הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בקטשים בטורקיה - טיולים לרחבי העולם

ביקור ראשון אצל הבקטשים – דצמבר 2001

 
במסגרת הביקור הראשון שלי בקוניה נסעתי לגלות מסדר סופי נוסף בשם המסדר הבקטשי, שמרכזו ההיסטורי בכפר האגי בקטש בקפדוקיה. זו הייתה אפיזודה צדדית לביקור בקוניה, שלימים הפכה להיות סיפור בפני עצמו. נסעתי עם ניהט, המדריך הטורקי, כשבחוץ השתוללה סופת שלגים כבדה והמכונית החלה להראות סימנים של קושי להתמודד עם השלג.
"ממשיכים?" שאלתי את ניהט, שלמרות העילגות שלו בכל הקשור לשפה האנגלית, נתגלה ברגעים אלו בגדולתו.
"ממשיכים!" אמר, ובמבט אחד בינינו השתקפה הידיעה שאנו יכולים לעשות זאת.
לאחר כמה שעות של מאבק, כשהגענו לבסוף אל הכפר, היינו מותשים. ולמרות זאת, לאחר הביקור במוזוליאום והמוזיאון של הבקטשים – ביקשנו מהשומרים שיפגישו אותנו עם בקטשים חיים, אמיתיים.

שיטוט קצר בסמטאות הוביל אותנו לבית ארוך. את הדלת פתח מוניר דדה, השייח' של הכפר, זקן צולע שהכניס אותנו בלבביות פנימה. להפתעתי הוא הציע לנו שתייה. ההפתעה הייתה משום שהימים היו ימי הרמאדאן והשעה שעת צהרים.
עניתי לו בגאווה ש"אם הוא לא שותה, אז גם אני לא שותה" (בכל הזמן שהותי בקוניה צמתי עם המקומיים כדי להראות את הערכתי לאמונתם, דבר שפתח את הלבבות). להפתעתי מוניר דדה אמר שהוא שותה והגיש לי תה דובדבנים אדום בכוס קטנה, שלמול הריח שעלה ממנו לא יכולתי לסרב. ניהט המדריך המשיך בצומו.
 
מתברר שהבקטישים הם עלוויק – סוג של מוסלמים סופים, שיעים מתונים, המאמינים, בנוסף למוחמד עצמו, גם בקדושתו של עלי, חתנו ובן דודו של מוחמד. בניגוד לשיעים הקיצוניים, האסלאם שלהם מאד מתון ומדגיש את המיסטיקה שהיא מעל מצוות הדת. הם לא ממלאים אחר חוקי השריעה, אינם צמים ברמאדאן, לא מתפללים במסגדים (שקדושתם בוטלה לאחר רצח עלי במסגד), מותר להם לשתות יין (ובטקסים מסוימים זו אף חובה), והחשוב ביותר – הם נוהגים שוויון מלא לנשים, מכיוון שאלוהותו של עלי באה לו בזכות נישואיו עם בתו של מוחמד – פטמה.
התברר לי שיש להם טקס 'סמע' משלהם, שבו דרך נגינה, שירה וריקוד, הם מגיעים להתאחדות מיסטית עם האלוהים. אלא שטקס 'סמע' זה שונה לחלוטין מזה של הדרווישים המחוללים; בטקסים של הדרווישים המחוללים (ה"מוולנים") חליל ה"ניי" הוא כלי הנגינה המקודש, המבטא בקולו העצוב את הגעגוע של הבמבוק, ממנו הוא עשוי, לחזור לביצה שבה גדל. זהו משל לאדם המתגעגע לחזור לכור מחצבתו – האיחוד עם האל. אצל הבקטשים כלי הנגינה המקודש, לעומת זאת, הוא ה"סז" – כלי מיתר מדהים, דומה קצת למנדולינה מנופחת, שנקרא אצלם "קוראן במיתרים".
השייח' 'דדה' מנהל את הטקס והוא הדמות הדתית החשובה, אלא שמייד אחריו יש את נגני ה'סז' הנקראים "אשיק" – אוהבים. תנועות הריקוד מגוונות ושונות מאלו של הדרווישים המחוללים; לא רק הסיבוב סביב עצמו, אלא גם סיבוב במעגל וחיקוי תנועות ציפורים כדרך סובלימציה מהארצי לשמימי. והכי חשוב – טקס ה'סמע' הבקטשי מורכב מריקודי זוגות שבהם רוקדים גברים ונשים יחדיו.

מול כל הנימוקים הללו לא יכולתי להחריש יותר, ובדחילו ורחימו נקבע שיומיים אחר כך יערך טקס 'סמע' בקטישי במיוחד לכבודנו, אותו נוכל לבוא ולצלם. וכך, יומיים מאוחר יותר, מצאתי את עצמי נוסע שוב, ביחד עם הצלם אריאל והמדריך ניהט, לכפר האגי בקטשי, כשגם בפעם זו מתחוללת בחוץ סופת שלגים עזה.



 
כשהסערה בחוץ נרגעה מעט, ניתן היה להבחין בתווי פניה של קפדוקיה, הארץ המשונה אליה נכנסנו. אדמת טוף וולקני וורודה מחורצת ומחוררת באלפי גבעות קטנות, שולחנות אבן, חרוטים ובהם חצובים אלפי מנהרות ומחילות, מקדשים וכנסיות מימים עברו.
חלפנו בנסיעה מעל "קיזיל אירמיק" – הנהר הגדול בתורכיה, והנה אנחנו בתוככי הכפר האגי בקטשי. לאחר התחממות קצרה בחדרו של מנהל המוזוליאום נלקחנו לאולם התרבות המרכזי לראות את טקס ה'סמע' של הדרווישים הבקטשים.
לעולם לא אשכח את ההפתעה הנעימה שחיכתה לי: שתים עשרה דרווישיות מחוללות יפהפיות, עטויות שמלות בצבע כחול טורקיז, מכוסות כולן במטבעות כסף בליווי מטפחות סגולות המדגישות עיניים ירוקות-סגולות, צחקו בידידות ובמבוכה נוכח המצלמה.
 
טקס ה'סמע' החל בהתייצבות הדדית של ארבעה זוגות מול ה'אשיק' – נגן הסז – ואחר כך אחד אל מול השני, השתחוות הדדית הובילה להתחלת הריקוד.
ה'סז', מתברר, יכול להפיק צלילים כמו תזמורת שלמה. הריקוד החל בהליכה במעגל והשתחוות ל'אשיק'. לאחר מכן החלו ריקודי מעגל ולאחריהן ריקודי זוגות תוך כדי חיקוי תנועות ציפורים. לאחר כחצי שעה של שכרון חושים נגמר הריקוד כפי שנגמרים טקסי ה'סמע' של המוולנים – בתפילה – אלא שבנוסף לכך התחבקו הגברים והנשים אחד עם השני.

"מה זה אומר בשבילך, הריקוד?" שאלנו את אחת הרקדניות.
"ה'סמע' זה טקס דתי," היא אמרה.
"כן, אבל מהו בשבילך?" התעקשנו.
"בשבילי זה החיים," ענתה.
אותה תשובה בדיוק נתן לי יומיים אחר כך מוסטפא, הרקדן הראשי בטקס של הדרווישים המחוללים.
"האם את רוקדת רק עם בן זוגך?" שאלתי.
"לא, כולנו כאן, בנים, בנות, אחים," ענתה, והסבירה כי הבקטישים מרשים לעצמם לנגוע בחיבה אחד בשני, מחווה מאד נדירה בתורכיה המוסלמית.

 

המסדר הבקטשי אחד ממסדרי הסופים הגדולים

הבקטשים היו אחד משני המסדרים העיקריים באימפריה העותומאנית, המרכז ההיסטורי שלהם הוא בכפר האגי בקטש בקפדוקיה שהיה מרכז של החיילים היאניצארים הקשורים אליהם ואחראי על אדמות של שבע מאות כפרים בתקופת השיא שלו. הבקטשים שימרו את מסורת הנגינה והשירה התורכית ואת השפה, בעוד שבערים דיברו פרסית, רבים ממשוררי טורקיה כגון יונוס אמרה היו קשורים אליהם, הם גם תמכו ותומכים עד היום באתא טורק ומגמות החילון המאפשרות להם לקיים את הטקסים שבהם שותים יין ומשתתפים נשים, הנחשבים לכופרים על ידי האורתודוקסיה. הבקטשים הם המסדר היחיד באסלאם שבו נשים וגברים שווים, רבים מחבריו קשורים לכורדים, והם חלק מתנועה גדולה יותר הנקראת אלווי, המשותף לקבוצות רבות מתוך האלווי ולמסדר הבקטשי הרשמי הוא האמונה בקדושתו של האגי בקטש שהגיע לקפדוקיה במאה ה13 לספירה
 

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור

 


ראו מאמרים - לחצו לקריאה

References

aringberg-laanatza, m. Alevis in turkey - alawites in syria: Similarities and sifferences. Alevi Identity Istanbul 1996,

bilici, f. The function of alevi bektashi theology in modern turkey. Alevi Identity Istanbul 1996,

burke, o. m. (1975). Among the dervishes. new york: dutton.

camuroglu reha. Alevi revivalism in turkey. Alevi Identity Istanbul 1996,

ferraro, j. (2007). Quarrling with god. ashland, oregon: white cloud press.

melikoff irene. bekyashi/kizilbas historical bipartition and its consequences. Alevi Identity Istanbul 1996,

schwartz, s. (2008). The other islam. united states: doubleday.

shankland, d. Islam and society in turkey. england: eothen press.

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו