לפענח את חידת הבלקן.
הבלקן הוא אזור הררי פורה בו בקעות ורכסי הרים מבודדים, דבר שאפשר במהלך ההיסטוריה התפתחות של עמים שונים שחיו כל אחד בנפרד שומר על זהותו שלו, והיקשה על אימפריות גדולות להשתלט על האזור הלכה למעשה.
הבלקן איננו עמק נהר גדול שמחייב ציוויליזציה משותפת לשם פריחתו, אלא אזור המאפשר חיים שהם בעיקרם תומכי עצמם, שאפשר לחיות אותם בבידוד מהעולם. כתוצאה מכך מצאו עמים שונים במהלך ההיסטוריה מקלט בבלקן, שהוא היום ערב רב של קבוצות. מתוכם ישנם כיום 4 קבוצות אתניות עיקריות שמתחרות על הגמוניה בבלקן, כל אחת עם התימוכין ההיסטוריים שלה. ואלו הם:
אלבנים
רומנים
סלאבים
בולגרים.
לכל אחד מהם הייתה תקופה של שלטון על הבלקן שבכוחה הוא רוצה לחדש ימיו כקדם.
המאמר יסביר על 4 הקבוצות השונות והתימוכין שלהם להגמוניה בבלקן. 4 העמים מסודרים לפי סדר הופעתם בהיסטוריה, כשהאלבנים ראשונים, מכיוון שהם נחשבים לממשיכיהם של האילירים, תושביהם הקדומים של הבלקן.
אלבניה - האילירים:
האילירים היו עם הודו אירופי שפלש לבלקן בסביבות 2000 לפני הספירה ואולי גם קודם לכן, במסגרת הפלישות הגדולות ביותר שידע העולם. היונים והדורים פלשו ליוון, החיתים לתורכיה, הקלטים לאירופה, והאילרים שפלשו לבלקן הם חלק מהפלישה הזאת. הם ייסדו ממלכות עצמאיות, האמינו באלוהי הטבע, ובמיוחד באל המחזורי המתחדש, שהופיע יותר מאוחר בדמותו של דיוניסוס, (שכנראה מקורו מהם), באלי השמיים – כמו החיתים, ועוד... ממלכתם הייתה ממלכת האדמה, בעוד שהיוונים שמדרום להם פיתחו אל האידיאלים האפלטונים, את האמונה באלים השמימיים, את פולחן אפולו. הרי שהשבטים שמצפון ליוון, בבלקן, נתנו ליוונים את המיסטריות של האלות, דמטר, פרספונה, קיבלה, וכנראה גם את דיוניסוס. אלים אלה הם אלי אדמה ונקראים - האלים הכתונים.
האילירים היו עם חסון של עובדי אדמה שנלחם באומץ על חירותו, אך כוחו לא עמד לו אל מול האימפריה הרומית שהשתלטה על הבלקן. איליריה נהפכה לחלק מהאימפריה הרומית, כשערים מרכזיות נמצאות בשקודרה ודורס. בשלהי האימפריה הרומית קיסרים חשובים, כמו דיוקליטיאנוס, באים מהבלקן, ואנשיהם ממלאים תפקידים חשובים בצבא הרומי ומשתתפים בפולחני מיתרה.
לפני השתלטות הרומאים על הבלקן אנו מוצאים התיישבות יוונית על החוף, בין השאר בערים אפולוניה, בוטריס, ודורס. וגם בתוך הארץ, מייסד תבי - קדמוס בא לאלבניה ומייסד בה את ברט. אלבניה הייתה ארץ החושך, ארץ הפרא שאליה שלחו את הגולים, בדרום אלבניה היו גם מקומות שהם השער לעולם השאול.
לגבי הרומאים: לאלבניה ולבלקן הייתה חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה, שם עברה הדרך המחברת את רומא עם קונסטנטינופול, דרך דורס ואוכריד. מדורס שבחוף אלבניה חוצים את מיצרי אורנטו לאיטליה - מרחק 70 מיל בלבד.
הקיסרות הרומית נופלת לפני הגותים שפולשים לבלקן, האילרים נסוגו להרי אלבניה והסביבה ושם עומדים את עמידתם האחרונה, באופן עצמאי, וממשיכים את עמם עד היום הזה, השם אלבניה נובע משבט אילירי קדום בשם אלבינו שמיקומו היה בדרום אלבניה. השפה האלבנית משמרת את השפה האילרית הקדומה. האלבנים טוענים לבכורה בבלקן מכוח היותם התושבים האילירים הקדומים של הבלקן.
רומניה – רומנים.
הרומאים שולטים בבלקן וגם ברומניה, שנקראת על שם רומא. כשפולשים הגותים מתרכזים כל התושבים שאימצו את התרבות הלטינית בבלקן בהרי הקרפטים ועושים שם את עמידתם האחרונה, ומכאן שרומניה של היום היא המשך של אותה תרבות לטינית שהחזיקה מעמד בהרי הקרפטים, ועדות לכך זה השפה הרומנית שקרובה לשפה הלטינית. מכוח היותם ממשיכיה של האימפריה הרומית, דבר הניכר אף בשם רומניה, טוענים הרומנים לבכורה בבלקן, שנשלט בזמנו כולו על ידי האימפריה הרומית, היה זה תור הזהב של הבלקן, והגבול היה נהר הדנובה.
יוגוסלביה - סלאבים.
עם פלישת הגותים לבלקן ופריצת גבולות האימפריה הרומית מתחילים להתיישב באזור שבטים סלבים, שמהווים עד היום רוב בבלקן. יש ענף של סלאבים דרומיים שכולל את הסלאבים של הבלקן: מקדוניה, בוסניה, סרביה, מונטנגרו, קרואטיה וסלובניה. ויש ענף של סלאבים צפוניים שבהם גם הרוסים. הסלאבים הם עם של איכרים בעל שפה משלו, שמתפשט מהאזורים של רוסיה ואוקראינה אל כל מזרח אירופה. הסלאבים מקימים בימי הביניים ממלכות עצמאיות בבלקן ונלחמים מרה בעותומאניים כשהקרב המכריע ניטש בקוסובו במאה ה14. קרב בו הם מפסידים, והעותומאניים משתלטים על רוב הבלקן עקב כך, הסלאבים זוכים בעצמאות מחודשת במאה ה19 ומהווים את הגורם הדומיננטי בבלקן כיום. מכאן הטענה של הסלאבים לבכורה.
(הסלאבים הם גם עם הודו אירופי. כנראה שמשמעות המילה סלאבי, היא לשמוע, ומכאן שהמילה סלאבים פירושה אנשים שמבינים שפתו של האחר, להבדיל מנוכרים שנקראים "אנשים ללא שפה").
בולגריה – בולגרים.
במאה ה9 פולש שבט מונגולי לאזור של בולגריה והבלקן ויחד עם הסלאבים המקומיים מקים אימפריה אדירה ששולטת על כל הבלקן ומאיימת אף על קונסטנטינופול. במסגרת האימפריה הבולגרית יש מאמץ שנתמך על ידי השלטונות של ניצור הסלאבים, בעזרת יצירת שפה כתובה ותרבות מיוחדת משל עצמה. מאמץ זה מתמקד בין השאר באוכריד. האימפריה הבולגרית מובסת במאה ה11, אך קמה לתחייה לתור זהב נוסף במאה ה12-13. מכאן הטענה של הבולגרים לבכורה בבלקן.