לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

תשע הקדושים

תשעה הקדושים והצדקא.

לפי המחקר הרי שההשתרשות האמיתית של הנצרות באתיופיה קרתה באמצע מאה ה5 עם הגעתם של תשעה נזירים קדושים לאתיופיה וה"צדקא", וזה קשור לאחד המאורעות המכוננים בהיסטוריה הנוצרית – וועידת כלקדון והקרע המונופיזיטי:

וועידת כלקדון - 451 לספירה הוקיעה את האמונה המונופיזיטית וגרמה לקרע בין הקופטים, סורים, וארמנים לבין הכנסייה האורתודוקסית. בנוסף לכך הטילה הוועידה הגבלות על תנועת הנזירות. דברים אלו גרמו לרדיפה של נזירים, במיוחד מהסוג האקסטאטי, ברחבי האימפריה הביזנטית וייתכן שבעקבות כך כמה מהם מצאו לנכון להגר לאתיופיה שהייתה תחת חסות הכנסייה הקופטית.

הכנסייה האתיופית מצדדת באלו המתנגדים להחלטות וועידת כלקדון. ומיישרת קו עם הכנסייה הקופטית והסורית. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא קידוש דיוסכורוס dioscorus שהוכרז ככופר בוועידת כלקדון, הפטריארך של אלכסנדריה בזמנו.

במאה ה-5 מגיעים לאתיופיה תשעה הקדושים שמתיישבים באזור אקסום ותיגראיי. מקימים מנזרים שחלקם קיים עד היום. בנוסף אליהם מגיעה גם קבוצה של נזירים הנקראת "צדקא", אל דרום מזרח אריתריאה, חלק מהם נהיים אף למרטירים הראשונים. מנהיג תשעה הקדושים אבה ארגאווי – הוא תלמידו של פכומיוס, מייסד הנזירות הקופטית הקהילתית וכותב תקנון הנזירות. יחד עם זאת מרבית הנזירים שהגיעו לאתיופיה היו כנראה סורים שדיברו ארמית.

בקנון האתיופי מופיע תקנון הנזירות של פכומיוס. זהו תקנון שלפי האמונה פכומיוס קיבל ממלאך בשמיים על לוחות נחושת.

 

המפעל החשוב של תשעה הקדושים היה הקמת מנזרים בכל רחבי הממלכה, תרגום כתבי הקודש לשפת הגעז המקומית וניצור האוכלוסייה המקומית. רשימת הספרים מראה לנו על ההשפעות שלהם היו נתונים תשעה הקדושים. חיבור תיאולוגי בשם קיריליוס, מראה לנו על השפעתו של קיריל מאלכסנדריה, אחד מראשי וועידת אפסוס 431 שקדמה לוועידת כלקדון, וועידה שהעלתה על נס את דמותה של מריה – אם האלוהים, בהשפעת אמונתו של קיריל, אתנסיוס ואחרים.

הקופטים והסורים רואים עצמם כממשיכים את רעיונות וועידת אפסוס ולא קיבלו את השוני שהציעה וועידת כלקדון. ייתכן מאד וחשיבות מריה בנצרות האתיופית מושפעת מכך.   
ספרים נוספים שתורגמו היו תקנות פכומיוס וחיי אנטוניוס הקדוש, מייסדי נזירות מצרים, ואין ספק שהם השפיעו רבות על המנזרים ותנועת הנזירות באתיופיה. אלא שהתוכן הסגפני והאקסטאטי של הנצרות האתיופית קיבל השראתו גם מספרות חיצונית כגון ספר חנוך, עליית ישעיה, וממסורת הסגפנות של הנזירות הסורית.

בתקופה זו היו גם השפעות נוספות: בעקבות מאורעות בתימן הייתה הגירה של יהודים ממלכת סבא וחימר אל הרמה האתיופית. לודנדורף טוען שבזמן הזה הגיעה השפעה יהודית – דרום ערבית חזקה אל אתיופיה ועיצבה את אופי הנצרות המיוחד שבה.

האימפריה הביזנטית נקלעה למשבר בעקבות פלישות הברברים ונפילת החלק המערבי של האימפריה. לאחר וועידת כלקדון מתחילה רדיפה של נוצרים מונופיזיטיים שמתגברת במהלך המאה השישית בזמן יוסטין הראשון הזקן 518-527 לספירה. זה מביא לגל שני של התיישבות נזירים שמוצאים מקלט באתיופיה מהרדיפות של ביזנטיון, בתחילת המאה ה-6.  

 

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו