הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אתרים ארמניה - טיולים לרחבי העולם

אתרים נוצרים קדומים 

מקדש גרני garni temple.
זה אחד המקדשים הרומים השלמים ביותר בעולם והיחידי בארמניה - ראו מאמר ארמניה הקדומה
 
ארטשט Artashat
בירתה של ארמניה בתקופה הקלאסית - ראו מאמר ארמניה הקדומה
 

מנזר חור ויראפ Khor Virap


הוא אחד המנזרים היפים בארמניה המופיע בכל הגלויות לתיירים על רקע הר אררט המושלג. נמצא בקצה תל גדול שהיה פעם הבירה העתיקה של ארמניה, בשם ארטשט. המבנים הנוכחיים נבנו במאה ה17 על בסיס הריסות המבנים הקודמים.
בצד המערבי של חצר המנזר יש קפלה עתיקה יותר ובתוכה פתח לבור שבו היה כלוא גרגורי. אחת לשנה הקתוליקוס הארמני יורד לבור ועולה ממנו עם נר דולק שאורו מובא לירוואן. 
המלך טירידטס השתגע לאחר שהוציא להורג את ריפסים, שהייתה האישה היפה ביותר בעולם, דיוקליטיאנוס הקיסר הרומאי חשק בה, למרות שהייתה נזירה במנזר גיאן gayane  ברומא, ולכן ברחה לארמניה למצוא מקלט שם, זה לא עזר לה, מכיוון שהמלך הארמני התאהב בה ורצה לשאת אותה לאישה, משזו סירבה הוא הוציא אותה ואת בנות לווייתה להורג, זה היה מעשה קובע גורלות, מכיוון שכתוצאה מכך הוא השתגע וסבל מפגעים ומחלות משונות, ואז אחות המלך חלמה שהאיש שהם זרקו לבור מתחת לארמון רק הוא יכול להציל אותם. איש לא האמין שגרגורי שרד שנים כה רבות, אלא שאישה אחת הביאה לו אוכל בסתר. וכך הוא יצא מהבור, ריפא את המלך, שהפך להיות נוצרי ובעקבותיו ארמניה כולה.
 


אצ'מיאדזין או וורגשפט etchmiadzin

זהן שם העיר אך גם הכנסייה שהיא אם של הכנסיות הארמניות, ירושלים הארמנית, מעין וותיקן המורכב ממבני דת רבים, סמינר, וכנסייה עתיקה בליבו. עיר אלוהית שירדה מהשמיים. היא נבנתה בתחילה על ידי גרגורי המאיר במאה ה4 ולכן היא גם הכנסייה הראשונה בעולם, מכיוון שהארמנים התנצרו לפני שהרומאים. המיקום שלה הוא כנראה על מקום מקדש פגאני קדוש. אך הכנסייה המקורית נהרסה וזו שקיימת היום שוקמה במאה ה5 לאחר פלישה פרסית.
הסיפור אומר שלאחר שגרגורי ניצר את המלך ושאר הארמנים הוא לימד והתפלל במשך 60 יום, בסוף התקופה היה לו חזון שבו ישו ירד מהשמיים והכה על האדמה בפטיש זהב, מראה היכן לבנות את ירושלים הארמנית. בכנסיה עצמה יש חלק מתיבת נוח וגם מהצלב של ישו, החנית של לונגיוס, שהייתה לפני כן במנזר גרני, וחפצים קדושים רבים נוספים.
הרבה מאוצרות הנצרות הארמנית מוצגים בחדרים האחוריים של הכנסייה, שהם מעין מוזיאון.
המבנה מרובע עם כיפה מרשימה וציורי קיר יפים, בניגוד לכנסיות אחרות שהם לקוניות, היא עשירה ומגוונת, נמצא בה כיסא הפטריארך, תבליטים ותמונות רבות
הקתדראלה נתנה השראה לאדריכלות הארמנית לאורך הדורות, ויש אומרים גם לאירופה, דרך הפאוליקאנים.
 
שאר המתחם מכיל בתוכו כמה חלקים: בדרום נמצאת כנסיית גיאן gayane  בעלת פרופורציות מושלמות משנת 630, מבטאת את גאונות האדריכלות הארמנית המקודשת, הכנסייה קרויה על שם מנזר גיאן בו היפהפייה הבתולה ריספין שהתה ברומא, היא עצמה קבורה לא רחוק משם ועל קברה הוקמה כנסייה חשובה במאה ה6 לספירה, בזמן יוסטיניאנוס.
בצפון האזור המקודש כנסייה חדשה הקרויה על שם רבי המלאכים. שם מתפללים פרחי הכמורה, זהו בניין עגול מרשים.
ממערב מאוזוליאום לפטריארכים ויד זיכרון לנספים בשואה הארמנית. ממזרח כניסה מרשימה ומזבח פתוח לטירידטס שהוא המלך שקיבל את הנצרות. ליד המתחם כיכר ופסל המוקדשים לאבי המוזיקה הארמנית דתית ולאומית – קומיטס (ראו בהמשך)
 


דוין dvin

הייתה הבירה של ארמניה בזמן השושלת הארסקידית החל מהמאה ה4 ובלב המאבק בין הארמנים לפרסים על שמירת דתם הנוצרית. שושלת זו שלטה עד המאה ה5 לספירה והמפעל הכי גדול שלה היה ההתנצרות בתחילת המאה ה4 לספירה והמצאת הכתב של מסרופ וחבריו בתחילת המאה ה5 לספירה
העיר נבנתה על ידי המלך הארמני קוסרוב השלישי ב335 לספירה וגרו בה מאה אלף איש, כיום זהו תל ארכיאולוגי עם מוזיאון קטן. לאחר חלוקת ארמניה בין המעצמות פרס וקונסטנטינופול במאה ה5 היא הפכה לבירת ארמניה הפרסית. עם הכיבוש המוסלמי היא הפכה לבירת הפרובינציה בחליפות בשם ארמיניה, והמשיכה לשגשג, היא ירדה מגדולתה במאה ה10 עקב רעידות אדמה ונהרסה סופית בזמן פלישות המונגולים



 


אתרים ארמנים מימי הביניים


אני ani

הוקמה כבירת ארמניה במאה ה10 לספירה בזמן השיא של השושלת הבגרטית, והפכה עד מהרה לאחת הערים הגדולות בעולם, עם אוכלוסייה של מאה וחמישים אלף איש, מתחרה בפאר ובחשיבות בביזנטיון ובגדד. לעיר היו חומות כפולות וקתדראלה נהדרת, היא נהרסה על ידי כיבושי הביזנטיים והסלג'וקים, אך שוקמה מחדש בזמן העצמאות הגאורגית.
עד המאה ה20 רבים מבנייני העיר העתיקים עמדו על תילם, אבל ב1921 הממשלה הבולשביקית של רוסיה החזירה את מחוז קרס ואני בתוכו, (גם הר אררט) לשלטון התורכים, כך שהעיר נשארה מחוץ לארמניה ממש על גבולה, כשניתן לראות את הריסותיה מהצד השני של הנהר. מתכנן העיר ירוואן טמניאן חקר את עתיקות ושרידי העיר אני, בזמן שרבים מהמונומנטים עדיין עמדו, וזה נתן לו השראה בתכנון בנייני ירוואן ובבחירת האלמנטים האדריכליים שהשתמש בהם ביצירותיו.
 


מנזר סוונאוונק sevanavnak

נמצא במיקום יפה לחופי אגם סוואן, האגם הגדול והחשוב בארמניה, אחת משלוש ימות פנימיות של ארמניה הגדולה, והיחיד שנשאר בארמניה העצמאית, זהו אגם גבוה מאד, בגובה 1900 מטר, מוקף הרים ירוקים, שהסובייטים כמעט והצליחו ליבש אותו, אך ניצל ברגע האחרון. כתוצאה מכך המנזר שהיה על אי מחובר כיום ליבשה, מתחתיו נמצא ארמון השליט של ארמניה. מצד שני שלו נמצא סמינר לכמרים.
המנזר נבנה במאה ה9, אך שופץ לאחר מכן. הוא שימש כמקום לימוד ומושבת גירוש ל נזירים שסרחו באצמידיאזין והיו צריכים חינוך מחדש.
 


מנזר הגפט haghpat

אחד הדוגמאות היפות ביותר לאדריכלות ארמנית הנמצא לא רחוק מהגבול עם גיאורגיה במדרונות ערוץ עמוק רחב ונפלא של נהר הדבד. המנזר נבנה על ידי אשוט השלישי בהמשך לבניית מנזר סנהין sanahin, הנמצא על הר ממערב, נראה מהמקום עצמו. יש במקום הרבה אולמות, חדרים, מבנים, עם קשתות מרושתות. אולם ספרייה, כנסייה, ואולם קבלות פנים שלפניו יש אולם גדול יותר בסגנון הארמני של גוויט (ראו בהמשך). הגוויט בנוי כך שיש בו הד חזק והוא שימש לשירה ומוזיקה דתית, עד היום. ה"אשוך" (אוהב, טרובדור נודד) החשוב ביותר של ארמניה מהמאה ה17, נגן הסג והמשורר אשוך סאיאט נובה ashough sayat nova, פעל במקום והאולם מוקדש לו.
הקומפלקס התחיל להיבנות במאה ה10 עד המאה ה13 והיה מרכז לימוד והשכלה.
 


מנזר גהרד Geghard

המנזר נמצא לרגלי הצוקים ובקצה העמקים העולים אל ההרים מירוואן, חלקו חצוב בסלע, כנראה במקום מקדש פגאני, לא רחוק מקניון הבזלת ומקדש גרני. משמעות השם "חנית" וזאת מפני ששם הוחזקה חנית הגורל של לונגיוס במשך שנים רבות. יש בו שתי קומות של אולמות בעלות אפקט קולי מיוחד. חריטות ופיסול בסלע, מעיין מפכה בתוך אחד החדרים.
את המנזר ייסד גרגורי המאיר, אלא שמאום לא נשאר מאז, ואת המנזר הנוכחי בנו האחים הזקריאנים, גנרלים בצבא של המלכה תמרה הגיאורגית, ששחררה את ארמניה מהטורקים במאה ה12. במאה ה17 הועברה חנית הגורל לאיצמדיאזין, שם היא נמצאת עד היום
 
וכאן המקום לציין שהאל הקדום של הארמנים היה מיתרה לו מוקדש מקדש גרני הסמוך, לפי האגדה הוא נולד מאבן, יצא מהסלע, ולכן סלעים היו מקודשים לארמנים, הרבה מהמקדשים של מיתה היו חללים תת קרקעיים חצובים בסלע, וזה המקרה גם במנזר גהרד.
 
חנית הגורל
ישו הביא את הרחמים לעולם, הגעתו של בן אלוהים לעולם הייתה אקט של רחמים מצד אביו, שרצה לעזור בכך למין האנושי שאיבד את דרכו. אלא שהמין האנושי התכחש לישו ששעות רבות סבל על הצלב, ולאף אחד לא היה אכפת....
עד שחייל רומאי בשם לונגיוס ריחם על ישו ודקר אותו בצדו עם חניתו, הדקירה הזאת הייתה הרת גורל מבחינת העולמות העליונים והתחתונים יחדיו והקשר ביניהם. הפעולה הפשוטה הזאת לכאורה שחררה את מהותו של ישו, ואפשר להגיד גם את נשמתו, לעולם, ופתחה את הדרך להצטרפותה של רוח הקודש לאנשים אחרים. הדם והמים שנזלו מהפצע שבצדו של ישו נאספו לגביע הקדוש ונתנו לו את כוחותיו. שארית הדם נזל אל הארץ ומשם דרך בקע בסלע התאחד עם גלגלתו של אדם, שמיים וארץ רעדו, המעגל הושלם.
אקט הדקירה היה אקט החיבור בן השמיים והארץ, הארקה שאפשרה את השתחררות החשמל. לונגיוס בעשותו את מעשהו פתח פתח בפני אפשרות השינוי בעולם, שינוי שנובע מעולם ההחלטה והעשייה. מאז נקשרה החנית לכוחות המופלאים שמופעלים על ידי הרצון, היא עברה בדרך פלאית למלכים ולמושלים ונתנה להם את הכוח לשלוט על פני האדמה.
החנית הופיעה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה ולעיתים אף הטתה את המאורעות, כך היה בזמן מסעי הצלב באנטיוכיה (על כך בסיפור נפרד).
לונגיוס, דרך אגב, נהפך בסופו של דבר לנוצרי ונצלב. לפני מספר שנים התפרסם במערב ספר בשם "חנית הגורל" ובו תולדותיה של החנית הרת הגורל של לונגיוס וההקשרים ההיסטוריים שבהם הופיעה. אלא שלארמנים יש סיפור אחר. החנית הגיעה לארמניה עם השליח יהודה תדאוס ונמצאת שם מאז.
 


מנזר נורוונק noravnak

זהו אולי האתר היפה ביותר בארמניה. מנזר נפלא הבנוי מאבן אדומה בתוך עמק נסתר שצוקיו אדומים. נכנסים אל העמק דרך קניון והוא מוקף צוקים מכל צדדיו, מעין עולם בפני עצמו כפי שמתאר גורדייף בספריו על העמקים המופלאים של ארמניה, ארץ מולדתו. לעמק איכות אנרגטית וקולית מיוחדת.
המנזר נבנה במאה ה13 על ידי הבישופים של סיוניק, המחוז הדרומי של ארמניה, שבעת ההיא הייתה לו עדנה בהנהגת השושלת האורבליאנית, שילוב של בישופים ואצילים ששלטו על חבל ארץ זה והפכו אותו למרכז לימוד, השכלה ותרבות, מביאים לרנסנס ספרותי ואמנותי שהתרכז במנזרים של נורוונק בצפון וטטב בדרום, הם היו קרובים ברוחם לארמנים הקיליקים והושפעו מהאמנות והנצרות הקתולית צלבנית של התקופה.
השליטים האוברליאנים הם היחידים שהוסמכו בתור ארכיבישופים. הם היו ווסלים של הגיאורגים. היו להם יחסים טובים עם המוסלמים, ואפילו עם המונגולים, אבל עם בוא תימור לנג השושלת שלהם איבדה מכוחה ושלטונה בארץ. אחד מבני המשפחה – סטפן אוברליאן כתב ספר היסטוריה של המחוז שעליו שלטו – סוניוק במאה ה12 ומשם אנו יודעים רבות על תחילת דרכם.
במאה ה13 אימצו השליטים האוברליאנים אמן שנתכנה "מומיק", שהוא מעין לאונרדו דה ווינצי של ארמניה, הוא תכנן את הכנסיות, צייר ועיטר כתבי יד ואף עסק בפיסול, האמנות שלו יוצאת מהכלל כשפסגת היצירה היא כנסיית נרונווק, שם הוא תכנן את הכנסיות, יצר תבליטים ושם הוא קבור.
בכניסה למתחם נמצא מוזיאון הקטן המוקדש לו בו תמונות של בניינים ופסלים שיצר, ציורים שצייר ועוד. מרשימים ומעניינים במיוחד בהקשר זה התבליטים בכנסייה לכנסייה הגדולה "אם האלוהים", שבנויה משתי קומות, הראשונה מקום קברי השושלת ומעליה אולם שעולים אליו במדרגות צרות הצמודות לקיר, לידה כנסייה נוספת עם תבליטים עוד יותר נפלאים ומוזרים.
הכנסיות שופצו והמקום סודר לאחרונה על ידי זוג קנדי ארמני עשיר שקבור במקום.
 


מנזר טטב – tatev

אחד המנזרים היפים, חשובים והמרשימים בארמניה הוא מנזר טטב שמגיעים אליו ברכבל הארוך בעולם הנקרא כנפי טטב, רכבל העובר מעל הערוץ העמוק של נהר הוורוטן. במאות 14-15 זה היה מרכז של למידה, מעין אוניברסיטה, בה למדו לימודי דת, אך גם את המדעים והלימודים הקלאסיים, ובה נשמרה הספרייה החשובה בארמניה.  
המנזר נוסד במאה ה9 והיו בו אלף נזירים, אלא שהוא נפגע בפלישות של הסלגוקים, ונבנה מחדש על ידי הבישוף סטפנוס אובראליאן, שבנה גם את נורוונק. במאה ה14 נוסדה בו אוניברסיטה רישמית ובה יותר מאלף סטונדטים, טטב הפכה למרכז של התרבות הארמנית, התפתח בה בית ספר של ציור מיניאטורות וכתיבת ספרים, למדו בה אסטרונומיה ומתמטיקה, דקדוק ורטוריקה, מלומדי המקום השפיעו על החזרת הקתוליקון הארמניה מקיליקיה לאיצמידיאזין. 
המנזר נפגע וננטש במאה ה15 עם הפלישה של הפרסים ונבנה מחדש במאה ה17, ב1921 הוכרזה בו המדינה של ארמניה ההררית שהחזיקה מעמד כמה חודשים עד שנכבשה על ידי הסובייטים, בראש שלה עמד מיסטיקן בשם Garegin Nzhdeh שפעל רבות לאחר מכן בבלקן.
ברחבת המנזר ישנו עמוד בגובה שמונה מטר שנבנה במאה ה10, לפי האמונה הארמנית הוא רועד כשמתקרב צבא לארץ, כשיש איום, או כשמשהו באנרגיות לא בסדר, ולפי זה אפשר לדעת שיש סכנה (כולל רעידת אדמה). המעניין הוא שכל השיפועים של גגות הכנסייה שלידו מכוונים אליו. במרכז המנזר כנסיית סנט פטר ופול מאותה תקופה. לידה כנסיית גרגורי המאיר, בה נמצא קברו של גרגור טטבסקי, המלומד החשוב ביותר באוניברסיטה מהמאה ה14. את תמונתנו ניתן לראות על הקיר, מרצה ומסביבו סטודנטים רבים. בצד הצפוני יש כנסייה מהמאה ה12 שנקראת על שם מריה, ומחוץ לחומות בית בד וחנויות מזכרות.  
 


אתרים בדרום ארמניה

דרום ארמניה הוא אזור של הרים וקניונים אדירים, נוף קדומים המשלב רמות גבוהות, יערות, והוא אחד הדרמטיים מסוגו בקווקז, בלב הדרום החבל של סוניוק, הנושק לאיראן מהצד האחד, אזרביג'אן משני הצדדים השניים. זה המעוז והמצודה של הנצרות הארמנית, ממנו מוליכות הדרכים אל נגורנו קרבך, החבל השנוי במחלוקת שהכריז על עצמאות מאזרבייג'ן ונכבש במלחמת 1991 על ידי ארמניה. הוא נחשב ללב של ארמניה ההיסטורית. כאן היה מנזר טטב, האוניברסיטה שהחזירה את החיים התרבותיים מקיליקיה לרמות הגבוהות. וכאן היו הממלכות החצי עצמאיות האחרונות, שהיה להם קשר טוב עם המונגולים, זאת מעין פקעת שבה נמצאים קצוות החוטים שמאפשרים לפרום את המהות של ארמניה. הרגשה מסתורית של עולמות שמעבר לזמן.
 


סיסיאן sisian

עיר בדרום ארמניה ליד מעגל האבנים של זורטס קרר, היא בלב עמק יפה ולידה הרים גבוהים, אגם מלאכותי, מספר כפרים ומנזרים, בתוכה מספר מלונות וכיכר קומוניסטית. מעליה נמצאת כנסיית סנט ג'ורג מהמאה השביעית לספירה. סיסיאן היא עיר של משוררים, יש בה מוזיאון עירוני קטן וחמוד עם שרידים ארכיאולוגים מהסביבה ובראשם הירוגליפים ציורי סלע ודולמנים מהר זיין גזונג הסמוך. לא רחוק מסיסיאן יש מפל מים מרשים ומהצד השני אגם שהוא חלק ממערכת הסכרים של נהר הארקס
 


גוריס goris

אחת הערים הגדולות של דרום ארמניה שהוכרזה לזמן קצר כבירתה של ארמניה ההררית בשנות ה20. ממנה יוצאות הדרכים חבל נגורנו כרבך, נמצאת בעמק יפה שמסביבו מספר גבעות מחודדות נוסח קפדוקיה, בהם נמצאת עיר מערות עתיקה, החלק החדש הוא מהצד השני של הנהר, יש בו מספר כנסיות מעניינות, כמה מלונות ובתי הארחה. מהם יוצאים אל האתרים של מנזר טטב וערי המערות שבסביבה.


כפר מערות קדזורסק Khdzoresk
עד לפני מאה שנה זה היה כפר לכל דבר ועניין, בן אלפי אנשים, אלא שהם גרו במערות במצוקים שסביב לערוצי הנהר כפי שעשו אבותיהם במשך מאות ואלפי שנים, כל האזור התאפיין בערי מערות עתיקים, כפי שניתן למצוא בדרום איטליה, קפדוקיה, ומקומות אחרים בעולם.
במקום ניתן למצוא גשר חבלים, כנסיית הכפר העתיקה, מעיין מסתורי, שחזור של מערה כפי שחיו פעם, ושבילים בין הבתים והערוצים.
 

מנזר טטב – ראו בחלק על אתרים בימי הביניים

מעגל האבנים זורר קארר - ראו בחלק על פרהיסטוריה




 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו