהביאו איתם את הברזל הסוס, המלחמה ואלוהים גבר, השבטים ההודו אירופאים שהחלו להתיישב באירופה החל מהאלף השלישי לפנה"ס. (היפותזת קורגן)
 
בתרבות הקדומה של ווינצ'ה נמצא תכשיטים, אבני חן, כדים מקושטים בעיטורים בסגנון מיוחד המזכיר ספיראלות. במוזיאון בווינצ'ה מוצגים חכות, קערות, כדים, אבנים עם קדח בתוכם, פסלונים של אלות, ועוד הרבה ממצאים מעניינים. ישנם גם סמלים שהם אולי הופעה ראשונית של כתב. מעל אלף חפצים עם כתב קדום זה התגלו בכל רחבי סרביה והבלקן, ברובם על חמר. לרוב מופיע רק סמל אחד (ברומניה, לעומת זאת, התגלו לוחות שנקראים tartarian tablets שעליהם כתבים רבים).

לפי הארכיאולוגים תרבות ווינצ'ה עסקה בחקלאות בהנהגת הנשים ואילו הגברים יצאו למסעות צייד ודייג. הם בייתו את השור והייתה להם מחרשה, גידלו פשתן וייצרו ממנו בגדים, את צורת הבגדים ניתן לראות על הפסלים ושרידים שלהם נמצאו בחפירות.
חלק מהותי מהחיים היו הדת והפולחן, במקום נמצאו צלמיות רבות של דמויות נשים לבושות במחלצות ועם עיניים גדולות, העיניים מסמלות את הערנות ותשומת הלב של האלה והאדם, הצלמיות נלקחו כקמע לדרך. בנוסף על כך בבתים נתלו גולגולות שוורים מכוסים במסכת בוץ, מסמלים את האמונה בקרני הבקר והתכונות האנרגטיות שלהם, אולי קשור למזלות אסטרולוגיים.
 
הממצא המרשים ביותר הוא כד מחמר מזוגג בצבע שחור ועליו מכסה בצורת ראש של חתול או חיה דומה. לפי ארכיאולוג החופר במקום, העיניים הגדולות מסמלות את הערנות הנדרשת מבני האדם והאוזניים כאפרכסת גם כן. זהו ייצוג של האדם העירני, המודע, שהיה האידיאל של תרבות זו, לשים לב לסביבה, לשים לב לאחר, לשים לב לעצמך. ואכן, בתוך הכד נשמרו הזרעים ליבול של שנה הבאה.

 

 

תרבות הדנובה

זהו מונח נוסף שארכיאולוגים משתמשים בו לתאר תרבות שהתקיימה בעמקי הדנובה התחתונים החל מ5500 לפני הספירה. ובעצם היא מקבילה לתרבות ווינצה, האתר החשוב ביותר בהקשר זה הוא לפנסקי וויר הנמצא בקניון שערי הברזל, בין הרי הקרפטים לבלקן.

לפנסקי וויר lepenski vir

לפנסקי וויר הנמצא בקניון שערי הברזל, בין הרי הקרפטים לבלקן. זהו אתר חובה למתעניינים בראשית ההיסטוריה האנושית מכיוון שהוא אחד מהיישובים הקדומים בעולם שהחל להתקיים לפני יותר מ9000 שנה. הוא נמצא לא רחוק מהעיירה donji milanovac 
במקום נמצאו עשרות בקתות בצורת טרפז פירמידה המכוונות כלפי ומחקות הר בולט מהצד השני של הנהר. התושבים גרו למעשה בתוך העתקים מוקטנים של ההר, המדויקים מבחינה מתמטית. הם העריצו את ההר וראו בו אתר קדוש, ולכן הקימו את יישובם למול.
עשרות בקתות מראות על ישוב בן מאות אנשים, ואכן, במהלך החפירות נמצאו יותר מ270 שלדים. הדבר המעניין הוא שכולם היו אנשים גבוהים ובריאים (כולל נשים) שחיו לרוב עד גיל מאוחר, לאף אחד מהם לא היה סימני פציעה, דבר המראה על תרבות שלום ושגשוג.
 
הקברים הם בעלי מאפיינים פולחניים, אלא שבמשך אלפי שנות קיום הישוב השתנתה תנוחת הקבורה, ועברה דרך שלושה שלבים: בתחילה (לפני 9000 שנה) קברו על הצד במקביל לנהר, זאת אומרת שהם התייחסו לנהר כישות חיה שאתה קיוו להתמזג (כמו דגים) לאחר המוות, בשלב השני (לפני 7000 שנה) השתנו מנהגי הקבורה, וכנראה גם האמונה ודת, וקברו בצורת אדם עושה מדיטציה עם רגליים משוכלות. בשלב השלישי (לפני כ6000) שנה החלו לקבור אנשים בצורה של עובר הנמצא ברחם – מקופל, דבר המרמז על אמונה בלידה מחדש. נראה שהאמונה התפתחה מקשר עם האדמה ורצון להתמזג אתה, לרצון להתחבר לעולם הרוחני, ועד לאמונה בגלגולים ולידה מחדש.

בקברים נמצאות קישוטים, קדרות ופיסול של דמויות משונות מאבן עם עיניים גדולות.
הממצאים הארכיאולוגיים מראים שבלפנסקי וויר היה ישוב קדום של אנשים בריאים שחי בהרמוניה ושלווה עם הסביבה, לא ידעו מלחמות, העריצו את כוחות הטבע, וקיוו לזכות בגלגולים והארה לאחר המוות.
במקום יש מוזיאון קטן, שיחזור של הכפר, סרטי הדגמה, ושרידים של החפירות.

למריה גימבוטאס יש פרשנות מעניינת ומקורית של האתר: לפי דבריה כפי שמופיעים בספר "האלה החיה" ה"בתים" קטנים מדי מכדי לשמש למגורים ולכן הסיבה היחידה להקמתם היא פולחנית. הם היו מעין מקדשים משפחתיים. הצורה המשולשת קשור לאיבר המין הנשי שאותו הם מדמים, ולכן גם יש צבע אדום על הרצפה, הקשור ללידה וחיים. לתוך המשולש מובילה תעלת אבנים המסמלת את הרחם המסתיימת במקום לאש שמסמלת חיים חדשים. ליד ה"כירה" נמצאו פסלים אופיינים של אבנים עגולות דמויות ביצה ועליהם פה ועיניים בצורת אדם דג. יש כאן שילוב של שלושה מוטיבים הקשורים לתחייה בדת הקדומה - דגים הקשורים למים ולכן גם ללידה ופריון, עיניים ופה של אדם, וביצה המסמלת חיים. זאת מעין שפה סמלית המתארת את מטרת המבנים והוא לאפשר תחייה מחדש לאחר המוות, הבקתות היו מעין מקדשים של לידה מחדש, ואכן מתחת לרצפה נמצאו גולגולות של תינוקות ושלדים שלמים של חיות הקשורות לנשיות הקדושה. 
ובכן עשרות ה"בקתות" לא היו אלא מעין מקדשים של משפחות שבאו לשם בכדי לקיים כנראה את טקסי המעבר לעולם שמעבר, ההצבה של הבקתות מול ההר המשולש שמעוצב בדמותם רק מחזקת את הפעולה המאגית של המקום, במיוחד כשהוא מעבר למים של הנהר.




קראו את המאמרים הבאים בנושאי תרבות האלה - לחצו לקישור
ווינצ'ה - אחד המקומות שבהם גימבוטאס חפרה
פגאגניות ותרבות אלה בישראל
תרבות האלה באנגליה
כישוף ודת המכשפות

אירופה הישנה
תרבות האלה

קראו את המאמרים הבאים בהקשר לסרביה - לחצו לקישור
 
הצעות לטיולים - לחצו לפרטים
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו