הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מאחשוורוש ועד לשיעה - טיולים לרחבי העולם

היהודים במרכז אסיה מראשית הופעתם ועד ראשית התקופה השיבאנידית
זאב לוין
 
הגדרתו של המרחב הגאוגרפי המכונה "מרכז אסיה" ובכמה מקורות "אסיה התיכונה" איננה אחידה. האזור חסר גבולות גאוגרפיים ברורים והגדרתו כיחידה גאוגרפית נפרדת חדשה יחסית ומקורה באירופה במחצית המאה התשע=עשרה. ממזרח וממערב גבולות האזור ברורים יחסית, אך לגבי הגדרת הגבול הצפוני והגבול דרומי אין תמימות דעים. שרשרת הרי פָּמִיר וטיאן=שאן תוחמת את המרחב במזרח מול סין, והגבול המערבי המרוחק מעל ל=2,000 קילומטרים משם מצוי בחופו המזרחי של אגן הים הכספי. בהעדר גבול גאוגרפי ברור בין הגבול הצפוני והדרומי ניתן לסמנם רק באופן מקורב את המרחב שבין ערבות דרום סיביר בצפון ועד לגבולות אִירָאן ואַפְגָנִיסְטָן בדרום. המבנה הטופוגרפי של הארץ הוא ברובו מישורי -- ארץ ערבה רחבת ידיים המאופיינת במזג אוויר יבשתי קיצוני, מלבד שרשרת הרים גדולה שבחלק המזרחי שבה כמה פסגות המתנשאות מעל 7,000 מטר. לבו של המרחב המרכז אסייתי הוא הערבות הרחבות שבין שני הנהרות הגדולים: אַמוּ דַרְיָא (אוֹקְסוּס) מדרום וסִיר דַרְיָא מצפון. מוצאם של שני הנהרות הוא בהרים הגבוהים במזרח, והם זורמים לאורך למעלה מ=2,000 קילומטרים עד לימת אַרַל.

מקורות רוסיים מודרניים מגדירים את המרחב המרכז אסייתי כטריטוריה שנוצרה בתקופה הסובייטית במקומן של אֲמִירוּת בּוּכָרָה, אמירות קוֹקַנְד וחָ'אנוּת חִיוָה. הטריטוריה החדשה יצרה את תּוּרְכְּמְנִיסְטָן, טָגִ'יקִיסְטָן, אוּזְבֵּקִיסְטָן וקִירְגִיזְסְטָן הקיימות עד היום. קָזָחְסְטָן הופרדה מארצות אלה, והמרחב הוגדר כ"מרכז אסיה וקזחסטן". מקורות מרכז אסייתיים ומערביים מודרניים מכלילים בדרך כלל במרחב זה גם את קזחסטן. שטחן של חמש הרפובליקות הללו יחד עולה על ארבעה מיליון קילומטרים רבועים, ואוכלוסייתן דלילה באופן יחסי – כשישים ושמונה מיליון תושבים. ישנן גם הגדרות רחבות יותר של המרחב המרכז אסייתי, המכלילות בו גם את אפגניסטן, את מערב סין, את דרום סיביר ולפעמים גם את מונגוליה. הגדרות אלה מבוססות על מאפיינים אתניים של אוכלוסיות ממוצא תּוּרְכִּי.   
           
המרחב המרכז אסייתי שימש לאורך שנים רבות מסדרון מעבר יבשתי בין סין למזרח התיכון ולאירופה, בדומה לארץ ישראל שהייתה נתיב מעבר בין אירופה לאפריקה. מרכז אסיה היה לב לבה של "דרך המשי" שדרכה עבר המסחר בין סין למערב כל עוד נשמרה יציבות פוליטית. נוסף על מעבר הסחורות הוחלפו באזור גם ידע ורעיונות, ובעקבות זאת היו במרחב זה תקופות שבהן פרחו ההשכלה והתרבות.
המרחב המרכז אסייתי היה ביתם של שבטים שדיברו בשפות ובלהגים שונים. כיום נמצאות במרחב זה קבוצות המוגדרות "לאומיות" שהן צאצאים של עמים אִירָאנִיִים ושבטים תּוּרְכִּיִים הדוברים שפות מקבוצת הלשונות התּוּרְכִּיוֹת. קבוצות אלה הגיעו למרחב בעיקר לאחר הכיבושים המונגוליים, למן המאה השלוש=עשרה. במרכז אסיה יושבות גם אוכלוסיות מצומצמות יותר של עמים אִירָאנִיים הדוברים לשונות אִירָאנִיוֹת (בעיקר בטג'יקיסטן ובאפגניסטן). עד המאה העשרים מרבית האוכלוסייה במרכז אסיה הייתה אוכלוסייה נוודית. האוכלוסיות החקלאיות והעירוניות התרכזו בעיקר במרחב הפורה שלצד הנהרות אמו דריא וסיר דריא (בעיקר בשטחה של אוזבקיסטן כיום).





המרחב המרכז אסייתי היה צפונית=מזרחית לאזורי השליטה של ממלכות אשור ובבל. היהודים שהוגלו על ידי ממלכות אלה במאה השמינית לפסה"נ הגיעו גם למרחב הפרסי שהיה ממזרח להן, ודרכו הם יכלו להגיע גם למרכז אסיה. בתקופה זו היה המרחב המרכז אסייתי תחת השפעתן של שתי תרבויות דתיות -- הזורואסטרית והבודהיסטית. שתי התרבויות השאירו אחריהן שרידים ארכיאולוגיים רבים ונראה שהן המשיכו להתקיים גם מאות שנים לאחר מכן.
הגעתם של היהודים הראשונים אל המרחב המרכז אסייתי וכן נסיבות הגעתם אינם ידועים באופן ודאי. ידוע שיהודים חיו בגבולות האימפריה האִירָאנִית האח'מנית, וייתכן והגיעו דרכה גם אל המרחב המרכז אסייתי (המאות הרביעית והחמישית לפני הספירה).
אלכסנדר מוקדון כבש את המרחב במאה הרביעית לפני הספירה והביא לייסוד אימפריה הלניסטית שיצרה רצף שלטוני מן המזרח התיכון ועד לערבות טְרַנְסְאוֹקְסַנְיָה (מילולית: שמעבר לנהר האוקסוס). כמו כן הוא ייסד ערים חדשות והביא לפיתוח כלכלי. כל אלו יכלו לעודד ולהרחיב את התיישבותם של היהודים במרחב. ידוע על קיומו של ישוב יהודי פורה, רב=ממדים ומוגן שהתקיים בין המאה החמישית למאה השביעית לספירה באימפריה הסָאסָאנִית, שבשיאה התפרשה בדרום=מרכז אסיה המרכזית. העדות הארכיאולוגית העתיקה ביותר להתיישבות יהודית באזור זה נחשפה באזור העיר בייראם=עלי שבתורכמניסטן של היום. שם נמצאו גלוסקמאות עם כיתוב שמות עבריים, והן מתוארכות למאות השישית–השביעית לספירה. עוד עדויות על קהילות יהודיות באזור אפשר למצוא בימי הביניים. המאפיין החוזר בעדויות אלו הוא שקהילות יהודיות פרחו ודעכו בהשפעת גלי הגירה פנימיים, שהתרחשו בעקבות גזרות השלטון, משברים כלכליים ומסעות כיבושים.
 
האסלאם הגיע למרחב המרכז אסייתי יחד עם הכיבושים הערביים הגדולים. הצבאות הערביים התקדמו דרך איראן והגיעו לנהר אמו דריא (אוקסוס) לקראת אמצע המאה השביעית. ארץ הערבות הפוריות שמעבר לגדה הצפונית של הנהר כונתה בפיהם -- בתרגום ישיר מיוונית לערבית -- מַא וַרַאאַ אַל=נַהְּר (מה שמעבר לנהר). הכיבוש המוסלמי החל בשנת 674 והושלם רק כעבור עשרות שנים. רוב האוכלוסייה המקומית דיבר בתקופה זו שפות איראניות והחזיק בשלל אמונות דתיות, ולא קיבל בברכה את הכובשים החדשים. את העיר בוכרה כבשו המוסלמים בשנת 709, ואחריה כבשו גם את סַמַרְקַנְד. עד לסוף המחצית הראשונה של המאה השמינית הייתה אחיזתם של הערבים המוסלמים באזור מוגבלת. רק לאחר התמודדות ארוכה הצליח השלטון המוסלמי להתבסס והגיע עד לנהר סיר דריא ולמחוזות מצפון לח'וֹרַזְם (שנכבשה ב=712). בשנת 751 ניצחו הצבאות המוסלמיים את הצבאות הסיניים בקרב תָלָאס (ככל הנראה בסביבות העיר תראז שבדרום קזחסטן היום) ובכך ביסוסו את ההשפעה המוסלמית בצפון המרחב המרכז אסייתי לטווח הארוך.

התבססות השלטון המוסלמי במרכז אסיה לא הובילה להתאסלמותה של כלל האוכלוסייה. אין בידינו עדויות מובהקות לגבי גורלם של היהודים שחיו במרחב ערב הכיבוש. העדויות המעטות מהמרחב הפרסי גם הן לא חד=משמעיות, אך נראה שמעמדם של היהודים באימפריה הסאסאנית היה בטוח למדי לעומת היחס שהיה כלפי האוכלוסייה הנוצרית. הופעתו של השלטון המוסלמי הסדירה את מעמד היהודים כדת לגיטימית ומוגנת על ידי השלטון. מהעדויות המעטות שבידינו מתוך כתבי הגניזה הקהירית, מאוסף פירקוביץ' ומכתבי הגניזה האַפְגָנִית, נראה שבתוך המרחב התרבותי האִירָאנִי יצרו היהודים ספרות ענפה בשפה הפרסית=היהודית, שעסקה בענייני פרשנות דתית, במדעים ובענייני חולין ומסחר. 





הכיבושים המונגוליים הראשונים החלו ב=1219 ונמשכו עד 1223 וזרעו הרס וחורבן בערי אסיה המרכזית. המונגולים, שהיו אז שמאניים, החריבו ערים רבות בטרנסאוקסניה ובח'וֹרָאסָאן והרגו רבים מתושביהן. עם התבססות שלטונם התאמצו השליטים החדשים ליצור ממשל יעיל ובוצעו פעולות של בנייה מחדש, ולא רק בערים הגדולות סמרקנד ובוכרה. למרות הכיבוש האכזרי ועל אף הסכסוכים הפנימיים היו המונגולים פטרונים של תרבות ועודדו את המשך קיומם של מוסדות תרבות ואמנות.
המונגולים לא היו מוסלמים בראשית הכיבושים והיו סובלניים כלפי כל הדתות. אלו ששרדו את הכיבושים יכלו לחיות על פי אמונתם באין מפריע ולנהל חיים קהילתיים עצמאיים. עם זאת, לקראת שנת 1300 הייתה מגמת אסלאמיזציה ברורה בקרב העילית ואנשי השבטים המונגוליים. תופעה זו התרחבה גם לשבטי הנוודים במרחב המרכז אסייתי.

סכסוכים בין יורשי האימפריה שהותיר אחריו צִ'ינְגִיס חָ'אן הביאו בשנת 1370 לערך לעלייתו של שליט מקומי ממוצא מונגולי, תִימוּר לַנְגּ (שכונה במערב Tamerlane). אמנם תימור לנג לא היה צאצא של צ'ינגיס ח'אן, אך הוא הצליח לבסס את שלטונו ולהקים -- לאחר סדרת כיבושים -- אימפריה שנפרשה מסוריה ואנטוליה במערב ועד לצפון הודו במזרח. בתקופתו הפכה העיר סמרקנד לבירת האימפריה ונבנו בה מוסדות ציבור ודת. אחת המסורות המקומיות מספרת שהאָמִיר תימור הוא שהעביר לעיר את קברו של הנביא דניאל משושן (סוסה) לסמרקנד. מסורת יהודית אחרת מספרת כי בתקופתו הועברו כמה משפחות של צבעים יהודים מבבל לסמרקנד כדי לפתח את ענף צביעת חוטי המשי בעיר, ושמשפחות אלה היו הבסיס לקהילה היהודית במרחב (שככל הנראה הייתה קיימת גם קודם, אך חרבה בכיבושים המונגוליים). עם פטירתו של תימור נחלקה האימפריה בין יורשיו ובמהרה איבדה את עוצמתה.
במרחב המרכז אסייתי עלתה שושלת שליטים חדשה, מצאצאי צ'ינגיס ח'אן, שריכזה סביבה כמה שבטים אוּזְבֵּקִים ונדדה אתם דרומה ממרחבי אורדת הזהב. מֻחַמַּד שַיְבָּאנִי חָ'אן (שלט 1510-1500) כבש את בוכרה בשנת 1506 וייסד בה את בירתו. כיבושיו המהירים והתפשטותו דרומה אל עבר איראן הביאו להתנגשות עם שָאהְּ אִיסְמַעאִיל הראשון, מייסד השושלת הצַפַוִוית באיראן. אף שבשנת 1510 הובס בקרב מרב, יורשיו, השיבאנידים, המשיכו לשלוט במרחב שבין הנהרות עד סוף המאה השש=עשרה.

 

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור

יהודי בוכרה במאות 19-20 -  ד"ר זאב לוין

 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו