הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

דרך עולי הרגל בארץ הקודש - טיולים לרחבי העולם

דרך עולי הרגל הצלבנית
במקביל להתפתחות מסלול העלייה לרגל לסנטייגו דה קומפוסטלה, התפתח גם מסלול עלייה לרגל בארץ ישראל, מעכו ועד ירושלים, ולעכו באניה. מה היה מסלול זה? מהם הספרים שעליהם הסתמכו עולי הרגל? רשת האכסניות והמנזרים?
מעכו הדרך עברה לציפורי, קרני חיטין, טבריה, כורסי, טבחה, כורזים ומשם להר תבור ונצרת
יש להניח שמנצרת עולי הרגל המשיכו לגנין ומשם לשכם, הגיעו לירושלים, ביקרו בבית לחם, וירדו לים המלח למקום הטבילה בירדן.
היו שני דרכים, האחת דרך ההר, והשנייה דרך מישור החוף. בדרך מישור החוף התפתחו כל מיני אתרים מומצאים כגון קבר אופימיה הקדושה[1]  ליד עתלית, או מזח יעקב ביפו[2], היו הולכים מעכו ליפו, ומשם לירושלים, ייתכן ומקצרים דרך וואדי ערה מנצרת כפי שעושים היום. לעיתים היו מפליגים לאורך החוף במקום ללכת[3].
נוסע בשם ריקרדו פניני מפירנצה שביקר בארץ בסוף המאה ה13 מתאר מסע מעכו לעתלית ומשם ללוד, מקום קברו של סנט ג'ורג, בית נובא ונבי סמואל, לירושלים. הוא מתחיל את הדרך מעכו, הולך לכפר כנה ומשם לנצרת, משם לגנוסר ובית צידא, הר האושר ומשם לצפת לבור יוסף[4]
לפי פרוו[5]ר היו שני מסלולי עלייה לרגל. הראשון מתחיל ביפו, הולך לירושלים דרך לטרון או בית חורון, מירושלים יוצא לבית לחם, עין כרם, חברון ויריחו והירדן, משם ממשיך לשומרון ומבקר בסבסטיה, פונה אל הגליל ומבקר בהר תבור, נצרת, כפר כנא וכפר נחום.
המסלול השני מתחיל בעכו ועובר על הגילי ומשם לשומרון ולירושלים, יורד לירדן, וחוזר לשפלה ליפו וקיסריה ובחזרה לעכו.
הנסיעה לארץ באניה לקחה שישה שבועות, נמלי היציאה העיקריים היו באיטליה, גנואה, פיזה וונציה ומרסי בצרפת. לעיתים היו יוצאים מברצלונה ויעדים אחרים, הרוסים היו מפליגים דרך קונסטנטינופול. עולי הרגל מהצפון היו מנצלים את ההזדמנות ועוברים דרך רומא, ולעיתים דרך מונטה סנט מישל באפוליה דרום איטליה.
 פעמיים בשנה היו נוסעים בשיירות גדולות, אחת לפני הפסחא, והשנייה באמצע הקיץ, לעיתים מפליגים ישירות לישראל, לעיתים לאלכסנדריה ומשם לארץ, או לקונסטנטינופול ואיי יוון ומשם לארץ. וכך גם בדרך חזרה. פרוור אומר יש כאלו שאומרים שמסעי הצלב היו בעצם עליות לרגל חמושות, הוא לא מסכים עם זה, אבל יש קשר בין העליות לרגל למסעי הצלב. בנוסף על כך חלק מהעולים היו אנשים שנידונו על ידי בית משפט או עצמם לכפרת עוונות. זה היה חלק מהתפקיד החברתי של המסעות הללו שלקחו כמה חודשים.
הספר הצלבנים של פרוור[6]  מפרט באופן מקיף את מסלול עולי הרגל מעכו לירושלים וברחבי הגליל. מעכו היו יוצאים תחילה להר תבור, מקום ההשתנות, ומשם ממשיכים לשפרעם ועחר כך לנצרת, שפרעם נקשרה ליעקוב הקדוש או לסאפרון הקדוש saffroun. ואולי גם לסופרוניוס, הפטריארך האחרון של ירושלים הנוצרית. בקרבת מקום היה קבר של סנט ניקולאס. לפני נצרת היו מבקרים גם בציפורי, מקום הולדתה של חנה, אמא של מריה.
בנצרת היו מבקרים בכנסיית הבשרוה, בית המלאכה של יוסף, בארה של מרים, הר הקפיצה.
ממשיכים לכפר כנה
ממשיכים לבני נעים, המקום בו החיה ישו את בן האלמנה
ממשיכים לכנרת מקום אדראירס ושמעון פטרוס, מגלה, כפר נחום, שלוחן המשיח בטבחה, הר האושר.
חוזרים שרך צפת  שנחשב למקום מערת טוביה וליד בור יוסף
הדרך הראשית של החוף
מתחילים מעכו לאורך המפרץ אל מערת אליהו, מקום הכרמליתים, כנסיית מרים הגברת של הר כרמל, ליד המנזר היווני של מרגריתה הקדושה, מקום שנקרא anne בו חושלו המסמרים שבהם צלבו את ישו.
בכפר קרוב לחיפה שנקרא franche ville היה מקום הולדתו של סנט דני, שזוהה עם דיוניסוס הרפאגוט
בטירה היה בית כנסייה של יחונן הקדוש מטירה.
ליד עתלית היה בית פילה שנקרא peroun, תחנה שבה נח ישו. מבצר עתלית זוהה עם מקום קברה של אופמיה הקדושה.
דאר כונתה על ידי הצלבנים merele – קיכלי, נחשבה למקום הולדתו של סן אנדריאס, והיה שם מערה שבה התחבאו ישו ומרים מרודפיהם., דרומה כמה ק"מ היה בית תפילה שנקרא "גבירתנו של הביצות, שם מצאה מרים מקלט.
קיסריה הייתה תחנה בדרך, הצליינים העריצו את האובליסק וקראו לו שולחנו של ישו (הוא כנראה שכב באותה תקופה) ושני הבסיסים שלידו הנרות של ישו. עצמות קורנליוס הקדוש שהוטבל על ידי פטרוס והיה הבישוף הראשון של העיר נשמרו בכנסייה בעיר. קבר בנותיו של פיליפוס הסריס  שידעו להתנבא והטיפו  לנצרות נמצא בעיר.
ליד נחל תנינים היה בית תפילה למרים וכפר שנקרא pain perdu לחם אבוד וכן מגדל סן לזר.
(אנחנו רואים לאורך הדרך הרבה אתרים הקשורים למריה ולמריה עם ישו הילד)
אפולוניה הייתה תחנה בדרך ונקרא assur זה היה מקום סכנה
התחנה הפאה הייתה יפו שנקשרה בנביא יונה, פטרוס, ומזח יעקוב הקדוש.
מכאן הלכו ללוד לקבר של סנט גורג
מכאן המשיכו אל לאטרון, ומשם לנבי סמויל שנקרא הר השמחות
בירושלים הלכו בכל האתרים של ישו, כנסיית הקבר, מקדש האדון -  כיפת הסלע, הר הזיתים, הר ציון, חקל דמא, המשיכו לעמק המצלבה.
בנוסף על כך היו עושים מסע אל הירדן ויריחו דרך אכסניית השומרוני הטוב, מביאים מיריחו דקל לציין את המסע וטובלים במים, צליין נקרא palmer
יוצאים לבקר בבית לחם ולעיתים גם קברי האבות בחברון
לעיתים היו מבקרים בסבסטיה בשומרון, שם הותז ראשו של יוחנן המטביל, ובשכם מקום האישה השומרונית.
 
[1] קדושה נוצרית שהוצאה להורג בחלקדון ב303 לספירה, אכל אותה אריה בזירה. משמעות השם "מדברת בטעם", לאחר מותה תרמה לגיבוש עיקרי האמונה בחלקדון
[2] המקום ממנו הפליג גופו של יעקוב לסנטייגו בספרד
[3] נתן שור ספר העלייה לרגל לארץ ישראל
[4] הצלבנים בממלכתם, מחקרים בתולדות א"י, יד יצחק בן צבי. איבון פרידמן, בין חויה אישית לשותפות נוצרית, עמ 262
[5] היסטוריה של א"י, יד יצחק בן צבי, התקופה המוסלמית והצלבנית
[6] הוצאת מוסד ביאליק 1975
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו