הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

כבוד המלכים - טיולים לרחבי העולם

כבוד המלכים (ניצוצות של אור)

הטקסט החשוב ביותר באתיופיה, האפוס הלאומי, נכתב כנראה בזמנו של עמדה ציון – מאה 14, כתרגום מערבית, אך מבוסס, לפי טענת החוקרים, על ספר קדום יותר. ניתן להבחין בו בסיפור פנימי (פרקים כ'-צה'), שהוא כנראה החלק הקדום יותר ובסיפור מסגרת – עשרים פרקים ראשונים ועשרים פרקים אחרונים
ספר כבוד המלכים מספר את סיפור ציון החדשה מזמנה של מלכת שבא ולפני כן ועד למאה ה6 לספירה. הוא מציג תמונה של נצרות אחרת שמשולבים בה תורות מיסטיות וגנוסטיות, המתייחסות לציון השמימית, עץ היקום פנינה של מלכות שמיים, חוכמה מייסדת ארץ ועוד.
הספר תורגם מערבית לגעז, אך לפני כן תורגם לערבית מגעז קדומה יותר כנראה במאה ה6. הספר תורגם לאחרונה לעברית בשפה קולחת ופואטית על ידי רן הכוהן. למי שבקיא ברזי המיסטיקה הנוצרית והתורות הגנוסטיות הוא מהווה מסמך מרתק שניתן לדלות ממנו ניצוצות של אור רוחני. להלן כמה מוטיבים והקשרים לידע הרוחני המופיעים בספר:
ציון

כבר מלכתחילה מתייחס כבוד המלכים ל"גדולתה וכבודה של ציון, תיבת תורתו של אלוהים, שהוא עצמו עשאה ויצרה בהיכל קודשו לפני שנברא הכול.. בהסכמה ובשמחה ובשוויון עשו האב והבן ורוח הקודש את ציון השמימית למשכנה של תהילתם" רק אחר כך בוראים את האדם. כשנולד ישו ציון השמימית נולדת בו, או מופיעה בו, מדובר באנרגיה שהיא תכלית הכול וסיבת הכול, מעין אור רוחני.
בפרק יז' נאמר ש"למען ציון, תיבת תורתו של אלוהים, ברא תחילה את השמים ושמח שהיא תהיה משכן לתהילתו בעולם. ברצונו הורידה לארץ ומסרה למשה, כדי שיעשה אותה כתבניתו". זאת אומרת שיש תיבה שמימית ויש תיבה ארצית. התורה היא "שמימית ורוחנית" וכך גם התיבה שהיא "רוחנית ומלאת חסד, שמימית ומלאת אור, חופשית ומשכן לאלוהות". ציון היא ישות רוחנית השוכנת מעל ארון הברית או בתוכו, יורדת משמיים.
בפרק קד' מתייחסים אל התיבה וייחוסה, היא שער החיים, נמל הישועה, בית תפילה, מקום משכן לטהרה, ישנו פטריארך של אלכסנדריה בשם קיריליוס שהיה חשוב בוועידת אפסוס. שאומר שהקדושים הופכים את העץ לרוחני, וכך התיבה היא כמו איקונה מקודשת.


החוכמה

המוטיב של חיפוש אחר חוכמה הוא מרכזי בכבוד המלכים ומתקשר עם ספרות החוכמה העתיקה היהודית וספרות הגנוסטיקה הקדומה הנוצרית.
בברית החדשה נאמר ש"מלכת תימן תעמוד למשפט עם הדור הזה ותרשיענו, כי באה מקצות הארץ לשמוע את חכמת שלמה" מתי יב' 42. כבוד המלכים מזהה אותה עם מלכת שבא. ההגעה של מלכת שבא לשלמה היא החיפוש של החוכמה אחר האלוהים. בטרמינולוגיה הגנוסטית (מיסטיקה נוצרית) יש אגדה על סופיה (החוכמה) שנפלה ממעמדה הרם ורוצה לחזור לאלוהיה. החוכמה נתפשת כישות רוחנית עצמאית הקשורה גם לאמונה.
בפרק כה' מתואר שלמה: "כנר באפלה מאיר לבו..". בפרק לאחר מכן מתוארת חוכמתו "כנר באפלה וכרימון בגן, וכפנינה בים, וככוכב הבוקר..", אלא שבשיחה עם מלכת שבא בפרקים שלאחר מכן הוא מצטנע ואומר שהוא לא טוב מכל אחד אחר.
בפרק לה' יש התייחסות לחוכמה: "מה טוב מן החכמה, כי היא יסדה את הארץ וחיזקה את השמים ועצרה את תהומות הים פן יכסו את הארץ!" זה מהדהד פסוקים ממשלי 1-9.
בפרק פט' המלכה נאחזת בדעת ובחוכמה שהיא פנינה, מנורה, כוכב, נוגה שמש. להב שמש, כל זה הם חוכמה. "מנביעה את החוכמה ומאריכה את התבונה".
גם בפרק צא' מודגש הקשר של המלכה עם החוכמה שהיא בשבילה אוצר, אור, זאת סופיה הגנוסטית הנוצרית "ואת בחרת בחוכמה ותהי לך לאם, חיפשתיה ותהי לך לאוצר.."

המרכבה

בפרק נב' מתגלה מוטיב נוסף שכנראה נלקח מהספרות החיצונית העברית והוא מוטיב המרכבה, המלאך מיכאל מוליך את מרכבותיהם של מנליק וחבריו ומרים אותם באוויר והם טסים בהם. המרכבה מסמלת את המסע המיסטי (יורדי המרכבה).
בפרק סח מופיעה מלאך מיכאל כשומר "בני ישראל החדשים". ואכן פרק הג' נקרא "ובו ניתנה המרכבה לאתיופיה". בפרק זה מתגלה למנליק שארון הברית נמצא במחנהו בדרך לאתיופיה. ציון מאירה כשמש באפלה
בפרק יג' נאמר על אלוהים שהוא "יוצר יופיים של השמים והארץ, הגלוי והנסתר..", ואז נגלה לאברהם רכב של אש בוערת, המופיע לאחר מכן פעמים רבות בטקסט והוא ה"מרכבה".
בפרק קיג' מסופר "ולמלך אתיופיה נעשתה המרכב, והיא המנצחת את אויביו". וכן מוזכר הפסוק "אתיופיה תריץ ידיה לאלוהים" תהילים סח' 32.
בפרק קטז' נאמר שהמרכבה תסתר.
בפרק האחרון קיז' מוזכרים המלכים יוסטניאנוס וכלב, וכן גברה מסקל. שני הראשונים מחלקים את הארץ וחותמים ברית של אהבה, ואילו גברה מסקל בוחר בציון ולא במרכבה, בעוד אחיו שמתחרה איתו בוחר במרכבה "ויאמר לגבר מסקל "ברור לך בין המרכבה לבין ציון", וישיאנו שייטול את ציון וימלוך בגלוי על כס אביו, ואילו את ישראל ישיא שיבחר במרכבה וימלוך בסתר ולא ייראה..". יש כאן חלוקה לא ברורה בין שני הדברים הללו.

משל הפנינה

מוטיב משל הפנינה מתייחס לאוצר רוחני שמרגע שמשיגים אותו לא צריך יותר דבר, ובכדי להשיגו כדאי לוותר על כל דבר, הוא נמצא לעיתים במקום הלא צפוי ביותר – בתוך הצדפה. המשל מופיע במתי בהתייחסות למה זה מלכות שמיים? והוא אומר: "דומה מלכות שמים לסוחר המבקש מרגליות טובות, וכאשר מצא אחת יקרה מאד הלך ומכר את כל אשר לו ויקן אותה". המשל מופיע גם בבשורה על פי תומא, שם נאמר שעל האדם לחפש אוצר שאיננו כלה, שהוא נצחי.
מוטיב הפנינה מופיע אצל הגנוסטים – כסמל לישו  גם אצל גרגוריוס עושה הניסים במאה ה-3 וגם אצל קיריליוס מאלכסנדריה במאה ה-5. הפנינה היא מרים, וזה קשור למוטיב מיתולוגי של לידת וונוס מהצדף.
והנה, משל זה מופיע בגרסה מורחבת שלו בכבוד המלכים, וכך כתוב: "ישועתכם בבטן אדם נברא". הפנינה עוברת לשת ומשם לאברהם, יצחק ויעקב ומשם לדוד ולישו, דרך השושלת, בהגנת גבריאל, מבטן אדם ועד בטן חנה. "המושיע יבוא מכס מלכותו וישכון בה וילבש את בשרה", היא טהורה שבעתיים משמש.
בפרק סח' מוזכרת הפנינה כמולידה את ישוע וכקיימת משחר ההיסטוריה, עוברת בין האנשים. למענה ברא אלוהים את העולם, בנוסף לה יש את ציון שזה ארון הברית, הפנינה טהורה מהשמש, היא מריה, מיכאל מגן על ציון.
בפרק צו' הפנינה נמצאת בבטנו של אדם, היא מרים.


מלאכים, רקיעים ומקומו המרומם של האדם

המיסטיקה האתיופית, כמו היהודית והנוצרית הקדומה, מאמינה בקיום עולם של רקיעים, אנרגיות, מלאכים. האדם הרוחני יכול לעלות בהם (יורדי המרכבה) ולמעשה בנוי בתבניתם ונועד לשלוט עליהם.
בפרק קא' נאמר שאלוהים בכל ומוזכרים שבעה הרקיעים "אני מעל לשבעת הרקיעים, רואה הכול ובוחן הכול, ואיש לא ייסתר ממני".
גם בפרק קב' מוזכרים שבעה הרקיעים "וזהו הרקיע השישי, והכס עולה לרקיע השביעי". בספר חנוך ב' 3-9 יש תיאור מפורט של הרקיעים.
בפרק צה' מתייחסים לפסוק "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.." שנמצא בפרק א' של בראשית ומוסיפים :"ודברים אלו פירושם שבדבר האלוהים.. רוח אלוהים הייתה שרויה על הבריאה כולה".
בפרק ק' מרומם אדם למעמדו בקוראן, הוא אחראי על כל הבריאה, ואף המלאכים מסורים בידיו. אלוהים אומר למלאכים "יצרתיכם במחשבה אחת מן האש ומן הרוח כדי לשבח, ואילו הוא יצרתיו כפליים מכם, מן העפר ומן המים ומן האוויר ומן האש, ונעשה בשר ודם. ועשר מחשבות יש לו, חמש טובות וחמש רעות."
לשטן אין דרך משלו, אלא הוא רק מזריע במחשבה "ואין הוא מכריח ולא כופה ולא מכה ולא מושך ולא נוטל ולא מתקוטט, אלא מזריע בחשאי בתוך המחשבה, ומי שמתפתה, תכין לו המחשבה הרעה את האבדון. אבל אם ניצח את המחשבה הרעה, ימצא חסד ויהיה שכרו לעולמים."
בפרק צו' מתייחסים לאירוע מרכזי בחשיבה ההיסטורית הקבלית, עלייתו של משה להר סיני פעם שנייה ובקשתו מאלוהים לראות את פניו: "ועוד ביקש משה מאלוהים לאמור "הראני את פניך", ואלוהים אמר לו למשה, "לא יראה איש את פני וחי, אלא רק כמביט בראי, הסב פניך מערבה ותראה בצור את בבואת פני". ועל זה נאמר "כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה" (בבלי יבמות מט'/עא').

הצלב וישו

הצלב נתפש כחלק מעץ החיים, העץ שלו הוא אותו עץ ממנו עשויה התיבה. מעין יסוד היולי, ראשוני הנמצא בכל. ישו הוא הופעה של האדם הקוסמי, דמות אדם קדמון לכל קדומים של הקבלה היהודית.
בפרק קז' מתייחסים לישו כמו אהוב. "ועוד בירך יעקב את יהודה בנו ואמר לו "מלך יצא ממך ויכבס ביין לבושו, ונכבדה מנוחת אהוב", והאהוב פירושו כריסטוס, והמשיח פירושו כריסטוס, וישו פירושו מושיע העם, והנביאים כינו את כריסטוס בחשאי "האהוב".
בספר חיצוני שנשמר בכנסייה האתיופית בשם "עליית ישעיהו, מרבים להשתמש במילה "אהוב".
בפרק קיא' מתייחסים לישו כאל עתיק יומין "וכך התנבא דניאל הנביא ואמר "רואה הייתי בחזיונות הלילה, והנה עם ענני השמים כבן אדם בא ועד עתיק הימים הגיע, ולו ניתן שלטון ויקר ומלכות..."
בפרק סו' נאמר שסוד שלמה הוא שפירוש שמו הוא כריסטוס, ושיר השירים הוא אנלוגיה לכריסטוס. שיר השירים הוא טקסט ששימש את המיסטיקה היהודית.
בפרק סח' מופיע המלאך אוריאל, כמו בספרים החיצוניים. מיכאל הוא מגן על ציון, גבריאל שומר על בני האדם והפנינה, אוריאל מגן על עץ הסבך שיהיה לצלב המושיע.
 
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו